"כשמישהו קורא לי טל, אני חושב שהוא כועס עליי", מודה טל קלאי (40) בחיוך בריאיון לפודקאסט "הברזייה". הוא אחד השחקנים העסוקים בארץ ומככב בטלוויזיה ועל במות התיאטרון, אבל סביר להניח שרוב הקהל מכיר אותו בשם אחר: טלולה בונט – האלטר אגו שלו ודמות הדראג שהוא מגלם מאז שהיה נער.
היית טלולה מההתחלה?
"כן. עוד לפני שהתחלתי שאלתי חבר במסיבה איך הוא היה קורא לי אם הייתי עושה דראג, והוא אמר לי 'טלולה בנקהאד'. ברעש שהיה שם שמעתי 'טלולה בונט', וזה ההסבר הכי מטומטם לאיך השם הזה נוצר. וזהו, מאז ועד היום היא הולכת איתי".
9 צפייה בגלריה


"כשיצאה הידיעה שמתכננים להעלות את 'פריסילה מלכת המדבר', בערך 800 איש שלחו לי אותה". טלולה בונט
(צילום: איתן טל)
קלאי עבר דרך ארוכה מאז שעלה לראשונה לבמה כמלכת דראג אי שם בשנות התשעים, והיא לא הייתה קלה בהתחשב בהלך הרוח הישראלי אז (ואין מנוס מלהודות, גם היום) בכל הקשור לקהילה הגאה וז'אנר הדראג בפרט. מה שהופך את הפרויקט הנוכחי שלו, המחזמר "פריסילה מלכת המדבר" שמוצג בתיאטרון הבימה, לאפילו יותר חשוב ומרגש – הן מבחינת הקהילה והן מבחינה אישית.
"אני לא מאמין שאני אומר את זה כי זה לא נשמע לי הגיוני", הוא מודה. "כשיצאה הידיעה שמתכננים להעלות את המחזמר, בערך 800 איש שלחו לי אותה. משה קפטן, הבמאי והמנהל האמנותי של התיאטרון, אמר לי כבר לפני שנתיים בערך שזה עתיד לעלות, ואני פשוט לא האמנתי שזה יכול לקרות. הבימה, המוסד שעל פניו הוא באמת התיאטרון הכי ותיק בישראל, מחבר את עצמו ל-2025 עם הפקה כזו מדהימה ועשירה וסוחפת".
"הרבה פעמים אמרו לי שהדראג פוגע בי ומכשיל אותי כשחקן. אלו היו ימים אחרים, כשגייז היו פחות בפרונט ומעט אנשים יצאו מהארון"
זו הגשמת חלום עבורך? אתה עושה דראג כל חייך, ועכשיו נותנים לך לעשות את הדבר שאתה הכי אוהב במקום שאתה הכי אוהב.
"זה בדיוק המפגש של טל וטלולה. כל חיי היה לי הקונפליקט הזה בין טל, השחקן שלמד בניסן נתיב, לבין טלולה שהיא דמות הדראג שלי וגם הדמות שהולכת איתי הכי הרבה שנים. זו דמות שגדלה ומשתנה איתי, אבל היא תמיד שם. כל כך הרבה פעמים לאורך הדרך בחיי כשחקן אמרו לי שהדראג פוגע בי ומכשיל אותי".
האמנת בזה?
"האמנתי, כי אמרו את זה אנשים שמאוד סמכתי על דעתם. אבל אלו היו ימים אחרים, כשגייז היו פחות בפרונט ומעט אנשים יצאו מהארון".
9 צפייה בגלריה


"כל חיי היה לי הקונפליקט שבין טל, השחקן שלמד בניסן נתיב, לבין טלולה שהיא דמות הדראג שלי"
(צילום: איה זך)
על מה ההצגה, למי שלא מכיר?
"הסיפור הוא על שלוש מלכות דראג, לי בירן המושלם שחולק את התפקיד עם עידו רוזנברג, שיוצא למסע יחד עם מיכאל בן דוד, שהוא הפתעת חיי וזה פשוט מדהים, ועם צלע שלישית, ברנדט, שאותה מגלמים צביקי לוין ויחזקאל לזרוב.
