14 שנה חלפו מאז שנופר מור פרצה לחיינו בעונה השלישית של "האח הגדול", שממנה יצאה במקום השלישי - וגם בתור דיירת אהובה וזכורה במיוחד. היא לקחה את דקות התהילה שהוקצבו לה ומינפה אותן לקריירה מצליחה כאשת עסקים עם מותג קוסמטיקה משלה, וגם כמשפיענית עם קהל עוקבות ענק.
בפודקאסט "הברזייה", מור סיפרה על השנים הקשות והאי-ודאות שהגיעו אחרי הריאליטי, ההצלחה הגדולה שלא ציפתה לה וגם שיתפה למה התאכזבה מההפגנות בקפלן ומה היא חושבת על סלבס שמסתירים את דעותיהם הימניות. צפו:
פודקאסט הברזייה – (נופר מור)
איך את חווה את הטלטלה שאנחנו חווים כמדינה וכחברה?
"אני חרדה, על הילדים שלי, על המדינה. אני מאוד ישראלית ומאוד אוהבת את המדינה, וכואב. אני באמת חושבת שהמצב שאנחנו נמצאים בו מורכב ברמה שקשה לי. גם עכשיו כשאתה שואל אותי שאלות, קשה לי לענות בצורה שלא ייצאו עליי ועל הדעות שלי, זה קשוח היום להגיד את מה שיש לך".
יש לך דעות שעלולות לגרור תגובות?
"אני מאוד מאוד חצוייה. גם בדעותיי הנחרצות אני מאוד חצוייה, אני כבר לא כזאת נחרצת. אם בעבר הייתי מצביעה ימין..."
מה זה ימין, ביבי?
"ימין, ביבי. גדלתי בבית שהוא ימני. אבל היום אני אומרת שאפשר גם אחרת. אפשר להיות עדיין ימני אבל לרצות שיהיה פה טוב ושיהיה פה שולם. לא רק שלום אלא גם שלום בינינו. לא פשוט. לא פשוט להיות פה. אני מאמינה שעוד תשאל שאלות שבטח ישימו אותי באיזושהי פינה ושיהיה לי קשה לענות על השאלות שלך, אבל בכל זאת התייצבתי, כי בעיניי עדיין יש מקום להתבטא".
את מרגישה שיותר קשה לך להתבטא היום?
"אספר לך משהו. ביום ראשון שעבר הלכתי עם בעלי להפגנה בקפלן אחרי הרצח של ששת החטופים, רציתי מאוד להזדהות עם המשפחות ואמרו 'זה לא פוליטי'. בכיתי כל היום, היה לי קשה והלכנו. וככול שאני מתקדמת, אני מבינה שהגעתי לעצרת פוליטית של שמאל רדיקלי, שקורא לחיסול הממשלה עם מילים מאוד מאוד קשות. עם חלק מהדברים אני מסכימה, עם חלק לא, אבל לא לשם כך התכנסנו. היה לי מאוד מורכב. באיזשהו מקום אני חייבת להגיד שהצטערתי קצת שהלכתי. רציתי להשאיר את הפוליטיקה בצד ובאמת האמנתי, ונפלתי בזה. באמת האמנתי שאפשר להגיע למקום שבו לכולנו יש מטרה אחת, בלי קשר לדיעות פוליטיות. הרי כולנו רוצים שהחטופים יחזרו. והיו עוד אנשים כמוני שהרגישו שהם אכלו את הכובע. עבדו עליי".
מה הפריע לך למשל?
"שלטים של נחסל את זה ואת ההוא, וראש הממשלה ככה וההוא ככה. הרי כולנו הגענו לשם למטרה ספציפית הזאת שאמורה להיות בראש מעיינינו כרגע. אחרי זה נסגור חשבונות. אין לנו מספיק צרות, עכשיו אתם רוצים גם ללכת לבחירות? בואו נסיים את הסאגה הזאת כבר, תחזירו אותם הביתה. אני חייבת לציין שאני לא הכי מבינה בפוליטיקה, ולכן קשה לי לענות על זה, אבל אני לא חושבת שזה קשור רק לעשר השנים האחרונות. אנחנו האכלנו אותם והרדמנו אותם שנים אחורה, עוד לפני נתניהו".
מבחינתך, לא תלכי שוב להפגנה כזאת?
"בשום פנים ואופן לא. הם עשו את הפעולה ההפוכה, הם גרמו לי גם להגיד לכול החברים שלי 'שלא תעיזו ללכת'".
זה לא מתיישר עם האופן שבו פועלת תעשייה הבידור.
"אני אגלה לך סוד, אתה לא יודע כמה אנשים בתעשייה הקטנה הזאת הם ימנים. הרבה יותר ממני. אבל הם אומרים את מה שצריך להגיד, כי לצערי היום באמת קשה מאוד להגיד את דעותייך מבלי שתפסיד כסף על הופעות, ושהקהל פתאום לא יגיע. יכול להיות שחצי מהקהל שלך שונה ממך בדעותיו. כשזה מגיע לכיס, זה מבאס, וכשמשתלחים בך זה מבאס".
אז יש אמנים שנמצאים במחתרת?
"יש המון במחתרת ויש המון שפשוט זורמים. אתה מכיר את המהנהנים? בסדר, אני לא שופטת אף אחד. אני בן אדם שיפוטי אבל בקטע הזה אני לא שופטת, כי אני באמת מבינה שהכול פה על חבל דק מאוד. אנשים משלמים מחיר גם נפשי וגם כלכלי. זה כבר יותר מדי".
3 צפייה בגלריה
"הרבה אנשים בתעשייה הקטנה הזאת הם ימנים, הרבה יותר ממני. אבל הם אומרים את מה שצריך להגיד". נופר מור
(צילום: רן יחזקאל)
מה את אומרת על עינב בובליל ודניאל עמית, שאיבדו את האינסטגרם שלהן לכמה ימים?
"זה כמו שיגידו לך שמפטרים אותך מהעבודה, עבודה מאוד קשה שהיית בה שנים ועבדת ועמלת. יש כאלה שיצקצקו אבל אני ממש התבאסתי עבורן. פרצו לי פעם לאינסטגרם וזה היה מאוד לא פשוט. זאת פלטפורמה פרסומית, שיתופית וזה גם עניין כלכלי. אנחנו מתפרנסות באמת יפה, ברוך השם. אני שמחה בחלקי ובאסה לי אם יקחו לי את השמחה הזאת".
את חושבת על היום שאחרי האינסטגרם?
"קודם כל יש לי את הקליניקה שלי ואת מותג האיפור והבישום שלי, וזה מתפתח לעוד ועוד מקומות. בעזרת השם עוד מעט זה לא יהיה רק באונליין אלא גם באופליין, שזה משהו שאני עובדת עליו. אבל האינסטגרם הוא עדיין חלק ניכר מהדבר הזה כי אנחנו מפרסמות שם. גם כשמוכרים באופליין, אתה עדיין מפרסם את זה באונליין, כי כל העולם נמצא בתוך המכשיר הקטן הזה".
את מרגישה לפעמים שהעבודה הקשה פוגעת בחיי המשפחה שלך?
"יש מחיר שמשלמים, בוודאי. אם עכשיו עלה קמפיין או שהוצאתי מוצר חדש, אני צריכה להיות על הטלפון, לענות להודעות. אני כמו שירות לקוחות, מעבר לשירות לקוחות שיש באתר. הלקוחות קונות גם אותי, לא רק את המוצר שאני מוכרת. ואם הילד פתאום צריך משהו, אז כן, יש מחיר לדבר הזה. כולן משלמות מחיר, אם זה באישי, זוגי, כלכלי אם הן למשל לא לוקחות עבודה כי היא תצריך זמן ואנרגיה ולפעמים זה פחות מתאים".
בסוף את שמה אוכל על השולחן.
"בשביל לחיות היום כמו שצריך עובדים מאוד קשה. מאוד קשה להתקיים. אני מדברת על משכורות של אנשים שעובדים בעבודות 'רגילות'. זה לא פשוט. אנשים נלחמים פה על האוכל שלהם. אני ממש מבינה את זה, והיו ימים שגם אני הייתי במקום הזה ואני תמיד מזכירה את זה לעצמי ותמיד עם רגליים על הקרקע. אחרי שיצאתי מ'האח הגדול', הייתי הולכת לפעמים לסופר ומקנאה בקופאית. יד על הלב".
מאיזו בחינה?
"שהיא קמה בבוקר ויש לה משהו לעשות. שהיא לא עולה על מונית והנהג שואל אותה, 'אז מה את עושה היום?'. הייתה לי אז תוכנית בערוץ 24, אז הוא אומר לי 'מה, זהו?'. הוא לא מבין שאני מגיעה לשם בבוקר ויוצאת משם בלילה. מה זהו? כי תמיד הציפייה היא שברגע שיצאת מתוכנית ריאליטי, אז אתה הופך להיות ארז טל הבא, זה ממש לא קורה. וכן, היה לי קשה עם זה שאחרי שהתוכנית נגמרה, לא היה לי את הדבר הזה לקום אליו בבוקר אתה צריך לייצר ואם לא מזמינים אותך, אז אתה פשוט לא מתפרנס".
מה קרה בין שתי העונות של "האח הגדול" שעשית?
"תקופה מאוד אפורה. חוסר איזון נפשי, טלטלות, מצבי רוח, זוגיות כושלת שלא קמתי הלכתי בזמן כי פחדתי, כי מאיפה מתחילים עכשיו ומה יגידו? פאק מה יגידו, אלה החיים שלי. לא ברחתי מגן עדן, לא היה לי טוב. וזהו, הגענו עד לפה ותודה לאל, באמת. המקום שאני נמצאת בו היום הוא הרבה מעבר לחלומות שלי".
את ודנית גרינברג הייתן הרבה שנים במעין ריב מתוקשר. איך זה נגמר?
"היא פשוט שלחה לי הודעה מאוד יפה על כל מה שקרה. זה ממש ראוי להערכה. אני חושבת שהגיע לי גם".
מה הרגשת כשראית את ההודעה?
"הרגשתי שהיא עוברת שינוי. להתגרש זה דבר לא קל, לא משנה אם ברחת מגן עדן או אם עברת גיהינום. לפני הניצחון יש תחושה של כישלון, כי בכל זאת עשית משהו וזה לא צלח. אז האמנתי שהיא עוברת עם עצמה איזשהו משהו. יפה מאוד שהיא עשתה את זה".
מה היא כתבה?
"כתבה דברים מורכבים, גם לא נעימים שעברנו, אם זה ביחד ואם לחוד, ושתשמח לשים את זה מאחור. אמרתי שאני מבחינתי סלחתי כבר מזמן ושאני מאחלת לה באמת מכל הלב שיהיה לה רק טוב. אחרי זה קצת התקשקשנו, וזהו".
יצא לכן להיפגש במקרה?
"לא, אבל היא כתבה 'ואפילו ממש אשמח לראות אותך ולתת לך חיבוק'. זה היה ממש חמוד. אבל אני מאמינה שנתראה. באמת הכול טוב".
זה סיפור יפה, טוב שזה קרה.
"אני חושבת שהיא חששה שאולי אפנה לה את הגב, שבאמת היה כמה אחוזים של חשש מדחייה, שזה הגיוני מאוד, לגיטימי, ובגלל זה זה לא קרה עד היום. היא לא סבלה אותי בר. היא לא סבלה אותי, אני יודעת, ממקורות".
אבל אולי הייתה לה סיבה.
"יכול להיות, אבל עם השנים את לומדת לראות את הדברים קצת אחרת".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו ממש כאן!
בר זגה
נופר מור: "איך ייתכן שקוראים לנו לתמוך במשפחות החטופים, ואני מגיעה להפגנה פוליטית של שמאל רדיקלי?"
58:44
