שער Pplus - און רפאלי
(צילום: אוראל לוי)
"זה היה בתחילת כיתה א'", נזכר און רפאלי (26) כשהוא נשאל מתי הבין לראשונה שהוא מגיע ממשפחה מפורסמת. "הגעתי לכיתה והצביעו עליי, והיו ההתלחשויות מהמורות, 'זה אח של בר רפאלי'. שמתי לב לזה שיש פה איזה קטע, שמשהו קורה פה, לא ידעתי למה מכירים אותי".
היו פעמים שהיית מעדיף להיות אנונימי?
"בטח. ילדים זה עם אכזר מאוד ובגיל נורא צעיר להיות - אני לא אקרא לזה מרכז - אבל כשיודעים מי אתה וכנראה שהם שמעו מההורים שלהם, 'היא לא עשתה צבא וההוא ככה וההוא זה והוא גוי!', כל השטויות שאפשר להגיד, אז הייתי קצת סובל מזה בבית הספר. אבל שוב, הייתי מגיע הביתה לחיבוק מההורים והיו מסבירים לי שצריך לפתח עור של פיל. 'אחותך מצליחה, אין לך מה להתנצל על זה'. אבל במבט לאחור אני מוכן לעבור את זה שוב ואני מקבל את זה בחיבוק ואהבה".
ולא פלא, אם היה מדובר בלימונים אז רפאלי בהחלט עשה מהם לימונדה ובשנים האחרונות מינף את שם המשפחה כדי להפוך לכוכב בזכות עצמו. כמו אחותו הגדולה, גם הוא התפרש לכמה תחומים - דיגמן למותגי אופנה כמו הודיס וקסטרו, שיחק בסדרות וסרטים כמו "ג'סטה" וסרט ההמשך, "פול ספיד", "כפולה" ובקרוב גם בעונה השלישית של "בת השוטר" והשנה פצח בקריירה מוזיקלית והוציא כמה סינגלים. "זה מאוד מרגש ואני מאוד מרוצה", הוא מספר. "אני מקליט שירים, כותב קצת, מעביר את הזמן באולפנים ומשתדל ליהנות".
יש תחום שאתה מרגיש שאתה יותר חזק בו?
"וואו, אני רוצה להאמין שבשלושתם".
ובכל זאת?
"אני חושב שמשחק".
חשבת ללכת ללמוד את זה?
"כן, ובינתיים אני לא חושב שזה יקרה".
למה?
"תשמע, עשיתי קורסים ואני עדיין עושה, אבל ללכת ללמוד ביורם לוינשטיין או בבית צבי שלוש-ארבע שנים, זה לא בשבילי. צריך גם לדעת את המגבלות".
מה המגבלות?
"אני פחות בן אדם של מסגרות. סיימתי את כיתה י"ב, הנחתי את העט, סיימתי את המבחנים וסאלאמת".
ועדיין, זה משהו שמאוד עוזר להתפתח כשחקן.
"לכל אחד מתאים משהו אחר. בטוח שזה מפתח ותמיד טוב ואפשר ללמוד ולהשתפר. אני אישית מאמין שמשחק זה משהו שנולדים איתו, זה אופי. זה ביטחון, השתפשפות, ניסיון. אני לא חושב שאם אין לך את זה בכלל ותלך ללמוד, פתאום תצא מזה שחקן".
אז לך יש את הכול?
"לא אמרתי את זה, אני מקווה מאוד".
11 צפייה בגלריה
ג׳קט עור: diesel, מכנס מחויט שחור פסים: mania jeansאני פחות בן אדם של מסגרות. סיימתי את כיתה י"ב, הנחתי את העט וסלאמת"
(צילום: ערן לוי)
אתה חושב שהשם והרקע שלך, יותר תרמו לקריירה שלך או שאולי דווקא הציבו בפניך מכשולים?
"הכול יכול להיות. יש הרבה פלוסים והרבה מינוסים, ואני משתדל להסתכל על הפלוסים וליהנות מהם".
מה המינוסים שאתה יכול להצביע עליהם?
"כל הפרשיות, כל הסיפורים והעיניים על המשפחה, שלא תמיד הכל היה כיף וזוהר. אבל בסדר, למדתי גם את זה לקבל. אנחנו משפחה מאוד מגובשת ושומרים על הביחד, מחזקים אחד את השני, וכמו שתמיד אמרתי - לימדו אותי לפתח עור של פיל".
