בתחילת השבוע הצליחה השחקנית אלי סטין לכבוש יעד נוסף ולהוסיף לטייטל שלה, לפחות באופן זמני, את התואר 'דוגמנית'. היא התהלכה על מסלול הגאלה של שבוע האופנה לצד סלבס כמו אנה ארונוב, אסף גרניט ואיתי לוי, וגם שורדי שבי ובני משפחותיהם, בהם אלי שרעבי וגאיה קלדרון, ולשם שינוי - אפילו לה נעלמו המילים.
"דקה לפני שיצאנו למסלול, עמדתי שם, מטר ובמבה, וכמעט התחלתי לדמוע - ואני לא כל כך בן אדם שמראה רגש", היא מספרת בהתרגשות לפודקאסט "הברזייה" של מגזין הסופ"ש של ynet. "תמיד הייתה לי את תסמונת הברווזון המכוער, ופתאום מצאתי את עצמי צועדת - ועוד במסלול כל כך עוצמתי. זה מילא אותי בתור אישה. זה היה כיף לילדה שהייתי".
פודקאסט הברזייה – אלי סטין
איזו ילדה היית?
"גדלתי בתל אביב ובבית הספר היסודי הייתי מאוד חסרת ביטחון. הייתי ילדה שכל הזמן רוצה שיאהבו אותה, מרצה נורא, וסבלתי נורא. בתיכון הייתה לי נקודת מפנה. קרה לי מקרה מאוד אישי שאחריו אמרתי שאני הולכת להיות מי שאני ומה שאני ולא אכפת לי איזה מחירים אני אשלם. אני הולכת להגיד את מה שבזין שלי - שיצחקו עליי ושיגידו עליי מה שרוצים. הגוף שלי זה הבית שלי, וכשאני בתוך הבית שלי, אני ארגיש הכי שלמה עם עצמי. רק משם הכוח שלי יגיע. הגעתי למי שאני היום ממקומות מאוד אפלים וכשהחלטתי לשים את הגבולות שלי, אמרתי 'אם אין אני לי מי לי'. יש לי אמא מדהימה ולביאה שגידלה אותי בצורה הכי עוטפת בעולם. אישה שנלחמת כנגד כל הסיכויים והצליחה, אבל הבנתי שאם אני לא אשמור על עצמי, אף אחד לא ישמור עליי".
מה זה אומר שאמא שלך נלחמה כנגד כל הסיכויים?
"היא באה ממקום מאוד קשה. אני תמיד אומרת שבאתי מכאב, כי כשאני נולדתי ההורים שלי כבר רצו להתגרש. אני טעות. ההורים שלי כבר לא אהבו אחד את השני ונולדתי לתוך בית שלא ראיתי בו מה זה זוגיות בריאה. עד עצם היום הזה אני גם לא יודעת מה זאת בדיוק זוגיות, ואנשים כל הזמן מנסים להסביר לי או להראות לי איזושהי תבנית".
איך התסמונת של "הברווזון המכוער" השפיעה עלייך?
"אף פעם לא אהבתי את איך שאני נראית. גם היום. אני מסתכלת במראה ואני מאוד אוהבת את עצמי, אבל אני לא מרגישה יפה. יש לי איזה עניין עם הפנים שלי, פחות הגוף. תמיד מעניין אותי איך אנשים באמת רואים אותי, האם המראה משקפת את איך שאני באמת נראית.
"אני לא מתביישת להגיד את מה שאני חושבת. הבושה אצלי היא רק בעניין הפיזי. יש לי חבר שאומר לי 'די עם תסמונת הברווזונת. שחררי', אבל זה משהו שכל כך נחרט לך בתוך הגוף, שגם אם מישהו ישב מולי ויגיד לי 'איזו יפה את', אני לא אאמין לו. אבל אני כן מרגישה נורא סקסית. רק עכשיו, כשאני בת 33, אני יכולה להגיד שאני מגלה את האישה שאני, מה אני רוצה להיות, איפה החוזקות שלי, איפה החולשות שלי. יש כל מיני סוגים של נשיות - יש נשיות עדינה, יש נשיות רכה, יש נשיות חזקה. כל נשיות היא מבורכת ובעיניי גם רוך יכול להיות מאוד חזק. אני מגלה עכשיו המון צדדים בנשיות שלי".
