"אנחנו עם שלא נופל ברוח. אבל השלום הפנימי שלנו חסר היום", אומרת רינת גבאי. "יותר מדי ימים שהחטופים שם, ואם כבר מדברים על נס חנוכה, אז שזה יהיה הנס שלנו, שהם יחזרו הביתה".
כבר שלושה עשורים שגבאי מכהנת כמלכת הילדים, וכמה וכמה דורות גדלו על הופעותיה, שיריה וקלטות הילדים שלה.
את חג החנוכה הקרוב היא תבלה כהרגלה על הבמות ברחבי הארץ, הפעם עם ההצגה "גבורת המכבים", שבה יככבו לצידה הראל מויאל, רומי פרנקל ואמילי קופר. אבל בניגוד למופעים קודמים שלה - הפעם יש משהו שונה מאחורי הקלעים. "זו קלאסיקה מבית היוצר שלי ושל דורון, אבל השנה אנחנו לא במתכונת זוגית אלא רק מקצועית ומשותפת".
בשנה שעברה גבאי והמפיק דורון מור התגרשו, אחרי קרוב לשלושים שנות זוגיות וארבע בנות משותפות. במקרה שלהם – הפרידה לוותה בסיבוך קל: השניים עבדו באופן צמוד לאורך רוב הקריירה של גבאי.
איך עובדים ביחד אחרי פרידה, ועוד כל כך מתוקשרת?
"עברנו איזה סוג של חוויה ודרך, אבל מסתבר שהדברים שאנחנו עושים משפיעים על ילדי ישראל והם יותר גדולים מהתלאות שאנחנו חווים בפרטי. ההצגה חייבת להימשך וזה הרבה יותר גדול מאיתנו, זה דורש מאיתנו להתמודד עם התיזמון של הדברים".
התחלת בגיל מאוד צעיר.
"בגיל 14. דוד שלי מצא מודעה בעיתון על אודישנים לילדים באופרה הישראלית החדשה. אימא שלי לקחה יום חופש מהעבודה כדי לקחת אותי לאודישן, והתקבלתי. זה רקם את עצמו לבד. נכנסתי לרוטינה של אופרה, הכניסו אותי לעולם חדש לחלוטין, קסום".
במשך כמה זמן מכול שנות העבודה האלה דורון ליווה אותך?
"דורון נכנס קצת לפני שהתחתנו. לפני כן הוא היה רק חבר שהתעסק בקולינריה ולא חשבנו בכלל שנמזג עולמות. כשהפכנו להורים, ממש בשנים הראשונות, החוויה העצומה הזאת ששנינו חווינו הביאה אותנו גם ליצירה משותפת, וכשזה קרה אז מיד ידענו שבום - אנחנו פאוור קאפל ונותנים בראש. מפרויקט לפרויקט, זה לא נעצר במשך 26 שנה".
ומה קרה אחרי 26 שנה?
"כל אחד התגעגע קצת לעצמו לדעתי, לחפש את הבפנים. הקורונה גם הביאה אותנו לכול מיני התמודדויות כשהכול נעצר פתאום".
פירוק של משפחה זה אירוע מאוד קשה. הצלחת להתגבר על זה?
"שאלה מורכבת. בסופו של דבר כן, כי עברו שנתיים ומתרגלים. אלה היו השנתיים הכי קשות, מורכבות, כואבות וקשוחות שהיו לי בחיים, אבל גם הכי בוגרות שהיו לי.
"ומצד שני, כשיש חגים זה קשה מאוד, זה כואב, זה מתגעגע, זה שסוע, זה לא מתבייש לבכות. בראש השנה אני במיטה וגוררים אותי ממנה. אבל אם אתה מסתכל על זה בעיניים של אמונה, אז אתה יודע שהשם עושה הכול מדויק ולטובה, ושאני צריכה רק לקחת נשימה חזקה ולא לפחד מהפחדים של עצמי. הזוגיות הזאת הייתה כל כך פורייה ונהדרת, ועשתה כל כך טוב לעם ישראל. היו בה רגעים נפלאים וקדושים אבל יחד עם זאת, אסור להסתכל אחורה ולהפוך להיות נציב מלח אלא להפך, ללכת עם עיניים קדימה. יש על הרבה מה להגיד תודה".
הבנות לא גרות איתך.
"שתיים מהן לא גרות איתי והבת השלישית ושתי נכדותיי גרות בבניין שלי. ברוך השם אני חווה סבתאות נהדרת לשתי פצפונות מהממות. המשפחה נשארה, עם כמה שינוים. החיים פיצלו את עצמם לשתי חוויות חיים, אבל מדוייקות מאוד לכול המורכבות שהייתה בתוך הבית תחת קורת גג אחת. יש פיצול ויש איחוד. זה היה מפוצץ, מדמם, כואב ומפחיד, אבל עכשיו זה טוב".
יש רגע קשה במיוחד שאת זוכרת אחרי הפרידה?
"זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הבנתי מה השם רוצה ממני. אני יודעת שמה שהשם עושה זה לטובה, זה כאילו הדבר הכי קשה וגדול בעולם, ואתה לא יכול להתלונן. זה כמעט בלתי אפשרי לא להתלונן, ואתה מרגיש את הכאב הכי בלתי נסבל להכלה מרוב שזה קשה, אבל יחד עם זאת אתה אומר 'רגע, השם לא יעשה לי רע', כלומר ברור שיש כאן מהלך עצום שאני עדיין לא מבינה. ואז אין ברירה אלא לא להבין כלום ופשוט ללכת אל תוך החוויה ולכאוב כשכואב ולבכות כשכואב.
"לשאלתך הספציפית, לא הצלחתי להתרגל לבית ריק. אני משפחתית, אני חייבת את המשפחה שלי, זה לא עבר לי בגרון. שם כבר אמרתי, 'אולי אני לא מבינה את אלוהים ולא מבינה את החיים'. כאב לי מאוד בתקופה ההיא והתגעגעתי נורא לכל מה שאני רגילה אליו. ופשוט הלכתי לחפש איפה הכאב שלי מתפוגג".
איפה?
"בקברי צדיקים. ישבתי שם ונפגשתי עם החוויה. פתאום היה לי זמן, לא מיהרתי לשום מקום".
דורון אמר בריאיון שהוא מבקש את סליחתך ומחכה שתסלחי לו.
"אז אתה רוצה את האמת? ברור שסלחתי לו".
הוא יודע שסלחת לו?
"אנחנו לא אומרים, אבל מגיעים הרבה יותר טוב לחזרות ותמיד הוא יחכה לי עם הבייגלה שאני הכי אוהבת וכל הפינוקים. זה בלי מילים אבל זה עם המון ערכיות".
בימים אלו היא נמצאת בזוגיות חדשה: בר המזל הוא משה מתנאל גואטה, חסיד ברסלב שצעיר ממנה ב־17 שנה.
היה חשש כלשהוא להיכנס לקשר עם בחור שצעיר ממך בפער כזה משמעותי?
"בוודאי. ברובד של הנשמה היה חיבור מהמם, אבל מה יגידו? מה אני אגיד לאמא שלי ואיך הוא יגיד לאימא שלו? פתאום אתה מוצא את עצמך קצת סקפטי לגבי הנושא. אבל התדר והחיבור יותר חזקים, ומפגש מייצר מפגש והחברות נרקמת. וכשאתה מרגיש את זה, אז נותנים לזה הזדמנות".
איך הבנות קיבלו אותו? בכל זאת, הוא לא כזה רחוק מהגיל שלהן.
"אפ-אנד-דאון כמו שאתה מתאר לעצמך. בהתחלה הייתה הפתעה מאוד גדולה והרבה שמחה בשבילי. אחר כך ירידה לצורך עלייה ועכשיו ברוך השם זה התאזן".
יש ביקורות שאת מקבלת מבחוץ?
"הישראלים הם הארד קור, שואלים אותי, 'זה הבן שלך?'. יש ימים שוואלה, זה מצחיק אותך, ויש ימים שאתה נלחץ מזה. הלחץ הזה קורה אם נותנים לביקורת החיצונית דגש. אם אתה מתעלם ונמצא בהגדרות הפנימיות האמיתיות של לגלות ולבנות אהבה, אז לרעש הזה אין משמעות".
מה עוד אומרים?
"שואלים 'ואם הוא ירצה ילדים?'. תשאלו אותו! ואז הם שואלים אותו והוא עונה 'איפה שמתחילה האמונה, ממשיכה האמונה'. הוא עוד מאמין שיהיו לנו ילדים וגם אם לא, מה שהשם ירצה".
את רואה את עצמך יולדת שוב בגיל חמישים פלוס?
"גם בגיל שישים. שלושה שותפים לו לאדם, הקדוש ברוך הוא, אבי ואימו. אם תרד נשמה לעולם והשם יחליט שאני צריכה להיות אימא לעוד ילד או ילדה – חגיגות. אני בהחלט יכולה להגיד שאם זה יקרה, אני אהיה מאוד מאושרת".
מה לגבי חתונה?
"שאלה רצינית. אני ממש לא יודעת, אבל יש לי פחד מהמילה הזאת 'חתונה'. נכון לעכשיו אני משתדלת לא לחשוב על זה, אפילו שאני רואה שזה אולי הולך לשם.
"בגלל פער הגילים, אני חושבת שאולי יש לי איזה קול פנימי שאומר שאולי אני אצטרך מתישהו לשחרר אותו, כי הוא באמת צעיר בשנים. אולי הוא כן צריך להיות אבא, אולי הוא בעזרת השם כן ימצא מישהי. הוא לא יאהב את השאלה הזאת שאני עונה לך עליה, כי הוא כל הזמן אומר לי 'מה פתאום. איתך זה לנצח'".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו ממש כאן: