שחור טבוך אומנם רק בן 25, אבל יש לו וותק לא מבוטל בתעשיית הבידור: 12 שנה חלפו מאז שהפציע לראשונה על המסך של ערוץ הילדים, ומאז ביסס את מעמדו ככוכב נוער וכשחקן מוערך, בין היתר בזכות תפקידו הזכור בסדרה "שעת נעילה".
לאחרונה סביר להניח שגם שמעתם אותו הרבה – הודות לשיר החדש שלו ושל הבסטי אגם בוחבוט: "נאדי באדי", שהפך ללהיט הממכר של האביב ונכלל באלבומו הראשון "היי, זה שחר", שיצא בחודש שעבר.
"התפללתי כל כך הרבה שהשיר הזה יצליח" הוא אומר. "אני ואגם חברים כבר שבע שנים והיא לקחה את ההימור והסיכון הזה ביחד איתי".
למה סיכון?
"להוציא שיר בתקופה כזאת זה מפחיד והוא גם קצת שונה. למרות שאנחנו לא שוכחים, זה לתת לאנשים 2:32 דקות של הפוגה כדי לנשום לרגע. התפללתי מלא לבורא עולם, באמת. כל שישי הייתי מתפלל על זה בבית כנסת, כי רציתי שזה ייגע באנשים ושהם ישמחו. וזה פשוט עושה כיף לאנשים, אני מקבל סרטונים של חיילים ששומעים את השיר ועושים צחוקים עם זה. מדהים בעיניי, זה מה שרציתי שיקרה".
אתה מרגיש שהשיר הזה הוא מה שהיית צריך כדי לפרוץ כזמר?
"אני חושב שיש לי עוד המון דרך כדי לפרוץ, אבל זה מה שהייתי צריך כדי שאנשים יגידו 'אוקיי, אז הוא גם עושה מוזיקה, מעניין'. אני אמשיך לעבוד קשה ולהתפלל הרבה, ומה שיהיה יהיה".
טבוך חושב לרגע ומודה: "אני מרגיש שאני קצת אנדרדוג, הילד הזה שאומר 'היי, אני חלק מהמסיבה', אז זה כיף. אני גם מרגיש שהמוזיקה הזאת מדברת באופן להט"בי בלי להתנצל".
מה הכוונה?
"אני לא אומר 'יצאתי מהארון, קבלו אותי' כי אנחנו כבר לא בדור הזה, אנחנו בדור מתקדם יותר. עכשיו אנחנו מדברים על 'הוא לא מסמס לי' או 'הוא לא אוהב אותי'".
כלומר, השיחה היא כבר לא סביב יציאה מהארון, אלא עיסוק רגיל בזוגיות של לה"טבים כמו זו של סטרייטים, לצורך העניין?
"תראה, אני מבין את זה, אהבה בין גברים היא עבורנו הדבר הכי הגיוני וטהור שיש, אבל לאנשים מהצד זה לפעמים לא נראה ככה. וזה שיש כרגע שיר בגלגל"צ שהוא מקום ראשון ולהט"בי, בלי קשר לזה שהוא שלי - זה משהו שחשוב שיקרה. אני יכול להגיד לך שבתחילת התהליך כתבתי שירים מגבר לאישה, ולי בירן שמע אותם ואמר לי, 'מה זה? זה לא אמיתי'".
תמשיך עם הקו הזה של מוזיקה להט"בית?
"לא יודע, זה פשוט מי שאני. כשאנחנו כותבים אז אנחנו מביאים את עצמנו החוצה. אנחנו מנסים תמיד לפרוץ גדר אחת, לאט-לאט. אני לא רוצה לבוא וישר להגיד 'יאללה תרימי!', זה לא אני. בסוף אנחנו רוצים שכולם יבינו את המסר ושזה ייגע בכמה שיותר אנשים".
בימים אלו טבוך חובק נאדי באדי משלו: אמיר אהרון, מפיק מוזיקלי בן 31. "השיר נכתב עוד לפני שהכרנו", מבהיר טבוך.
איפה נפגשתם?
"הכרנו בסשן, עשינו סקיצה ביחד וממש התחלתי איתו, זה היה מביך. הוא אמר שאני שר יפה ואמרתי לו 'אתה יפה'. ועוד יותר לא נעים זה שהוא לא זרם בכלל. אמרתי לו 'אולי נשב לקפה?' והוא ענה שהוא בזוגיות וזה ולא מתאים, אז היה מביך".
רצה הגורל (וחבר משותף) וכמה חודשים לאחר מכן נודע לטבוך שאהרון שוב רווק ואפילו שאל את החבר לגבי טבוך. הוא נזכר: "כתבתי לו באותו רגע, 'היי, מה קורה? אני אשמח לעשות סשן'. שקרן. מפה לשם ישבנו באולפן ודיברנו במשך שעות. ואז הוא הקפיץ אותי הביתה וכשניסיתי לנשק אותו הוא אמר לי 'טוב, ביי'. העיף אותי מהאוטו ונסע. אחרי כמה ימים כתבתי לו ומפה לשם נהיינו זוג".
