עינב בובליל עשתה דרך ארוכה מאז שכיכבה בעונה הראשונה של "האח הגדול" בשנת 2008. היא אמנם הגיעה בה רק למקום הרביעי, אבל בנתה לעצמה קריירה מצליחה כמאפרת כלות ובשנים האחרונות ביססה את עצמה בתור אחת המשפיעניות החזקות ביותר בארץ, עם למעלה מ-326 אלף עוקבות שלא מפסיקות להביע את הערכתן אליה. 15 דקות של תהילה? הצחקתם אותה, יותר לכיוון ה-15 שנה (והיד עוד לגמרי נטויה).
השבוע התארחה בובליל בפודקאסט "הברזייה" של בר זגה וסיפרה על הקריירה הפורחת, על ההצלחה שלפעמים מבלבלת ודרכי ההתמודדות איתה, וגם על השינויים הפנימיים - והחיצוניים שעברה לאורך השנים. ספוילר: בוטוקס ופסיכולוג זה שילוב מנצח.
נראה שבשנים האחרונות את זוכה לחשיפה מאוד גבוהה, השם שלך הרבה בכותרות ויש סביבך קונצנזוס מאוד אוהד.
"טוב, כשהתפרסמתי חילקתי את המדינה לבובלילים ופרידמנים ויש כאלה שאני בטוחה שעד היום לא אוהבים אותי וזה בסדר, אין מישהו שהוא קונצנזוס. אבל בגלל שעכשיו העוקבות רואות את עינב האמיתית, איך אני מתנהלת בבית עם המשפחה, עם החברות ובעבודה, אז הן מתחברות לבן אדם שאני, ורואות אישה שלא מוותרת לעצמה, שעובדת בכמה עבודות, שיש לה חמישה ילדים.
"אני רואה בלוגריות קצת יותר צעירות ממני עם ילד או שניים, והן כל היום מתלוננות. 'זה קשה והוא מוציא שיניים ואני עייפה ולא ישנה בלילה' ואני אומרת, מה זה בשבילי ילד או שניים? זה תיק גב, בקטנה. אבל אני מבינה אותן כי לכל גיל יש את הקושי שלו. ואנשים נורא מתחברים אליי כי כל אחת מוצאת משהו, אם זה הניסיון שלי בגידול הילדים, הבישולים, המלצות של ביוטי ואיפור, הזוגיות שלי עם בעלי. כל אחת יכולה למצוא את עצמה אצלי ובגלל זה אני חושבת שאני די אהובה".
הרגשת שאנשים שפעם פחות אהבו אותך בגלל "האח הגדול" שינו את דעתם עלייך?
"אני מקבלת מלא הודעות על זה. כותבות לי 'באח הגדול לא סבלתי אותך אבל אני עוקבת אחרייך תקופה ופשוט מצרה על זה שפספסתי את כל השנים איתך, אני נורא אוהבת אותך' או 'וואו, איך השתנית וגדלת וכמה כיף לראות אותך, שפטתי אותך לא נכון'. אבל הייתי אז ילדה בת 23! לא שאני מצטערת על מי שהייתי, כן? אבל אני חושבת שאי אפשר להשוות. התבגרתי, למדתי, החכמתי. בעלי והילדים הביאו איתם את השינוי והיום אני יותר שלמה, הרבה יותר חזקה ואיתנה בעקרונות שלי, זה משהו אחר".
יש דברים שאת זוכרת שעשית לפני 10-15 שנה, שהיום את מתחרטת או מצטערת עליהם?
"תראה, הייתי נורא וולגרית וצעקנית. אם מישהו היה אומר לי משהו הכי קטן, ישר הייתי נדלקת וצועקת, לא עניין אותי כלום, רק להגיד כל מה שיש לי. היום אני גם אומרת כמעט הכל אבל בצורה הרבה יותר יפה ומעודנת, משתדלת לא לפגוע באף אחד בדרך. בוא נגיד שהווליום קצת ירד".
השתנית גם לא מעט באופן חיצוני.
