בנובמבר האחרון, בישרה הדוגמנית בר זומר שהיא ובעלה אביב כהן הביאו לעולם את בתם השנייה, רני, אחות קטנה למילה בת השנתיים וחצי.
לצד השמחה והאושר, זומר שיתפה אמש (א') פוסט חשוף מאוד בחשבון האינסטגרם שלה, שבו סיפרה ל-770 אלף העוקבים שלה על הקושי שהיא חווה.
4 צפייה בגלריה
"ידעתי שמשהו לא תקין, שאלו גזים לא רגילים למרות כל רעשי הרקע". בר זומר עם התינוקת רני
(צילום מסך: אינסטגרם )
"לא חשבתי שככה זה יהיה, לא דמיינתי את זה ככה. חודשיים שאני אומרת שאני לא יכולה, אבל אני אמא ואמא יכולה הכול. אין משהו שאמא לא יכולה. מהרגע שהשתחררתי מהאשפוז ידעתי שמשהו לא תקין. ידעתי שאלו לא גזים רגילים למרות כל רעשי הרקע", כתבה האמא הטרייה בפוסט שזכה לעשרות אלפי לייקים, שיתופים ותגובות תומכות מאמהות אחרות, כמו נטע אלחמיסטר, ספיר אביסרור, שירי מימון ולירן כוהנר.
"ידעתי שזה לא בגלל שאת רעבה", המשיכה זומר. "הרי נלחמתי גם כשזה היה כמעט בלתי אפשרי לשמור על החלב שלי כדי שאוכל להניק אותך. ראיתי עלייך שאת סובלת עד כאב, שמעתי שצרחת את נשמתך עד שלפעמים חשבתי שלא ישאר לך קול".
4 צפייה בגלריה
"היה לי ברור שאעשה הכול בשביל להקל עלייך, אז החלטתי לעבור להנקה מלאה בלי לצרוך מוצרי חלב ובלי סויה"
(צילום מסך: אינסטגרם )
בהמשך הפוסט, משתפת זומר שבאבחון רופא התגלה שהתינוקת שלה רגישה לחלבון פרה: "מאותו הרגע עברנו מפורמולה אחת לאחרת, כשבכל ניסוי כזה את סובלת וכל הבית סובל. היה לי ברור שאעשה הכול בשביל להקל עלייך, אז החלטתי לעבור להנקה מלאה בלי לצרוך מוצרי חלב ובלי סויה".
אך זומר משתפת שגם אז לא נפתרה הבעיה: "חשבתי שעליתי על הגל, אבל לא. ביום טוב שלך את צורחת 10 פעמים, וביום רע את לא נרגעת לרגע, ואז אני תוהה מה אכלתי? אולי שמו לי אתמול בקפה חלב רגיל? אולי סויה? או שבעצם בעוגיה שזללתי היה חלב ולא שמתי לב?".
4 צפייה בגלריה
"אני מרגישה אמא נוראית כי אני לא מצליחה להקל עלייך ואני גם לפעמים כועסת כי אני מאבדת את זה"
(צילום מסך: אינסטגרם)
היא כותבת בכנות: "אני מרגישה כמו אמא נוראית, כי אני לא מצליחה להקל עלייך ואני גם לפעמים כועסת כי אני מאבדת את זה. אני לא ישנה, אני לא מבלה, אני בקושי מוצאת את הזמן ששתי הידיים שלי פנויות. ומילה? שרק צריכה את אמא אבל מקבלת תמיד את אמא איתך, כי אי אפשר אחרת".
לסיום היא מסבירה את מה שעומד מאחורי המילים והבחירה לחשוף את הנושא: "אני משתפת כדי שכל הורה שנתקל בפוסט הזה וחווה את זה או מכיר מישהו שחווה את זה - תדעו שאתן לא לבד, גם אם מרגיש לכם שאתם שכן. אני רוצה לקרוא את הפוסט הזה בעוד שבוע או שבועיים ולקוות שזה מאחוריי, מאחורינו".
