שנת 2022 מסתיימת, וימיה האחרונים הם בסימן הרכבת ממשלה חדשה-ישנה בניצוחו של ראש הממשלה החדש-ישן בנימין נתניהו. לפחות כרגע, נראה שמדובר באותה גברת אבל עם שינוי אדרת לכיוון שמסתמן ימני-קיצוני יותר, מה שמדאיג לא מעט תושבים ואין ספק שיהפוך את שנת 2023 לסוערת ודרמטית במיוחד.
ואם כבר הזכרנו את המילה דרמה – אין מישהי שמבינה בתחום יותר מאשר ליהיא גרינר, שלאורך השנים ידעה את מנת חלקה ברגעים מסעירים ושערורייתיים. השנה האחרונה דווקא הייתה רגועה יחסית בגזרתה, וכשהתארחה השבוע בתכנית של דנית גרינברג ובר זגה ב-ynet radio, שוחחנו איתה על השינוי שחל בה מהבחינה הזו, שאלנו לדעתה לגבי הממשלה שעומדת לקום והפתעה – גילינו שבהחלט יתכן ויבוא יום שבו גם היא עצמה תהיה פוליטיקאית מן המניין.
"האמת שאני ממש רוצה ללכת לכיוון הכנסת, ואני לא צוחקת". היא אומרת. "אני חייבת ללמוד את השפה הפוליטית. סבא שלי ז"ל, ויקטור תייר, היה בפנתרים השחורים וכל הזמן ניסה להיכנס לכנסת, ואני מרגישה שזה משהו בדם שלי. זה כמו הדור הבא וזה יקרה כי אני חייבת להשתלט, חייבת לעלות לשלטון!"
מה תעשי כשתהיי בשלטון?
"אני רוצה שכולם יהיו מאושרים, שהמדינה תעזור לכל הקשישים ולניצולי השואה. בלעדיהם לא הייתה לנו מדינה, מגיע להם הכול! הייתי גם עושה שינוי עבור כל העצמאים, תקשיבו אנחנו עובדים עבור כסף שהוא כמו אשליה, כי אנחנו לא באמת מרוויחים, המדינה לוקחת חצי".
מעניין לשמוע אותך מדברת ככה.
"תקשיב, אני התבגרתי. פעם לא התעסקתי עם מה שקורה בכנסת, לא הייתי צופה בחדשות. היום אני תופסת את עצמי מדליקה רדיו כדי לשמוע את המבזק. זהו, אני נכנסת לעניינים. אני חיה פה במדינה, הם שותפים שלי, שותפים לחיים שלי, וכל מה שאני מרוויחה המדינה לוקחת כמעט חצי, וזה פשוט מטורף ואני חייבת להיכנס לזה. זה החיים שלנו חבר'ה!
"אמאל'ה, מה שקורה בכנסת, העבריינות והשוחד והלא יודעת מה קורה שם, האנשים האלו לא ראויים לתפקיד שהם קיבלו, זה כל כך מפחיד, יש דברים לא טובים בממשלה. במקום להיות טובים, נקיים, עם חסון. הכי חשוב זה הביטחון, זה מה שהכי חשוב בשבילי, הביטחון, החיילים וגם הפרנסה לחיילים".
אבל זו בדיוק המלכודת. כי כשבנו את הכנסת החדשה דיברו על הביטחון ושבן גביר יבוא ויעשה סדר, אבל עכשיו מבינים שיש הרבה דברים מסביב שלא לקחנו בחשבון, כמו נתינת האפשרות לרופאים להפלות בין מטופלים לפי אמונתם. וזו רק דוגמה אחת. אז את רוצה שינוי אבל יש בעצם אחד שקורה ממש עכשיו.
"כן, זה שינוי לכיוון אחר".
מה את באמת חושבת על מה שכנראה יקרה כאן מבחינת האפליה והיחס ללהט"ב?
"הם לא יכולים לעשות את זה. המדינה שלנו היא כזו מדינה שמקבלת, אנחנו כל כך מקבלים את האחר. לרוב, כן? עדיין יש את הפרימיטיביים שלא נפתחו, עד שהילד שלהם יגדל ויהיה הומו והם יגידו 'אופסי', ויצטרכו לקבל את זה ויתחילו לפעול בעצמם עבור הקהילה. אבל אנחנו מדינה של תיירות, ובמצעד הגאווה המדינה עושה מלא כסף. אנחנו לא נוותר על השבוע ועל חודש הגאווה, זה לא יקרה, זה המון כסף לוותר עליו והם אוהבים כסף. אנחנו לא נוותר לעולם על מצעד הגאווה. ואם יבטלו לנו... יהיה אחד בכל זאת! מי יעצור אותנו? אף אחד!"
זו גם הייתה שנה קצת שונה עבורך מבחינה אישית. לא ראיתי סקנדלים בכיכובך, שזה די מפתיע חייבים לציין.
"הייתה לי שנה ללא סכסוכים" היא אומרת וצוחקת.
זה באמת הישג יוצא דופן עבורך.