יש משהו מהמינוסים האלה שהפריעו לך בקריירה?
"כן וזה לאו דווקא הגיע מבחוץ, זה גם אני אישית. כשהתקבלתי לסדרה הראשונה שלי אי פעם 'פול מון', לפני המון שנים, הגעתי לסט עם קצת חשש - 'רגע, אולי אני פה כי יש לי אינסטגרם עם הרבה עוקבים? בגלל השם משפחה שלי?', והייתי צריך להוכיח לעצמי ולהבין שאני מספיק טוב, ושקיבלו אותי כי אני טוב. היום אני כבר די שלם עם עצמי".
זו דרך שצריך לעבור.
"לגמרי. אבל היום אני מסתכל אחורה ודווקא אוהב את זה, את התהיות והספקות בעצמי. אני חושב שאם היה לי אובר ביטחון והייתי מגיע לתעשייה ועושה דברים בגישה של 'הכל מגיע לי ואני טוב' אז פחות..."
מה השאיפות הלאה?
"אני מאוד אשמח ורוצה להגיע להוליווד ולעשות את הסרטים הכי גדולים שאפשר, אבל כל דבר בעתו. אני חושב שאם הייתי מאוד רוצה, הייתי עובר כבר מחר ללוס אנג'לס ונותן את כל כולי, אבל אני מאוד שקול ומתאים את עצמי. אני לא רוצה לקחת צעדים שפתאום יתנו לי איזה כאפה מצלצלת, אני לא מוכן עדיין".
איך מתכוננים?
"לא מלחיץ את עצמי, אני בצ'יל ובכיף שלי. קודם כל אני יודע שאני צריך להשתפשף. אני לא פשוט עובר ומתחיל לעשות אודישנים. אז אני חושב שאני צריך לעשות עוד פרויקטים, גם באנגלית, פרויקטים למבוגרים, לעשות קפיצת מדרגה שלב שלב".
11 צפייה בגלריה
מכופתרת צבע ניוד: mania jeans, מכנס מחויט צבע ניוד: mania jeans
"אני מאוד אשמח ורוצה להגיע להוליווד ולעשות את הסרטים הכי גדולים שאפשר"
(צילום: ערן לוי)
כשהיית צעיר יותר היה נראה שמכוונים אותך יותר לקריירת דוגמנות.
"בתור האח הצעיר של בר, התעשייה הכתיבה לי להמשיך את דרכה ולהיכנס לזה בגיל ממש צעיר. הייתי בן 14 ותמיד פסלתי על הסף. הציעו לי המון הצעות, סדרות ולדגמן, ותמיד אמרתי לא. אהבתי לשחק כדורגל בשכונה עם חברים, פושטק קטן שנוסע עם אופניים בירקון, והכי לא רציתי להיכנס לזה. 'אל תדברו איתי על זה בכלל, תנו לי להיות עם החברה שלי בהוד השרון, ליהנות, להיות בן אדם נורמלי'. לא התחברתי לזה בכלל".
המשפחה לא עודדה אותך להיכנס לזה?
"הבחירה הייתה בידיי. המשפחה לא לחצה עליי בכלל, הם הבינו אותי לדעתי, שמו לב שאני עדיין לא בשל לזה. אם אני לא קופץ ואומר 'כן' כשמציעים לי לשחק ב'גאליס' או לדברים ממש מפתים לילד צעיר בזמנו, אז אני חושב שהם ידעו לעשות את זה בצעדים ולא ללחוץ עליי".
מתי החלטת שאתה בכל זאת מעוניין?
"אני חושב שזה היה ב'פול מון'. חבר של המשפחה זימן אותי לפגישה ואמר לי 'בוא ננסה'. השיחה איתו הרגישה לי מקום בטוח ואמרתי 'יאללה, אני אנסה'. עשיתי אודישן ועברתי. הגעתי לשם מבוהל ומפוחד, לא ידעתי מה ואיך. צחי הלוי, אני זוכר לו חסד נעורים, הוא היה איתי שם כמו אבא, עזר לי ולימד אותי את הטקסטים, חיזק אותי כשצריך וממש היה מורה. סיימתי את הפרויקט בהלם, אמרתי 'אני לא מאמין שאהבתי את זה'. קיבלתי פידבקים טובים מהקהל בבית, המשפחה, מהקאסט, מהבמאי, ועשיתי עוד פרויקטים וגם מהם נהניתי וזהו, אני אוהב את זה, זה כיף".
