3 צפייה בגלריה
"אני מביא להם קצת אופטימיות ובסוף המופע מתפרק עם עצמי". מני ממטרה ופרלה דנוך
(צילום: אמיר מאירי)
השחקן והקומיקאי מני צוקרל, שרובכם כנראה מכירים בתור "מני ממטרה", לא חשב שיתרום למאמץ המלחמתי בצורה כל כך מפתיעה: כמה ימים אחרי אותה שבת שחורה נודע שאחד משיריו, "ממטרה עם מטרה", הושמע במשך שמונה שעות רצופות למחבלי חמאס שנתפסו ונקשרו ללא יכולת לזוז.
"בהתחלה לא הבנתי אם זה אמיתי", הוא מספר על הלוחמה הפסיכולוגית שלקח בה חלק ללא ידיעתו. "חשבתי שערכו את הווידיאו ושמו שיר שלי. המפקד של אותה מחלקה שלח לי הודעה ואמר לי 'זה אמיתי, השמעתי את זה במשך שעות. זה התחיל עבור המורל שלנו וגם כדחקה, כדי להטריל את המחבלים. הבנו שזה עובד, כמו שיטה פסיכולוגית שיש בחקירות'".
איך הרגשת לגבי זה?
"שמחתי שאני חלק מהמורל ושזה גם עוזר בחקירות עם מחבלים, מן הסתם לא הייתי מאמין ששיר שלי יעזור במלחמה. עם כל מה שקורה עכשיו, אומרים שזה ההמנון שלה".
כמו אומנים רבים, גם צוקרל ואשתו, הקומיקאית פרלה דנוך, נרתמו לבדר ולנחם עד כמה שאפשר את משפחות המפונים, והוא מודה שזה לא פשוט: "אלו הופעות שאני קורא להן כיף עד דמעות. זו השליחות, אני מביא להם קצת אופטימיות בזמנים האלה ובסוף המופע אני מתפרק עם עצמי. אנחנו נפגשים עם ילדים אחד על אחד, למשל ילדה שאבא שלה נהרג בטבח בתחנת משטרה בשדרות, היה לה יום הולדת והמשאלה שלה הייתה לפגוש אותי. הגענו אליה לסוכת השבעה וחגגנו לה שם.
"אחרי המופע לילדי כפר עזה, תפסה אותי אמא שהיא כנראה גננת וסיפרה לי בבכי שהבן שלה נחטף, שהרבה ילדים נרצחו אצלה בגן ושלושה מהם חטופים. אני בוכה איתה וחוזר לרכב בדרך לעוד הופעה".
איך הקהל מגיב אליכם?
"התגובות של הקהל מאוד מחזקות, הם צריכים אותנו וזה חשוב לילדים בתקופה הזו. אמא אחת אמרה לי 'כשהם רואים אותך שמח, הם מרשים לעצמם גם להיות שמחים'. באחד מבתי המלון, ילדה סיפרה לי שאבא שלה נרצח. באותו רגע אתה מחבק אותה, היא מקבלת חיבוק מדמות שהיא אוהבת והיא מחייכת".
אתם עובדים בימים האלה המון, אבל לא מרוויחים כסף.
"עולם התרבות הוא הדבר הראשון שנפגע, כמו בקורונה. היינו אמורים להיות בהכנות לחנוכה, בחזרות כל יום, והכל בוטל עד להודעה החדשה. אנחנו צריכים פתאום לחשוב איך אנחנו מתפעלים את העניין הכלכלי של עצמנו. יש לנו עובדים וספקים, ובסוף כל אמן צריך לתפעל את זה ולדאוג לצוות שלו. ברגעים כאלה אנחנו חלק מצבא המורל של ישראל, לא רק בימים שמחים אלא גם בימים של עצב, וכל הכבוד לכל האומנים שלוקחים חלק. הלחימה הזו תימשך לא שבועיים ולא חודש, אז אנחנו מתחילים לחשוב איך להכניס פרנסה לנו ולעובדים שלנו. צריך לראות איך עושים את זה".
יצא לך להיחשף לסרטונים ברשת?
"נחשפתי לדברים שמבהירים את התמונה. יש סיפורים קשים מאוד, תוכן מאוד רגיש ומהסקרנות אתה לוחץ ומסתכל. הפסקתי לראות אבל לצערי הרבה מהדברים חוזרים לי בפלאשבקים. זה לא נתפס, השואה הייתה במימדים מאוד גדולים, אבל פה התסריטאי שכותב את סרטי האימה הכי גדולים לא היה כותב כזה דבר. זה מה שקשה פה ואנחנו חווים טראומה. גם כאומנים, אחרי כל יום אנחנו חוזרים הביתה שבורים".
אתה מחובר לחדשות?
"בהתחלה הייתי צמוד למסך כמו כולם. בימים האחרונים אני מנסה לא לראות אבל ממשיך להתעדכן. אני מנסה לא לראות כי זה מכניס ללחץ יותר ממה שצריך, וגם ככה אנחנו בלחץ אז אני מנסה להפחית".
מה עושה לך טוב בימים האלה?
"לפגוש את אותם ילדים, איפשהו לתת להם את הכוח. זה נותן לי גם את הכוח בחזרה. בעקבות מה שקרה בתחילת המבצע, כשהשמיעו את השיר שלי למחבלים, עכשיו אני גם פוגש חיילים. כשאתה רואה את המורל הגבוה שלהם, זה עושה לך טוב".
חיילים זה לא ממש הקהל שלך.
"מצד אחד אני לא מופתע כי תמיד הייתי מצחיק גם את המבוגרים ואת הנוער, ההומור שלי נוגע בכולם. זה בא בממדים כאלה שאני נפגש עם הקהל הזה של החיילים וזו פשוט חוויה אחרת, זה עוצמתי ברמות, לראות את המורל של החיילים. עכשיו גם במגזר החרדי משמיעים את השיר שלי בחתונות, אומרים שאני חזק שם. אני מקווה להופיע בפניהם גם".
