(צילום: אוראל לוי )
"החיים שלי הם בלאגן גדול וטוב" מספר הראל סקעת בחיוך. אמנם יש כאן רפרנס לשיר החדש שלו "ברוך הבא לבלאגן", אבל עבורו לא מדובר רק במילים של שיר קליט אלא בחיים עצמם. "יש לי שני ילדים בבית, אני מופיע כמעט ערב-ערב, החיים של כולנו מטורפים, לחוצים ומשוגעים ואני נשוי לסגן שר החוץ שזה משהו שפתאום שמתי לב אליו".
באמת יש לזה השפעה על החיים?
"אני חושב שלהתייחס לזה בתור 'החיים לפני' ו'החיים אחרי' זה גדול מדי, אבל כן, זה מביא איתו התנהלות אחרת. יש דברים שאני לא יכול לעשות כמו שעשיתי בעבר".
למשל?
"לנסוע עם בעלי לאמסטרדם ביום הנישואים שלנו. טיסה ומלון הוזמנו ובום, מלחמה באוקראינה, עידן צריך להישאר בארץ. וזה נכון לגבי כל דבר שקורה, העבודה של עידן היא קודם כל לטפל באזרחים פה במדינה ואני מקבל את זה. להגיד לך שזה לא פוגע לי בלו"ז לפעמים? לגמרי כן. יצא שנסעתי ביום הנישואים לאמסטרדם עם חברה. אבל בחרתי לא להתבאס מזה כי אני נהנה לראות אותו מגשים את עצמו".
סקעת הפך בשנים האחרונות לאיש משפחה - הוא ובעלו עידן רול התחתנו לפני שנה וחצי אחרי עשור של זוגיות, ובבית יש להם שני ילדים: ארי בן ה-4 ואיסלה בת השנה. תוסיפו לזה קריירה ארוכה ומשגשגת ותבינו שיש סיבה לכך שסקעת מאושר בחלקו. לאחרונה הוא חגג את יום הולדתו ה-41, ואם תהיתם אם חווה את משבר גיל ה-40 הידוע לשמצה אז התשובה – כך הוא שמח לבשר - שלילית. "זה כיף להגיע לגיל הזה ממקום כל כך שמח ושלם", הוא אומר. "יש עוד הרבה מה לעשות ומה לשפר אבל זה אף פעם לא נגמר".
זה לא מסתדר, אתה לא נראה בן 41.
"תודה לאמא ואבא וסבא וסבתא, שידעו מאיפה להגיע. לא, אבל הגיל חסר משמעות בעיניי".
זה רק גנטיקה או מעבר לזה?
"מה אתה שואל בר? אני מטפל בעצמי בפנים, אבל אני לא מזריק. אני מתאמן, שותה הרבה מים. זה הסוד. וג'חנון בשבת וסבאיה ולחוח ולאפות והמבורגרים. עד שהגוף שלי יאותת לי אחרת, אני ממשיך כרגיל".
אמרת שאתה במקום שמח ושלם. איך זה מתבטא?
"אני מאוד שמח ומאושר וגאה במי שאני, במשפחה שלי, בקהל שלי. אני עובד מאוד קשה וזה מחדד עבורי איפה אני וכמה זמן אני בבית ועם הילדים, כי הם הכי חשובים לי, יותר מהכל. הקורונה הכניסה את כולנו למעבדה והיה לנו זמן להסתכל על החיים, הזוגיות, הקריירה ולהרבה אנשים כולל עבורי, דברים התחילו לצוף. גיליתי שאני בזוגיות שאני רוצה להיות בה, במשפחה שבה אני רוצה להיות, בקריירה שאני רוצה. להופיע ערב-ערב אחרי המגפה זו מתנה מחדש. תמיד יש לאן לשאוף אבל גיליתי המון דברים טובים.
"גם לגבי גיל 40, כשאנשים מדברים על המשבר בגיל הזה, אני חושב שצריך לשים לב באופן כללי בחיים, לא להיזכר בצמתים שהחיים מעניקים לנו בצורה סימבולית. בעשור האחרון, ממש לפני שנכנסתי ל-30, מצאתי זוגיות, יצאתי מהארון, לא חיכיתי ליום הולדת כדי להגיד מה עושים עכשיו בגיל 30. עשיתי את זה לפני ואני עושה את זה כל הזמן, מקשיב לעצמי מאוד, מאתגר את עצמי".
אתגר שכזה היה לו ולרול בקיץ האחרון – בחופש גדול שהבהיר להם לראשונה שלהיות הורה בחודשים יולי-אוגוסט זה לא עניין פשוט. "זו השנה הראשונה שאני מבין את המונח הזה של סוף אוגוסט. הוא מביא אותו הרבה כאוס. הרצון לשמור להם על שגרה שלא ישתגעו, הם מאבדים את זה. עידן בקמפיין בחירות, אני מופיע בכל יום במקום אחר בארץ. אבל ברוך השם, ההורים שלנו עוזרים והילדים שלנו הם ילדים טובים שמבינים עניין, ושורדים את זה. אני חייב לפרגן לבעלי, שאני מרגיש לפעמים שיש לו יותר שעות ביממה, שמצליח לג'נגל מעל הדבר הזה ולהיות בזמן וברגע, לעבוד כמו משוגע ועדיין לטפל בילדים. זה טרפת ואנחנו עייפים, אבל שורדים את זה. למה הבאנו ילדים, כדי להתלונן?"
9 צפייה בגלריה
"מתאמן וגם אוכל ג'חנון בשבת ולאפות והמבורגרים. עד שהגוף יאותת לי אחרת, אני ממשיך כרגיל"
(צילום: רן יחזקאל)
הריאיון עם סקעת נערך במהלך השבוע, כשמערכת החינוך עוד הייתה בחוסר ודאות לגבי העתיד לקרות וקצת לפני שנחתם ההסכם שהכריז את הבשורה המשמחת על פתיחת שנת הלימודים כסדרה. "אני מודה שאני לא שולח את הילדים שלי בביטחון לגן", הוא מספר. "פעם בשבוע אני מגיע להציץ איך ארי, אם משגיחים עליו. אין לי טענה לצוותים, גננת אחת לא יכולה להיות על 30 ילדים. גם לא שתיים. אנחנו לא צריכים בייביסיטר, אנחנו צריכים גננת. אנחנו מפגרים אחרי מדינות שאנחנו הרבה יותר מתקדמים מהן. אני מקווה שמישהו ייקח את הדבר הזה בידיים וישקיע בילדים האלה. הם העתיד שלנו והעתיד לא נראה כל כך טוב כרגע.
"בתור רווק לא דאגתי לעצמי יותר מדי ועכשיו אני מסתכל על העולם שהילדים הולכים להיות בו ומשתדל להיות אופטימי. הילדים שלי גורמים לי טיפה לדאוג לגבי אלה שמקבלים את ההחלטות לגבי העתיד שלהם ושלנו מבחינת העולם, אקולוגית, חברתית. זה לא נהיה יותר קל".
אז באמת בקרוב יש שוב בחירות. אתה בהכרח תצביע ל"יש עתיד", המפלגה של עידן?
"אני מצביע למי שאני חושב שיסתכל עליי ועל הילדים שלי, ולא על עצמו. למי שאני חושב שיבוא לעבוד וימנע את הבחירות הבאות והאמת – יש מלא כאלה. יש הרבה אנשים טובים בפוליטיקה שלנו, לא בטוח שהם בולטים כל כך. לפעמים זה מבלבל, אנשים חושבים שזה הפך ל'אח הגדול'. אנחנו זקוקים לאנשים שיגידו לנו איך להתנהג ולא איך לא להתנהג. איך להתחבר. זה אבסורד שמשתמשים בנו ויוצרים במדינה שבטים שאמורים להתנגח אחד בשני בשביל הקמפיין שלהם. יש מידה של אחריות שאמורה להיות בגדר חובה מצידם של אנשי ציבור, ואנחנו לא רואים אותה כל כך בשנים האחרונות".