היו פעמים שלא התקבלת באודישנים והרגשת שזה בגלל הקשר המשפחתי?
"לא, ממש לא. כשאני מקבל 'לא', וקיבלתי ואני מאמין שעוד אקבל, אני לא חושב שיש לזה קשר לשם. יש מצב שפשוט לא הייתי טוב או שבנראות אני לא תואם את התפקיד".
11 צפייה בגלריה
סוודר פסים שחור לבן: cos, מכנס שחור מחויט: mania jeans
"אהבתי לשחק כדורגל בשכונה עם חברים, פושטק קטן שנוסע עם אופניים בירקון"
(צילום: ערן לוי)
למה אתה חושב שהתקשורת כל כך אובססיבית כלפי המשפחה שלכם?
"וואו, אין לי מושג. לא יודע אם זו אובססיה, אבל אני זוכר שהיו המון קטילות ותמיד חיפשו את הדברים הרעים. יש המון אנשים בתעשייה שאצלם זה ההפך הגמור, גם אם הם עושים דברים לא טובים ומושכים אש, יש סביבם הילה ותמיד אוהבים אותם. אבל זה לא שאני מתלונן או משהו".
אף פעם לא חשבת מה יכולה להיות הסיבה שכותבים עליכם דברים לא טובים?
"אני חושב שאולי זה בגלל שאנחנו עם פרופיל נמוך ואף פעם לא זרמנו יותר מדי עם התקשורת. אנחנו חיים במושב עם חצר וגינה כיפית, כלבים וסוסים ותוכים, ונורא מחוברים לקרקע. אנחנו מאוד ביתיים ורגילים, אז למדתי מהמשפחה שיש לנו את הזמן שלנו בבית ואין צורך להכניס מבחוץ ולהראות".
אבל הגיע שלב שבו דווקא כן הכנסתם מצלמות וצילמתם ריאליטי משפחתי.
"נכון, שזה קטע. אני זוכר שעלה הרעיון לסדרה והייתי בהלם, כי זה ממש לא תואם את מה שאני מכיר מהמשפחה, שאנחנו מאוד אוהבים לשמור על הפרטיות והביתיות שלנו. אבל למדתי לחבק את זה והבנתי שזה צעד מאוד חכם וטוב".
למה?
"קודם כל אנחנו נהנים. אם לפני כן היו פעמיים, שלוש בשבוע שהייתי מבלה עם אחותי או אחי הגדול, אחרי שהם עברו לתל אביב ועם משפחות וילדים ואנחנו כבר לא באותו ראש ובאותו שלב, אז עכשיו אנחנו ביחד חמש פעמים בשבוע ועושים ארוחות בוקר".
אין בזה משהו לא טבעי, שיש מצלמה שמצלמת ואתם צריכים לספק איזשהו חומר מסוים?
"אני לא מסתכל על המצלמות, זה זמן איכות. מתישהו מתרגלים לצלמים והם הופכים להיות חלק מהמשפחה, הם נכנסים אלינו הביתה בלי להתקשר ובלי אינטרקום, הם ממש חברים וגורמים לנו להרגיש בנוח. ושוב, זה כיף. יש לנו זמן ביחד עם המשפחה וזה מה שהכי כיף מבחינתי. כשיהיו לי ילדים, הם יוכלו לשבת ולראות את המשפחה, את הלך הרוח בבית, מה היה".
מה שאנחנו רואים בסדרה, ככה נראית משפחת רפאלי?
"בול".
אני חושב שרוב האנשים לא יאמינו לזה.
“שלא יאמינו. אני לא חושב שאפשר לביים דבר כזה. זה לא יומיים או שלושה של צילומים, זה לאורך חודשים. אני מניח שגם אם נשתדל לביים את עצמנו ולהיות מאופקים, אז אנחנו בני אדם. כשחם לי אני עצבני, ואני רב לפעמים עם אחי הגדול ועם בר, ואני קצר אליהם ולא נחמד. אי אפשר לשלוט בזה באמת".
