ליון תומרקין חשוב שתדעו דבר אחר עיקרי: הוא מעולם לא פרש מתחום המשחק. "כל הזמן שואלים אותי 'למה פרשת?' אני לא פרשתי", הוא מצהיר כמה פעמים במהלך הריאיון.
ובכל זאת, אפשר להבין ממה נובעת הטעות – תומרקין בן ה-33 היה אחד הכוכבים העולים והבולטים של שנות ה-2000. בגיל 12 ליהקו אותו לסדרה "הילדים מגבעת נפוליאון" שהפכה להצלחה גדולה, ומשם הוא המשיך ללהיטים טלוויזיונים נוספים כמו "האי", "חשופים" ו"חצויה". הרזומה שלו התמלא בשלל סדרות, סרטים והצגות תיאטרון, בין לבין היו גם פסטיגלים מתבקשים ואפילו השתתפות בעונת "גולסטאר" אחת, ובאופן כללי היה נראה שהוא כאן כדי להישאר. עד שהוא נעלם.
התפקיד המרכזי האחרון שלו היה בשנת 2017 בסדרה "המלאך השומר שלי" ששודרה בערוץ ניקולודיאון במשך שתי עונות ומאז כמעט שלא הפציע על המסך. "הרבה מאוד מזה הייתה בחירה שלי", הוא מסביר כעת. "אני חושב שבמקצוע הזה עדיף לפעמים לקחת צעד אחורה או טיפה להוריד ושיתגעגעו אליך, מאשר להיות בכל מקום ואז יימאס ממך".
ואתה מרגיש שהתגעגעו אליך?
"האמת שכן. אני חייב להגיד שהקהל שאני נפגש איתו, ברחוב או לא משנה איפה, תמיד שואל איפה אני. אלו שהיו אז בני נוער שואלים מה קורה, מה הדבר הבא. הקהל באמת מדהים ואני ממש שמח על זה, זה מרגש אותי מאוד בכל פעם מחדש".
ומה אתה עונה להם?
"אני מסביר להם מה אני עושה היום ובכלל".
אז מה הוא באמת עשה בשנים האחרונות? תומרקין החליף את סט הצילומים בכיסא הלימודים והפך לסטודנט ללימודי דיפלומטיה וממשל באוניברסיטת רייכמן ורכש לעצמו מקצוע נוסף.
איך הגיעה ההחלטה לעצור הכל וללכת ללמוד?
"הסיפור עם הלימודים התחיל קצת עקום. בזמנו חשבתי שאני לא זכאי לתעודת בגרות והשלמתי עם העובדה שלא אוכל להמשיך ללמוד. גם אמרתי לעצמי שאני שחקן ומה אני צריך משהו אחר, למרות שזה תמיד עניין אותי. בהמשך גיליתי שאני כן זכאי, ובאותו רגע החלטתי להירשם למשהו כי ידעתי שאם אחכה, זה לא יקרה".
וזה אולי באמת יצר את הרושם שעזבת את המשחק לטובת קריירה אחרת.
"הכוונה שלי הייתה הפוכה. חלק מהמקצוע הזה דורש כל הזמן ללכת אודישנים ולחכות לדבר הבא. הייתי עושה פרויקטים ומסיים אותם גמור. ביום האחרון של הצילומים מחליט שאני חייב חופש, ויום אחרי שהתחלתי את החופש כבר חשבתי מה יהיה הפרויקט הבא. וזה לא בריא, ככה אתה מגיע לחוץ יותר לאודישנים ויוצאים ממך דברים שהם לא חיוביים.
"מבחינתי, רציתי שיהיה לי משהו נוסף בחיים האלה, משהו שמעניין אותי ושאוכל גם לעשות איתו משהו, והלכתי ללמוד במחשבה להמשיך ללכת לאודישנים ושאהיה פחות לחוץ. לא רציתי להיות במקום שבגללו אני לוקח עבודה רק בגלל שאני חייב אותה - שזה לגיטימי ובסדר - אבל לא רציתי להיות שם. רציתי שבזמן הזה, שאני מחכה לעבודה, לעשות דברים נוספים שמעשירים אותי".
למה דווקא דיפלומטיה וממשל?
"זה מאוד מעניין, סופר רלוונטי. אקטואליה תמיד עניינה אותי, לדעת מה קורה בארץ, בעולם, עניינים ביטחוניים".