"אני המחליף שלהם, כלומר בגלל התנגשויות של לוחות זמנים בתיאטרון לפעמים אני עושה את התפקיד הזה. במקור התפקיד שלי בהפקה הוא מיס אנדרסטנדינג, שהיא הדמות שפותחת את ההצגה, מרימה לקהל ומכניסה אותו לאווירה".
כשפורסמו הליהוקים להצגה, שעוסקת כאמור בעולם הדראג, הייתה הרבה ביקורת על כך שלצוות השחקנים ברובו אין קשר לתחום, ולא לוהקו אליה מלכות דראג אמיתיות.
קלאי מסביר את ההחלטה: "במחזמר גדול בקנה מידה המטורף הזה של 'פריסילה', יש צורך בפנומנליות שהיא מטורפת לא רק בדראג. התפקידים פה הם גדולים, מורכבים ועמוקים מאוד. יש לנו מלכות ומלכי דראג מדהימים בארץ ואני יודע שחלקם נבחנו להפקה, אבל כנראה שהם לא מתאימים ומתאימות לעשות את זה בדיוק, ויש פה צורך שהוא הרבה יותר גדול מהכותרת של 'מלכת דראג'. לצורך העניין, אני גם משחק ב'קזבלן' את יאנוש הסנדלר ההונגרי, אז תשאלו אם לא צריך סנדלר אמיתי שישחק? – לא".
9 צפייה בגלריה


יש לנו מלכות ומלכי דראג מדהימים בארץ ואני יודע שחלקם נבחנו להפקה, אבל כנראה שהם לא היו מתאימים". עם לי בירן
(צילום: איציק בירן)
"כשהיו נשברות לי נעלי העקב, אבא שלי היה מתקן לי אותן"
לקח זמן עד שהגעת לבמה של התיאטרון.
"סיימתי את לימודי המשחק בבית הספר ניסן נתיב בירושלים והגעתי לתל אביב בלי להכיר אף אחד. מה שמאוד עזר לי כאן הייתה טלולה, כי התחלתי להופיע איתה ולהכיר אנשים בעיר. במקביל התחלתי ליזום הפקות פרינג', להיכנס לכל מיני הפקות ולהראות גם את טל השחקן.
"תמיד אמרתי שטלולה היא המלצרות שלי, כי כל שחקן הוא גם מלצר, אז היא מביאה את הכסף הביתה כדי שטל יוכל לעשות הצגות פרינג'. טלולה פרנסה את הבית וטל עשה את האמנות, עד שב-2014 התחלתי לשחק ב'הבימה' ומאז אני שם".
מאיפה הגיע הרצון לעשות דראג?
"הרגע המאושר בחיי היה זה שבו כף הרגל שלי הגיעה למידה 40 ויכולתי לשים את המגפיים עם העקב של אמא שלי. הרגע הנורא בחיי היה כשהרגל המשיכה לגדול וכבר לא יכולתי להיכנס אליהם.
"בגיל 16 יצאתי בפעם הראשונה בחיי למסיבת גייז בירושלים, הייתי ירושלמי אז, וראיתי הופעת דראג. זה פשוט חיבר את כל האהבות שלי, את התיאטרון והמשחק עם זה שתמיד הייתי מתחפש לדמויות של נשים. במסיבת פורים הייתה במה פתוחה ועשיתי את I've Never Been To Me, שזה השיר שפותח את הסרט 'פריסילה מלכת המדבר'. הבעלים של המקום פנה אליי והציע לי לחזור להופיע גם ביום העצמאות, ופה כבר התחברנו כל מלכות הדראג הירושלמיות".
איך סיפרת למשפחה?
"למה לספר אם אפשר שפשוט תהיה כתבת שער במקומון עם תמונה שלך? ככה זה קרה פחות או יותר. אבל סיפרתי קודם כל לאחותי הגדולה, שכבר לא גרה אז בבית וביקשתי ממנה לספר להורים כדי לרכך אותם. הם ישר תמכו. כשהיו נשברות לי נעלי העקב, אבא שלי היה מתקן לי אותן. נפלתי מאוד טוב עם משפחה מדהימה ותומכת".