11 צפייה בגלריה
משקפי שמש: rayban, סוודר פסים שחור לבן: cos
"אנחנו חיים במושב עם חצר וגינה כיפית, כלבים וסוסים ותוכים, ונורא מחוברים לקרקע. אנחנו מאוד ביתיים ורגילים"
(צילום: ערן לוי)
אחת התקופות הקשות והמסוקרות בחיי המשפחה הייתה כמובן ההסתבכות של אמו של און, ציפי ואחותו בר, עם מס הכנסה שבסיומה, במסגרת הסדר טיעון, נידונו בר לעבודות שירות וציפי ל-16 חודשי מאסר, אותם החלה לרצות בספטמבר 2020. היא שוחררה אחרי שמונה חודשים בלבד לאחר שהוחלט לקצר את מאסרה.
אמנם עברו מאז שנתיים אבל זו חוויה מאוד קשה. הסיפור הזה עדיין נוכח בחיים שלכם?
"אנחנו אחרי זה והרבה יותר מאוחדים".
איך חווית את התקופה ההיא?
"לא הייתי מעורב בפרטים, לא הייתי מודע לכל הדברים. שמעתי את מה שכולם שמעו דרך החדשות. גם ההורים לא כל כך שיתפו אותי ולא הבנתי מה קורה, מה כל הטירוף הזה? ופתאום כשהבנתי שזה מישור פלילי ומבקשים כלא, פה באמת נבהלתי. עד שהבנתי שיש פה עניין, שאמא תכנס לכלא, קיבלתי קצת בום. היא גם לא צעירה ולהיכנס לכלא לשנה בגיל 65-66 זה קצת מאוד מוזר. אז לא יודע אם כעסתי אבל הייתי נורא לחוץ, אני גם ילד של אמא. פחדתי".
הייתה קצת מבוכה, על זה שאמא שלך בכלא?
"ממש לא. קודם כל כבר לא הייתי כזה ילד, הייתי בצבא עם חברים שעברו איתי הרבה פרשיות משפחתיות ותמיד חיזקו אותי וידעו להיות שם. פדיחה לא הייתה לי בכלל, יותר תחושות של חוסר אונים, מה עושים ובאסה ופחד".
בשיר "שריטה" אתה מדבר על הקשיים של החשיפה והציפיות שהיו ממך. איך מתמודדים עם כזה דבר? פסיכולוג?
"הלכתי לפסיכולוג כמה פעמים, ניסיתי אבל לא ממש התחברתי, היו לי כמה מפגשים והפסקתי".
יש מישהו שאתה מרגיש בנח לשתף אותו?
"עם החברים ואפילו עם המשפחה אני מאוד פתוח, אפילו קצת יותר מדי וזה טוב. למדתי עם השנים שהם נותנים לי את המקום הנוח לבוא ולשתף לגבי הכל, זוגיות, מיניות. תמיד הרגשתי פתוח לדבר ולשתף ולפרוק, אז אני חושב שזה עוזר לי מאוד".
11 צפייה בגלריה
מכופתרת פסים שחור לבן: mania jeans, מכנס שחור ג׳ינס: cos
"עם החברים והמשפחה אני מאוד פתוח, אפילו קצת יותר מדי"
(צילום: ערן לוי)
לפני שלושה חודשים רפאלי חזר לשוק הרווקים, אחרי זוגיות של שנה עם שחר חיון, במהלכה היא אף עברה להתגורר עמו ביחידת הדיור שבה הוא גר בסמוך לבית הוריו.
הייתה תחושה שזה הולך לכיוון רציני מאוד, אולי אפילו חתונה.
"כולם חשבו. אני יכול להעיד על עצמי שכשאני בזוגיות, כשאני מאוהב, אני פשוט בעולם אחר ומאוד טוטאלי. אהבה עיוורת, אהבת נפש".
מה השתבש?
"לא יודע, השתבש. גם כשזוגות לא מפורסמים נפרדים, אני לא רואה שהם יושבים ומספרים לכולם".
היו שמועות על קצת קנאה וחוסר פירגון.
"מצד מי?"
מהצד של שחר.
"קודם כל, קנאה יש בין כל בני זוג. אני חושב שכל בת זוג היא קנאית וגם אני הייתי קנאי".
