בשנת 2003, טייס הקרב והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון נהרג בהתרסקות מעבורת הקולומביה. שש שנים לאחר מכן, נהרג בנו הבכור, אסף, שהפך גם הוא לטייס קרב, בהתרסקות מטוס בזמן אימון. בשנת 2018 נפטרה כלת פרס ישראל, רונה רמון, אלמנתו של אילן, בתום מאבק ממושך בסרטן. לאורך כל השנים האלו, שמר יפתח רמון, בנם של אילן ורונה ז"ל, על פרופיל נמוך ובחר להתרחק מהתקשורת, אבל השנה הוא עלה לכותרת, כשהצטרף לתכנית "המירוץ למיליון". בהמשך, הגיע גם קמפיין חדש למותג האופנה טוונטיפורסבן, שאליו הוא הצטלם לצד בן זוגו לריאליטי, סהר קורן. פגשנו אותם על סט הצילומים ושמענו מהם איך הם מתמודדים עם ההיסטוריה המורכבת ועם ההצלחה החדשה.
אתם בטח מקבלים עכשיו הרבה מחמאות ברחוב?
רמון: "מחמיאים לנו הרבה על החברות, שזה משהו שידענו שאנחנו נביא, כי החברות שלנו תמיד הייתה חזקה. ידענו שזה גם אחד הדברים, אם לא הדבר המרכזי, שצריך במירוץ. לא היה לנו ספק בחברות. הרבה שואלים ׳מה, איך אתם יכולים לראות אחד את השני בכלל?׳, ואני עונה, ׳אני לא יכול לראות אף אחד אחר חוץ ממנו׳. זה הכי כיף שהוא פה לידי, מחזק, ובאמת אנחנו נהנים מהחוויה הזאת ביחד. כבר עברנו הרבה דברים ביחד, והחוויה הזאת עוד יותר חיזקה והעצימה את החברות שלנו. אני מקווה שיראו מזה כמה שיותר באמת".
כשחזרתם הביתה, לקחתם קצת ספייס אחד מהשני?
רמון: "עברנו לגור יחד".
קורן: "כל אחד מאיתנו גר לבד שנים לפני זה, אבל ידענו שאנחנו הולכים למירוץ ואמרנו יאללה, בוא ניקח דירה ביחד, תהיה שנה כיפית, שידורים וכל הדברים מסביב. וזה מה שאנחנו עושים".
כמה ההשתתפות שלכם במירוץ העלתה את המניה שלך כרווקים?
קורן: "אני יכול להעיד על עצמי - ואני בטוח שגם יפתח - שאני משתדל לענות לכל מי ששולח הודעה, בלי קשר לבנות או בנים. כמובן אני לא יכול לענות לכולם, אחרת אני אתעסק בזה כל היום, אבל אני משתדל לענות לכמה שיותר אנשים".
רמון: "אתה יודע מה הכי מחמיא? שאימהות או סבתות מנסות לשדך לי את הבנות שלהן. תחשוב בתור אמא לילדה, אני בטוח שהיא הכי רוצה בשבילה את הדבר הכי טוב שיכול להיות. אבל אנחנו בתקופה עמוסה, פסיכית. אני מוצף, יש הרבה שינויים מאוד גדולים בחיים, זה לא נראה לי בדיוק הזמן הנכון עכשיו להיכנס לאיזשהו משהו כזה. אז אני בעיקר עם עצמי".
יפתח, הרקע המשפחתי שלך מאוד מפורסם, היה איזה פחד להגיע להיחשף ככה מול המצלמות?
רמון: "התשובה היא כן. אני חושב שתמיד היה לי איזשהו פחד להיחשף, והחלטתי להתמודד עם הפחד הזה כי נורא רציתי לעוף על החוויה הזאת. אני שמח שעשיתי את זה. זה פיתח אותי מאוד, חיזק אותי. בסוף זה לצאת מאזור הנוחות שלך ולהתמודד עם פחדים ולהגשים את החלומות שלך. זה לא מוגזם להגיד שהגשמתי חלום שהלכתי למירוץ הזה, ואני עף על החוויה הכי הרבה שאני יכול. אני מאוד גאה בעצמי. כולם שואלים אותנו, ׳ניצחתם? ניצחתם?׳, אני עונה את אותה תשובה לכולם - בין אם לקחנו את המיליון ובין אם לא, אני אישית כבר ניצחתי ואני די בטוח שגם סהר יכול להגיד את זה לעצמו.
"רציתי גם לעשות לעצמי פאדיחות בטלוויזיה ולראות את זה ולהתמודד עם זה ולקבל את עצמי כמו שאני. אני לא מושלם, אני ממש יודע את זה. אני חושב שאני המעריץ הכי גדול של המשפחה שלי, אני לא יוריד מהכבוד שלהם בחיים, אבל בסוף הם היו אנשים כמוני כמוך, וגם אימא שלי מאוד רצתה לעשות את הדבר הזה, אני חושב שהיא הייתה עפה על זה שעשיתי את זה".
יש לפעמים תחושה של מין אשמה כזאתי, שאתה ממשיך כרגיל?
"לא. הם הולכים איתי כל הזמן, הם חלק מאוד גדול ממי שאני. בסוף אני הבאתי את עצמי והם חלק ממני. אז אין לי אשמה, ההיפך, זה עושה לי עוד יותר כיף ותחושת מוטיבציה. אני חושב שהם דוגמה טובה לכל כך הרבה דברים יפים. אם הצלחתי להביא את זה גם במירוץ, כל הכבוד לי".
כמה אנשים שפוגשים אותך ברחוב מחברים את הסיפור המשפחתי אליך?
"זה נחמד. נגיד ילדים אומרים לי 'אה אתה יפתח מהמירוץ', ואז ההורים אומרים 'וואו, אני מאוד מעריך את הסיפור ואת כל המשפחה שלך', וזה נחמד גם. זה מתחבר עכשיו ביחד, שזה באמת חלק ממה שגם ניסיתי להביא, כי כמו שאמרתי, זה חלק גדול ממי שאני, אבל זה לא כל כולי. אני מביא את עצמי יותר ויותר, זו תחושה טובה. ואנשים מתחברים לזה מכל מיני כיוונים, זה רק מוסיף לי".
יש בטח מפגשים יותר אמוציונליים.
"זה באמת מרגש שאנשים עדיין מתחברים לסיפור הזה, כל אחד מהמקום שלו. זה קצת יותר קשה לי לדבר על זה, אבל אני אגיד שאבא שלי מאוד רצה לחבר כמה שיותר אנשים למשימה שלו, הוא לא ראה את עצמו כפרט שטס לחלל ונגמר הסיפור, ההפך - הוא רצה את זה קודם כל בתור האסטרונאוט הישראלי הראשון, לחבר כמה שיותר מהמדינה שלנו, ואחרי זה הוא גם ראה את עצמו כשליח של כל העם היהודי. כשאתה חושב על המקום שהוא היה בו, ועל התפקיד שהוא קיבל על עצמו, ואיך הוא לקח וניסה להגיע לכמה שיותר אנשים, אז אז כן, זה דבר מדהים שהוא ניסה לעשות. אנחנו בקרן (קרן רמון, עמותה המובילה תוכניות חינוכיות במטרה לעורר השראה ויכולות שיסייעו לילדים להגשים את חלומותיהם, ב"ז) אומרים, 'המשימה ממשיכה'. אם יותר ויותר אנשים מתחברים לזה, ואם אני הצלחתי להביא את זה דרך המירוץ גם לעוד ילדים, זה באמת עוד הישג ענק בשבילי, ומה זה בשבילי? זה בסוף בשבילם".