שער Pplus עם שי גבסו
(צילום: נדב אבס)
"כבר בגיל 24 רציתי להיות אבא", מספר שי גבסו."אבל כולם ראו לאן החיים לקחו אותי וזה לא קרה". והנה – זה אוטוטו קורה. כפי שסיפרנו לכם כאן לראשונה, הזמר בן ה-39 עומד להפוך בקרוב לאבא בהליך של הורות משותפת, ובכך תקבל קבוצת האבות בביצת הסלבס בישראל חיזוק משמעותי (ומסוקס) במיוחד.
מה גרם לזה לקרות סוף סוף?
"לפני שנה וחצי חברה דיברה איתי על הורות משותפת ופשוט הרגשתי קליק, שהורות משותפת הומצאה בשבילי. זה הרגיש לי מאוד נכון, במיוחד אחרי שפגשתי את מי שזה קורה איתה. יש לנו כימיה מדהימה".
כמו קליק בדייט ראשון?
"כן. כשנפגשנו בפעם הראשונה היא רצתה שנדבר על עניינים טכניים, ואמרתי לה שקודם כל נכיר אחד את השנייה ונראה מה קורה".
בסופו של דבר זו החלטה שתשפיע לך על כל החיים, אתה בוחר את המשפחה שלך.
"יש לי יכולת לחיות ברגע. לא שמתי על עצמי פחדים לגבי לאן זה הולך אלא לפגוש את הבן אדם, והחיבור הרגיש מאוד טבעי".
יש לך אינטואיציה טובה?
"לגמרי. גם מתמונה אני יכול לראות הרבה. גם איתה זה התחיל מתמונה, כי שולחים לך תמונות בהתחלה. זה סוג של 'חתונמי' לעניינים כאלה. בהתחלה שלחו לי כמה והעירו לי שאני עונה 'לא' על כולן. עניתי שדרך תמונה אני יכול לראות הרבה, ואדע כשזה זה".
ומה היה בפגישה? הבנת שהיא הולכת להיות האמא של הילד שלך?
"עוד לא הלכתי לכיוון הזה, אבל ראיתי מישהי שמסקרנת אותי, שיש כימיה. זה כמו לתפוס גל".
ואחרי כמה זמן אתם בהריון?
"אחרי שבעה חודשים. עד אז הכרנו אחד את השנייה, יש חוזה עם עורכי דין. זה כמו גירושים רק מסודרים. עוברים על הכול לפני זה, ואז מתחילים את מה שצריך להתחיל".
מה עובר לך בראש?
"מתרגש. זה מרגיש לי עולם ומלואו, קשה לתמצת את זה למשהו מסוים. אני מאוד מחובר לילדים, אני מרגיש שהשפה איתם מאוד זורמת. אז אני מאוד מחכה לזה".
11 צפייה בגלריה
"'הזמר במסכה' הייתה עבורי מגלשה מאוד טבעית. הרגשתי מדהים לתת את הקול שלי ולא את הפנים שלי"
(צילום: אור דנון )
איך ההורים שלך הגיבו לבשורה?
"אמא שלי אמרה לי שהיא גאה בי והתחילה לבכות. לפעמים מהתגובות של אנשים להיריון אתה מבין שאתה עושה צעד גדול".
אתה חושב על איזה מין אבא אתה הולך להיות?
"כן. אני חושב שתהיה לנו שפה טובה שזה הכי חשוב. מרגיש לי שיהיה לנו כיף וחוץ מזה אין לי מושג, כי אי אפשר להתכונן לזה, אתה לא יודע איך ומה זה".
יש כאלה שחוששים להביא ילדים עם כל מה שקורה בעולם ובמדינה.
"אני לא מרגיש ככה בכלל. אני מרגיש שהעולם נהיה הרבה יותר טוב".
ומה שקורה בארץ?
"זה מאוד בעייתי ועדיין, יש לי רזולוציה של ראייה מרחוק. העולם הרבה יותר מתקדם ואם מסתכלים על המודרניות והליברליות, בסוף זה תמיד מה שמנצח. למשל כל הקטע של רשתות חברתיות שלאנשים יש איתן יחסי שנאה-אהבה, לי יש רק יחסי אהבה עם זה. זה מקום מאוד יצירתי בעיניי, עם המון אנשים מכל העולם שמתקשרים אחד עם השני. רעיון אחד בטיק-טוק יכול להוליד עוד כל כך הרבה רעיונות, זה נראה לי גן עדן".