אז אתה בטח לא ישן בלילה היום.
"אני באופן כללי לא ישן הרבה בלילה, אבל כן, במיוחד בתקופה האחרונה יש דאגה".
אז מה אתה עושה עכשיו?
"כיום אני יועץ אסטרטגי לעמותות ולכל מיני ארגונים חברתיים. מה שיפה אצלנו זה שאנחנו מקבלים רק כאלה שיש להם אינטרס ציבורי, כמו איגודים בתחום הרפואה והרווחה, לא חברות מסחריות".
איך מגיבים כשאתה מגיע לפגישה והם רואים את יון תומרקין?
"האמת שזה קטע. זה מוזר לאנשים. שמע, לפעמים זה גם פותח דלתות ומקצר תהליכים, זה שובר את הקרח. היו לי סיטואציות נחמדות. אבל מצד שני, אני גם מרגיש שאני צריך להוכיח את עצמי וחובת ההוכחה היא עליי".
אז מצד אחד תומרקין פצח בקריירה חדשה ומצד שני – הוא שב ומצהיר שהוא לא פרש מעולם המשחק ושזה רק עניין של זמן עד שנראה אותו שוב על המסך. אפילו בקרוב מאוד: שני סרטים בהם השתתף אמורים לצאת ממש בקרוב.
אפשר לקרוא לזה קאמבק?
"אני לא קורא לזה ככה, כי כל הזמן הייתי פה ועשיתי אודישנים לפרויקטים שעניינו אותי. כל פעם שהופנה אלי מיקרופון ושאלו למה פרשתי, עניתי שזה להפך, אמרתי שאני הולך לדבר הזה כדי להרוויח את עולם המשחק קדימה. מבחינתי זה 'לונג ראן' לחיים, כי אתה לא יכול באמת לברוח מהחיידק הזה או איך שלא תקרא לזה, מהעניין של המשחק".
אבל נשמע שכן הייתה לך קצת תחושת מיאוס שהובילה אותך לקחת את הפסק זמן הזה.
"להיות ילד שחקן, זה סולל לך איזו דרך. ואולי קצת שכחתי מה רציתי לעשות כשאהיה גדול, ובגלל זה אני מחפש כל מיני דברים ועושה כל מיני דברים אחרים. באופן כללי אני בן אדם כזה שאוהב ללמוד ולחקור. אני עושה עכשיו עוד קורס של UX\UI, זה עוד עולם, ונהנה מזה שאני יכול לגוון את החיים שלי. אבל מבחינתי אני שחקן ותמיד אהיה שחקן".
תומרקין חושב לרגע ומוסיף: "אולי גם רציתי לקחת איזשהו צעד אחורה כי כל הזמן שמעתי שאני נראה צעיר מדי ולא בגילי. חשבתי שאם אקח הפסקה, אולי משהו ישתנה. אבל כנראה שלא, למרות שיש כמה שיערות לבנות. בכללי זה דבר טוב אבל לשחקנים זה יותר קשה. הגעתי למין מצב ביניים שאני לא נראה תיכוניסט אבל גם לא נראה בגיל שלי. זה מין שלב שצריך לעבור אותו".
יש באמת הרבה כוכבי נוער שנתקלים במחסום הזה שבין העולם של הצעירים לעולם של המבוגרים, ולא כולם מצליחים לחצות אותו.
"כן, כלפי הצופים הייתי בעולם הנוער בעיקר, שזה מאתגר. למרות שכן עשיתי במקביל גם דברים למבוגרים, כמו 'הבורר', 'רוק בקסבה', 'ג'רוזלם'. אבל בסוף יש לי את המראה שלי, את הקול שלי, את הדברים שהם טובים לדברים מסוימים ולא טובים לדברים אחרים. וזה סבבה.
"במקצוע הזה יש גלים וצריך לדעת לתפוס את הגל כשהוא מגיע, וכשלא, אז צריך לדעת לעשות את זה בצורה בריאה ולקחת צעד אחורה. ואני לקחתי צעד אחורה בזה שאמרתי אוקיי, עשיתי הרבה דברים לנוער שאני גאה בהם, וחשוב לי שזה לא יתפרש אחרת, אבל רציתי לעשות גם דברים נוספים, רציתי שייקחו אותי ברצינות גם בדברים ליותר מבוגרים ושגם אוכל לבחור את הדברים שאני עושה".
