"אני מילדי חורף 73', אבא שלי לחם במלחמת יום כיפור, ואני מודה שבתוך כל זה אני עדיין אופטימי", פותח כוכב הילדים טל מוסרי את שיחת הטלפון, כשהוא בדרכו לעוד יום שידורים מאולפן ערוץ הילדים. "ההורים שלי ובעצם כל מי שאני מדבר איתו מהדור הזה, סיפרו שגם לפני חמישים שנה זו הייתה מלחמת קיום, ואם אנחנו לא ננצח אנחנו לא נהיה כאן. מה שקורה כאן עכשיו הוא הרבה יותר מחריד מבחינתי, כי אני אבא לילדים".
מוסרי, כוכב ילדים כבר למעלה מ-25 שנה, ואשתו נעם בן-גוריון, הם הורים לשלושה ילדים: ליבי בן ה-16, דריה בת ה-12 וים בן שבע. המנחה למוד הניסיון עמד כבר בחייו ברגעים בהם היה צריך להנגיש עבור ילדי ישראל מלחמות ומבצעים ביטחוניים בשידורים. "לשמחתי התחתנתי טוב - אשתי התעשתה מאוד מהר, והדבר הראשון שהיא עשתה זה להתנתק מהחדשות ולטפל בילדים. החלוקה בינינו היא כזו היא מטפלת בשלושת הילדים שלנו ואני התגייסתי לטפל בשלושה מיליון ילדי ישראל. אני קיבלתי צו 8 אל תוך המציאות הבלתי אפשרי והחזרנו לשידור חי משהו שלא היה שנים בערוץ הילדים - את התוכנית 'תנו לגדול בשקט'. החיילים שנלחמים עכשיו בעזה אלו הילדים שגדלו על ערוץ הילדים".
"תנו לגדול בשקט" עלתה לראשונה בערוץ הילדים ב-2002, "זו הייתה תוכנית שעלינו איתה בעקבות 'חומת מגן' והפיגועים, לצערי עברו 21 שנה ואנחנו עדיין במלחמה על הבית ועדיין ילדים גדלים פה בפחד ובחרדה קיומית".
בצבא מוסרי שירת בלהקת חינוך מיוחד והשתתף במופע "ילדי חורף 73" עם השיר שהפך להמנון הבלתי רשמי של המלחמה ההיא. "אני נולדתי ב-1975, בעיניי זה שיר אהבה בכלל למדינה, שיר אהבה לילדים האלה שנולדו אחרי המלחמה ולמרות הכל, יש משהו נורא חזק בכל דור, וגם הדור הזה - אין לנו מדינה אחרת ואני מייחל את זה לילדים שיראו את הטוב שפה.
"בכל מקום רואים את הטוב, את רוח ההתנדבות, שלא נדבר על הגיוס לצבא. אני גאה להיות חלק מהעם הזה. לרגע אחד לא חשבתי לעזוב את הארץ. אני מראה לילדים שלי את הטוב, הילדה שלי אפתה עוגיות לחיילים והילד שלי צייר ציורים לשוטרים, עם הגדול זה יותר מורכב, הוא יותר חשוף לתוכן, הוא בטיקטוק והוא בחדשות ורואה דברים לא מצונזרים והייתי צריך לעשות את זה. הבן הקטן שלי מבוהל ובשבוע הראשון הוא ראה את ההורים שלו מבוהלים".
ואיך בעצם "תנו לגדול בשקט" חזר לאוויר?
"קיבלתי טלפון ממור מהערוץ וכמו סיסמת גיוס היא רק הייתה צריכה להגיד לי את שלושת המילים 'תנו לגדול בשקט'. בשנים הראשונות במצבים כאלה אני זוכר שהייתי מנחה עם דמעות בעיניים. בגלל שיש לי את הניסיון אני יודע שאין מקום לדמעות כשאתה מנחה לילדים. הם צריכים לראות אותי חזק, אופטימי, שמח כמה שאפשר, צריך לשמור על הבריאות הנפשית שלנו.
"אני זוכר את עצמי כמנחה צעיר, אנחנו בעצמנו קיבלנו הדרכה מפסיכולוגים איך לתווך את זה לילדים - מה מותר ומה אסור להגיד".
