נועה ירון הייתה אחת הכוכבות הגדולות שצמחו בישראל בשנות ה-90 עם רזומה שכולל כמה הנחיה של כמה מהתוכניות הכי מוכרות בתקופה, ביניהן "שישי חי" ו"הוגו". בשנת 1996 היא ובעלה דאז, יובל דיין חזרו בתשובה והפכו לחסידי ברסלב נאמנים וכיום היא מעבירה הרצאות וערבי נשים.
אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של ירון בניינטיז הייתה רעמת השיער המתולתלת שלה, אך מהרגע שחזרה בתשובה, הסתירה אותה תחת מטפחת קבועה. כעת, כשהיא מבקרת בארכיון של "ידיעות אחרונות" ורואה את עצמה של פעם, חיוך גדול נפרש על פניה. "התלתלים שם מתחת. זה כאילו לוותר על הכוח שלך באיזשהו אופן אבל עם השנים קיבלתי כוח אחר".
מתי ראית את עצמך ככה בפעם האחרונה?
"את עצמי ככה? הרבה זמן שלא. אבל אני מזהה אותה, זו אני. אני מסתכלת ואומרת לה 'יואו מה שמחכה לך כפרה, את לא מבינה איזה קטעים, לאן התסריט הזה עוד הולך להתעקל, לאן הדרך הזו הולכת להתפתל', זה בא לה בהפתעה.
"גירדתי את הפסגה וברחתי. כשחזרתי בתשובה, אחד מהדברים שרציתי זה באמת ללכת ולא לשוב יותר. מטאפורית נישקתי את המזוזה, יצאתי ברגל ימין ויצאתי מערוץ הילדים, ערוץ שתיים ואמרתי 'אני לא רוצה לחזור לפה יותר אף פעם'".
בעודה מדפדפת בתמונות וכתבות ישנות, ירון מודה בקול רם: "אני המון שנים התעסקתי בלא להצטלם ולא להתראיין"
להעלים את העבר?
"לא, בכלל לא להעלים את העבר, הייתי עסוקה בלייצר עצמי הווה".
השארת משהו מאחורייך? זיכרון, תמונה, אלבום, כתבות מתוייקות?
"שום דבר לא לקחתי איתי, כלום. את הרוב שרפתי, ליטרלי שרפתי. זו הייתה מדורה מאוד עליזה, שלא תחשוב, זה היה הפאן, הרגשתי כאילו אני בהלוויה של עצמי, הרגשתי חזקה, הרגשתי מעל תדמית וכסף וכוח וכבוד, וזה היה אמיתי לרגע".
כיף להיפגש עם העבר פתאום או שלא?
"זה בסדר לי, אמרתי לך בהתחלה, מותר להסתכל על זה רק קצת, בקטנה וגם קדימה להסתכל רק בקטנה ולתת בראבק על ההווה כי זה כל מה שיש לנו".
כאמור, ירון חזרה בתשובה עם בעלה דאז, יובל דיין, ולאורך השנים נולדו להם שבעה ילדים. בשנת 2018 השניים התגרשו והוא אף חזר בשאלה והתחתן בשנית. "25 שנה, תשמע, השאלה הנכונה היא איך זה הצליח כל כך הרבה שנים מאשר איך זה התפרק".
אז איך זה הצליח כל כך הרבה שנים?
"אמונה, אמונה מאוד גדולה. שנינו ידענו שאנחנו הולכים נגד האופי של עצמנו, שנינו ידענו שיש סיכוי שלא נגיע לצד השני, שנינו ידענו שאנחנו לוקחים 'לונג שוט', אתה מבין? אתה לא התסריטאי. לפעמים אתה קם ומקבל תסריט ואומר 'לא, אני לא משחק את זה, מה זה העונה הזאת? הרגת את כל הקאסט? החלפת את כולם? רק אני נשארתי? לא יכול להיות', אבל אין לך ברירה, אתה חי".
והרגע שבו הוא החליט שהוא עוזב את התשובה?
"לפני חמש שנים הרגשתי שהחיים שלי נגמרו. כעסתי עליו ממש, כעסתי עליו, על עצמי, על הקדוש ברוך הוא, שאני לא אחיה את זה".
אחרי כל השנים שלא היית בעין הציבורית, למה החלטת לחזור?
"תשמע, בן אדם צריך לעשות את מה שהוא טוב בו. אנשים מסתכלים עלי כאילו מלמעלה 'אה, זה לא עבר לך'. ברור שזה לא עבר לי! למה שזה יעבור לי? לא הבנתי. תשובה זו מחיקת הכישרונות? האופי? יש לי היום את הדברים שאני עושה היום, אני מאוד פעילה – סדנה אישית של כתיבה לנשים, למצוא את הקול שלהן. יש לי מיזם מדהים עם עוד שותפה, דלית אייזנר, שקוראים לו 'רוקדות על המים'. אנחנו לוקחות בית מלון שלם, סוגרות אותו רק לנשים ועושות חגיגה נשית".