"אני כל כך אוהבת להיות פה", אומרת עדי שילון בריאיון בפודקאסט "הברזייה", ומודה בחיוך:"אני לא יכולה לשמוע את עצמי אומרת את זה יותר. הפכתי להיות האדם הזה שמוחא כפיים בנחיתה. אני יורדת מהמטוס ומחזיקה את עצמי לא לנשק את הריצפה, וזה לא משנה שאני מגיעה לכאן ממש כל שבוע".
עד כדי כך?
"אני לא לוקחת כמובן מאליו את הזכות שלי להיות פה. גם יחסים עם ארץ זאת מערכת יחסים, ואני מרגישה שזה מתוך מקום ישראלי ושאני מאוד מחוברת פה לתרבות".
כמעט עשור ששילון מחלקת את זמנה בין ישראל וגרמניה. הסיבה למעבר לברלין הייתה נישואיה לשחקן יוּסף סוויד - זוגיות שלמרבה הצער לא זכתה לפירגון בקרב לא מעט ישראלים, שלא ראו בעין יפה את הזוגיות בין שילון היהודייה וסוויד הערבי. השניים התעלמו מהביקורת - מברלין הרחוקה זה היה כנראה קל יותר, וב-2019 הביאו לעולם את בתם מישל.
השנה הם היו אמורים לחגוג עשר שנות זוגיות ושבע שנות נישואים, אבל רגע לפני, בשנה שעברה, הם בישרו שזה נגמר. האמת? לא ציפינו. אבל שילון אופטימית כמו תמיד ואפילו יותר מתמיד. את ברלין היא אמנם לא עוזבת, אבל על ישראל היא בטוח לא מוותרת.
קצת טרחה להגיע לפה כל שבוע.
"אני מוצאת גם בזה את הטוב. אני בן אדם בלתי נסבל וממש עושה מאמצים למצוא את הטוב בכל דבר. אין לי ברירה אחרת. כרגע אלה החיים שלי בנקודה הזאת. אני רואה סרטים במטוס, אני כותבת. פעם לא אהבתי את זה, אבל עכשיו כן. יש בזה רומנטיקה, אני לא יודעת מה אני אפגוש בכל פעם".
גם רומנטיקה נגמרת באיזשהו שלב.
"אני יודעת שהיא נגמרת, רוצה לדבר איתי על זה? בוא תספר לי בר, על הרגע שבו נגמרת הרומנטיקה. צריך לחגוג אותה כל עוד היא קיימת ולהסתכל בעיניים פקוחות כשהיא נגמרת, לא לעשות לזה רומנטיזציה".
לפעמים המשיכה נגמרת ואהבה יכולה להישאר לנצח.
"אני יכולה להגיד את זה רק מתוך ניסיון מאוד מסוים, שמשיכה זה דבר שיכול להימשך הרבה מאוד זמן, אבל השגרה כל כך לא הוגנת כלפי מיניות בחיים. היא גומרת את זה. איזה סיכוי יש לך להגיד 'איך בא לי עליך', לגבר שכל היום אני אוספת את הגרביים שלו מפינות של הבית? בגלל זה גם יש משהו מדהים בחיים שלי עכשיו, שלא משנה מאיפה יהיה הגבר שיעניין אותי - תמיד יהיה בינינו דיסטנס, כי אני בשני מקומות, בתל אביב וברלין, אז כל הזמן יהיה את הגעגוע. יש לי איזושהי הבנה שאני צריכה שהגבר שאיתי יהיה רחוק עד שאנחנו נפגשים".
את ויוסף נפרדתם אחרי עשר שנים של זוגיות. זו תקופת חיים מאוד ארוכה.
"חיים שלמים. עזבתי מתוך רצון להיות לבד, מתוך הבנה שאיפשהו בתוך מערכת היחסים פשוט ויתרתי לא במודע ולקח לי כמה שנים להבין את זה. בתוך מערכת היחסים הפכנו לבן אדם אחד, והאינדיבידואל שאני לא הייתה שם יותר. כשפגשתי את עצמי מחדש הבנתי, 'בא לי להיות איתה', לא בא לי להיות עם אף אחד אחר. פתאום הבנתי שהנחתי בצד כל מיני דברים שהיו לי חשובים".
מה למשל?
"לקום בבוקר ולהיות בעשייה בלתי פוסקת. גדלתי בבית כזה עם הורים כאלה. מגיל אפס הייתי ממציאה דברים לבית ספר או עובדת כל השבוע, ופתאום מצאתי את עצמי כאימא, שזה תפקיד חיי, תפקיד מדהים, אבל אימא, מחזיקה את העיניים כדי שיישארו פקוחות, כותבת קצת וקוראת 200 פעם חצי משפט בספר ולא מצליחה להתרכז. ואפילו שאפיתי וכתבתי שני ספרים, עדיין הרגשתי שאני לא ממצה מעט ממה שהייתי רוצה להוציא מעצמי.
