"כל כך הרבה שנים הייתי 'אשתו של מוני מושונוב', ואז נהייתי ריקי רוזן ועכשיו הוא בעלי", צוחקת סנדרה שדה, ומסכמת באופן די מדויק את פריחת הקריירה שלה בשנים האחרונות.
קרוב ל-50 שנה שהיא שחקנית עסוקה, אבל לאורך רובן הייתה בצילו של בעלה, אחד השחקנים והבדרנים המצליחים והאהובים על הקהל הישראלי. שדה זכתה לקבל את החשיפה הראויה לה דווקא בשנות חייה המאוחרות יותר, כשבשנת 2010 עלתה לאוויר סדרה קטנה בשם "סברי מרנן" - שאמנם נקטלה על ידי המבקרים אבל זכתה להצלחה ענקית בקרב הצופים. עד כדי כך למעשה, ש-12 שנים לאחר מכן היא עדיין על המרקע עם עונה שביעית, וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים ומעמד קאלט בישראל. ואם העובדה שמזהים אותה ברחוב לא מספיקה, את חותמת ההצלחה שכל כוכב צעיר רוצה להשיג, שדה קיבלה השנה: בחנוכה הקרוב, לראשונה בחייה, היא תככב על במת הפסטיגל.
את מאמינה שאת עושה פסטיגל, בפעם הראשונה בקריירה?
"לא, ממש לא. כבר התחלתי ללמוד את הטקסט בעל פה כי לוקח לי המון זמן ללמוד טקסטים. אני עוד עולה חדשה!"
עדיין? עלית לארץ בשנות ה-60!
"עבר הרבה זמן, אבל העברית שלי היא עדיין אתגר אז אני עוד משננת".
איך הרגשת כשפנו אלייך מהפסטיגל?
"אני מרגישה שזכיתי בלוטו, שהזמינו אותי בעשור השמיני לחיי. לפעמים יש הפתעות נעימות גם בעשור השמיני. קודם פנו אל מוני שישתתף, והוא אמר 'סליחה, אני עסוק'. אז הסוכנת שלי הציעה שאולי ייקחו אותי במקומו. הם אמרו 'שלום' וניתקו. אחרי שבוע התקשרו שוב ואמרו 'בסדר, ניקח את סנדרה'. ככה זה היה".
ולמה רצית? כסף?
"איזה כסף? זה לא כמו שזה נשמע. אני חושבת שאני מרוויחה טיפה פחות ממה שאני מרוויחה בהצגה בתיאטרון העברי. אבל אני עושה את זה כי אני חושבת שזה סוג של חוויה ואנרגיה שיש שם בחללים המטורפים האלה".
כמו שאפשר להניח, שדה מעלה את ממוצע הגילים של משתתפי הפסטיגל במידה ניכרת. לצידה על הבמה יככבו שמות כמו אגם בוחבוט, אנה זק, אליאנה תדהר, עדן חסון, עומר חזן, שחר סאול ושלישיית "מה קשור".
איך קיבלו אותך המשתתפים?
"כמו שבדרך כלל מקבלים בסט - יש את הרגע הראשון שכולם נפגשים ורואים שיש איתם זקנה בת 73 וכולם אומרים 'שלום לך', ואז זה נהיה חלק מההווי הכללי ואחרי כמה זמן מרגישים קאסט, מה שנקרא. זה הכיף במקצוע הזה".
הכרת מישהו מהם לפני כן?
"את אליאנה הכרתי קודם ואת אנה זק היה כיף להכיר. היא משחקת את הבת שלי, ואני צריכה לרדת עליה ולהיות קשוחה. ושלישיית 'מה קשור' גם איתנו, שאני אוהבת ומעריצה".
שדה חגגה בחודש שעבר את יום הולדתה ה-73, אבל הגיל לא ניכר על פניה, אם בגלל הרוח הצעירה שלה, או שאולי זה פשוט הבוטוקס? "אני הקליינטית המושלמת של תעשיית הניתוחים הפלסטיים. אני יותר מבעד. אני ממש מטיפה לזה. אני חושבת שזה מבריא נפש וגוף", אמרה בשנה שעברה בריאיון ל-ynet.
הרבה שחקניות מהססות לעבור ניתוחים פלסטיים בפנים, מחשש שיאבדו את הבעות הפנים שלהן.
"אין מה לפחד, זה לא באמת משנה את ההבעה, כך אני חושבת. יש את הקטע הזה כשמזדקנים ולא עושים שום דבר, אז רואים אותך ואומרים לו 'אוי, מה שהטבע עשה לו'. וכשאתה כן עושה משהו, אז אומרים 'אוי, זה לא טבעי'. לא משנה אם תעשי או לא, את תמיד תהיי תחת הביקורת הקשה של מי שלא מרוצה ממך".
