אלפי מעריצים חיכו ממש לאחרונה מחוץ לדלתות מאפייה במודיעין כדי להניח את ידיהם על הסופגנייה "בלונדינית עם עיניים כחולות" של אורן להב - תלמיד תיכון בן 16 שהתמודד כל חייו עם בריונות והערות מעליבות על גופו - וכעת, אין דרך אחרת לומר זאת, משאיר אבק לכולם.
עם להיט שכבש את הטיקטוק, "אני לא כזה דרמטי זה יוצא לי אוטומטי", פינת שאלות תשובות למעריציו ובעיקר שפע ביטחון עצמי, אורן להב הפך לסנסציה - והוא בהחלט מודע לזה. "אני רק רוצה להגיד שקודם כל, לפני הכול, אני בן אדם", הבהיר בפודקאסט "הברזייה". "אני לא חושב את עצמי ואני לא חושב שאני איזה משהו מעל כולם. אני בן אדם, זה הכי חשוב".
פודקאסט הברזייה – (אורן להב)
מה מבחינתך הדבר ששם אותך על המפה?
"יש את 'מעיין אהובה', אבל אני מסתכל על זה כמשהו אחר. אני מסתכל על היום של 19 ביוני, היום שבו הורדתי את החולצה ובעצם כתבתי את כל הדברים הכי נוראיים שילדים היו אומרים לי וצוחקים עליי, והיו כותבים 'שמן, דובון, שים חזייה', כל מיני משפטים כאלה שאני מכיר מהילדות ופשוט כתבתי אותם על החזה. עשיתי את זה כדי להעלות את המודעות בשביל אותם ילדים שאין להם את הביטחון הזה עם החרמות והבריונות שהם עוברים בבתי הספר. אני עברתי את זה ולכן היה לי חשוב מאוד לעשות ולדבר על זה. מעבר לזה, ברגע שהורדתי חולצה נתתי ביטחון לעוד ילדים, זה באמת היה הפיק הגדול שאני חושב שמאוד צלח".
מתי עברת את החרמות?
"בכיתות ג', ד'. לא היה לי אף אחד לדבר איתו, הצמידו לי חונכת ואמרו לי 'אתה תהיה איתה, אתה לא תהיה עם אף אחד, היא תהיה איתך מכיוון שאין לך חברים ואין שם אף אחד בשבילך'. במקום לבוא ולעזור לי, זה היה המצב - ובר, אני אגיד לך את האמת, הייתי בוכה ברמות על הגוף שלי ועל המשקל שלי. אגב, עשיתי ספורט, זה לא שלא התאמנתי, אבל היו צוחקים על המשקל שלי ברמות שהיו אומרים 'יואו, תראו איך הוא נראה, איזה שמן, איזה דובון, הוא חייב להרזות'. צחקו עליי, עשו מזה ממש בדיחות ועד היום עושים, פשוט עכשיו זה כבר לא מזיז לי כי בניתי לעצמי ביטחון עצמי. אז לא היה לי את הביטחון הזה, הייתה לי תחושה כל כך רעה עם אותם הילדים שהיום אין לי אותה. היום אני מרגיש כל כך טוב עם עצמי שזה לא מעניין אותי מה יגידו לי ברחוב או ברשת, זה לא מעניין.
"הייתי במצב שלא היה לי אף אחד לדבר איתו חוץ מהמשפחה שלי, אבל בסופו של דבר אתה רוצה גם גורם מקצועי שבאמת יעזור לך ולא היה היועץ או היועצת שיבואו וידברו. באמת הייתי שם לגמרי לבד, אז לקחתי את המושכות בידיים ופשוט התחלתי לעשות סרטונים וזה נשמע מטורף, איך מילד שעבר חרמות לעשות סרטונים, פשוט התחלתי לספר את הסיפור, גם אם אני בוכה, גם אם לא פשוט לספר באמת מה עברתי. זה גיהנום, אלו היו ימים שלא הייתי הולך לבית ספר, שהייתי יושב לבד, שלא היו מתייחסים אליי".