פוליטיקה יכולה להיות עסק מלוכלך. היו לך חששות כשעידן נכנס לתחום?
"כן, אתה נכנס לזכוכית מגדלת שיכולה לשרוף הכל. זו שאלה של איך אתה מתנהל. לשמחתי אני נשוי לבנאדם חכם שאוהב את המדינה ואת מה שהוא עושה, והוא עושה את זה כל כך טוב".
בתור פוליטיקאי ובן זוגו, יש הרבה ביקורת שהופנתה גם כלפיכם.
"תמיד הייתי חשוף לזה כי אני פה 18 שנה, אז הביקורת הציבורית היא לא חדשה. העין הציבורית עכשיו היא יותר מבקרת ופחות מפרגנת, ואתה יודע מה, אני מקבל את זה. עידן הוא איש ציבור ואני, כחלק מהדבר הזה, נמצא שם גם. הרגע ההוא במסיבה לא היה צריך לקרות (רול חגג במסיבת סילבסטר בתחילת השנה כשהוא ללא מסכה; ב.ז), אני יכול להגיד שזה היה רק לשנייה והוא הוריד אותה רק כששתה, אבל זה לא תירוץ ואנחנו לוקחים אחריות. יש מידה של אחריות וממלכתיות שהיא חלק מהעבודה שלו. להגיד לך שאני קורא תגובות? לא".
בשנת 2018 הפכו בני הזוג להורים לבנם הבכור ארי, שנולד בארצות הברית בעזרת אם פונדקאית. לפני כשנה התווספה למשפחה תינוקת נוספת, איסלה. כשהשניים היו בדרכם לאוקלהומה, שם עמדה איסלה להיוולד, כתב סקעת פוסט נרגש: "הגיע הרגע ואין מאושרים מאיתנו! זה מסע ולא תמיד הוא פשוט, אבל אנחנו מנצחים ובדרך להגשים את החלום בפעם השנייה".
ספר לי קצת על הילדים שלכם.
"שמע, אני יכול לתת לך עובדה בשטח - הברז שלי נפתח. זה ברז שהיה סגור כמעט כל החיים".
ברז הדמעות?
"אצלי הוא היה על חסכמים/ישראל מתביישת. לא הייתי בוכה, אני חושב שפיתחתי יכולת להיות חזק מאוד ולא להראות סימני שבירה, והילדים פתחו לי את הלב בצורה מוחלטת. אני מאושר מכל רגע איתם והרבה יוצא לי להסתובב לעידן ולהגיד לו 'זה אושר, הרגע הזה הוא אושר'".
איזה אבא אתה?
"מאוד מצחיק, קליל, מאתגר, מאוד דוחף לעצמאות ולצד זה נותן המון ביטחון, שהילדים ירגישו בסביבה טובה כשאני לידם וגם כשלא, זה מאוד חשוב. מאוד מחבק ומנשק ואוכל. לפעמים טיפה יותר מדי. אבא שבעיקר שם את הילדים שלו בראש סדר העדיפויות, לצד זה שאני רוצה לתת להם דוגמא אישית של אבא שמגשים את עצמו, לא מוותר לעצמו, לוקח אתגרים, אבא שיעשה הכל. אני אומר לארי, 'אם תרצה, זה יקרה'".
מה האתגר הכי גדול בהורות?
"כל ערב אחרי שהם הולכים לישון או אחרי הופעה אני חושב על היום שהיה, והאתגר הכי קשה זה להיות עם חמלה כלפי עצמך. איפה היית נוקשה, איפה בחרת לחנך, כמה זמן הענקת להם. איך הם הרגישו במהלך היום. ילדים צריכים לחוות הכל. זה בסדר שהם כועסים לפעמים, אבל האתגר הוא לגרום להם להרגיש טוב, גם אם הם עצובים ומתוסכלים, ובעיקר לבלות איתם. אם היית שואל אותי, הייתי עובר לגור באי. היה לי אולפן על המים אבל הייתי מבלה עם הילדים כל היום על האי".