ואת באמת חטפת לא מעט ביקורת על זה שהיית גלויה לגבי הטיפולים שעשית.
"כן שילמתי מחיר אכזרי מאוד. הטוקבקים היו מאוד קשים. השוק הראשון היה שכינו אותי 'מומיה', כתבו עלי 'מה היא חושבת לעצמה', 'גועל נפש', 'בובת שעווה מזדקנת'. דברים באמת מוצלחים מבחינת רוע, שיאים בלתי רגילים. כינו אותי מייקל ג׳קסון, 'מי היא חושבת שהיא? איכס!'. דברים ממש מוצלחים ולמדתי אותם בעל פה. כי ברגע שאתה נחשף לדבר הזה, אתה צריך להיות אמיץ מספיק להתמודד עם זה".
לא לימדו אותך לא לקרוא טוקבקים?
"לימדו וזה לא עזר. אני מחכה לטוקבקים שיגיעו, אני מוכנה לאתגר".
אבל את לא מתחרטת.
"תאמין לי שיש דברים שמזכירים לנו את הגיל כל הזמן. אנחנו בעצמנו מזכירים לעצמנו את הגיל, כל מי שבגילי יודעת את זה. פרופסור יורם יובל (מדען המומחה בתחום הנוירוביולוגיה של אהבה ורגשות; י.פ) אמר לי פעם שמי שמעז לעשות טיפולים מעמיקים כמו שאני עשיתי, מאושר יותר מאחד שמרוויח מיליונים. זאת עובדה מדעית, אין מה לעשות. מומלץ לכל אחד מאיתנו".
יש נשים שמתייעצות איתך לגבי זה?
"בהחלט. שואלים אותי ואני מיד עונה להן וגם מעודדת אותן, אומרת להן 'קדימה, תעשו!' רק שנתעסק בדברים טובים כאלה ושנהיה בריאים לבלות עם כל מה שהמציאו. יש המצאות בלי סוף".
בשבילך זה לונה פארק.
"לא רק בשבילי, גם בשביל עוד הרבה נשים אחרות. לא כולן מעיזות לעשות ניתוחים כי זה לעבור הרדמה וזמן החלמה. אני אישית מאוד אוהבת את ההרדמות. אני מפנטזת על עוד הרדמות, אבל הרופא שלי מסרב ואומר שהוא לא מוכן להרדים אותי".
מוני פעם ביקש פעם שתעצרי עם הניתוחים? הוא שם לב בכלל שאת עושה?
"הוא מנסה אבל מוותר באמצע משפט, כי הוא יודע שזו אני. הוא המלך שלי אבל עד פה, עד הניתוחים הפלסטיים. מוני יכול להגיד לי כל דבר ואני אומר 'כן מוני, נכון, אתה צודק' - חוץ מ'עוד פעם את עושה ניתוח?' ואז אני אומרת 'אל תשאל, זו לא הבעיה שלך'".
שדה ומושונוב חגגו השנה 45 שנות נישואים ויש להם שני ילדים, זמרת האופרה אלמה מושונוב, המתגוררת עם משפחתה בברלין, והשחקן והמוזיקאי מיכאל מושונוב. נושא שחוזר במהלך השיחה שלנו, הוא ההתמסרות המוחלטת של שדה לבעלה והאופן הגורף שבו היא מהללת אותו, ואולי בו זמנית קצת ממעיטה מערכה – מה שלבטח יעורר הרמת לא מעט גבות בקרב השומעים (וליתר דיוק השומעות) את דבריה.
"הוא מקבל כל יום יחס של מלך ממני", היא מספרת בגאווה. "אני בשלנית נהדרת, אני מבשלת לו מטעמים שאף מסעדה לא יכולה להגיש לו. אני מגישה לו את זה יפה כי הוא אוהב לאכול לבד מול הטלוויזיה".
מה הוא אומר על ההצלחה שלך?
"הוא מקשיב בחצי אוזן. הוא רואה ספורט בטלוויזיה ושוכח מכל מה שקורה בחוץ, ובאמת לא קורה הרבה, זה רק איתך עכשיו שאני עושה עלייך רושם".
למרות האהבה הגדולה, יש ביניכם לפעמים קנאה, תחרות סמויה?
"לי אין תחרות בכלל כלפי מוני. אני תמיד מרגישה שאני כמעט כמו האמרגנית שלו. אני מעריצה את היכולות שלו, את הכישרון ואת העשייה שלו כשחקן".
והוא מחזיר לך פרגון? במיוחד עכשיו כשגם ילדים מזהים ורצים אחרייך ברחוב.