עברו אמנם רק כמה שנים, אבל התעשייה השתנתה באופן די מהותי. זה משהו שאתה שם לב אליו?
"כן, עכשיו אנשים כל הזמן באינסטגרם. בן אדם יכול לא לעשות שום דבר בעולם המשחק, אבל להיות כל הזמן ברשתות החברתיות ולהישאר בזכות זה בתודעה".
זה משהו שהיית מסוגל לעשות?
"לא, וזה בדיוק העניין. אני לא נמצא במקום הזה של הרשתות החברתיות. אולי זו טעות שלי, זה העולם היום ואני לגמרי יכול להבין את זה".
אתה באינסטגרם אבל עדיין לא בטיק טוק.
טיק טוק זה כבר טו מאצ' בשבילי. באמת קשה לי עם זה, זה כבר קצב לא ברור מבחינתי. את האינסטגרם אני דווקא מאוד אוהב. המשבר שלי עם האינסטגרם היה שהעליתי תמונות של נופים, טיולים בחו"ל, דברים כאלה, וראיתי שזה לא מעניין. קיבלתי תגובות כמו 'זה יפה, אבל איפה אתה חיים שלי?'. זה קצת ביאס אותי. אני מבחינתי נכנס לאינסטגרם ומעלה תמונות מחו"ל, אני פחות בלחיות את הדבר הזה. אבל זה העולם כיום ואני מקבל את זה".
היית מסתדר עם זה יותר אם זה היה קיים כשהיית רק בן 20 למשל?
"זו שאלה קשה. לא יודע. לא נראה לי, זה עולם אחר לחלוטין".
יש עוד הבדלים בין התקופות של אז והיום?
"אני לא אכנס למקומות האלה, אבל כן אגיד על הפרויקטים שלי כמו 'גבעת נפוליאון', 'חצויה', 'האי', יש סיבה שילדים זוכרים אותם ורואים אותם גם היום. זו הייתה תקופה עם דברים שהיו איכותיים, שאיתגרו את החשיבה. גם הקצב שבו פרויקטים יצאו היה יותר בריא. עכשיו אתה רואה משהו בבינג' ומחכה כבר לעונה הבאה. אני מאוד מתגעגע לנוסטלגיה, לקצב של אז. אני חושב שיש סיבה שזוכרים את הדברים ההם. היום אתה מסיים סדרה ואתה כבר בדבר הבא".
זו באמת תקופה של הצפה של תוכן, מלא סדרות. יש דברים שאתה רואה אומר עליהם זה בול בשבילי, הייתי מת לעשות את זה?
"חד משמעית. גם דברים שנבחנתי אליהם. זה מקצוע מטורף, על כל תפקיד יש המון אנשים שנבחנים אליו. זה חלק מהעניין, וגם לשמוע 'לא' זה חלק מהמקצוע. גם בתקופות שעבדתי בהן הרבה, אז קיבלתי הרבה 'לא'. זה לא כיף, אבל צריך להיות גיבורים ולצלוח את זה".
מצד שני, אני מניח שבתקופה שבה עבדת יותר היה לך גם יותר קל לקבל תפקידים.
"כן, אין מה לעשות, דבר מוביל לדבר ובסופו של דבר לקרוא למישהו לאודישן זה גם קצת אסוציאטיבי. ראית, שמעת, תזמין את השחקן הזה לאודישן. אז כן, זה שלקחתי איזה צעד אחורה, וזה שאני לא ברשתות, זה כן משפיע. אבל אני כן מקבל אודישנים שאני מאוד גאה בהם ושמח עליהם, ואני בטוח שיגיעו גם הפרויקטים עצמם".
כשאתה רואה את הכוכבים הצעירים של היום, ויש המון מהם. מה אתה חושב על זה?
"תשמע, כל הכבוד להם, למי שמצליח לבלוט ולהתמודד בתקופה הזו. כי כשיש הצפה, קשה מאוד לבלוט ושיזהו אותך, לקבל תפקידים או להגשים את המטרות שאתה מכוון אליהן, זה קשוח. לדעתי גם זה שהכל קורה נורא מהר, מוביל לזה שהערך יורד, כי יש לך המון. ו'אם זה לא יעשה את זה, אז ניקח את ההוא'. זה קצת איבד משהו. מצד שני, יש כל כך הרבה תוכן שזה דבר מצוין, כי יש גם הזדמנויות להרבה יותר אנשים".
מלבד היותו שחקן, תומרקין התפרסם גם בזכות הקשר המשפחתי שלו: אביו הוא הפסל המפורסם יגאל תומרקין ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2021. תומרקין היה אחד האומנים המשפיעים והבולטים בתולדות המדינה, וגם היה ידוע בזכות התבטאויותיו הפוליטיות והחברתיות, שלא פעם עוררו סערה בקרב הציבור.
"אף אחד לא באמת יכול להיות מוכן למוות של מישהו שהולך ממך, למישהו שכבר לא שם", אומר יון. "במקרה שלו, יש משהו שהוא מצד אחד מאוד קשה, כי יש המון עבודות שלו, אנדרטאות, פסלים בבתים של אנשים ובמוזיאונים, דברים שמזכירים אותו כל הזמן. מצד שני זה מדהים, יש את הדברים האלה והם יישארו לנצח, ינציחו אותו קדימה. אז זה משהו שאני מאוד גאה בו.
“היינו למשל באיזה גן פסלים שלו לפני חודש, והיו שם מלא צעירים בפארק, עשו פיקניקים וטיפסו על הפסלים. הוא היה אוהב את זה כי זה חי, אנשים מכניסים את האומנות שלו אליהם או חיים איתה, וזה הופך לחלק מהחיים. אני חושב שזה היה מרגש אותו מאוד. עכשיו עוברת אלינו המשפחה המון אחריות, להמשיך את השם שלו, לשמור על האומנות והערכים שלו. זה לא יהיה פשוט, זה מאוד מאתגר אבל אני גאה בזה ושמח על זה. אני גם כותב עליו. זה משהו שעוד קשה לי איתו וממש בוער בי. אני חושב שיש המון דברים ללמוד ולהכיר על אבא שלי וגם דברים שאני מגלה בעצמי".
אתה מכוון לספר, סדרה, סרט?
"בגלל שזה הסיפור של אבא שלי אז אני רוצה לעשות את זה ממקום נכון. גם שאלו אותי אם אני אשחק בזה בתפקיד הראשי. לא חשבתי על זה ואני לא רוצה לדחוף את עצמי או לאלץ את עצמי לסיטואציה, זה לא עליי אלא על אבא שלי. אבל גם זה יקרה בזמן הנכון, כשזה יתאים לדעתי".
לאבא שלך היו הרבה התבטאויות פוליטיות והוא הביע ביצירות שלו הרבה מחאה. מה אתה חושב שהוא היה אומר על מה שקורה עכשיו במדינה?
"כנראה שהיה לו הרבה מה להגיד, אבל אני בעיקר חושב על איך שהדברים היו פעם. היו מזמינים אנשים לדבר על פוליטיקה בחדשות או בתוכניות אקטואליה ונתנו להם להתבטא, היה שיח מאוד מעניין. אולי היו צעקות אבל לא תקפו את האדם שממול. עכשיו זה הפך להיות ממש התלהמות.
"לא הכל חייב להיות טוב ויפה, אבל אני כן חושב שצריך לשמור על השיח ולשמוע מה האחרים אומרים. מאוד קשה לי עם הביטול הזה של אנשים והסימון שלהם, לא משנה באיזה צד - זה שמאל וההוא ביביסט. אני חושב שאנשים הם יותר מורכבים מהדבר הזה, ולצבוע אנשים בצבע אחד זה דבר שהוא לא נכון. בסופו של דבר זה אהבה ודאגה למדינה. קשה לי להרגיש שזה מגונה להיות שמאל. אני מקווה שאני לא יוצא מתייפייף, אבל זו דעתי.
"גם אין יותר ממלכתיות. העניין הזה ברשתות חברתיות שאזרחים יכולים להגיד לשרים בדיוק מה שהם חושבים ולקרוא להם בשמות נוראיים, אומרים דברים שהם באמת מזעזעים ומאשימים האשמות מטורפות. אני לא בעד לצנזר את זה, כי אני מעדיף שאנשים יגידו דברים קשים ולשמור על חופש הביטוי, אבל אני גם חושב שאנשים צריכים לעשות איזה חשבון נפש. אתה לא רואה את הבן אדם שמולך אבל בסופו של דבר מדובר באנשים וזה נורא. גם השרים לא חפים מזה. הם צריכים לזכור שבסופו של דבר הם משרתים את כל האזרחים. אמנם לפי האג'נדה שלהם, אבל הם צריכים לדאוג לכולם".
אבא שלך גם עשה ואמר דברים שהלהיטו את הרוחות.
"גם מאבא שלי היה אפשר להיעלב, כי הוא היה מקשט את הדברים שהוא אמר. אבל אם היו מורידים לרגע את הקישוטים, היו גם מבינים את המשמעויות של הדברים שלו. אבל אני לא אסביר או אתנצל בשמו, הוא לא עשה את זה כל חייו אז זה לא ממקומי לעשות את זה".
ומענייני פוליטיקה לעניינים של הלב – תומרקין יצא בעבר עם השחקנית עמית פרקש ושמו גם נקשר בזה של משי קלינשטיין ואלכסה תמרי, אבל שנים רבות חלפו מאז ששמענו עליו בהקשר רומנטי. "אנשים חושבים שאני כבר המון זמן רווק, אבל אני פשוט לא הופך את זה לפומבי. יש דברים שאני רוצה לשמור לעצמי", הוא מספר.
ועכשיו אתה רווק?
"כן. עדיין לא מצאתי את האחת. תמיד חשבתי שאתחתן צעיר ושמתי לעצמי איזשהו יעד כזה, גם כדי שאבא שלי יראה. אבל שחררתי מזה לגמרי. אי אפשר לבחור את הזוגיות שלך על פי זה שחייבים וכי צריך. זה לא בריא ולא טוב, לא לאנשים ולא לקשר. אני רואה הרבה זוגות צעירים שמתחתנים בגלל ש'זה מה שצריך לעשות כדי לקדם את היחסים', ואז אחרי שנה מפרקים את זה. וזה חבל, עדיף לראות לאן הדברים הולכים ולהחליט כשזה מרגיש נכון".
יותר קל להיות במערכת יחסים כשהיא לא מסוקרת במדורי הרכילות?
"חד משמעית. גם אם נגיד שחקן כבר רגיל לתקשורת, אז יש את הצד השני שלא בהכרח רגיל לזה וזה יכול ממש להלחיץ. זה לא פשוט".
אתה חושב שיש נשים שחוששות לצאת איתך כי אתה מפורסם?
"יכול להיות. אולי לפעמים דווקא בגלל שזה אני ולא מכירים את האישיות האמיתית שלי, קשה לעשות את ההפרדה הזו. אין לי באמת תשובה".
אתה רוצה זוגיות?
"קודם אני צריך למצוא מישהי מתאימה. כשזה יקרה, אז זה יהיה".
אפשר לשאול מה אתה מחפש בעצם?
"היו לי כל מיני סוגים של מערכות יחסים ואני לא חושב שיש איזה טייפ ספציפי שאני יודע לזהות. אני חושב שזה יותר מורכב מזה וזה צריך לקרות כשזה יהיה נכון".
בטח יש מעריצות שרוצות ומנסות את מזלן.
"אני הכי מעריך בעולם נשים ששולחות הודעות ועושות מהלכים, זה מרשים מאוד לעשות את הצעד. זה משהו שלי קשה מאוד לעשות. עצם האומץ והישירות, זה סופר מוערך ודורש המון כוח אז אני לא רוצה חלילה לדכא דבר כזה. לכו על זה ותגידו את מה שעל דעתכן".
טוב, תספר לנו איפה נראה אותך בשנה הקרובה.
"יש כמה דברים שנמצאים עכשיו על הפרק ואני מקווה שנסגור אותם. ואני ממשיך ומשלב בין העולמות, הייעוץ האסטרטגי, עיצובים גרפיים, אודישנים, משחק. בפעם האחרונה - לא פרשתי. סתם".
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: מזל חסון
איפור, שיער: אילנה פיצ'חזדה (לסוכנות "סולו")
הפקה: ערן רחמני
ע.צילום: גל בומנדיל
ע. סטיילינג: שקד דרעי
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג יון תומרקין: ייצוג 1 - אמנים ויוצרים
יחסי ציבור ודוברות: מוראל דבש