יש כבר מחשבות על ילד שלישי?
"אני לא חושב שאנחנו נביא. הייתי רוצה, יש לי אפילו שער שהכותרת שלו הייתה שאני רוצה חמישה ילדים. אבל אני לא חושב שאנחנו כרגע במצב שאנחנו יכולים להביא עוד ילד. אני רוצה לגדל אותם, להשקיע בהם. אבל נבר סיי נבר. אני באמת לא יודע".
להביא ילד זה גם פן כלכלי מאוד יקר. זה משהו שלוקחים בחשבון?
"לשמחתי העניין הכלכלי הוא לא פקטור, גם כי ילדים זה הרבה יותר מזה וגם כי אני המון שנים עובד ומצליח. אז העניין הכלכלי הוא לא משהו שאני צריך לשים לב אליו. להגיד לך שלא מפריע לי שזה עלה כל כך הרבה כסף? ברור שזה מפריע לי. אבל זה לא משהו שיעצור בעדי מלהביא עוד ילד. רק האושר שלו, שמושפע גם מזה של ההורים שלו".
איך הרגשת כשאישרו לזוגות הומואים להביא ילדים באמצעות פונדקאות?
"היינו אז בדיוק בדרך להביא את איסלה. הייתה תחושה של התרוממות נפש, רגע היסטורי, בשביל החברים שלנו, בשביל הדור הבא, שכל מה שעשינו בשנים שלפני, כל הביקורת שקיבלנו, הכל השתלם. זה היה טיפה החמצה שזה לא קרה בדור שלנו, אבל לדעת שהדור הבא יוכל לעשות את זה, אגב גם ברמת התפיסה – שכולם אותו דבר.
"זה שינוי מבורך. היריון זה לא דבר פשוט לא לקהילה הלהט"בית ולא לקהילה הסטרייטית. כולם עוברים את זה וזה מאתגר בשביל כולם ואנחנו יכולים לשמוח ולהגיד שאנחנו בדור שבו הקהילה הלהט"בית הקימה משפחות. אני רואה הורים וזה מדהים אותי. איזה יופי, איזה משפחות של אהבה ואינטליגנציה".
18 שנה חלפו מאז העונה השנייה של "כוכב נולד", בה שידור האודישן שלו הספיק כדי שיהפוך לפייבוריט המובהק של התוכנית. הוא אחז בטייטל המחייב הזה לאורך רוב הדרך עד שבסופו של דבר הראל מויאל, שנשף בעורפו, צבר במשוכה האחרונה, כלומר – הגמר בניצנים, את התאוצה שלה היה זקוק על מנת לזכות בסופו של דבר. סקעת סיים במקום השני והמכובד ומשם יצא אל קריירה שממצבת אותו עד היום בתור אחד הזמרים המצליחים בארץ.
אתה כבר בשלב שבו אתה נחשב לזמר ותיק ומבוסס, ומצד שני – תעשיית הבידור מאוד תזזיתית, כל יום צצים כוכבים חדשים וזמרים צעירים. איך עומדים בקצב?
"אני חושב שמה שקורה במוזיקה בתקופה האחרונה הוא דבר מדהים. נכנס דור צעיר שמביא רוח מדהימה של השקעה והתנהלות סופר מקצועית, ורואים תוצאות. נועה קירל פתחה את פארק הירקון והרגשתי שהיא עשתה היסטוריה, ויש לה אירוויזיון עוד רגע. זה דור חדש שמכניס חוקים חדשים שאנחנו נהנים מהם. זה גורם לנו, לכל התעשייה, ליישר קו בתקופה שהיצירה בה מאוד גדולה ומשמחת. אנחנו סוף סוף יכולים לעשות דברים כמו בחו"ל".