"זה לא כמו דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד"
בשנת 2004 הוקם "פאות קדושות", הרכב הדראג הכי מפורסם בארץ (לצד "בנות פסיה"), שכלל את קלאי, יובל אדלמן (ציונה פטריוט), דניאל יאיר (דיווה די) וליאור כהן (קיארה דופלה). הן עזרו להביא את הז'אנר לקדמת הבמה, הופיעו בארץ ובעולם, כיכבו בקמפיינים וגם בטלוויזיה - בסדרות דוגמת "תמיד אותו חלום".
עולם הדראג צבר הרבה תאוצה בשנים האחרונות, ורק לאחרונה התקיים בתל אביב פסטיבל בן שלושה ימים שהוקדש כולו לתחום הצבעוני הזה. לפופולריות תרמה לא מעט סדרת הריאליטי "המרוץ לדראג של רו פול", שזוכה להצלחה גדולה גם בארץ.
למה אין פה עונה של 'המרוץ לדראג של רו פול'?
"היו ניסיונות ורצון, ואחד המפיקים הגדולים בארץ דווקא ניסה, אבל אני חושב שגופי שידור קצת פוחדים לעשות השקעה כזאת גדולה ואולי זה משהו שנראה להם קצת שולי. אבל אני חושב שאם היו עושים, זה היה מדהים כי אנשים מאוד מתחברים לזה. בסופו של דבר זה גם ריאליטי, ויש דמויות שהן מאוד ססגוניות".
כשאתה מאופר ומסתכל במראה – אתה רואה יותר את טלולה מאשר את טל?
"זה לא כמו דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד. אני יכול למשל לא להרגיש טוב או להיות עייף, ואז להתאפר ופתאום – אוקיי, היא פה".
"יסלחו לי העובדים בדואר למשל, אבל זה לא שאני עובדת בדואר, חותמת על בולים ומוציאה למישהו חבילה. אני עושה משהו שכיף לי"
יש לפעמים עייפות מסוימת מהדמות של טלולה?
"תמיד יש איזה גיוון. אם זה 'פריסילה' או הקברט שלי או המופע עם ציונה פטריוט, שעכשיו אנחנו רוצים לעשות חגיגות עשרים שנה ל'פאות קדושות'. דברים כאלה שאתה אומר 'זה כיף לי'. יסלחו לי העובדים בדואר למשל, אבל זה לא שעכשיו אני הולכת לעבוד בדואר וחותמת על בולים ומוציאה למישהו חבילה. אני עושה משהו שכיף לי, שאני נהנה ממנו, אז ברור שיש ימים שאתה קם ואתה לא ממש במצב רוח, אבל משהו במפגש עם קהל עושה טוב. כשאתה עושה למישהו טוב, זה עושה לך טוב בחזרה כמו בומרנג".
אתה מרוצה מהמקום שאתה נמצא בו בקריירה?
"תמיד יהיו דברים מאוד גדולים שארצה לעשות. אני שואל גם עד מתי אמשיך לעשות דראג. אני אמשיך לעשות דברים שיאתגרו אותי. אם אני רואה שזה משהו שווה, אני מוכן להקיז עליו דם. גם במקרה של 'פריסילה', ואגב, זו הפקה שאני גאה לקחת בה חלק ואנחנו עומדים על הבמה ושרים, 'נעמוד כאן באור, לא נחזור אל החושך'. במיוחד בימים האלה, עם כל מה שקורה בארצות הברית ומה שקורה כאן, ובכלל הקיטוב והשסע וכל מיני רגרסיות שיש ביחס לקהילה עם כל ההתקדמות. אז כשיש לך את הזכות לעמוד על הבמה בדבר הזה, זה מדהים בעיניי".
מה באמת אתה מרגיש כשאתה רואה את כל הרגרסיה של הקהילה בארה"ב?