את הבשורה על הזוגיות הם הודיעו כמתבקש באינסטגרם – בעזרת תמונת נשיקה עם רפרנס ללהיט של טבוך: "היי, זה אמיר. גנבתי לשחר את הטלפון כדי להודיע שיש לו נאדי באדי, הוא כבר לא מאוהבת באף אחד ולא רוקד לבד. אז רן דנקר ואמיר דדון, סורי, הוא בחר בסוף באמיר אהרון".
הפוסט צבר אלפי לייקים ואינספור תגובות נלהבות ומברכות, רבות מהן מהחברים בתעשייה דוגמת עדן דניאל גבאי, מאיה בוסקילה, לירון וטלי כרקוקלי ורוני דואני.
זו בעצם הפעם הראשונה שאתה חושף זוגיות בפני הציבור.
"נכון, כי זו פעם ראשונה שאני מרגיש שיש פה משהו שהוא ממש נכון ובוגר. היה לי חוסר ביטחון מאוד גדול עם הגוף שלי, בעיקר במערכות יחסים, והוא גורם לי להרגיש ממש טוב עם איך שאני נראה. זה כיף".
מה הפריע לך באיך שאתה נראה?
"וואו, מלא. הסטראוטיפ הגברי, במיוחד בקהילה הגאה, הוא מאוד ספציפי והוא לא אני. אני לא הבחור החתיך שכל היום במכון. אני כל היום - בא לי לישון. ואתה מקבל פידבקים לפרצוף שלך, אם זה באפליקציות היכרויות שאמרו לי 'האמת שאתה לא נראה טוב', באמת ככה וזה מעליב. או תגובות כמו, 'אבל למה אין לו שרירים? הוא נראה כמו גולם'. אפילו בליהוקים לסדרה כתוב בתפקיד 'החבר המגושם והמכוער של כך וכך'. משם נכתבו המון שירים באלבום שלי, שמדברים על הדברים הכי אינטימיים שלי".
בקרוב תוכלו לראות את טבוך שוב על מסך הטלוויזיה, בתפקיד שקרוב אליו מאוד רגשית, בסדרה המצליחה "שבאבניקים". "עכשיו סיימנו לצלם את העונה השלישית", הוא מספר. "זה היה החלום לשחק תפקיד דתי, חיכיתי לזה".
אתה מרגיש לפעמים שונה כי אתה גם הומו ולא רק דתי?
"אני בישיבה פעם בשבוע, הולך לשיעורים, שומר שבת וכשרות, עושה הכול. אז כן, אולי זה שונה ואולי זו המטרה. אולי זה קרה לי כדי להעביר מסר לאחרים מהקהילה ששונאים את הדת כי הם מרגישים שלא אוהבים אותם. בתקשורת מראים משהו ספציפי ועצוב לי שרק את זה מראים על הדתיים. לא יראו לך שיש תפילה משותפת של כולם ביחד או שהרב מדבר על הקהילה הלהט"בית. יראו לך את הפילוג וזה באסה.
"אני מרגיש שבורא עולם נתן לי את האפשרות ללכת בדרך שהיא מאוד מקבלת. שאלתי את הרב שלי אם אני צריך להכניס את הציציות כשאני מתנשק עם החבר שלי ברחוב, והוא ענה לי: 'גבר שמתנשק עם אישה ברחוב צריך להכניס את הציציות שלו בעיניך?'. עניתי שלא והוא אמר 'אוקיי, אז לא. מה ההבדל? זו האהבה שלך אליו וזו האהבה שלו אליה'. הוא והמון רבנים שאני הולך אליהם רואים את זה ככה. אני גם רואה מלא פרשנויות לזה".
האיסור על משכב זכר כתוב שחור על גבי לבן.
"תחשוב על זה רגע, למה זה היה ככה באותה תקופה? אולי כי היה צורך להתרבות מבחינת השבטים? יש המון פרשנויות. הרב שלי אמר: 'תקשיב, אם זה דבר קדוש מבחינתך, תשמור על זה קדוש כמו שזוגיות צריכה להיות'.
אתה נתקל גם בצדדים פחות נעימים?
"אני מקבל כל יום הערות מטומטמות ברשת, 'איך ההומו הזה עם ציצית, הוא צריך להתבייש', 'שימותו, שישרפו כל ההומואים האלה', 'הוא בחיים לא יהיה דתי', 'אלוהים ישנא אותך'. יאללה, תתמודדו. אלוהים שונא לשון הרע. הוא אוהב אותי בדיוק כמו שאני, כי אני עושה את זה בזיכוי רבים וכל אחד עושה את ההשתדלויות שלו. בעיניי הרבה יותר גרוע לשנוא ולקלל אחד את השני, כי בגלל זה נחרב בית המקדש. זה יותר חזק".