יש לפעמים הרגשה של מרוץ?
"אני במרוץ שיריית הפתיחה שלו התחילה בפברואר 2004, ובגלל שהחיים שלי מאוד אינטנסיביים והשקעתי מרצון זמן בלהקים משפחה ולהחזיר על שנים שעבדתי בהן מאוד קשה ולא התעסקתי בעצמי יותר מדי, אז כן, אני באינטנסיביות מאוד גדולה. אני מרגיש שכולנו מדברים על זה אבל לאף אחד אין את האומץ להגיד שצריך לקחת נשימה ולבחון את המהירות הזו. לא צריך להיות על 150, גם 120 זה בסדר. מצד שני זה נותן הרבה אמביציה ותעוזה ואנשים מתכננים קדימה וזה מאוד משמח".
מעריצים זו מילה שמדברת אליך?
"המעריצים שלי הם קטע. פעם היה לזה שם, 'הסקעתים', והתייחסתי לזה בצורה טיפה אמביוולנטית. זה נשמע כמו כת וזה הוזיל את התופעה עצמה. היום אני מסתכל על זה כדבר מדהים. בימי הולדת שלי ושל המשפחה, בימי נישואים, כשיוצאים שירים חדשים, הם תמיד שם ושולחים מתנות מרגשות שקשורות לעשייה. אלו אנשים שמלווים אותך בדרך ושגם נוצרו ביניהם חברויות. ואתה מסתכל ושואל - זה בגללי? מוזיקה זה דבר מאוד מחבר ולא חשבתי אי פעם שזה יחבר בין אנשים גם כשהם יוצאים מהאולם. אז כן, מעריצים זה משהו שנותן המון כוח וגם איזושהי אינדיקציה לדעת מתי הם מתחברים יותר ומתי פחות. המבט שלהם בעיניים זה כוח".
אתה מרגיש שהמקום שלך בטוח מבחינה מוזיקלית? זה שוק מאוד גדול.
"לשמחתי השנים הראשונות בהן עבדתי אפשרו לי לצבור המון קהל. הופעתי ממש מההתחלה וזה משתלם לי מאוד היום, כי ההופעות הן סולד אאוט ואנחנו הולכים וגדלים והקהל שמגיע הוא מאוד מגוון, כולם נמצאים בהופעות. אני עולה לבמה שלשום ואתמול והיום ואני אומר לעצמי שזה בדיוק מה שרציתי. אם זה מקום מובטח? אני חושב שהמקום המובטח הוא בביטחון שלך שנותן לך את הרוגע להמשיך לעבוד ולהציב לעצמך מטרות. לפעמים אתה עומד בהן ולפעמים לא. אני מרגיש בטוח ורגוע ומאושר במקום בו אני נמצא, הרבה יותר מפעם".
צילום: רן יחזקאל
סטיילינג: ראובן כהן
איפור: אילנה פיצ'חזה (לסוכנות Solo)
שיער: אסי שדה
ע.סטיילינג: דניאל בן דוד
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ניהול הפקה הראל סקעת: רחלי בן שמעון
יחסי ציבור הראל סקעת: ארבל תקשורת
קרדיטים לבוש
לוק 1
ג'קט משבצות, גופיה ומכנס: זארה
שרשרת וצמיד כסף: privete jeweler, meir yerushalmi
שרשרת פנינים: סקלייר
נעליים: Adidas
לוק 2
חולצה מכופתרת שחורה ומכנס: זארה
שרשרת וצמיד כסף: privete jeweler, meir yerushalmi
נעליים: Adidas
לוק 3
ג'קט שחור: palm angels
גופיה שחורה: re present
מכנס – iro ל- פקטורי 54
שרשרת כסף: privete jeweler, meir yerushalmi
נעליים: Adidas
לוק 4
ג'קט ג'ינס ומכנס ג'ינס: זארה
גופיה: ser.o.ya ל- de apartment
שרשרת פנינים: סקלייר
נעליים: Reebok & Adidas