"הייתי מוחצנת יותר, עם החזה בחוץ והשפתיים והגבות, ויותר שמנה. היום אני הרבה יותר מעודנת בטעם שלי. גם רזיתי המון שזה עוד שינוי מטורף".
אפשר לשאול בכמה רזית?
"ברור, בסביבות ה-40 ק"ג. בשיא שלי הייתי 100 ק"ג. מגיל 15 אני בדיאטות. אמא שלי לקחה אותי לדיאטנית כי ביקשתי, רזיתי והייתי מאושרת, אבל אז שוב השמנתי ושוב רזיתי ושוב השמנתי.
"גם היום, אם אני לא אתמיד אני אשמין כי יש לי את הנטייה הזו. אבל אני נורא שומרת על אורח חיים בריא ואם בא לי אני אוכלת מה שאני רוצה. אם בא לי גלידה או כריך עם שניצל או עוגה אני אוכלת ואחר כך פשוט מאזנת. היום אני כבר לא בדיאטה אלא באורח חיים בריא. אם אני רעבה אני לא אחשוב על בגט עם שווארמה, פעם זה הדבר הראשון שהיה עולה לי לראש. היום אני אחשוב על סלט טונה או יווני עם פיתה כוסמין עם גבינה. הראש השתנה".
איך הרגשת כשהורדת את ה-40 ק"ג האלו?
"הרגשתי מצוין. הביטחון העצמי שלי עלה, לא שהיה חסר לי לפני, אבל הוא גדל עוד יותר. אתה יודע, מחמאות מהסביבה וגם בעלי נורא אהב את זה. כשהייתי שמנה הוא לא היה מעיר לי אבל הייתי רואה את זה. רק אחרי שרזיתי הוא אמר לי באמת מה הוא חשב".
מה הוא אמר?
"כל מיני דברים לא לעניין. 'איך היית ככה?' למה אני אומרת לך שהראש השתנה? כי הראש היה נורא שמן, כשרק הכרנו היינו הולכים למסעדה והייתי מזמינה 56 מנות רק בגלל התאווה, והוא היה בהלם. חשבתי שהוא קמצן כי הייתי אומרת לו 'מה מפריע לך שאני מזמינה 56 מנות?' והוא אמר לי 'לא מפריע לי אבל באמת תאכלי את כל זה?' והייתי אוכלת חצי מנה מכל אחת כי הייתי באמת שמנה, הקיבה הייתה גדולה וגם הראש היה שמן. רק אחר כך הוא אמר לי 'איך היית מזמינה 56 מנות, איזה משוגעת'. ורק לעצמי! זה מטורף. היום אני אזמין דג וסלט. השתניתי".
ומתי החלטת לטפל גם בפנים?
"ברגע שהתחלתי לראות קמטים עשיתי בוטוקס. מה שאני צריכה אני עושה, ברגע שאני רואה שהגבה עולה לי – אני מיד הולכת להזריק. בעל של חברה שאל 'אתן לא רוצות שיהיו לכן קמטי צחוק?' אז לא, לא רוצות קמטים. לא אוהבת את זה.
"תראה, מי שרוצה להיראות טוב, מי שאכפת לה מהמראה שלה ויש לה את האפשרות, אז היא צריכה לתחזק – לעשות ציפורניים, גבות, פדיקור וגם ספורט. מגיל קטן אני ככה, תמיד השקעתי בעצמי והיה חשוב לי איך אני נראית".
4 צפייה בגלריה
מי שרוצה להיראות טוב, שאכפת לה מהמראה שלה ויש לה את האפשרות, צריכה לתחזק"
(צילום: אינסטגרם)
בניגוד להרבה סלבס ומשפיענים, לא רואים אותך הרבה באירועים.
"קצת יותר קשה לי להגיע, גם כשאני כן רוצה לבוא ולפרגן. אבל אין לי זמן, אני גרה באשקלון ויש פקקים נוראיים. לבוא להשקה בערב, זה מבחינתי להתחיל להתארגן בצהריים, איפור, שיער, להתלבש, לדאוג לבייביסיטר לילדים, לארגן אותם לפני עם מקלחות וארוחת ערב. ואז נסיעה של שעה וחצי לפחות, בלי פקקים".