אתה לא מרגיש את הזיוף ברשתות החברתיות, המצג שווא?
"לא. בכלל לא. אני יודע שזה קיים אבל אני פשוט לא מטורגט לזה".
11 צפייה בגלריה
"כבר בגיל 24 רציתי להיות אבא, אבל כולם ראו לאן החיים לקחו אותי וזה לא קרה"
(צילום: אור דנון )
סיבה נוספת יש לגבסו לחגיגה ובבקשה תאחלו לו מזל טוב - ממש היום (ה') הוא חוגג את יום הולדתו ה-39, ואם תחשבו לאחור תבינו שאנחנו מכירים אותו כבר 20 שנה, מאז שהגיע למקום השלישי בעונה הראשונה של "כוכב נולד" שאחריה ביסס את עצמו כאחד הזמרים המובילים של תחילת שנות ה-2000.
חייו האישיים מלאי התהפוכות זכו גם הם לסיקור נרחב – הוא התחתן בשנת 2011 עם בת זוגו אך הנישואים ארכו שנתיים בלבד, במהלכן יצא בשאלה. בהמשך גם סיפר שהוא ביסקסואל והיה בזוגיות עם גברים, אבל באחד הראיונות שלו אמר לאחר מכן בהסתייגות: "לא חזרתי בשאלה ולא הצטרפתי לאף קהילה. הציטוטים לא מדויקים ומשמיעים משהו אחר מהאמת".
11 צפייה בגלריה
"כל הקטע של רשתות חברתיות שלאנשים יש איתן יחסי שנאה-אהבה, לי יש רק יחסי אהבה עם זה"
(צילום: אור דנון )
בזמנו נוצר הרושם שאולי התחרטת על מה שאמרת או שהבינו אותך לא נכון.
"אף פעם לא התנצלתי על אף ריאיון. מה שכן היה שם זה הכותרות שלא תופסות את המהות. יש דבר כזה ביסקסואל - נעים מאוד. אני נמשך לבן אדם וזה לא משנה לי מי ומה ומו".
אשתך לשעבר ידעה את זה?
"כן".
התחתנת בידיעה שאתה ביסקסואל?
"כן, אבל יכולתי גם להסתכל מישהי אחרת והיא יכלה לפחד מזה. זה להחליט על בן אדם שאתה רוצה להיות איתו".
הזוגיות האחרונה שלך הייתה עם גבר או אישה?
"עם בחור".
מה ההבדל בין מערכת יחסים עם גבר לעומת אישה?
"האמת שזה אותו דבר. אבל עם גבר זה אפילו קצת יותר מסובך. עם אישה זה נורא ברור, עם כל מה שהחברה שמה על זה. עם בחור זה כפול ומכופל כי בכל אחד יש צד גברי וצד שני, וזה אללה יסטור".
כשהורדת את הכיפה זה עשה לא מעט כותרות. איך זה היה נראה מהצד שלך?
"גם לי זה היה שוק. חזרתי בתשובה בגיל 12, לבד. זה משהו שנורא האמנתי בו. אני בא מבית מסורתי ולקחתי את זה צעד אחד קדימה, רציתי להכיר וללמוד אז הייתי בישיבה מגיל 24 עד גיל 29. אני לא אוהב את המונח 'חוזר בשאלה' כי פשוט מצאתי תשובות אחרות. אני חושב שהדת היא הרבה דלתות לאותו חדר, ואתה יכול להגיע דרכה לחיבור עם עצמך ועם האלוהות, אבל לא רק. אני זוכר שהבנתי בישיבה שאני לא צריך להיות שם ושזה לא המקום שלי".
איך הייתה ההרגשה להבין את זה?
"שוק. כל החיים אתה בונה את עצמך ופתאום זה לאו דווקא חייב להיות ככה. באותו רגע נפתח לך גם עולם. אחרי זה היו לי שיחות עם יוצאים בשאלה על הרגע הזה שאתה חושב שבעצם הכול לא נכון והכל שקר, וזה לא באמת ככה. יש אנשים שזה כן טוב להם אבל זה לא בשבילי".
