"יש כמה מילים שאני כבר לא יכול לשמוע" מספר עדן דניאל גבאי ומסביר: "מילים שעושות לי חרדה, כמו השבת השחורה, תצפיתניות וטרמינולוגיה". בריאיון בפודקאסט "הברזייה" הוא סיפר השבוע: "השבת ההיא עשתה לי כל כך רע, הייתי בפחד קיומי. התקשרתי לער"ן לקבל עזרה נפשית בטלפון. באמת הרגשתי שזה סוף העולם".
מה היה בשיחה?
"דיבר איתי מישהו חמוד, עשינו נשימות והוא הרגיע אותי. אמר לי, 'הצבא שלנו הוא צבא חזק'. כמו לדבר לילד, ככה צריך להרגיע חרדה וזה באמת עזר. זה היה קשוח".
לפעמים הכי טוב זה פשוט לסגור את החדשות.
"לגמרי. בהתחלה היה לי קשה לכבות, כאילו יש לי דרך לעזור במשהו. אבל זה לא באמת הועיל, הבנתי שאני רק מזיק לעצמי".
המצב הזה לא רק אצלך, השבוע התפרסמה ידיעה שהצריכה של תרופות עלתה בזמן המלחמה.
"כמה היא עוד יכולה לעלות ממה שהיא כבר הייתה? חצי מדינה על כדורים. אני מרגיש שהכדורים שלי קצת הפסיקו להשפיע, אני איתם מגיל 17. אתמול הייתי עם ידידה שלי בדיזנגוף סנטר ואמרתי לה 'אני צריך שנעלה רגע לגג', ממש הרגשתי לא טוב. שכבתי בחניון והרמתי רגליים. כבר לא אכפת לי, אני עושה מה שצריך כדי שארגיש טוב".
מה קרה שם?
"משהו בתת מודע הלחיץ אותי, אני רק מדבר על זה וקשה לי לנשום, כמו מתח נפשי. הרמתי רגליים, דם זרם למוח, אמרתי לעצמי 'עדן, תירגע זו חרדה'. וקבעתי פסיכיאטרית בראשון לחודש".
יש חרדות חדשות שהתעוררו בעקבות המצב?
"לא, אלה תמיד היו אותן חרדות, שלא אספיק לעשות דברים שרציתי. המוות תמיד הפחיד אותי. יום אחד נמות וזהו? מה יהיה אחרי?. תמיד הייתה לי את המחשבה הזו, אני מאוד מתעסק בזה. אני רוצה לדעת שהנשמה הולכת ועושה איזה משהו מעבר, אני לא יכול עם זה שזה פשוט נגמר".
האזינו לריאיון המלא:
בר זגה
עדן דניאל גבאי: "אחרי ה-7 באוקטובר התקשרתי לער"ן לקבל עזרה נפשית, הרגשתי שזה סוף העולם"
48:07
גבאי הוא אחד הכוכבים העולים בתעשייה ובין הקומיקאים הבולטים ברשתות החברתיות, עם למעלה מ-220 אלף עוקבים באינסטגרם ויותר מ-285 אלף עוקבים בטיק טוק. עם פרוץ המלחמה, כמו בדרנים רבים, גם הוא מצא את עצמו מנסה להבין איך הקריירה שלו, שבנויה ברובה על הומור ומערכונים מצחיקים, משתלבת במציאות החדשה.
"בהתחלה לא ידעתי אם לצלם סרטונים או לא, אם זה מתאים או לא מתאים והאמת שגם לא היה לי חשק" הוא מספר. "בשבועיים הראשונים לא העליתי סרטונים אלא רק דברים שקשורים לחטופים שלנו. ואז ראיתי שכולם מעלים את אותם הדברים והבנתי שצריך לחדש ושאם אני חרד וצריך לצחוק קצת, אז יש לי עוד 200 ומשהו אלף עוקבים שצריכים את זה גם ובשביל זה הם עוקבים אחרי, עבור אסקפיזם, שזו גם מילה שאני כבר לא יכול לשמוע. אבל באמת צריך את הבריחה הזו מהמציאות לפעמים, להגיד 'אוקיי אנחנו במלחמה, אבל יש גם דברים טובים', לא רק רע, כי בסוף כולם ייקחו כדורים".
היו אנשים שחשבו שזה לא מתאים?
"בטח, הרבה. לפני שמיה שם חזרה, חמאס פרסם סרטון שלה ומישהו כתב לי, 'עכשיו חמאס פרסם סרטון שלה, איך אתה לא מתבייש?'. אבל מה אני אעשה, אלך לעזה להביא אותה בעצמי? עצוב לי כמו לכולם. באמת שכלום לא עניין אותי, לא העוקבים, לא האינסטגרם, לא הלייקים, פשוט רציתי לעשות לאנשים טוב ומי רוצה שיצפה, ומי שלא - לא. הבנתי שכלום כבר לא חשוב, העיקר להישאר בחיים ולהיות מאושרים.
"אני רואה שיש עמודי רכילות שמפרסמים 'ההיא אמרה להיא' וכל התגובות זה לא 'או מיי גאד, איך היא אמרה לה את זה?', אלא תגובות של 'מה קשור עכשיו?'. אתה אומר 'מה אכפת לי עכשיו מהריב הזה, שלא מעניין אף אחד ובטח ולא את האמא שהבן שלה נמצא בעזה'. המדינה מתעסקת בדברים הרבה יותר חשובים.
"במלחמה הזו הבנתי שכל התעשייה לא שווה כלום. זה לא הוליווד פה, אין כאן כוכבים. כולנו באותו חרא. טילים נפלו בכל מקום בארץ, קרו דברים נוראיים גם לאנשים שכולנו מכירים. זה לא פסח על אף אחד. הבנתי עד כמה אף אחד לא רלוונטי חוץ מהחיילים, הם היחידים שמועילים כרגע, הם כוכבי השעה. אז התעסקתי בלהרים להם ולהרים את המורל שהיה ירוד".
בנוסף לכל המצב, העבודה שלך ושל רבים אחרים נעצרה. איך אתה מתמודד?
"שמרתי כסף לבן ליום שחור כמו שסבא שלי לימד אותי, אז לא נלחצתי. אין צילומים כרגע ואין ממה להתפרנס. בשביל רגעים כאלה צריך לחסוך. אני חייב שגרה לא בגלל הכסף, אלא בגלל שאני חייב להתעסק במשהו".
מי שיצפה בגרסה המדובבת של סרט האנימציה החדש "משאלה" של דיסני – יזהה שם את קולו של גבאי שעשה שם את עבודת הדיבוב הראשונה שלו: "כששי הסוכן שלי סיפר שהתקבלתי ממש התרגשתי", הוא מספר. "הראו לי את הטקסט ובגלל שאני עושה ליפ סינק, אז התאמתי את הקול לשפתיים של הדמות ויצא מושלם. זו הייתה עבודה של יומיים של הקלטות, זה לא תפקיד ענק וזה היה כיף, חוויה. תמיד עניין אותי כשהייתי ילד, לדעת מי הקול שמאחורי הדמות. אני רוצה שהאחיינים שלי יצפו ויגידו 'זה דוד שלי', זה מרגש".