ברמה שזה הכשיל את הקשר?
"אולי".
מה למדת ממערכת היחסים הזו?
"המון. קודם כל התבגרתי ממנה. למדתי המון".
זהו, למדת המון?
"למדתי המון-המון".
יצא לכם לדבר מאז?
"לא".
באמת? לא מצליח להבין את זה.
"גם אני לא".
בדרך כלל כשנפרדים יש את ההלם הראשוני ואז באיזשהו שלב יוצרים קשר.
"נכון, אצלנו לא. פחות".
ב-2017 בחרנו בך להיות הרווק הכי נחשק.
"וואו, זה הזוי. אני זוכר שחזרתי עם אמא שלי מהצילומים ואמרתי לה 'הם יודעים שאני בן 19-20?' ,איפה רווק, איפה נחשק, כולי ילדון".
בריאיון ההוא שעשינו איתך אמרת שכל בת זוג צריכה לעבור את האישור של המשפחה. זה עדיין ככה?
"ברור. אתה מביא בת או בן זוג הביתה וההורים לא אהבו ולא התחברו, זה לא באסה? זה לא מכשולון? אז תמיד זה חשוב, לאו דווקא אם זו משפחה מפורסמת".
11 צפייה בגלריה
"קנאה יש בין כל בני זוג. אני חושב שכל בת זוג היא קנאית וגם אני הייתי קנאי"
(צילום: ערן לוי)
אתה עדיין רווק נחשק?
"אני רווק. לא יודע אם נחשק, אבל רווק".
אתה יכול לדעת אם אתה נחשק, אם בנות מתחילות איתך למשל.
"אז כן, מתחילות אותי. אבל אני עדיין לא אגיד שאני נחשק".
איך אתה חוגג את הרווקות? יוצא, מבלה?
"לא, אני לא כזה בלי קשר לרווקות. לפני שחר וגם עם שחר ועכשיו אחרי שחר, אני לא בן אדם שאוהב לצאת ולחגוג. אני לא שותה ולא אוהב מסיבות. אני אוהב לשבת בבית עם חברים, לשחק בסוני. זה האופי שלי, פחות נהנתן ויוצא ומסתובב. אני אוהב את הבית".
התאוששת מהפרידה? מרגיש שהיא מאחוריך?
"כן ולא, אם להיות כנה".
מאיזו בחינה לא?
"אני עדיין בן אדם וכמו שאמרתי לפני, כשאני בזוגיות אני טוטאלי ומאוהב מעל הראש. לוקח קצת זמן להתנתק ולשכוח".
מוכן לקשר הבא?
"וואו, אני לא מחפש את זה".
זה משהו שיכול למצוא אותך.
"זה יכול למצוא אותי לגמרי. אני לא אגיד לא אבל אני לא מחפש את זה. נהנה עם עצמי, עם החברים, מהתקופה של הלבד".
כשבנות מתחילות איתך אתה משתף פעולה?
"ברור, למה לא?"
אז אתה פתוח.
"אני פתוח, אבל צעד צעד, לאט. אני לא אשחק עם זה עכשיו. אני אומר את האמת. קודם אני צריך להחלים עם עצמי, להתרגל ללבד. נראה לי קצת לא טבעי להיכנס לעוד זוגיות אם עדיין לא התגברתי לגמרי".
אין מה למהר, אתה צעיר.
"אין מה למהר, לגמרי".
צילום: ערן לוי
סטיילינג: קורין סוויד
איפור, שיער: אלכס סיבקוב
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
עריכת וידאו: אורי סתו
ניהול וייצוג און רפאלי: רוברטו בן שושן וציפי רפאלי
ניהול אישי: צחי אגדה
יחסי ציבור: נטע הר-לב
קרדיטים לבוש:
לוק שער: מכופתרת פסים שחור לבן - mania jeans, מכנס שחור ג׳ינס - cos
לוק 2: ג׳קט עור: diesel, מכנס מחויט שחור פסים: mania jeans
לוק 3: מכופתרת צבע ניוד: mania jeans, מכנס מחויט צבע ניוד: mania jeans
לוק 4: סוודר פסים שחור לבן: cos מכנס שחור מחויט: mania jeans
לוק 5: משקפי שמש: rayban, סוודר פסים שחור לבן: cos