"כשאני קמה שם בבוקר, זה להיות לבד וזרה. יש לי שם חברות טובות אבל זה לא כמו להיות פה, שאני מכירה הכול ויש לי זיכרון מכל פינה בעיר. זה לא בודד אף פעם. וכשזה לא פה, אז אין את התחושה הזאת, והייתה לי איזושהי התעוררות".
14 צפייה בגלריה
"בתוך מערכת היחסים הפכנו לבן אדם אחד, והאינדיבידואל שאני לא הייתה שם יותר". שילון וסוויד ביום חתונתם (צילום: פרטי)
מתי הבנת שהגיע הזמן שצריך לסיים את הקשר ולהיפרד?
"באוגוסט אמרתי לחבר, 'כשנהיה זקנים, יוסף ואני נגדל את הירקות והפירות שלנו בכפר קטן ונצחק על התקופה הזאת'. לא הבנתי עד כמה אני עושה אידיאליזציה למצב שבו אני נמצאת. אני מאוד מודעת לזה ועדיין עושה את זה, זה חלק ממי שאני. אני עושה את זה מגיל אפס. אז זה לא שהיה לי רע, אבל בתוך הסיטואציה שהייתי בה ניסיתי שיהיה הכי טוב שיכול להיות. כמו שאמרתי לך שזה כיף לטוס. איש בעולם לא חושב שזה כיף, ואני חושבת שזה מדהים. 'וואו, הסנדוויץ' במטוס, איזה כיף!'
"אני לא יודעת מתי בדיוק התחלתי לעשות את זה, כי בהתחלה כמובן שהיינו מאוהבים והייתה לנו זוגיות מהממת וסיפור אהבה גדול מהחיים כמו שרציתי. הכול היה טוב ואני לא יודעת מתי זה הפסיק להיות טוב. וברגע שנדלק איזשהו אור בעיניים שלי – זהו, לא הייתי שם. זה אולי יכול להיראות כמשהו פזיז, אבל זה כנראה התבשל הרבה מאוד זמן".
14 צפייה בגלריה
"מישל היא הדבר הכי חשוב בחיים של שנינו. מתוך כל הכאב של הפרידה, זה הכי גומר אותי"
(צילום: ערן לוי)
יוסף הרגיש כמוך?
"את זה תצטרך לשאול אותו. אני מניחה שזה תהליך ששנינו עברנו. בתוך כל הפרידה הזו, מה שבאמת היה חשוב לשנינו זה להיות בטוב ולמצוא את המקום לכבד אחד את השנייה ולהמשיך לאהוב ולקיים איזשהו תא משפחתי אחר. מישל היא הדבר הכי חשוב בחיים של שנינו. מתוך כל הכאב של הפרידה, זה הכי גומר אותי כי אף ילד לא רוצה שההורים שלו ייפרדו והיא לא רוצה שאני אלך וגם לא רוצה שאבא שלה ילך. הפרידות הן איומות. כשאני הולכת לישון והיא לא בחדר לידי, אני גמורה. אני הולכת לישון בדמעות כי לא נולדנו בשביל להיפרד מהילדים, זה לא הגיוני, זה באמת פעולה שהיא לא היא לא טבעית עבורי".
יש איזו נקודת מפנה שאת יכולה להצביע עליה ולהגיד שבגללה הזוגיות נגמרה?
כן, שבעה באוקטובר. החיים של כולנו התהפכו ואי אפשר לעשות יותר אידיאליזציה כשאתה רואה את הכול. גם ראיתי הכול בטלגרם. בגלל שהייתי בברלין הרגשתי צורך לשאוב כל פיסת אינפורמציה מכאיבה שיכולתי כפיצוי על זה שאני לא בארץ בשעות האלה. וזה משהו שאחריו לא יכולתי יותר להגיד 'הכול בסדר', או 'טוב, זה לא כל כך מוצא חן בעיניי אבל אולי זה ישתפר בעוד שנה'. לא. אין עוד שנה ואין מחר, יש עכשיו. זו קלישאה נוראה, אבל החיים הוכיחו לנו שזה נכון. אז אם אני צריכה לשים את האצבע על הרגע שבו משהו בי השתנה - זה היה הרגע הזה, ועם עיניים פקוחות הבנתי שזה לא המקום בשבילי יותר".
הייתה איזושהי אכזבה מהצד של יוסף? הרגשת שאת שוברת לו את הלב, שאת הורסת לו את החלומות שהוא בנה איתך ביחד?