אז איפה אתה עומד היום בסקאלה?
"אני לא מקיים מצוות ודברים כאלה. אני ממש זוכר את הרגע שנסעתי בשבת, אבל ידעתי שזה נכון. שיש את הדת ויש את אלוהים, ושאם אני אדליק את האור אז הכול בסדר, החיים ממשיכים".
מאמין באלוהים?
"כן, מאוד. באלוהים הרבה יותר גדול ממה שהאמנתי אז, האלוהים שלי הרבה יותר רחב, הוא באמת בהכול".
אוכל לא כשר?
"כן. לא פירות ים כי זה לא טעים לי, אבל אם עכשיו יהיה סטייק עם פירה אז אני לא אשאל אם הפירה הוא עם חמאה".
11 צפייה בגלריה
"אחרי עשר שנים של הופעות ופרסום, רציתי גם להיות אנונימי. רציתי לחוות את החיים כמו אצל רוב האנשים שיכולים להסתכל ולא רק שיסתכלו עליהם"
(צילום: אור דנון )
יש להודות שגבסו לא מסתיר את העובדה שהחשיפה של Pplus על היותו אב לעתיד לא ממש שימחה אותו, ושמבחינתו היה ממשיך לשמור על כך בסוד. "אני מבין את הרצון לשמוע על חיים של אומנים שאתה אוהב, כי גם לי זה קורה, אבל לראות שזה בחוץ... לא סיפרתי את זה אפילו לאנשים שמאוד קרובים אלי".
אז אנחנו גילינו להם?
"כן. לפני זה אהבתי את התחושה שזה רק שלי. לפעמים כשאתה פותח את הדלת למשהו לפני שהוא התבשל, זה מבהיל. בחתונה שלי למשל, שהייתה מאוד קטנה ובשטחים, חיכה לי בחוץ צוות של גיא פינס. הרצון לפרטיות זה מה ששמר על השפיות שלי, שיהיו לי גם חיים שהם רק שלי. אז אני לא קורא לזה יחסי שנאה-אהבה כי כשזה יוצא אני לא כועס ומבין שזה ככה, אני פשוט עושה את הכי טוב שלי כדי שאוכל לשמור את זה אצלי כמה שיותר".
11 צפייה בגלריה
"יש דבר כזה ביסקסואל - נעים מאוד. אני נמשך לבן אדם וזה לא משנה לי מי ומה ומו"
(צילום: אור דנון )
הקריירה של גבסו עתירת הישגים מרשימים – אחרי "כוכב נולד" הוא נבחר כזמר השנה בגלגל"צ וכתגלית השנה ברשת ג', והלהיט שלו "יום ועוד יומיים" נבחר לשיר השנה בשתי התחנות. לאחר מכן הוא גם קטף את המקום הראשון ב"פסטיבל השירים של ישראל", שם גבר על זמרים ותיקים ומצליחים דוגמת אלון אולארצ'יק, לירז צ'רכי, חמי רודנר, דנה ברגר וזהבה בן. אחרי זה הוא המשיך להוציא שירים ואלבומים וגם ביסס את עצמו כשחקן בסדרות טלוויזיה והצגות תיאטרון כמו "כנר על הגג" בה הוא מככב בימים אלו.
לפני כשנתיים הוא שוב התמודד בתחרות של זמרים, אבל הפעם מחופש לגורילה ב"הזמר במסיכה" - וזכה. "כשהציעו לי להשתתף ישר אמרתי 'לא'", הוא מודה. "לא ראיתי את התוכנית והייתי בכלל במוד אחר. בדיוק הוצאתי אלבום באנגלית והייתי אמור לטוס לסיבוב הופעות במקסיקו. ואז הגיע הגל השני או השלישי של הקורונה והבנתי שמקסיקו לא קורה. הם הציעו שוב ואמרתי 'יאללה, נלך על זה'".
ואז כולם סקרנים לדעת מי הזמר המדהים שמסתתר בתוך הגורילה, ואתה זוכה ומגלים שזה אתה. איך ההרגשה?
"תחושה מדהימה. מתוך הגורילה אתה לא יכול לראות כלום, אתה רואה כמו פתח של מחט. עד אז הייתי מאוד בתוך עצמי, לעשות את הכי טוב, להסדיר את הנשימה שלי, זו זיעה מטורפת. ואז הסתכלתי על השפתיים של עידו כשהוא הכריז ש'הזוכה הוא...', ואמרתי שהוא חייב להגיד שזו הגורילה, זה חייב להסתיים ככה".