"כן הוא מפרגן לי אבל במידות שלו שהן מאוד הגיוניות, בניגוד לשלי שאני מתפזרת לכל כיוון, אני מגזימה כזאת. הוא קורא לי לפעמים נועה קירל, כי אנחנו אותו הדבר. קצת עם הומור".
מה הסוד לזוגיות מוצלחת במשך כל כך הרבה שנים?
"אני למדתי את השיעור הזה אצל המורה הרוחנית שלי חנה פילניק. היא אמרה שכשאתה אוהב מישהו, כדאי לעשות מזה עבודה אקטיבית יומיומית ולקחת את זה כנתון, בדיוק כמו שאתה לוקח נתון כשאתה שחקן ורוצה לשחק תפקיד בצורה טובה. לפי זה, אני החלטתי שמוני הוא המלך שלי. אני נבחרתי לשרת את הוד מעלתו, ואני עושה את התפקיד הזה כמו שאני עושה את התפקידים על הבמה".
את יודעת שעכשיו יש סיכוי שהפמיניסטיות יקפצו עלייך.
"הצילו, עוד ירידות עלי! לא חשבתי על זה. אוי א-ברוך! אבל אתה רק מרוויח מזה בזוגיות. אבל הוא עושה גם כן עבורי. מוני עושה את הקניות בבית".
את גם המלכה שלו כמו שהוא המלך שלך?
"אולי עמוק בלב. אני רוצה להאמין שכן".
איזה מין בעל הוא?
"הוא בעל מושלם! הוא נאמן, הוא חרוץ, הוא עובד קשה. הוא אוהב לעבוד. הוא האבא הכי טוב בעולם, סבא נהדר. הוא גם חתיך בעיניי, יש לו גוף של ספורטאי, עדיין".
עדיין קיימת משיכה אחרי כל כך הרבה שנים?
"התשוקה קיימת אפילו יותר. היא אחרת אבל מה שנקרא, ברוך השם, תודה לאל".
סקס זה משהו שכמעט ולא מדברים עליו בגיל השלישי.
"נכון, כי זה מגעיל את הצעירים. בצדק. אז קשה לי להודות, רק זה חסר. תאר לך את הטוקבקים שיכתבו 'סתמי כבר!' אני אגלה לך באוזן אחר כך".
אם עכשיו יציעו לך את תפקיד חלומותייך והוא דורש עירום. זה משהו שתשקלי?
"לא. עשיתי את זה בגיל 27 בתפקיד בתיאטרון 'הבימה'. הייתי צריכה להגיד את המשפט: 'מה זה משנה, הכול אותו דבר' והתפשטתי. נדמה לי שיש את הקטע הזה איפשהו באינטרנט. זה היה כיף. לפעמים עירום על במה יכול להיות הדבר הכי יפה".
תמיד מדברים על מה שהיה בתל אביב בשנות ה-70, הבוהמה, החופש והפתיחות. מה את זוכרת מאותן שנים?
"הייתה פתיחות גדולה. לא היה איידס, בדיוק נגמרה מלחמת וייטנאם, 'תעשו אהבה לא מלחמה'. היינו צעירים והיו כדורים נגד היריון, בדיוק המציאו את הדבר הזה. היה חופש מוחלט. עודדו את האהבה כדבר הנהדר ביותר, ובגילים האלה זה עוד לא מחייב כלום.
"בגלל זה החלטתי להיות שחקנית, כי ראיתי שכל יצור אנושי הוא פרטנר אפשרי לאהבה עבורי. אמרתי שיש לי את היכולת לאהוב כל פרטנר שייתנו לי, לא משנה באיזה גיל ולא תלוי בצורה. כל מה שאנושי בא בחשבון".
מצד שני, זה היה הרבה לפני עידן ה"מי טו", והטרדות מיניות היו בנורמה.
"זה מה שהיה וקיבלנו את זה. הטרדות מיניות ומין פרוע וחופשי. כיום אני חושבת על הנכדה שלי ואיזה מזל שהמציאו את ה'מי טו', אבל בתקופה שלי אם לא היו מטרידים אותך, היית מרגישה שמשהו לא בסדר איתך. הייתה לי חברה שהטרידו אותה שלושה גברים ואני - כלום. שאלתי מה לא בסדר איתי שלא מטרידים אותי".
היית נחשקת אז, כמו היום?
"השתדלתי תמיד להיות נחשקת. לפעמים נפלתי על דברים פחות נעימים ותודה לאל יצאתי מזה בשלום, אבל זה היה דרך חיים של תקופה. וכמה טוב שזה כבר מאחורינו".
עדיין לא ב-100 אחוז.
"מי מבקש 100 אחוז? גם 70 אחוז זה עדיין הישג עצום".