"קשה לענות בשם מישהו אחר וגם קשה לחשוב על זה. אני מקווה שלא. באותו רגע הכול קשה, אבל אני מקווה ששנינו יודעים שבטווח הארוך זה לטובה. זה לא בהכרח קורה שאהבת חייך היא לכל החיים. זה יכול להסתיים גם אחרי עשר שנים. יוסף היה האהבה הגדולה של החיים שלי. זה משהו מאוד טוב שקרה לי וגם מאוד טוב שזה נגמר בזמן.
"בהרצאה שאני עושה עם מרסל מוסרי אנחנו מדברות הרבה על גירושים. ניגש אליי מישהו בן 85 בסוף ההרצאה ואמר, 'הדור של היום, אתן לא מבינות כלום. פעם נשים היו מתקנות את הגברים, היום הן זורקות'. עניתי, 'למה בחיים הקצרים והקשים שלנו, אני אמורה לתקן מישהו? איזה מין גורל משונה זה?'"
הזוגיות שלכם עשתה הרבה רעש.
"זה היה קשוח. אז זה נראה לי כמו סוף העולם, היום זה נורא משעשע אותי. כמה סופי עולמות עברנו מאז. היינו צוחקים שבחיים לא ניפרד רק כדי שלא יגידו שנפרדנו כי אני יהודייה והוא ערבי, אז ברור שזה נכשל. אבל אפשר להגיד את זה על כל מערכת יחסים בין שני אנשים".
"אהבת חייך היא לא בהכרח לכל החיים. זה יכול להסתיים אחרי עשר שנים. יוסף היה האהבה הגדולה של החיים שלי. זה משהו מאוד טוב שקרה לי וגם מאוד טוב שזה נגמר בזמן"
איך זה להיפגש עם יוסף, כשאת לוקחת אליו את מישל או שהוא מגיע אלייך?
"לא עצרתי לחשוב על השאלה הזאת, יפה. זה מאוד קשה. אני אף פעם לא יודעת אם לחבק אותו כשאני רואה אותו, זה מוזר. ישנתי עם בן אדם כפיות עשר שנים, ופתאום אתה רואה אותו יום אחד ולא יודע אם לתת לו נשיקה בלחי כשאתה רואה אותו, אתה לא יודע מה לעשות".
ומה את עושה?
"לא יודעת מה לעשות עם עצמי, זה יוצא מגושם ומביך. זאת חוויה משונה, קשה להפנים שמישהו שהיה כל עולמך הוא עכשיו איש זר. סתם שני אנשים שעכשיו עומדים ברחוב. הוא האהבה הכי גדולה שחוויתי בחיים שלי".
תחווי אהבה גדולה מזו?
"אני אחווה אהבה אחרת. בטוח תהיה לי אהבה גדולה, אין לי ספק".
את חושבת על סיטואציה שבה יוסף בזוגיות חדשה ותיתקלי בהם ברחוב בברלין?
"הלוואי. אני ממש מאחלת לו זוגיות טובה עם מישהי טובה. שהוא יהיה כל עולמה ושהיא תאהב אותו בכל ליבה ושהוא יאהב אותה. בטוח יהיה לי קשה ומוזר לראות את זה, כי אני רגילה לראות את עצמי בתוך הדבר הזה, אבל אני מאוד אשמח בשבילו. אני רוצה שיהיה לו הכי טוב בעולם".
14 צפייה בגלריה
אני ממש מאחלת לו זוגיות טובה עם מישהי טובה. יהיה לי מוזר כי אני רגילה לראות את עצמי בתוך הדבר הזה, אבל אני מאוד אשמח בשבילו"
(צילום: ערן לוי)
איך זה לצאת לחיים חדשים?
"חיים חדשים זה מאוד מרגש. גם בזה אני רואה את הדברים הטובים כי זה מאוד קשה. יש המון רגעים שאני אומרת 'בשביל זה התגרשתי?'. אני מדברת על המקום של הרווקות, כי הלבד מאוד טוב. אני חוגגת את זה, אני מאוד נהנית".
את רואה את עצמך במערכת יחסים רצינית חדשה?
"עוד פעם גרביים על הרצפה וכלים בכיור? כרגע קשה לי מאוד לדמיין את עצמי גרה עם מישהו או להיפגש איתו כל יום. ממש טוב לי לבד. אני רוצה להתאהב, אני רוצה שיישבר לי הלב. כל כך נהנית מזה, מההתרגשות הזאת, מלחכות לפעם הראשונה שאתה פוגש מישהו, לחכות לנשיקה הראשונה, לפרפרים. הקטע הזה של לא לישון ולאכול, ולהיות בהתרגשות לקראת המפגש - זה סם מאוד קשה".
כמה גברים מתחילים איתך מאז שחזרת לרווקות?
"זה נורא, עכשיו אני האישה הזאת שתגיד שלא מתחילים איתה. יש ממש מעטים. חשוב להגיד לכל האנשים שנמצאים בזוגיות ומסתכלים החוצה וחושבים, 'מה זה כל האנשים השווים האלה, איפה הם היו כשהייתי רווק?' - ואז אתה יוצא ובטוח שכולם מחכים לך. הם לא".