סטין מספרת שגם הרבה מהתגובות השליליות שהיא מקבלת, מתייחסות למראה החיצוני שלה, רובן הגיעו אחרי אמירות שלה שעוררו סערה, ועוד נדבר עליהן בהמשך. "אנשים יורדים על מה שמפריע לי בעצמי אפילו עוד לפני שחשפתי את זה. עוד לפני שאמרתי שאני מרגישה מכוערת או שאני משווה את עצמי תמיד למכשפה, אנשים פשוט פגעו לי בנקודה. איך הם ידעו איפה לפגוע?".
"אני עם הזרקות, בטח. לא עשיתי שינויים מאוד דרסטיים, רק דברים שמפריעים לי בקטנות - בשקעים של העיניים, בעצמות לחיים, טיפי טיפי שפתיים. אני מעדיפה לשנות דברים במראה שלי מאשר להשתנות בפנימיות"
איך זה הרגיש בפעם הראשונה שמישהו כותב עלייך ככה?
"זה מאוד מפחיד - איך הם יודעים שזאת הנקודה שהכי פוגעת בי? כתבו 'זונה', 'מכוערת', 'מכשפה', 'את נראית כמו תחת', 'לא הייתי נוגע בה'. אל תגעו בי, לא רוצה שתגעו בי, תודה. מישהו כתב 'אני צריך לפרק עליה מחסנית', ממש איומים ברצח - והוא לא היחיד. מלא משגרים עליי איומים ברצח. היום אני לא מתייחסת לזה.
"רוב התגובות השליליות מגיעות מגברים - למה? במה אני נוגעת לך? מה אני עושה לך? אני מפחידה אותך? מה אני עושה לך שאתה תוקף את המראה שלי? אם אתה לא מסכים עם הדעה שלי, בוא נדבר, אין בעיה. אבל למה אתה רוצה לפרק עליי מחסנית? למה אתה כל כך כועס?".
איך את מתמודדת עם תגובות כאלו?
"הבנתי שאנשים מאוד כועסים. בהתחלה אמרתי 'בואנה, יכול להיות שאני באמת נורא מכוערת', היום אני אומרת 'לא, אני הכי יפה'. זה לא בא ממקום שאני מרגישה הכי יפה, זה מקום שאני שמה את השכפ"ץ. זה מקום לוחמני".
זה הביא אותך לחשוב על לעשות שינויים בעצמך?
"אני עם הזרקות, בטח. איך אני אוהבת. לא עשיתי שינויים מאוד דרסטיים, רק דברים שמפריעים לי בקטנות - בשקעים של העיניים, בעצמות לחיים, טיפי טיפי שפתיים, זה קצת ריכך את הלסת, כי הסנטר שלי תמיד הפריע לי. אם אני יכולה לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב, אז למה לא?
"אני מעדיפה לשנות דברים במראה שלי מאשר להשתנות בפנימיות. יכול להיות שאני אבוא לפה עוד שנה ואני אהיה אחרי הקטנת חזה. יכול להיות שאני אשב פה עוד שנה והאף שלי יהיה מורם, כי בא לי, כי אני רוצה, כי זה גורם לי להרגיש יותר טוב".
"הרגשתי תחושה של מוות פנימי קשה"
מאז שסיימה את לימודי המשחק שלה, סטין הספיקה לעשות כמה תפקדים, ובהם בסדרות "תיק נעדר" ו"מלכת היופי של ירושלים", אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב-2024, דווקא בעקבות הפודקאסט שהיא מגישה עם חברתה, השחקנית עינת הולנד, "למי אכפת", בבית הפודיום.
את מעכלת את מה שקורה סביבך מאז שהתפרסמת?
"לקח לי הרבה זמן לעכל, היום אני יודעת שיש לנו קהל מאזינים מדהים שהולך איתנו את כל הדרך, גם כשהיו קשיים, ואני מאוד אוהבת ומעריכה אותו".
עכשיו היא גם עולה לבמה, עם ההצגה "שקרים קטנים" של תיאטרון toMIX. "זו קומדיה מטורללת וכיפית ברמות. לכל אורך החזרות לא הפסקתי לצחוק וגם על הבמה יש רגעים שאני ממש מחזיקה כדי לא להתפוצץ מצחוק. זה עם קאסט מדהים שכולל את מיה דגן, אורי גוטליב ושלומי טפיארו ובבימוי של אודי גוטשלק. זה על נישואים ושקרים ובגידות - תמצית החיים".
איך זה להופיע מול קהל שכבר יודע מי את?
"זה משוגע. כשהייתה חזרה הגנרלית באו לראות אותי מאזינים מהפודקאסט. עליתי לבמה ושמעתי אותם ולא האמנתי שהם באו כדי לחכות לי בחוץ. זה ריגש אותי מאוד".
"חיתלתי וניקיתי חרא של ילדים שהם לא שלי, אבל תמיד הייתה לי אמונה. אם אין לך אמונה את לא תחזיקי מעמד במקצוע הזה. את צריכה לדעת שאת יכולה לשבת בבית תקופה ארוכה, אפילו יותר ממה שתהיי בעשייה"
שיחקת כבר על במה?
"שיחקתי חציל גינה, תפקיד חיי. יצאתי מבית ספר למשחק ישר לקורונה, עברתי פרידה קשה מבן זוג והרגשתי את תחושת הכלום. תחושה של מוות פנימי קשה. לאחר מכן הגיע התפקיד הראשון בטלוויזיה, שזה רחליקה ב'מלכת היופי של ירושלים', ועבדתי עם השמות הכי גדולים שיש. זה להגיע לסט מטורף ולהיות אנונימית. נרפאתי שם".
קשה למצוא עבודה בארץ בתחום המשחק. כמה מצאת את עצמך לפני הפריצה שלך, מחפשת את עצמך, מרגישה אבודה?
"יותר מאשר חוויתי הצלחות, חוויתי כלום. מי שאומר אחרת, זה שקר וכזב. הפודקאסט פתח לי דלתות ומזמנים אותי הרבה יותר ואני מקבלת תפקידים, אבל רוב הזמן את עושה אודישנים שהם 'שגר ושכח'. אני יודעת שאני טובה, אני יודעת שאני מוכשרת, אבל מה הסיכוי?".
היו תקופות שהיית בבית וחסרת מעש ומשועממת?
"ברמות. עבדתי בגן ילדים, חיתלתי וניקיתי חרא של ילדים שהם לא שלי, עבדתי בבייביסיטר, אבל תמיד הייתה לי אמונה. אם אין לך אמונה את לא תחזיקי מעמד במקצוע הזה בחיים. את צריכה לדעת שאת יכולה לשבת בבית תקופה ארוכה, אפילו יותר ממה שתהיי בעשייה לפעמים. גם כשחיתלתי תינוקות, ידעתי שהזמן שלי יגיע. לא תחזקתי איזה תדר על זה, לא הייתי חוזרת על מנטרה מול הראי, 'זה יגיע, זה יגיע'. שחררתי. אמרתי שזה יקרה בזמן שזה צריך לקרות. באמת, לא הייתי רוצה שזה יקרה דקה לפני ולא דקה אחרי. בול מי שאני עכשיו, בול עכשיו".
"אם אני ארצה, אני אספר על החוויה המינית שלי"
באפריל האחרון סטין כאמור מצאה את עצמה בלב סערה, אחרי שבפודקאסט שלה היא הזכירה פרטנר שדיבר איתה קצת יותר מדי במהלך יחסי מין. ברשתות החברתיות התחילו להזדעק שסטין מבטלת גברים מתחשבים ובעצם מעודדת חד-צדדיות ואפילו יחסים אלימים. סטין, מצידה, עדיין לא מבינה על מה ולמה המהומה. "מי ששמע את הפודקאסט, שמע את כל הסיפור ולא חלק ממנו. יש משהו שמדאיג אותי קצת: יש המון פודקאסטים של גברים. לגברים יש הרבה יותר חופש ביטוי ואנחנו די הולכים אחורה. בתור אישה זה מלחיץ ומפחיד אותי נורא, הכול נהיה יותר קיצוני וזה לא מתאים לי. אם אני ארצה, אני אספר על החוויה המינית שלי, זאת חוויה שלי".
את מבינה מה גרם לאנשים להתעצבן?
"אני תמיד בעד לסכם דברים מראש, לדבר על מה נעים לעשות בסקס ומה לא נעים לעשות. תמיד תקשורת זה דבר בריא. אבל אם אני אומרת לך שכיף לי פעם-פעמיים-שלוש, אתה לא צריך לשאול אותי שבע פעמים 'טוב לך?'. תן לי ליהנות ממך ואיתך ותן לי להיות ברגע. זה כל מה שאמרתי בפודקאסט. בגלל זה צלבו אותי כמו ישו על הצלב. למה לסקול אותי באבנים? כי אני אישה שמספרת על חוויה מינית? אני לא אמרתי שלא צריך לתקשר בכלל. ומה שיותר מטריד אותי זה שבזמנו הייתי רואה אנשים ברחוב וכולם אמרו לי 'ברור שאת צודקת', אבל זה לא מה שהם כתבו מאחורי המקלדת".