אבל איפה באמת עובר הגבול? כי יש את הגברים שאומרים שהם כבר לא יכולים להתחיל עם בחורות.
"אני בעצמי מתלבטת איפה עובר הגבול. תודה לאל שאני כבר בגיל שזה לא רלוונטי אליי, אבל אני מסתכלת מבחוץ ורואה את ההתלבטות הזאת כשאתה נוגע במישהו, אפילו אני כאישה נוגעת באיזה גוף של רקדן חתיך ואולי אסור ואולי הוא יגיד שהטרדתי אותו מינית. הגבול הוא הגבול המוסרי שכל אחד מאיתנו שם לעצמו ולחברה שמולו, וזה נזיל".
הקריירה של שדה נמצאת כאמור בפריחה בעשור האחרון. את הפסטיגל ו"סברי מרנן" כבר הזכרנו, בתיאטרון היא מככבת ב"קזבלן" וב"כנר על הגג", בטלוויזיה הופיעה בסדרת הנוער "זיגי" ואפילו בתחרות השירה "הזמר במסכה", וכל אלו הם רק רשימה חלקית מאוד.
למי את מתחברת ואוהבת מהדור של השחקנים הצעירים?
"כמו שאמרתי לך, יש לי נטייה כמעט מסוכנת להתאהב בכל שחקן שאני עובדת איתו. גם בעובדי במה וגם ברקדנים. כל מי שנמצא בחלל הקסום הזה שנקרא מקצועות הבמה. אני מתחברת ומתאהבת אהבה נואשת וגדולה. בדיוק כתבתי לרותם אבוהב (שמככבת לצידה ב'סברי מרנן'; י.פ) מכתב אהבה. בערך פעם בשנה אני כותבת לה".
בזמן השיחה שלנו, המזוודות של שדה ארוזות – עוד כמה שעות היא תעלה על טיסה לברלין, שם מתגוררת בתה עם בעלה ושני ילדיהם.
כמה קשה שהבת והנכדים שלך רחוקים ממך?
"בכלל קשה בחיים. קשה שהבת והחתן שלי עובדים שם, אבל הם עושים קריירות גדולות. אנחנו מנסים לראות את חצי הכוס המלאה. ויש לי את הנכדים האהובים שלי. אמנם בפייס טיים ואין להם סבלנות לדבר איתי, אין להם כוח אליי. אבל עכשיו אני אראה אותם ואחבק אותם. בינתיים אני מחכה בשקט ובלי לגלות לאף אחד, בטח לא להם, שמיכאל ושירן (בנה ואשתו; י.פ) בעזרת השם יביאו לי נכדים".
איזה טיפ תתני למישהו שרוצה להיות כמוך, שחקן שעובד כל כך הרבה שנים?
"לנסות כל פעם מחדש, לא לפחד מכישלונות ולא לפחד שלא רוצים אותך או שחושבים שאתה שחקן גרוע".
חשבו את זה פעם עלייך?
"כל הזמן. בעיקר אני על עצמי. הייתה עכשיו חזרה בפסטיגל, האחרים דיברו כמו שאנשים מדברים ואני דיברתי עם טעויות כאלה של שחקנית מתחילה, מזויף ולא נכון. הגעתי הביתה וזה אכל אותי יום שלם, איך ששיחקתי כל כך גרוע. טוב, למדתי לקח, אני לא אשחק ככה את המלכה, אני צריכה לשחק אותה מאזור נפשי אחר קצת יותר מוצלח, פחות פאתוס אבל עם יותר אנרגיה פנימית".
אז כלל זהב לשחקנים שחולמים להיות סנדרה שדה כשיהיו גדולים?
"תלמדו להתמודד עם ביקורת. בעיקר שלכם, תמיד אפשר להיות יותר טוב".
מה נאחל לך להמשך הדרך?
"בגילי אומרים רק בריאות נכון? לפעמים אני רוצה לשחק עם מיכאל".
נו, מי מרים את הכפפה?
"אולי נמצא משהו".
צילום: גלעד בר-שלו
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור: מתן סבג
שיער: אוראל אטון (לסוכנות Artbook)
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אסף מגל
ייצוג סנדרה שדה: סוכנות פרי כפרי בניהולה של שלי אלוני
קרדיטים לבוש:
לוק 1: בגד גוף גולף נקודות - ריזרבד, חצאית - COS, מגפונים - ריזרבד
לוק 2: שמלה בצבע חמרה - Oma by Ronen Chen, שרשרת - דורית שדה
לוק 3: חליפה ירוקה ועגילים - דורית שדה, גולף שחור - COS
לוק 4: תלבושת המלכה מתוך הפסטיגל - אלה קולסניק