זה לא נראה לי משהו שכל בן עשרה יודע לעשות, צריך גם בינה מסוימת וגם את הכוח הזה הפנימי.
"לגמרי ולא היה לי את הכוח הפנימי בהתחלה. גמגמתי למצלמה, הגעתי למצבים שלא ידעתי מה אני רוצה להגיד בכלל כי הייתי במצבים כל כך קשים אחרי כל החרמות האלה. זה לקחת משהו גרוע, הכי גרוע שיש, ולהפוך אותו למשהו הטוב ביותר שיש. זה לעשות מהפך".
אורן להב מתאמן
(צילום: טיקטוק)
והמהפך אכן הצליח - ובענק. בימים אלה להב מתחזק עמוד טיקטוק פעיל מאוד עם 168 אלף עוקבים ובנוסף עמוד אינסטגרם עם 106 אלף עוקבים שרק מחכים לסרטון הבא.
להפוך מלהיות הקורבן לגיבור.
"בדיוק, וזה עבד תודה לאל. אני לא אגיד לך שאין תגובות, יש תגובות מילדים שכותבים לי כל מיני דברים בלתי נסבלים - שאנחנו פשוט לא שמים עליהם ולא נותנים להם את הלגיטימציה ואת המקום הזה. ואני חושב שהגבורה היא בזה שאני באמת משתדל עד כמה שאני יכול לשתף במאה אחוז את מי שאני ולא לשקר לקהל שלי".
איזה חוויה הכי קשה זכורה לך מהימים של החרמות?
"יום אחד באתי לבית ספר כמו כל תלמיד ופשוט ירקו עליי. וסתם משום מקום, בגלל שאני ילד מלא פשוט התחילו לצחוק עליי, על המשקל. זו סיטואציה מכיתה ז', היה לי נורא נורא קשה ולא ידעו איך לעזור לי, לא הכילו את מי שאני, ולא הייתי מפורסם, פשוט שם לא היה לי את הפלטפורמה הזאת לדבר ולצעוק את מי שאני. אני זוכר את התקופה הזו, זה ממש כמו צלקת שהיו זורקים עליי בלוני מים, רבים איתי. לא רציתי להגיע לבית הספר".
ניסו לעזור לך בבית הספר?
"לא, זה בדיוק העניין, שהם לא ניסו לעזור, הם רק השליכו את כל מה שהיה עליי. אני בעיניהם הייתי הלא בסדר - וזה תמיד ככה. הילד המוחרם צריך לעבור לבית ספר אחר וזה כל כך לא מוצא חן בעיניי".
מתי התחילו להיות לך קצת חברים?
"ברגע שהתפרסמתי, לפני זה לא היו לי חברים. זה לגמרי ממקום של לנצל ואני לא רוצה את זה ואני גם אמרתי להם שאני לא רוצה את זה והיום הם מתחננים לקבל את הסופגניות שלי ולהיות חברים. אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה אנשים שהשפיעו עליי לרעה ופתאום הפכו את עצמם לטובים. איפה הייתם? התחבאתם? אני צריך חברים שהם שם במאה אחוז בשבילי".
כתלמיד, עושים לך הנחות בבית הספר עכשיו כשאתה מפורסם?
"ממש לא, הלוואי. המורה להיסטוריה ראתה את הריאיון שלי באחד הערוצים ואמרה לי 'וואו, אני כל כך שמחה שאתה תלמיד שלי'. ויש מורים שהם פחות שם, הם לא רוצים שאני אהיה שם, אבל זה עניין שלהם, אני לא שואל אותם. אני רוצה להיות איש תקשורת, זה החלום שלי, אז אני עובד על זה מאוד מאוד קשה. אני רוצה להיות כתב חדשות אבל בתחום הבידור".
כאמור, בתחילת חודש דצמבר, להב, בשיתוף מאפיית אנה במודיעין, השיק ליין סופגניות משלו. הסופגניות עוצבו בדמות של ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות - הטעם של להב בנשים, וההיסטריה הייתה בשיאה. אלפי מעריצים פקדו את המאפייה בניסיון להניח את ידיהם על הסופגנייה - וגם על להב, שחיכה להם שם כמו כוכב אמיתי.
אבל איך הכל התחיל? את הסאונד "מעיין אהובה", אתם מכירים? אם לא - תנו ללהב להזכיר לכם.
"זה התחיל לפני בערך שלוש שנים, עם הסאונד של 'מעיין אהובה'. היא פשוט עקבה אחריי ויום אחד היא שאלה שאלה. פתחתי את הסטורי שלי כמו כל בוקר, 'היי חברים, בוקר טוב אני חולה, פתחתי תיבת שאלות', ישבתי בבית ופשוט התחלתי לענות על שאלות ומשום מקום היא פשוט כתבה לי. וההלם האמיתי הוא שעלו לי שלושים אלף עוקבים ביום. בן אדם לא מצפה לזה לכל הטירוף הזה.
"הלו, אני חולוני, אני בן 13, מה לי ולכל השטויות האלה, מה לי ולהתראיין עכשיו במקומות. מעיין שאלה 'עוגיות או קאפקייקס?', ואני עניתי לה את מה שהפך לסאונד, 'וואו זה קשה ברמות כי אני אחד שאוהב את שניהם, וואו אתגרת אותי, זה באמת מאתגר מעיין אהובה', ובאותו יום אלף שימושים, אנשים מתחילים לזהות אותי ברחוב. אותי מזהים ברחוב? מה עשיתי בחיים, הקמתי איזה משהו? פתאום כל הרשתות מתחילות לקרוא לי, כל מיני ערוצי בידור שונים קוראים לי לטלוויזיה. אמרתי לעצמי 'רגע, משהו קורה פה'. כמה ימים לאחר מכן התחלתי להעלות סרטונים לטיקטוק - וזה פשוט התפוצץ".
אתה נזכר איפה היית לפני שנתיים ואיפה אתה עכשיו?
"אנשים מתייחסים אליי פתאום. זה כל כך כיף לקבל את האהבה הזו ולא ציפיתי לזה. ועד היום אני לא מעכל שקיבלתי חיקוי ב'ארץ נהדרת'. נכון שיש אנשים שצוחקים, אנחנו נצחק גם עליהם אל תדאג".
אוראל צברי בחיקוי של אורן להב
(מתוך "ארץ נהדרת" )
להב כבר מזמן לא רק תלמד תיכון, הוא אושיה שמגלגלת לא מעט כסף, אבל למרות גילו הצעיר - כנראה שלא תמצאו אותו מבזבז כמתבגר. לאורן יש מטרות גדולות וחשובות מאוד לפניו. "אני חוסך כי אני צריך את הכסף הזה. אני רוצה לקנות בית, אני רוצה לקנות רכב. אני נשמע כאילו אני בן 40, אבל זה הדבר הראשון שאני רוצה לעשות - לעבור טסט, לקנות רכב ולהמשיך בחיים, אולי שיהיה לי כסף לצבא ובסופו של דבר אני ארצה ללכת לאכול עם הבלונדינית - אז שיהיה לי איך לשלם".
מי הרפרנס שלך לבלונדינית הזו?
"מאיה קיי. אני אומר לך את האמת, היא באמת אחת היפות. אם היא הייתה בגילי היא כבר הייתה איתי אני חושב. היא ממש יפה".
מתחילות איתך בנות?
"מלא, כן. אני לא עומד בקצב. מישהי כתבה לי שהיא חלמה עליי בלילה, יש כל מיני דברים שכותבים, בעיקר בנות שכותבות לי שהן מהקריות, מהצפון, שזה קצת קשה להיות בזוגיות עם מישהי מהצפון כי איך אני אגיע? אין לי רכב. אני רוצה חברה שגרה לידי, שהיא קרובה אליי ושנוכל להיפגש, שנוכל להיות שם אחד בשביל השנייה במאה אחוז, זה חשוב".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו ממש כאן!
בר זגה
אורן להב: "כשהתפרסמתי נהיו לי חברים, ממקום של ניצול. שאלתי 'איפה הייתם עד עכשיו, התחבאתם?'"
01:02:20