"אסף גרניט? כשאני מדמיינת איך ייראה הגבר הבא שלי - זה לגמרי בעולמות האלה. אם הייתי פוגשת אותו היום בפעם הראשונה, יש מצב שהייתי מתחילה איתו"
היו שמועות עלייך ואסף גרניט. ראו אתכם ביחד פה ושם. זה הזמן לאשר או להכחיש.
"אנחנו מאוד קרובים והוא מאוד משמעותי בחיים שלי, אז זו שמועה הגיונית אך לא נכונה לצערי. למה אני אומרת לצערי? כי כשאני מדמיינת איך ייראה הגבר הבא שלי - זה לגמרי בעולמות האלה. מישהו עסוק שלא גר בשום מקום, מצליח מאוד ואמביציוזי, שרק עכשיו נכנס לאינסטגרם. אנחנו חברים המון שנים והוא מאוד היה שם בשבילי בשנה האחרונה - אבל זה לא. זו שאלה שגורמת לי ממש לחייך, כי זו באמת מחשבה מאוד יפה, אבל לא נכונה".
יש סיכוי שזה בכל זאת יקרה?
"אני לא יודעת להגיד. לא. אנחנו באמת חברים. אני חושבת שאם הייתי פוגשת אותו היום בפעם הראשונה, לגמרי יש מצב שהייתי ניגשת ומתחילה איתו. אבל בגלל שאנחנו חברים כל כך הרבה זמן, זה כבר משהו אחר. אבל אולי אפשר לשבט אותו ולעשות עוד כאלה. העולם יהיה מקום יותר טוב והאוכל יהיה יותר טעים".
שילון היא אכן חובבת גדולה של אוכל ובישולים - ספרה הראשון "על החיים ועל האוכל" שיצא ב-2022 והפך לרב מכר, הוא ספר של מתכונים, סיפורים וזיכרונות אישיים שלה מהמטבח (את התמונות בספר צילם סוויד, במטבח הביתי של השניים). אם אתם נמנים על 125 אלף העוקבים שלה באינסטגרם, סביר להניח שנתקלתם כבר בתמונות ובסרטונים המעוררי תיאבון של האוכל והמאפים שהיא מכינה.
היית רוצה לעשות תוכנית בישול?
"מגיעות כל הזמן הצעות לתוכניות אוכל וזה נחמד, אבל את זה אני יכולה לעשות לבד בעמוד שלי, להגיע ל-200 אלף צפיות ולהיות 100 אחוז בשליטה. כפי שהבנת, הדבר שאני אוהבת וחשוב לי בחיים זה שליטה. אני גם מצלמת, גם עורכת וגם כותבת, וזה משהו שנורא קשה לוותר עליו".
לפני חצי שנה, בזמן ששילון יצאה לדרך חדשה כרווקה - יצא גם ספרה השני "בצקנית". מי שיקרא אותו עשוי להבחין בכמה קווים מקבילים בין הדמות הראשית לסופרת, שמצידה מודה שגם היא רואה את הדמיון, למרות שהוא לא היה מכוון: "סיימתי לכתוב ממש כמה חודשים לפני שנפרדנו, וזה מטורף כי אין משפט בספר שאני קוראת היום ולא חושבת 'באמת לא ראית הכתובת על הקיר?'
"זה ספר בדיוני, על אישה מבוגרת ממני שעומדת מול החלון ומספרת סיפורים של אנשים ברחוב דרך העיניים שלה, וכולם סיפורי אהבה ורומנטיקה. הבנתי שכל מה שכתוב שם זה פשוט אני".
14 צפייה בגלריה
"אין משפט בספר שאני קוראת היום ולא חושבת 'באמת לא ראית הכתובת על הקיר?'"
(צילום: ערן לוי)
התוכנית שלך ושל סיגל שחמון "שישי ישראלי" (רשת 13) הסתיימה, מה הדבר הבא?
"אני עובדת על משהו דווקא בעולמות הדוקו יותר, שאני מאוד מקווה שיקרה. זה פתח לי את התיאבון וזו גם סיבה טובה להגיע לארץ. כשאני בברלין אני כותבת לסוכנות שלי 'תנו לי עוד סיבות להגיע לארץ'. לא באמת צריך סיבה, אבל ברגע שיש לי עבודה אז אני אומרת 'אין ברירה, זה בשביל עבודה', אז יש בזה משהו טוב".
ואת גם עובדת כבר על ספר שלישי.
"הספר השלישי מתחיל בפרידה וכל מה שקורה מהרגע הזה. הפעם זה ממש עליי אז אני צריכה חומרים, כל סיפור שיכול להיות איזה רומן מהמם כדי שייכנס לספר. אז אשמח לרעיונות".
