לשף אסף גרניט יש מסעדות מצליחות בארץ ובעולם, כוכבי מישלן, קמפיינים גדולים, הוא חלק בלתי נפרד מהפריים טיים בשנים האחרונות - וכעת הוא מתחדש בטייטל חדש של דוגמן עבור מותג אופנה יוקרתי שמגיע לישראל ובחר בו להיות הפנים שלו.
אתמול (ג׳) התקיימו צילומי קולקצית החורף של מותג האופנה Hackett London ביחד עם הפרזנטור של המותג בישראל - הלא הוא גרניט.
הצילומים התקיימו בבית המלון החדש של השף, "רמב״ן" שבירושלים, שם גרניט כבר מרגיש בבית. בריאיון, כשהוא לבוש בבגדים החדשים שלו, סיפר על הג׳וב החדש כפרזנטור, מדוע כשהוא בזוגיות זה מעניין את הקהל יותר מכל דבר אחר, המלון החדש והאם הוא צפוי לפתוח אינסטגרם בקרוב? צפו!
ראיון אסף גרניט
אסף, מה שלומך?
"אני בסדר, נראה לי שאני בסדר. כל הסיטואציה הזו, אני קצת לא רגיל אליה. עשיתי כבר קמפיינים של אופנה אבל ככה, יום שהוא כולו סביב מותג אחד, זה כיף מאוד אבל גם הרבה תשומת לב שאני לא רגיל אליה".
אני מניח שאנשים ישאלו את עצמם מה אסף גרניט, שף, מסעדן ואיש עסקים, עושה עכשיו בקמפיין אופנה?
"הרבה פעמים אני תוהה לעצמי איזה פנייה לקחתי ב-2009, כשפתחתי את 'מחנה יהודה' והייתי טבח ולמקום שאנחנו נמצאים היום. אבל אני לא מתלונן, האמת שזה כיף".
פתחת עכשיו מלון חדש, מה אתה יכול לספר על זה?
"הלכנו ברחוב קודם וצילמנו כמה פריימים, ואני מסתכל על הבניין ואומר 'וואו, יש לי מלון'. זה כיף להגיד, 'המלון שלי', זה מקור מאוד גדול לגאווה. זה פרויקט שאורי נבון, השותף שלי, הוביל מהתחלתו ועד ממש עכשיו כשאנחנו בהרצה. זה המלון הראשון שלנו, יש לנו כוונה לעשות עוד הרבה. ככה אנחנו אוהבים, להתחיל רגוע וצנוע ואז להתפוצץ".
בתור אחד שעובד בעולם המסעדות בלונדון, בפריז ובברלין, יש איזשהו מחיר כישראלי שאתה משלם בתקופה הזו?
"לי באופן אישי זה עוד לא קרה. עוד לא חוויתי איזה משהו כלפיי, אבל כלפי העסקים ברור שזה מורגש, אבל אני לא יכול להגיד שזה משהו קטסטרופלי. ראינו מה קרה באמסטרדם, האנטישמיות והשנאה כלפי ישראל מבעבעת בכל עיר רצינית באירופה ואני מקווה ומחזיק אצבעות שזה לא יתגבר.
"דווקא בפריז אנחנו איכשהו מרגישים חיבוק מאוד גדול סביבנו, לונדון קשוחה מאוד, אבל לא היו כלפי או כלפי המסעדות מחאות, היו ממש מקרים בודדים. מישהו שכתב על המראה בשירותים 'לשחרר את פלסטין' בברלין, או שולחן שקם באחת המסעדות בפריז כי הוא הבין שזו מסעדה ששייכת לשף ישראלי, אבל זה נשאר בזה. אני ממש אומר את זה - ותוך כדי מקווה שזה יישאר רק זה".