חשבת פעם לעבור למרכז?
"בחיים לא, טוב לי באשקלון. אני חושבת שזה מה שמשאיר אותי עם רגליים על הקרקע. לא באתי להתערבב, לפעמים אני שומעת מחברות מהתעשייה על כל מיני דברים שקורים, זה נגד זה, זה אמר על זה, זו בתחרות עם זו. איזה מזל שאני לא בתוך השיט הזה. אני לא מסתכלת על מה שאחרים עושים, אני רואה את עצמי, עינב בובליל, אמא לחמישה ילדים שעובדת מאוד קשה לפרנסתה".
ההצלחה מתבטאת גם בפרנסה? לפרנס חמישה ילדים זה לא זול.
"אני ובעלי עובדים מאוד קשה, עוד הרבה מלפני שהייתי בלוגרית. אנחנו דואגים לכלכלת המשפחה שלנו וברוך השם, אף פעם לא היה חסר לנו אוכל או דברים לילדים. היו כמובן תקופות יותר ופחות טובות שהיינו צריכים להצטמצם בדברים, אבל לא על חשבון דברים לילדים. כן היו תקופות שלא טסנו לחו"ל, עשינו סטופ על בילויים וקנינו רק מה שחייבים. אבל זה שאני בלוגרית לא גורם לפרנס את הילדים שלי. אני מפרנסת אותם בזכות הקדוש ברוך הוא ובזכות זה שאני ובעלי עובדים מאוד קשה בלי קשר לאינסטגרם.
"אני אגלה לך שמס הכנסה לוקח לנו 50 אחוז ממה שאני מרוויחה באינסטגרם כי זה עסק שהוא בלי הוצאות, אין לו שכירות, דלק ועובדים, זה הכל אני, ולכן המדינה היפה שלנו לוקחת לנו חצי. אולי אם לא היו לוקחים לנו את כל זה, הייתי אומרת לך שזה נותן לי רווחה כלכלית ענקית. אבל במדינה שלנו, בגלל כל עניין המיסים והמע"מ, צריכים לעבוד מאוד קשה כדי להגיע למשהו".
4 צפייה בגלריה
היו תקופות יותר ופחות טובות שהיינו צריכים להצטמצם, אבל לא על חשבון דברים לילדים". בוביל ובעלה, אלי בניסטי
(צילום: ענת מוסברג)
אני מתאר לעצמי שכל העומס והלו"ז העמוס משפיעים גם מבחינה נפשית.
"אני בטיפול פסיכולוגי מתמיד".
בעקבות משהו ספציפי שקרה?
"בגלל שאני מאוד עמוסה ולחוצה. אמא שלי פעם אמרה לי משפט שהולך איתי, 'מלמדים אנשים איך להתמודד עם כישלון, לא מלמדים אותם איך להתמודד עם הצלחה'. בכל מקום שאני הולכת כולם עליי, ותמונות ונשיקות וחיבוקים. ההרגשה הזו של להיות כל הזמן מרוממת, שאוהבים אותך נורא וכל ההודעות שאני מקבלת מעוקבות על בסיס יומי, שזה מאות הודעות ביום, 'אני אוהבת אותך', 'את השראה', 'את מלכה', 'בזכותך אני ככה', 'תודה עליך', זה לפעמים מוביל אותך למקום שאתה חושב, 'כל זה אני?' ואני רואה את עצמי בתור הבן אדם הכי פשוט בעולם, עם הגולגול והילדים על הריצפה. יש דיסוננס מאוד גדול בין איך שאני רואה את עצמי לבין איך שאנשים רואים אותי. וצריך איזון, אז אני מוציאה את זה בשיחות עם מישהו שלא מכיר אותי ולא יודע מי אני".
המטפל שלך לא הכיר אותך לפני?
"לא. אין לו טלוויזיה בבית, אין לו שום דעה קדומה עליי".
להאזנה בספוטיפיי:
להאזנה באפל:
