"כל מה שמתחיל קשה - מסתיים פגז", אומרת אוריה עזרן כשהיא מתחילה את הריאיון, וזו לא סתם אנקדוטה: רגע לפני שהתחילו הצילומים היא נתקעה במעלית עם כל הצוות. "אני לא יודעת אם זה המוטו שלי, אבל אלו החיים", היא צוחקת.
שנה עברה מאז שעזרן פרצה לחיינו בדוקו-ריאליטי "פריפריה אימפריה" ותכף היא תשוב עם עונה שנייה, אך עוד לפני כן היא עשתה לעצמה שם כמעצבת אופנה לא מתפשרת, שהשמות הכי גדולים בתעשייה עולים אליה לרגל לרמלה. "אני בסדר עם כולם ואני חברה של כולם. נורא קל להתחבר אליי, אני לא בן אדם שמאיים בשום צורה. אני הכי עממית שיש, עמכה", היא מסבירה את סוד הקסם, אך מודה שההתחלה לא הייתה קלה. "בעבר הייתי פעילה בעיקר באינסטגרם והיו רואים את הלוק שלי ואיך שאני מתלבשת, והיו בטוחים שאני משהו אחר, איזה פרסונה בלונדינית עם לוקים מדויקים, שהכל מפולטר ונראה מהמם, וקצת אסור להתקרב אליה. פחות נגישה", היא מודה. "עם הזמן גם אני עברתי מסע בחיים, והתחלתי לקלף מעצמי".
ליום האישה: אוריה עזרן בריאיון מיוחד
(צילום: אוראל לוי )
אז מי זו הייתה אוריה של אז?
"מישהי שרצתה נורא להצליח ולהוכיח שהיא מצליחה. והיום כשאני במקום די מתקדם ומתפתח בקריירה שלי, אז אני לא רוצה להוכיח יותר כלום".
להוכיח לתעשיית האופנה? הרגשת שם צביעות?
"אין אצלי צביעות. מי שלא נכנס אליי הביתה לא נכנס אליי ללב. כל השאר זה נשיקה, חיבוק וגם אם פחות מחבבים זה בסדר. לא אצייר ציור ורוד שהכל מהמם, אבל לא צריך לסבול מרגשי נחיתות גם אם מישהו דיבר או צחק מאחורי הגב". מה שמצליח לחלחל אליי, זה רק הלקוחות שלי, המשפחה שלי והחברים שלי. מה שלא בנה אותי לא יהרוס אותי. אני הוכחתי לכולם שהבחורה מרמלה יכולה להגיע לפסגת האופנה בישראל, ואני גאה בזה".
8 צפייה בגלריה
"ראיתי את כל הטעויות שהסובבים שלי עשו, והחלטתי מה אני לא רוצה להיות ואיך אני לא רוצה לחיות"
(צילום: עומרי לוי)
אז תעשיית האופנה לא חיבקה אותך מההתחלה?
"בתחילת הדרך אני חושבת שהיה להם מאוד קשה איתי. הגעתי מרמלה, לא למדתי בשנקר או בשום בית ספר אחר לאופנה, בלי תגים על הכתפיים. אני לא היפסטרית תל אביב, אני מצטלמת, אני לא מעצבת שמתחבאת מאחורי הדגמים שלה. הבאתי משהו אחר, שאלו 'מה הילדה הזו עושה?' שמעתי את זה בכל מקום".
מה אמרו?
"'מי זאת הבלונדינית הזאת?' 'מי זאת הרמלאית הזאת?' השילוב של בת ים ורמלה זה בכלל שילוב שעשה סחרחורת ולא עבר לאנשים חלק".
הרגשת שהייתה קצת גזענות כלפייך?
"לא יודעת אם לקרוא לזה ככה. אני חושבת שהיום יש במה למעצבות ומעצבים מכל מקום ברחבי הארץ, ופעם זה היה נורא מקובע. חמישה, שישה מעצבים שרק אליהם הולכים, ואני באתי עם ביטחון. זכיתי במקום שלי מאהבת הקהל, אף אחד לא הכתיר אותי בתעשיית האופנה. הקהל הצביע ברגליים, והוא זה שדיבר. זה הניצחון שלי".
עזרן היא סיפור סינדרלה פר אקסלנס - אישה שהגיעה ממשפחה חסרת אמצעים שגרה בשכונת הקרוואנים בבת ים, והגיעה עד לצמרת. אבל מעצבת האופנה לרגע לא מסתכלת על ההתחלה שלה כחיסרון, להפך. "הייתה לי ילדות מהממת, מאוד שמחה, מאוד נאיבית, זה לא היה תחרותי".
8 צפייה בגלריה
"אני הולכת כמו עדר אחרי המשפחה שלי. גם אם יעברו לגור ברהט – אני איתם"
(צילום: עומרי לוי)
אין לך כעס על ההורים שלך שגידלו אותך שם?
"לא, אני יכולה להגיד מהמקום שלי, המשפחה זה הדבר שהכי חשוב לי בעולם, אני יכולה לדבר עליהם ולהתחיל לבכות. בחיים לא הרגשתי למה אני כן ואחרים לא. זו המציאות שנולדתי אליה והבנתי את המשמעות והאחריות שיש לי בתור ילדה וצעדתי לתוך זה".
מה היית רוצה להגיד לילדה משכונת הקרוונים בבת ים שהגיעה עד הלום?
"שאת יכולה. בהרצאה שלי 'הכבשה השחורה' סיפרתי שכשהייתי ילדה קטנה חשבתי שאם אני אנקה את הבית אני אוכל לעבוד במשק בית ויהיה לי כסף מזומן, אלו היו השאיפות שלי עד גיל 12-13. ואז התפתחתי, היו לי חברות ונחשפתי לבתים שהן גרו בהם, לפערים, ואמרתי שחלומות לא עולים כסף ותמיד הפרזתי בחלומות שלי, הייתי ילדה פנטזיונרית. כל מה שהצלחתי להגשים לא הספיק לי, רציתי עוד ועוד ועוד. עד היום אני לא אומרת 'זהו'".
את חושבת לפעמים מה היה קורה אם את היית צריכה לגדל את המשפחה שלך במקום כזה?
"אני לא רואה בזה משהו רע. ברור שהיום אני במקום אחר בחיים אבל אני חושבת שהכל זה חינוך מהבית. אני נורא מפחדת מהמקום שלי שהילד לא יהיה מפונק מדי. אני מוצאת את עצמי עוצרת אותי כדי לא להגיד לו 'כן' על הכל. ילד שלומד את המשמעות של המילה 'לא'', ילד עם ערכים, זה משהו אחר לגמרי. אני ממש עובדת בזה, בלהקנות לילד שלי ערכים - למרות שבא לי לבזבז עליו כל אגורה שאני מרוויחה".
8 צפייה בגלריה
"אף אחד לא קובע יותר מי משפיע ומי לא, זה העידן החדש, הקהל הוא זה שמחליט"
(צילום: עומרי לוי)
ואם כבר בכסף עסקינן, אי אפשר שלא לתהות איך מרגישה עזרן, שהתפרסמה רבות בזכות האינסטגרם החזק שלה (כמעט רבע מיליון עוקבים), בעקבות הדברים שאמרה דורין אטיאס על משפיעניות וכוכבות הרשת של ימינו. "הקהל קובע היום מי משפיענית, לא התעשייה, דברים השתנו", היא פוסקת חד משמעית. "אם מישהי קוראת לעצמה משפיענית, היא יכולה, כי בסופו של דבר יש קהל והוא זה שקובע. ואם עושים טעויות זה עם הקהל ומי שמתפרסמת לוקחת את זה בחשבון".
את מרגישה שמשפיעניות הפכו להיות "שק החבטות" החדש?
"אני חושבת שכל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה. פעם כל הכסף היה הולך על הטלוויזיה, והיו משלמים מאות ועשרות אלפי שקלים על פרסומת - שברור לכולם שאותה פרזנטורית של המותג לא באמת מכירה או משתמשת במוצר. והיום, לקחו את כל הכסף ופיזרו אותו על משפיעניות. להגיד לך שכולן משתמשות ומכירות היטב את המוצר? לא. אבל לפחות עשרה אחוז מהן כן".
כעסת כששמעת את הדברים של דורין אטיאס?
"זה קטע, ממש הבוקר פגשתי אותה בחניון למטה וצעקתי לה מרחוק 'משפיענית'", היא צוחקת. "אני חושבת שיש אמת בדברים שהיא אמרה, אבל אנחנו לא במקום היום של להכתיר אנשים. אני כעסתי על דבר אחד - כשהיא אמרה שהן לא צריכות לקרוא לעצמן משפיעניות. אף אחד לא קובע יותר מי תקרא לעצמה באיזה שם. אף אחד לא מכתיר, אנחנו לא בעידן הזה יותר. הקהל הוא זה שמחליט. מעבר לזה הייתה אמת בדברים שלה".
את חושבת שמשפיעניות רשת צריכות להביע דעה פוליטית? להתערב?
"אני אגיד את דעתי האישית - אני לא בטוחה שאני רוצה לשמוע משפיענית מדברת על פוליטיקה, אני חושבת שזה יכביד עליי. אני חושבת שכל אחת צריכה לעשות מה שהיא טובה בו, לא צריך להעביר מסר אם היא לא יודעת או לא מבינה בו. לא חסר משפיעניות, אני לא צריכה שימכרו לנו חוכמה. אני רוצה לצפות באנשים שבאמת מבינים על מה הם מדברים".
