כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, מיכאלה ברקו כבר ידעה שיש בידיה כלי חיוני שיכול לשדרג ולתרום מאוד למערך ההתנדבות בארץ. בשנת 2017 היא ובעלה רון צוקרמן הקימו את "טריביו", סטארט-אפ חברתי טכנולוגי שאינו למטרות רווח, במטרה ליצור ולהרחיב את מעגלי ההתנדבות והנתינה בחברה הישראלית. המערכת נועדה עבור מנהלי ארגונים שזקוקים למתנדבים ולמתנדבים עצמם שמעוניינים למצוא הזדמנויות להתנדב בהן. בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, לברקו היה ברור שהיא מגייסת את הפלטפורמה המצליחה לטובת חיזוק העורף.
"בתחילת המלחמה היה צריך לעשות סדר בהתנדבויות", היא מספרת. "היו מקומות שהגיעו אליהם מתנדבים למרות שלא היה צורך, והיו מקומות שהיו צריכים בהם ידיים עובדות ובגלל חוסר תיאום לא הגיעו מתנדבים. פתחנו את המערכת לשעת חירום לקהל הרחב, ומדובר במאות התנדבויות שאנחנו בודקים ושולחים אליהן אנשים".
ברקו מעידה על שעתו היפה של עם ישראל שבשבועות האחרונים התגייס לסייע: "בשבע השנים האחרונות היו בטריביו 55 מיליון שעות התנדבות, ורק בחודש האחרון יש יותר ממיליון שעות. אני מרגישה את המצוקה של אנשים בעורף, שכל אחד מרגיש שהוא לא עושה מספיק. אני פוגשת את המתנדבים, וזו לא זכות להתנדב - זו החובה שלנו כאזרחים. כל מי שבעורף מחפש מה עוד צריך לעשות וזה מאוד מרגש".
איך את מסבירה את רוח ההתנדבות הזו?
"יש כל כך הרבה עצב מסביב וכל כך הרבה רע, ואתה קם בבוקר עם מועקה ואומר לעצמך, 'איך מרימים את המורל?'. אני מסתובבת בארץ ורואה יזמות נפלאות של אנשים".
איך נראה סדר היום שלך בחודש האחרון?
"יש לי צוות מדהים ועם פרוץ המלחמה פתחנו את הפלטפורמה לכולם. ההודעות מתחילות בשש בבוקר וממשיכות עד השעות הקטנות של הלילה. אני משתדלת כל יום לצאת לפעילות, אני רואה בשטח ובמערכת שלי באפליקציה שבכל יום יש אלפי אנשים שנכנסים ומתנדבים. אני קוראת לכולם צאו החוצה לעשות! התנדבות זה הדבר הכי אגואיסטי בעולם כי אתה יוצא עם תחושת סיפוק אדירה. אני כבר חושבת על היום שאחרי, כשתיגמר המלחמה והחטופים יחזרו הביתה, וחייבים לזכור שיש לנו מחויבות גם ליום שאחרי לתת ולעזור".
ברקו בת ה-53 הייתה אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם, עם שלל קמפיינים ושערים במגזינים הנחשבים ביותר. את התמיכה הכמעט גורפת בפלסטינים מצד עולם האופנה, היא מסבירה כחוסר ידע: "אני לא יודעת עד כמה אנשים נכנסים לעומק ומבינים באמת את הסיפור. אני רואה באינסטגרם סרטונים של סטודנטים בניו יורק עם הסיסמה 'מהים עד הנהר, פלסטין תהיה חופשית', וכששואלים אותם אין להם מושג בכלל על מה הם מדברים. אני גם חושבת שבמשך הרבה שנים זה המסר שחלחלו, כמה שהם מסכנים".
איך זה היה בתקופה שלך, היית צריך לדברר את ישראל?
"אני מאוד שמחתי להגיד שאני ישראלית ולא הייתה לי בעיה להגיד מאיפה אני. לא הייתי בתפקיד דוברת באו"ם. אני רואה עכשיו את מה שנועה תשבי וגל גדות עושות וכל הכבוד להן".
והביקורת שהייתה על גל גדות בתחילת המלחמה?
"אבא שלי ז"ל תמיד היה אומר, 'שימו תשעה יהודים בחדר והם אף פעם לא יסכימו'".
