את מסיבת העיתונאים שנועה קירל קיימה הבוקר (ג') לקראת ההופעה שלה בפארק הירקון, היא בחרה לעשות במקום מיוחד ולא צפוי: בית ילדותה ברעננה. ויש לכך סיבה טובה.
"זה סנטימנטלי", היא מסבירה בריאיון ל-Pplus. "אני חוזרת הביתה לפארק הירקון, שזאת במה שמזוהה איתי ומרגישה לי כמו בבית, אז רציתי גם לחזור הביתה".
מדובר בבוקר נוסטלגי במיוחד, מכיוון שקירל לא הייתה בבית הזה כבר כמה שנים - מאז שהוריה התחילו להשכיר אותו לדיירים אחרים. היא מודה: "לא חשבתי שאתרגש ככה. אמרתי 'טוב, אני חוזרת לבית שגדלתי בו', אבל לא חשבתי שבאמת תהיה התרגשות. ואיך שנכנסתי, הכול צף, כל הזיכרונות, כל הרגעים, כל המחשבות".
נועה קירל מתראיינת בבית ילדותה
(צילום מיכאלה חזני)
איזה זיכרון קפץ ראשון?
"ממש כאן הייתה ההופעה הראשונה שלי כשהייתי בת שלוש והיו שני אנשים בקהל, אמא ואבא, שהאמינו בי מאוד. ואם היו אומרים לי שאחרי כמה שנים אני אהיה פה עם מלא אנשים, ושאני אדבר על הפארק בפעם החמישית - זה פסיכי. אבל הכי האמנתי אגב".
זה מקום טוב להקים בו את "מוזיאון נועה קירל".
"רוברט לקח אליו הכול, את כל הפרסים, את כל הדברים הכי שווים, אז אני מקווה שהוא ישתף פעולה".
הדייט הראשון שלך עם בעלך היה בבית הזה.
"שכחתי מזה עד שהגעתי לפה. זה היה ממש בספה כאן. הוא הגיע, ואבא שלי היה פה, אמא שלי הייתה פה, רוברטו היה פה, חברות שלי היו פה. ישר הכנסתי אותו לגוב האריות. אמרתי לו 'זאת אני, זה החיים שלי'. והוא בא עם פרחים, היה הכי חמוד,הוא אמר שלום לכולם עם הפרחים, ונהיה כולו אדום ומובך. וחברה שלי אמרה לי, 'נועה, קחי ממנו את הפרחים'".
הוא עד היום ככה רומנטי?
"כן. אז פשוט לקחתי את הפרחים, אמרתי לחברה שלי 'קחי, תעשי עם זה משהו', ולא ידעתי איך לתפעל את הסיטואציה. אבל כן, פה היה הדייט הראשון".
זה גם היה הולנטיינ'ס דיי הראשון שלכם כזוג נשוי, איך חגגתם?
"בנפרד, בפייס טיים. ככה יצא, אבל מחר אני טסה אליו ואנחנו נחגוג ביחד".
חוץ מלהכריז על הופעה בפארק, גם הוצאת היום גם שיר חדש.
"אני ממש קוקטית וקטנה, לא אוהבת תשומת לב. כן, גם שיר חדש, 'או לה פופה'. שיר שכתבתי ביחד עם צליל קליפי ונדב (נאבי) אהרוני, המדהימים, וזה כיף".
את יודעת לדבר צרפתית?
"כלום, 'או לה פופה' זה באמת מה שאני יודעת. אבל זה שיר שאני אוהבת וגם המסר שלו מגניב. הוא מדבר על התהליך שעברתי מתחילת הדרך, כשיותר אמרו לי מה לעשות ואיך לעשות, עד היום כשזה יותר 'שומעים? אני אגיד לכם'".
תפתחי איתו את ההופעה הבאה?
"יכול להיות, יכול להיות מאוד".
זו תהיה ההופעה החמישית שלך בפארק. יש פחד או חששות?
"אני לא חושבת שזה פחד וחששות כמו שזה אתגר כל פעם לחשוב איך אני מתעלה, איך אני משנה, איך אני מביאה משהו אחר. אבל זה גם תהליך טבעי שקורה, כי כל פעם אני לומדת יותר. ומפארק לפארק אני יותר מנוסה, אני מתבגרת, יש לי יותר רעיונות. כבר בשנה שעברה היו לי פתאום מלא דברים שעלו לי שאני רוצה לעשות השנה, תוך כדי ההופעה, והאמת שיש לי רעיונות מטורפים. אני בכלל אישה מטורפת".
בנוסף להכול, בקרוב תתיישבי על כיסא השופטת ב"דה וויס". את מתרגשת?
"אני באה לעשות קרקס, אני מתרגשת מאוד. זה פרויקט שמאוד רציתי, ממש רציתי להיות מנטורית ולשפוט. עשיתי את זה לפני שבע שנים בערך (ב"גאט טאלנט"), והייתה לי חוויה מטורפת. והיום אני באה עם הרבה יותר ניסיון וידע, וכיף להעביר אותו הלאה. זו גם תחרות בין השופטים, ואתה יודע שאני באה לנצח, אין לי אופציה אחרת. יהיה כיף, יהיה מצחיק. וזאת תוכנית מדהימה, ובא לי את זה ממש, את הפרויקט הזה".
את חיה על הקו, את רואה את עצמך מתישהו עושה רילוקיישן מלא לחו"ל, או שהקריירה פה בארץ היא מעל הכול?
"לא, זה פשוט למצוא את האיזון בין מתי אני עובדת פה ומתי אני שם. באמת שהאיזון הזה יכול לבוא טוב, כי פה הכול נורא אינטנסיבי ואז כשאני שם, אני ישנה עד מאוחר. יש לי פתאום שקט וקצת חופש, אז זה נחמד. אני בכלל לא רואה את עצמי גרה 100 אחוז במקום מסוים, אבל היום כבר אפשר לגור בכל מקום - גם לגור במטוס".