"הייתי עסוקה מאוד עם ליין המחטבים שלי Bunnytummy, אז אני כל היום במשרד ופחות מתעסקת בעניינים של אחרים. למדתי הרבה מאז הרצח התקשורתי האחרון שחוויתי".
גרינר מתייחסת לביקורת שהעבירה על התנהגות החרדים באסון הר מירון לפני כשנה וחצי, אז דיברה בכאב על האסון שאירע והאשימה את האנשים שנכחו שם במה שהתרחש. דבריה עוררו סערה ענקית, שיצאה מפרופורציות יש לציין, ולעיתים היה נראה שהסטוריז שהעלתה בנושא קיבלו יותר פוקוס והתייחסות מהאירוע הנוראי עצמו. כעת מספרת גרינר שהיא למדה את הלקח שלה: "כן, זה עבר וטוב שכך".
שמרת לאחרונה על פרופיל נמוך יותר.
"אתה לא מבין כמה פעמים אני נכנסת להגיב על משהו ומקלידה מלא - ואחרי זה שואלת את עצמי 'למה את צריכה את זה?'. ומוחקת הכל. זה כל פעם ככה, אני כל פעם אומרת מיותר, ולפעמים אני אומרת 'אבל זה כיף'. אני אוהבת קצת לדגדג ולעשות כזה 'פאן'. זה לא שאני מנסה לעשות פרובוקציה, אבל יש לי לפעמים הומור, אפשר להגיד הומור שחור, שלפעמים לא מבינים את מה שאני רוצה להגיד או שקוראים את זה בטון אחר לגמרי, אולי של עצבים ופחות עם חיוך, וזה מכניס אותי לבעיות וחוסר הבנה. אז עדיף לי לקחת צעד אחורה".
עדיף לסתום את הפה, את אומרת.
"כן. עדיף. באמת שעדיף".
כי לפעמים באמת היה נראה שאנשים פשוט אוהבים לכעוס עלייך ולהיכנס בך.
"וואו, אני ממש פיניאטה! כן, אוהבים להתעסק איתי כי אני אף פעם לא נשארת אדישה, אני כל הזמן חייבת להגיד את המילה האחרונה, חייבת לענות. יש לי מה להגיד, יש לי דעה מאוד מאוד רצינית ואני תמיד לוחמת צדק. אני לפעמים מתעצבנת על אנשים ועל כל מיני דברים שקורים ואני נלחמת נגד זה. אבל אני חושבת שאני אחת הנורמליות בתעשייה הזו".
מאיזו בחינה?
"כי יש לי אורח חיים רגיל. אני נשואה כבר 10 שנים, עם שלושה ילדים ושני כלבים, אני גרה בפתח תקווה, יש לי עסק שאני עובדת בו ויושבת במשרד או בחנות שלי בתל אביב, והחיים שלי ממשיכים. אחרים מתעסקים עם הרבה חארטה".
היו תקופות שגם את התעסקת בחארטות.
"לא, מה זה חארטה, אנחנו חוזרים לעניין הצדק. אלו היו דברים שחשבתי שהם לא הגיוניים ולא בסדר ולא הוגנים. דברים שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתם. ובאמת בכל דבר שעשיתי קיבלתי גם תגובות מאוד טובות, לא הכל היה רע ולכן אני עדיין כאן, כי אם הכל היה רע הייתי אולי קוברת את עצמי. אבל היו הרבה אנשים שהבינו את מה שאמרתי וידעו שזה לא בא מרוע או שנאה. אלו שרצו להבין מזה משהו רע לקחו את זה למקום השלילי, וזה משהו שהם צריכים לעבוד עליו עם עצמם".
כאמור, השנה החולפת הייתה רגועה יותר בגזרתה של גרינר ובהחלט מוצלחת, בעיקר בפן המקצועי. ליין המחטבים שהוציאה משגשג, היא פתחה חנות מיוחדת וגם עשתה תפקיד משחק מפתיע ושובה לב בסדרה "חאנשי" (HOT), עליו קיבלה הרבה פירגון: "עשו מזה כאילו אני בתפקיד הראשי, אבל זה תפקיד של פרק וחצי", היא מבהירה במבוכה.
נראה שנורא שמחים בשבילך ומתרגשים לראות אותך על המסך במשהו שהוא לא ריאליטי.
"באמת קיבלתי הרבה פירגון, ואני כל כך מעריכה את זה ולא מאמינה. רק טוב קיבלתי. באמת".
אז בואי נסכם, איך עברה השנה שלך?
"ואוו, היו כל כך הרבה דברים. העסק פורח, אני עובדת קשה. אני יכול להגיד שאני מאושרת, ואם אלוהים יגיד לי שהכול יישאר כך לנצח אז אני מקבלת, תודה".
לריאיון המלא, האזינו לתוכנית שבראש הכתבה. כל השערוריות, כל הרכילויות וכל מה שצריך לדעת על עולם הבידור בתוכנית הרדיו של דנית גרינברג ובר זגה, רביעי ב-13:00 ב-ynet radio.