כאמור, מעצבת האופנה בת ה-33 אמנם עשתה לעצמה שם בקרב נשות הביצה, אך נחשפה לקהל הרחב רק לפני כמה שנים, ואת הפרסום הגדול היא חייבת לתוכנית הדוקו-ריאליטי, "פריפריה אימפריה", שעשתה לא מעט רעש בעונה הראשונה ובקרוב תחזור לעונה נוספת. "הם הגיעו אלי לפני שנתיים וחצי, אני לא הבנתי ממש במה מדובר, ונורא לא רציתי ללכת לריאליטי. פחדתי מהמקום הזה. פחדתי שיערכו אותי לא טוב. העסק והלקוחות שלי מאוד חשובים לי וקשה לי להיעלם לתקופה ארוכה מהעסק, ופה ידעתי שאני די בשליטה וזה סיפור החיים שלי וכמה שיערכו זו - עדיין אני".
ורמת החשיפה? העובדה שכולם היום מכירים את סיפור החיים שלך?
"אני במקום כל כך שלם היום, שאין לי בעיה לחשוף. אני גאה בעבר שלי, בדרך שלי. אני מקבלת תגובות מאוד מחבקות. הרבה תגובות מבנות שהן בעצמן רוצות לפצוח בקריירה עצמאית. הרבה נערות וילדות שפונות וכותבות לי. אפילו נשים בנות 50 שכותבות לי שהן רוצות שהילדות שלהן ילכו בדרך שלי, אנשים מצליחים לראות הרבה דברים שהם מעבר".
שמעת מאנשים שאמרו לך שבזכות הסדרה הם גאים להגיד מאיפה הם הגיעו?
"לגמרי. אמרו שאני גאווה לעיר רמלה, אמרתי לבעלי שאני רוצה כיכר בעיר על שמי. אמרו לי תודה ששמת את בת ים, רמלה על המפה, אנשים מאוד אהבו את זה".
לא תעברי לתל אביב?
"אני מתה על תל אביב. אני חושבת שמכל החבורה אני הכי חיה את תל אביב, כל החברים שלי כאן, אבל לא. אני כל הזמן אומרת את זה: 'בית ומשפחה יותר טוב מלגור בצהלה'. אני צריכה עזרה מהמשפחה שלי, אני צריכה את הקרבה והחמימות וזה יותר חשוב לי מכל דבר אחר. אני כרגע הולכת עדר אחרי המשפחה שלי, גם אם הם יעברו לגור ברהט אני איתם.
הבחירה בעזרן לשער קשורה בקשר ישיר גםלעובדה שאתמול (ד'), ציינו ברחבי העולם את יום האישה, ומי כמוה דוגמה מושלמת לאישה חזקה, עצמאית, קרייריסטית ומשפחתית כאחד, שיודעת בדיוק מה היא שווה. "בא לי ללכת עם שלט ברחוב ביום הזה. לאישה יש המון כוח. אישה היום יכולה להחזיק עולם שלם על הידיים שלה ויודעים להעריך ולכבד את זה".
תמיד האמנת בזה?
"תמיד. תמיד הייתי עם כוח. תמיד היה לי חשוב שיהיה לי בן זוג שנצעד יחד, שירים אותי. כל הזמן אחותי אומרת לי שאני היחידה במשפחה שלמדה מטעויות של אחרים. ראיתי את כל הטעויות שהסובבים שלי עשו, והחלטתי מה אני לא רוצה להיות ואיך אני לא רוצה לחיות - הלכתי אחרי החלום שלי".
אין קנאה?
"לא. לפעמים אני חושבת אם זה היה הפוך אני לא יודעת אם אני הייתי מצליחה להכיל את זה. אני בן אדם שיודע את הגבולות שלו והוא שם תמיד מאחורי".
מה היית רוצה שאנשים ייקחו מהריאיון הזה?
"הייתי רוצה להעביר מסר לנשים - שידעו כולן שאין גיל להצלחה ואין גיל לחלומות. המזל לא רודף אחרי אף אחת, צריך לעבוד מאוד קשה כדי להגשים את החלומות. אני חושבת שאישה היא אמיצה וחזקה, אנחנו עוברות לידות וצריכות לזכור שאין דבר העומד בפני הרצון, ושכל אישה צריכה להיות גאה במי שהיא".
צילום : עומרי לוי
סטיילינג : מאור אומזגין
איפור : אליאב ממן
שיער : אדיר אמרגי
הפקה: ערן רחמני
צ. וידאו: אוראל לוי
ניהול תקשורת אוריה עזרן: מאיה זאנה
לבוש:
לוק שער: טופ סריג עם שרוולי פרווה - סאן לורן לאמור, מכנסי עור - סאן לורן לאמור, נעליים - בלנסיאגה לפקטורי 54, חזיה - מוגלר לפקטורי 54
לוק ג'ינס: חולצה מכופתרת - סאן לורן לאמור, ג'ינס - ג'יבנשי לאמור
לוק קטיפה: שמלה וכפפות - בלנסיאגה לאמור, מכנסיים - בלנסיאגה לאמור
לוק לבן: חולצה לבנה מכופתרת - ג'יבנשי לאמור, נעליים - ולנטינו לפקטורי 54
