עופר חיון הוסיף לרשימת ההישגים שלו, מעבר להיותו שחקן מצליח, את הטייטל "אבא", לאחר שבחודש שעבר אשתו עומר הביאה לעולם את בנם הבכור, עתי עוז. על אף שחיון אינו מרבה להתראיין, תפסנו אותו הבוקר (ג') בהשקת אירוע חדרי שינה של "עמינח" ודיברנו איתו על ההורות המאוחרת, ההשפעה של ילד על חיי הזוגיות "אני כמו תומך לחימה או שליח של וולט", ואפילו קיבלנו וידוי חשוף מטעמו, כאשר סיפר באומץ שלא "התאהב" בילד על ההתחלה: "הסתובבתי במשך איזה יומיים בתחושה שמשהו לא בסדר בי".
איך איכות השינה שלך מאז הבייבי?
"וואו, איכות השינה שלי נפגעה, אבל איכות האהבה שלי גדלה".
זה כמו שאומרים? שאי אפשר לתאר את זה במילים?
"את יודעת שתמיד אומרים 'אי אפשר לתאר את זה' וזה, אבל אני חייב להגיד לך... היה את אירוע הלידה, ברוך השם, והתינוק יצא - ואני אמרתי 'יאללה, מתי שמרגישים שהלב שלך מתפוצץ מאהבה' - וזה לא היה. אני הייתי בהלם והסתובבתי במשך איזה יומיים בתחושה שמשהו לא בסדר בי - למה אני לא מרגיש שזה מפוצץ לי את הלב? ואז הבנתי שזה בסדר, שאני עוד לא מכיר אותו, לאט לאט. אצל האימא ישר זה כן".
ראיון עם עופר חיון
יש אימהות שגם אצלן זה לא ישר.
"כן. במקרה שלנו עומר ישר התאהבה, וזה חלק מהגוף שלה - ולי זה לקח זמן. לוקח זמן פתאום להכיר את זה. זה יום ועוד יום... וכן, עכשיו האהבה רק הולכת ומתגברת, וזה משמח".
ואיך אשתך הגיבה לזה שהיה ביניכם פער קטן בהתחלה?
"סיפרתי לה את זה והיא לגמרי הבינה את זה, אבל היא כל כולה בתוך האירוע, מאוהבת לגמרי. גם אני מיום ליום, כל שעה שעוברת, זה רק הולך וגדל - זו הרגשה מדהימה - חיכיתי לזה הרבה".
היה איזה סוויץ' שגרם לך פתאום להתאהב בו או שזה היה בהדרגה?
"לא, זה בהדרגה. זה בהדרגה וזה רק הולך וגדל, ואני מחכה לעתיד לקבל גם את הפידבק ממנו - כרגע עדיין אין פידבק. ברגע שיהיה את הפידבק אני מאמין שזה בכלל יתפוצץ".
2 צפייה בגלריה
"צריך להבין שעכשיו אתה שם את עצמך בצד". עופר חיון ועומר כליף
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של עופר חיון)
רציתי לשאול על זה באמת - הורות יחסית מאוחרת.
"גיל 42 זה הורות מאוחרת. כן - אני חושב שזה נקרא הורות מאוחרת. זה כיף, כי גם ברגעים המאתגרים שאתה גם בלילה ואתה מת לישון ואתה מחזיק אותו וזה רק אתה והוא, אתה פשוט כל כך מעריך את זה - אז זה מאוד משמעותי בשבילי".
אתה מרגיש שבאיזשהו מקום אתה אולי הגעת לזה הרבה יותר בשל מזוגות צעירים יותר?
"ברמות. כשאתה פתאום מחליף לו חיתול והוא משתין לך על הפרצוף - אתה ממש מקבל את זה באהבה. כל רגע שיש בו אפילו אתגר וקושי, אתה ממש מעריך אותו. ואני יודע גם להגיד לעצמי 'תגיד תודה על הדבר הזה'".
חשבת שיש סיכוי שאולי זה לא יקרה לך כבר?
"לא, תמיד האמנתי שזה יקרה, ותודה לאל, הנה. זה קורה".
אם עתי ירצה להיות שחקן, אתה בעד?
"וואלה כן - אני יכול להגיד לו 'לא' כשאני בחרתי במקצוע הזה? באהבה".
יש כאלה מהתעשייה שאומרים שהם לא היו רוצים שהילד שלהם ייכנס לזה, שזה עולם קשוח.
"אם תשאלי אותי מה אני מציע הייתי אומר שלא ייכנס לזה. יש במקצוע הזה דברים כל כך יפים, אבל זה גם מאבק נורא נורא גדול. אבל אם בן אדם בוחר בזה והוא ממשיך בזה לאורך שנים - זה רק בגלל שיש בו את התשוקה האמיתית למקצוע הזה. תמיד אני אומר: 'צריך לבחור במקצוע שיש לך תשוקה אליו, כי זה מה שיגרום לך להצליח".