היה מפתיע לגלות שזה אתה, כי לפני זה הייתה הרגשה שאתה דווקא מתרחק מהמיינסטרים והפריים טיים.
"כן, היו שנים כאלה. בגלל זה 'הזמר במסכה' הייתה עבורי מגלשה מאוד טבעית. הרגשתי מדהים לתת את הקול שלי ולא את הפנים שלי".
11 צפייה בגלריה
"אני לא מקיים מצוות ודברים כאלה. אני ממש זוכר את הרגע שנסעתי בשבת, אבל ידעתי שזה נכון"
(צילום: אור דנון )
מה היה בשנים האלה? ניסית להסתתר?
"אחרי עשר שנים של הופעות ופרסום, רציתי גם להיות אנונימי. רציתי לחוות את החיים בעוד צורה, כמו אצל רוב האנשים שיכולים להסתכל ולא רק שיסתכלו עליהם".
מצחיק שאתה אומר את זה כי כולם היום רוצים בדיוק את ההיפך, להתפרסם.
"כן, אבל קיבלתי את זה במסה מאוד גדולה. ודווקא בגלל שהגשמתי את החלום שלי ויש בי רצון להתרחב, הרגשתי שיהיה מעניין לחלוק את הבמה עם אחרים. זו אחת הסיבות שהלכתי לתיאטרון, להיות ביחד עם קאסט, שזה כבר לא הכול על הכתפיים שלי. לפני כן זה תמיד היה לעלות להופעה ולספק הכול בעצמך, ופתאום אתה חולק את זה עם עוד אנשים".
האמנת אז אחרי כוכב נולד שאחרי 20 שנה עדיין תשב ותדבר על הקריירה המצליחה שלך?
"כן. בתיכון הייתי מאחר כרוני ותמיד היו מוציאים אותי החוצה, אז הייתי אומר 'אני לא צריך את זה, אני אהיה מפורסם'. זה היה הסטייט אוף מיינד שלי, ידעתי שמוזיקה ומשחק זה החיים שלי".
11 צפייה בגלריה
"רעיון אחד בטיק-טוק יכול להוליד עוד כל כך הרבה רעיונות, זה נראה לי גן עדן"
(צילום: אור דנון )
אתה מרגיש ששילמת מחיר על ההצלחה והחשיפה?
"הוא ביחס נכונה לכמות ההצלחה. הדבר הזה שישנים לך מחוץ לבית בחדר מדרגות, שאתה לא יכול ללכת ברחוב, זה המחיר".
עד כדי כך? תחזיר אותנו לשנת 2003.
"אי אפשר היה לצאת מהבית, אבל לא הייתה לי ברירה כי הייתי חייל. תוך שלושה חודשים כבר לא יכולתי לעלות על האוטובוס לבסיס כי כל רגע זה היה חתימות וצילומים, זו בדיוק הייתה ההתחלה של הטלפונים עם המצלמות. אני זוכר שכמה שנים אחרי, חבר הציע שנלך לקניון ואני באינסטינקט אומר לו 'מה פתאום, איזה קניון'. בסוף הלכנו ונכנסנו לאחת החנויות, וכמו בסצנה מתוך 'מלך האריות' המונים נכנסו אחרינו פנימה. המוכרת הוציאה אותם, סגרה את החנות והוציאה אותי מתוך התא הלבשה. זה היה מפחיד".
אז איך מתמודדים עם כזו הצלחה? פסיכולוג? חברים?
"לשלב המון דברים. אני מאוד אוהב את הטבע ואת הים. לפסיכולוגיה אף פעם לא התחברתי, אלא יותר לטיפולים אלטרנטיביים. דיקור סיני זה אחד הדברים שמאוד איזן אותי אבל גם ההתייחסות הפנימית שלי שזה בסדר, שזה לא דבר רע ושצריך פשוט להתמודד אתו".
אתה חושב לפעמים מה היה קורה אם לא היית הולך לאודישן ההוא?