"אנחנו חיים בעולם משוגע. איך אתה יכול להבין את הדברים שקורים בעולם? איך אתה יכול להסביר את שבעה באוקטובר? אלה דברים מטורפים שאנחנו חווים. אולי זו גם אחת הסיבות שאני לא רוצה ילדים. העולם לא הולך לכיוון טוב יותר. למה אני צריך לכפות על היצור הכי תמים להבין את הדברים האלה?"
9 צפייה בגלריה


"זו אחת הסיבות שאני לא רוצה ילדים. העולם לא הולך לכיוון טוב. למה צריך לכפות על יצור תמים להבין את הדברים האלה?"
(צילום: איה זך)
חווית תקריות לא נעימות כשהסתובבת ברחוב בלבוש של אישה?
"אז יקראו לי הומו ברחוב, וואו מה גילית לי? איזה יופי, לא ידעתי. אף פעם לא נתקלתי בריבים או סיטואציות מסכנות חיים, אולי בגלל שאני רגיל מילדות שהיו קוראים לי 'טל ההומו'. אז אתה לא תרד לרמתם ולא תרביץ חזרה, אתה תגיד לגננת. אולי גם בגלל שגדלתי בירושלים, הייתי רגיל להצניע את זה ולא ללכת ברחובות בריש גלי.
"אני לא מכיר אף הומו או לסבית שהייתה להם ילדות מאושרת באמת, כי הם תמיד היו שונים. גם אלה שיצאו מהארון בגיל מאוחר. רובנו היינו איזושהי מטרה ללעג, כלומר החברה החליטה שאני הומו עוד לפני שאני ידעתי שאני הומו. קראו לי 'טל ההומו' לפני שידעתי בעצמי מה זה, מה זו משיכה לגברים. אבל משהו בעדינות שלי, תמיד הייתי משחק עם הבנות, קופץ איתן בגומי ורוקד בלהקות מחול, כי הנטייה הטבעית שלי הלכה לשם. זיהו נורא את הדבר הזה וטרחו להדגיש לי את זה.
"ואני חושב שזה נותן היום עוד יותר מקום לחגיגה העצמית הזאת. תמיד כששואלים 'למה צריך עדיין את מצעדי הגאווה' או כשאומרים 'מקבלים אתכם בתל אביב' - אני צועד בשביל הילד בדימונה שצוחקים עליו והוא חושב שהוא לבד בעולם, ועושה טבלה של 'אם יצחקו עליי עוד חמש פעמים, אז אני מתאבד'. כדי להראות לו שכמו העבודות של הרכבת הקלה - קשה עכשיו, קל אחר כך. אל תדאג".
9 צפייה בגלריה


"אני צועד בשביל הילד בדימונה שצוחקים עליו והוא חושב שהוא לבד בעולם, כדי להראות לו שכמו העבודות של הרכבת הקלה - קשה עכשיו, קל אחר כך. אל תדאג"
(צילום: איה זך)
אתה רווק?
"כן. זה מורכב. יצאתי עכשיו ממערכת זוגית שהייתה קצת בשלט רחוק".
קשה להיכנס למערכות יחסים כשאתה לפעמים בדמות נשית?
"תראה, זה לא שבבית אני מסתובב עם פאה ועקבים, הם לצורך הופעה. אתה לא תראה את טלולה בבית. אבל יש אנשים שזה לא מתאים להם, ברור. אז עם בן אדם כזה אני בטח לא ארצה להיות בזוגיות. אני מכיר אנשים שהפסיקו להופיע ולעשות דראג בגלל הפחד של איך זה יתקבל אצל בן זוג, אבל וואלה, אם הבן אדם שופט את הספר על פי כריכתו, אז אני לא רוצה להיות עם אחד כזה".
יש חלום על חתונה, משפחה?
"החלום הוא אירוע בגן הפקאן, אבל כן ברור. אני טיפוס מאוד רומנטי. ערב טוב גברים נחמדים, אתם יכולים לפנות".
הריאיון יהיה זמין לצפייה והאזנה החל מיום ראשון הקרוב.