"אני אוהבת מין. אני אישה, יש לי חשקים, יצרים, זה חלק גדול מהחיים ומהנושאים שהכי מעניינים אותי ואת כולם, אז ברור שאני אדבר על סקס. אני לא מבינה למה לגברים מותר ולי אסור"
מה כתבו?
"שאני מנרמלת אונס. אין לי מילים כדי לבטא את הרגע שבו ראיתי שזה מה שכתבו עליי. אתם יודעים מה אני עברתי בחיים? למה אתם ממהרים לסקול אישה באבנים? כשגבר עושה סטנדאפ על זה שאשתו אחרי לידה לא 'נותנת' לו, כולכם וכולכן צוחקים וצוחקות, נכון?
"אני אוהבת מין. אני אישה, יש לי חשקים, יצרים, זה חלק גדול מהחיים ומהנושאים שהכי מעניינים אותי ואת כולם. ואישה היא סמל המיניות, אז ברור שאני אדבר על סקס. אני לא מצליחה להבין למה לגברים מותר ולי אסור".
איך בן הזוג שלך מתמודד עם זה?
"הוא אדיר, אין עליו. להכיל אותי זה לא פשוט. בן הזוג שלי, תום חגי, גם שחקן. הערצתי אותו בתור סטודנטית ואז נפגשנו על הסט של 'מלכת היופי' ובאתי אליו ואמרתי לו 'אני חושבת שאתה אחד השחקנים הכי טובים בארץ ובתור סטודנטית כל הזמן היו נותנים אותך כדוגמה'. מפה לשם אנחנו כבר חמש שנים ביחד. אנחנו מאוד שונים וזה המזל - כל אחד יגשים את עצמו וילך בדרך שלו. אני חושבת שככה זה צריך להיות בכל זוגיות: לך, תעשה, תגשים את עצמך בפול גז. זה מה שהוא אומר לי וזה גם מה שאני אומרת לו – ואחרי זה אנחנו מתכנסים בבית אחד ואנחנו חברים הכי טובים ואנחנו גם שוכבים ואנחנו גם עושים צחוקים ואנחנו גם רבים, ויום אחד אנחנו אוהבים אחד את השני ויום אחד אנחנו שונאים אחד את השני, כי אלו החיים".
את לא נראית כמו אחת שמחכה לטבעת.
"אף פעם לא דמיינתי את עצמי בשמלת כלה. אני נורא מקנא בבנות שזה היה החלום שלהן. אני כל הזמן אומרת לחברות שלי 'הלוואי שהיה לי את הדבר הזה', למה לא להרגיש נסיכה ליום אחד? להיות הכי יפה ליום אחד, ושכולם יבואו לראות אותי ושהגבר שלי יצעד אליי. אבל פשוט אין לי את זה. מעולם לא חלמתי על זה, אין לי את הוויז'ן שלי בשמלת כלה".
ואם תום יציע לך?
"אמרתי לו שאם הוא יציע לי אז אני אגיד 'לא', אבל לחיים משותפים - כן. חד משמעית. יש לי אנטי על הקונספט של חתונה. אני מאוד מכבדת ונפעמת מאנשים שיש להם כוח להרים אירוע כזה. אם אני הייתי כלה, אחרי 30 דקות מתחילת האירוע הייתי עפה הביתה, נשכבת על הספה ומגרבצת מול נטפליקס. אין לי עצבים להחזיק אירוע כזה. כנראה שבגלל המקום שממנו אני באה, הבית שבו גדלתי, אני לא מאמינה בזה".
וגם ילדים לא על הפרק?
"ממש לא. בהמשך אולי. אנשים שואלים אותי על זה, אז קודם כל די להיכנס לי לכוס, בסדר? גם תפסיקו לעשות לי את זה במבטים שלכם. אני קולטת מבטים של 'הקפאת ביציות' – 'את בת 33, הגוף נרקב, אוי אוי אוי'. מאמי, אני ריקבון כבר מגיל עשר. אל תגידו לי שהגוף שלי נרקב, הכול בסדר, אל תדאגו לי. זה מרגיש לי שאנשים דואגים לרחם ולביציות שלי יותר ממני. הם חושבים שאני לא דואגת לרחם שלי, אבל אני דואגת לרחם שלי. הכול בסדר".