מוסרי שגידל כאן דורות של ילדים לאורך השנים יודע ומבין את השוני בדור הנוכחי: "הילדים השתנו, וגם אנחנו מדברים אליהם דרך הרשתות, אבל מה שלא השתנה זה הרגש שלהם כלפי הפחד והכעס, או כשהם רואים את ההורים שלהם מבוהלים. לפעמים שוכחים שיש מישהו שצריך לתווך להם את המציאות, ובמיוחד עכשיו כשאין לכולם מסגרות. אני רוצה שהילדים האלה יישארו אזרחים אוהבים של המדינה שלרגע אחד לא יחשבו לעזוב אותה".
אז איך נראה הלו"ז שלך בימים אלה?
"מראשון עד רביעי ב-12:30 שידור חי של התוכנית לחצי שעה. מעבר לתוכן ובידור, ערוץ הילדים הוא הערוץ הכי ישראלי - הוא משלנו. בהתחלה בשידורים עשינו תוכניות עם פיקוד העורף ופסיכולוגים, ולאט לאט הבנו שיש צורך להחזיר את הילדים לשגרה ולשקט עם פינות בישול ואפיה והבאנו כוכבים להתארח כמו אבי אברומי ודילן דרור. בשבוע השני למלחמה ירדנו לשטח, לילדי הדרום שפונו לבית מלון בנתניה. אני זוכר את התגובה של ההורים, שאמרו לי כמה זה משמעותי עבורם שיש מישהו שמדבר עם הילדים שלהם".
"ילד שמופיע איתך בטלוויזיה ופותח את הלב ומדבר - זה נשאר איתו כל החיים", מסביר מוסרי. "החיילים שנלחמים עכשיו בעזה הם הילדים של ערוץ הילדים. לפני רגע הם צפו בי בתוכניות וחלמו להיות קפטן בששטוס והגיעו לפסטיגל ועכשיו הילדים האלה שומרים עלינו".
אתה בקשר איתם?
"אני תמיד בקשר עם החיילים - מהבוקר עד הערב אין גדוד או יחידה שאני לא מצלם עבורו סרטוני עידוד ומורל לחיילים. הגעתי גם להופיע בפניהם בשטח, הם מאוד מתרגשים מכוכב ילדים שמגיע לשטח, אני חלק מהילדות שלהם, כשאתה מגיע לשטח אתה רואה את הילד שבהם".
היה לך רגע מפחיד שנלחצת? בכל זאת להסתובב בשטח לא כזה בטוח.
"הגעתי לעוטף יחד עם 'עידן 2000' ואיורים שילדים ציורו לכוחות הביטחון, וזה היה מאוד מפחיד. הייתי צריך ללבוש אפוד, והלב מחסיר פעימה כשאתה שומע צבע אדום".
ורגע שאתה זוכר במיוחד?
"בשבוע הראשון למלחמה, ביקשנו ממני להגיע לשמח ילד בשם תומר מקיבוץ אור הנר שפונה יחד עם המשפחה לבית מלון בטבריה. זה היה ביום שבת אחרי שבוע שהילדים שלי לא ראו אותי. הסברתי להם שזה המילואים שלי, ונסעתי לשמח אותו, שרתי ורקדתי. אני פוגש את האנשים הכי טובים שיש לנו בארץ".
אתה חושב שיש מקום לשיח פוליטי בימים אלה?
"אני חושב שחלק מהבחירה שלי להיות כוכב ילדים זה לשים את הפוליטיקה בצד, בטח בימים אלה. כולנו עם אחד וזו לא קלישאה. אני תמיד אומר שאני מצחיק את הילדים ונמצא איתם אני לא יודע מי ימין ומי שמאל והם לא מודעים לדבר הזה. הם רוצים לגדול בשקט. כשפנו אלי ממטה משפחות החטופים לבוא ולחגוג יום הולדת 12 לארז קלדרון שנמצא בשבי החמאס, לא פנו אליי בשביל הפוליטיקה, פנו אליי כדי להביא למודעות שהרבה ילדים וילדות ותינוקות חטופים בעזה. בשנה האחרונה הפוליטיקה הרסה הרבה, וכרגע אנחנו צריכים לשים אותה בצד. כל אחד צריך לעשות בדק בית וגם אנחנו כאזרחים. אני מתרחק מזה כמו שאני מתרחק מהסרטונים הזוועתיים. יש לנו ילדות וילדים בעזה ששומרים עלינו. אנחנו קודם צריכים לנצח ועוד יהיה הרבה מה לתקן, כרגע אנחנו במלחמה".