"זה קרה בשלב כל כך מוקדם בחיים שלי, שאין לי את האופציה לדמיין את החיים בלי זה. תמיד הייתי משוכנע שזה יקרה ושאני אהיה טיינאייג'ר מפורסם".
מפריע לך שהתוכנית ההיא רודפת אותך כל החיים?
"אני לא מתייחס לזה ככה, זה כיף שיש לך את ברזומה. לקח לי עשר שנים להבין שאנשים זוכרים איפה הם היו כששודר הגמר בניצנים, ואיזה קטע שאני הייתי שם".
חיית אז כמו כוכב, על הקצה? סקס, סמים ורוקנרול?
"אין לי בעיה לא עם סקס, לא עם סמים ולא עם רוקנרול. יש בי הרבה דברים שאני חי בהם על הקצה".
כמו מה
"אני לא שגרתי. אין בי יום-יומיות וזה משהו שאני עובד עליו שיהיה. זה כל הזמן לחיות בתוך פנטזיה של יצירה, אומנות, מוזיקה".
11 צפייה בגלריה
"הייתי אומר בבי"ס 'אני לא צריך את זה, אני אהיה מפורסם'. זה היה הסטייט אוף מיינד שלי, ידעתי שמוזיקה ומשחק זה החיים שלי"
(צילום: אור דנון )
אחרי שני עשורים בתעשייה, מה לדעתך צריך אומן כדי להמשיך להיות רלוונטי במשך כ"כ הרבה שנים ותוך כדי גם לשמור על נפש יציבה?
"אני חושב שזו אש פנימית, התשוקה הזו ליצור שכל הזמן קיימת. זה כאילו שיש רדיו בתוך הראש שכל הזמן משדר לך רעיונות. אתה יכול להיות באוטו בפקקים ולכתוב שירים".
ואגו במקצוע הזה?
"זו בעיה. אני חושב שיש לי פחות אגו, אני צריך לפתח אותו יותר".
מרפקים?
"אין לי את זה. אני גם לא מאמין בזה. אני מאמין בפוקוס הפנימי שלי, למה אני שר ומה אני רוצה להגיד. אני לא יכול לתת את המרפקים האלה, זה לא קיים אצלי".
ואם היו לך יותר מרפקים, יכול להיות שהקריירה שלך הייתה במקום אחר היום?
"נפשית זה לא מסתדר לי. גם אם היו לי יותר מרפקים אז לא הייתי נהנה מזה".
איזה תגובות אתה מקבל מהקהל שפוגש אותך ברחוב?
"'מתגעגעים אלייך, למה אתה לא בטלוויזיה? למה אנחנו לא רואים אותך על המסך?' כל הזמן. בכל מונית שאני עולה, כל חנות שאני נכנס אליה".
זה לא מציק לפעמים?
"יש רגעים. אבל היום אני מקבל את זה כמחמאה, שאני חסר להם ושהם רוצים לראות אותי".
מה היית רוצה שיקחו מהריאיון הזה?
"השראה, כל אחד לאן שזה לוקח אותו. אני מאוד אוהב לראות בריאיונות אנשים שמדברים מהזון הפנימי שלך, שהרוח שלך מתרוממת ואז בא לך לעשות את אותו הדבר שבא לך לעשות. זה הדבר הכי כיף שיקרה".
מה נאחל לך להמשך?
"להגשים את החלומות שלי, תמיד יש עוד חלומות".
11 צפייה בגלריה
"אין לי בעיה לא עם סקס, לא עם סמים ולא עם רוקנרול. יש בי הרבה דברים שאני חי בהם על הקצה"
(צילום: אור דנון)
צילום: אור דנון
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור, שיער: כנרת כהן (לסוכנות "Solo")
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו : נדב אבס
ייצוג שי גבסו: ארבל תקשורת
קרדיט לוקים:
לוק שער: חולצה פתוחה - COS, מכנסיים בהירים - אמריקן וינטג׳, נעליים - אלדו
לוק 2: חולצה חומה, מכנסיים שחורים וחגורה - h&m, נעליים - אלדו
לוק 3: ג'ינס וינטג' - אוסף פרטי
לוק 4: גופיה ושרשרת - אוסף פרטי, חולצה דיזל
לוק 5: חליפה - COS, נעליים - אלדו
לוק 6: גופיה - אוסף פרטי, מכנסיים - אמריקן וינטג׳