גרניט הוא שף מפורסם בארץ ובעולם - ועדיין, כל מה שמעניין באמת את הציבור זה המצב הזוגי שלו, והוא מודע לזה היטב. "למה זה? כי אנשים אוהבים להציץ פנימה לתוך החיים הפרטיים של אנשים שמכירים מהמסך, אבל זה קצת מוזר בכל פעם מחדש. אם כבר יש משהו כזה זה מייצר יותר עניין מכוכב משלן, מפתיחה של מסעדה או מכל מה שאנחנו עושים מכל הכיוונים. מצד אחד מתרגלים לזה, מהצד השני זה קצת מרגיז - אבל בסדר, אתה יודע, אין מה להתלונן.
"בסופו של דבר, מי שמחליט להתפרסם מבין שזה מגיע עם מחיר. צריך לקחת בחשבון שזה חלק מהדבר הזה ואין מה לעשות עם זה יותר מדי. זה שאין לי רשתות חברתיות זה גם עוזר כי בעצם אין ממש הצצה לתוך החיים שלי, אז נראה לי שכל עוד אין לי אינסטגרם אז זה יישאר ככה, אבל אני כבר מתחיל לחשוב גם על זה".
זה על הפרק לפתוח אינסטגרם?
"זה כאילו על הפרק ואני כל פעם מוריד את זה מהפרק, מוחק וסוגר את הפרק - ואז מבין מחדש שהתקשורת הרגילה או הישנה נקרא לה, היא כבר הרבה פחות רלוונטית. כשאתה רוצה להוציא משהו החוצה ולספר לעולם שפתחת מלון או שעשית מנה חדשה או שיש לך איזה פרויקט מעניין, אתה באמת מגיע להרבה פחות אנשים דרך התקשורת הישנה ולכן אני חושב על זה, אבל בינתיים אני אני עוד לא שם".
כמובן שלא יכולנו לתת לגרניט להמשיך בדרכו מבלי לוודא מה מצבו הזוגי, והחיוך שלנו בהחלט הסגיר אותנו ואת הסקרנות שלנו היטב."תראה איזה חיוך יש לך. אני רווק וטוב לי. וגם נראה לי שבסוף אני כל כך עסוק בעשייה, יש לי את התא המשפחתי שלי עם הבן שלי ואימא שלו - שאנחנו גרושים כבר הרבה שנים, אבל אנחנו חברים נורא טובים והם ממש מהווים עבורי מקור גדול גם לאהבה ותא חם.
מסעדות זה כל כך הרבה עשייה. עכשיו כשאנחנו פה והטלפון שלי לא עליי אני רק מדמיין מה קורה שם. ומצד שני יש בזה גם הרבה תשוקה וסקס בלהקים מסעדה, להכין אוכל, לעשות סרוויס. יש בזה הרבה מאוד מהפן הזה. אז יכול להיות שלא נשאר לי עוד הרבה מקום לזוגיות".
דווקא בגלל העשייה שלך פה ובחו"ל, איך אתה מרגיש בתקופה הזו של המלחמה וכל מה שקורה מסביב?
"בגלל שאנחנו עושים כל כך הרבה, אז אני מודה שהדבר שהכי קשה לי זה החלפת הכובעים - מלקום בבוקר כמו כל אחד, לפתוח את הטלפון ולראות שמות של הרוגים, לראות את התזכורת היומיומית של החטופים, ואז להחליף כובע לעשייה. ואתה יודע, העשייה שלנו היא הפוכה מזה, אנחנו מוזגים לאנשים יין, מכינים להם אוכל, אנחנו אמורים לגרום לכולם לשכוח מהמצב הזה - ואי אפשר לשכוח ממנו, גם אסור לשכוח ממנו, אבל בתוך זה עדיין ממשיכים לחיות. אז נגיד באופן פרטי, באמת יש רגעים ביום שאני אומר 'וואט דה פאק', איך אפשר גם וגם? גם לחיות את המציאות הזו וגם מצד שני להמשיך ולייצר. זה קשה מאוד".
