לפני שנה, מייקל לואיס הגיע לנקודת מפנה בחייו ונאלץ להחליט: להתחתן ולהקים משפחה עם בת זוגו מזה שנתיים, או להבהיר לה ולעצמו שהוא פשוט לא מעוניין להתמסד, לפחות לא כרגע, ולפרק את הזוגיות. לואיס, להפתעתם של רבים - בחר באופציה השנייה.
"זה היה דיל ברייקר, חתונה וילדים או כל אחד לדרכו", הוא אומר. "והיה לי שם איזה רגע ששקלתי את זה, ואז הילד הפנימי שלי אמר לי 'לא כרגע' ובסוף נפרדנו כחברים טובים".
אין בך רצון להיות אבא?
"מגיל שש עשרה וחצי בערך אני על הבמות, עשיתי הרבה הצגות, קמפיינים וטלוויזיה ועברו אצלי כל כך הרבה ילדים בידיים. מצד אחד אני כל כך טוב עם ילדים ומת להיות אבא, אבל מצד שני במציאות שאנחנו חיים בה, אני קצת פחות רוצה להביא חיים לאנושות הזאת".
פודקאסט הברזייה – מייקל לואיס
(ynet Radio)
בחנוכה הקרוב הוא יבלה הרבה בקירבת ילדים, כאלו שיגיעו לצפות בו מגלם תפקיד אייקוני במחזמר אייקוני: איש הפח במחזמר "הקוסם מארץ עוץ", של תיאטרון השעה. "זה תפקיד שאני מאוד מבסוט עליו", הוא אומר. "בגלל שיש לי הרבה מאוד לב אז אני חושב שזה דווקא יפה, האנטיתזה הזאת שהוא מחפש את הלב שלו ובסוף מוצא".
אתה מחפש את הלב שלך?
"הלב שלי במקום הנכון".
אני חושב שיותר מזה, הלב שלך יותר מדי במקום. למשל כשמדובר במערכות יחסים, לא היו לך הרבה קשרים רציניים חוץ מהקשר האחרון.
"נכון. אני נפש מאוד חופשייה וזו גם הסיבה שלא התחתנתי והבאתי ילדים, כי אני אוהב את החופש שלי וקשה לי להכיל את זה. אני יודע רק דבר אחד, ברגע שלמדתי לאהוב את עצמי ואת הלבד שלי, אז אני כבר לא רוצה להתפשר על משהו שהוא לא מדוייק לי. כמו שאומרים שלכול סיר יש מכסה, אני בטוח שאולי יום אחד אני אמצא מישהי שנוחה וטובה לי. לקח לי הרבה מאוד שנים להגיע לרמה המנטלית הזאת של שחרור ואהבה עצמית, והיום אני מאושר בחלקי ויודע שאני לא מוכן להתפשר על הנתינה שלי".
בגישה שלך לחיים יש משהו מאוד לא ישראלי. עניין הילדים והמשפחה, וגם הפרובוקטיביות ברשתות החברתיות. אתה ליברלי מאוד.
"גדלתי על מנטליות מאוד אירופאית, לאבא נוצרי ואימא יהודייה. דיברתי אנגלית ואיטלקית בבית ועברית הייתה השפה השלישית שלי. היום אני מבין שלהיות ישראלי זה לבלוט, להרים את הקול וקצת לדחוף. אין מה לעשות, זו המנטליות פה. אותי לימדו לא לשים ידיים על השולחן, לפתוח את הדלת ולתת זכות קדימה, להגיד 'תודה' ו'בבקשה', ובהרבה מקומות אני לא נתקל בזה בארץ. לא הרגשתי ישראלי עד גיל 30. זה יצר לי משבר זהות מאוד גדול. בגלל זה גם ברחתי לחו"ל לשבע שנים וגרתי בארצות הברית ובאירופה".
יש קשר בין זה שלא עשית צבא לבין זה שלא הרגשת ישראלי?
"העניין של הצבא לא מזיז לי היום. הייתי אמור להיות בשייטת. רציתי מאוד לשרת וזה לא קרה. אז אמרתי שאם לא רוצים לגייס אותי, אני אלך ואעבוד בדברים אחרים. קיבלתי הזדמנות לעשות טוב לאנשים ולשמח ילדים. הייתה תקופה שכן התחרטתי שלא עשיתי את זה, וגם רציתי להתנדב בגיל 28. הצבא לא רצה אותי אז וויתרתי על הרעיון".
איך התחלת לדגמן?
"בכלל רציתי להיות שחקן כדורסל, זו הייתה פנטזיה שלי. חבר הציע שנלך למצעד הגאווה ובאמת הלכנו, רקדנו, הורדתי חולצה והתפרענו שם. פתאום בא אליי מישהו ששאל אותי 'דיגמנת פעם? זה מעניין אותך?', אמרתי לו 'לא'. והוא אמר לי 'תן לי שנה ואני אהפוך אותך לכוכב הכי גדול בישראל'. בתור ילד אתה שומע את זה ואומר 'טוב, ננסה, מה אכפת לי'. שנה אחרי זה קיבלתי את הקמפיין לפוקס.
"כשעזבתי את בית הספר, המנהלת אמרה לי שאני לא אמצא את עצמי ושלא יהיה לי כיוון בחיים, ואמרתי לה שאני אצליח גם בלי ללמוד. אבא שלי מאוד התעצבן עליי ואמר לי שלא ייצא ממני כלום. ואז בגיל 17 באתי אליו עם צ'ק של מאה אלף דולר מפוקס, כשהייתי פרזנטור שלהם. נפנפתי לו ככה עם הצ'ק ואמרתי לו 'לא ייצא ממני כלום, אה?', הוא התעצבן עליי עוד יותר. אני חייב תודה ענקית לאמא שלי שתמיד אמרה לי 'אל תקשיב לאבא שלך, תעשה מה שאתה רוצה'. לא אגיד שהלכתי נגד הזרם, אבל חיפשתי את הדרך שלי ובסוף מצאתי אותה".
בשיא הקריירה שלך, החלטת לעזוב לארה"ב.
"עזבתי בגיל 22 אחרי שהיה עלי את העליהום התקשורתי הגדול בהקשר של השירות הצבאי. הרגשתי לא רצוי פה. היה לי את הקרע הפנימי הזה של להיות ישראלי או לא. גם השם שלי תמיד עשה לי איזשהו כיווץ כזה בבטן. בארה"ב עבדתי כברמן, כמאמן קרב מגע ומנעולן. מדי פעם היו לי עבודות דוגמנות ומשחק פה ושם, אבל בעיקר עבודות רגילות. חיפשתי את עצמי".
מדוגמן מצליח למנעולן, זה מעבר לא פשוט.
"לא פעם ולא פעמיים חשבתי לסיים את זה שם בארצות הברית, ואמרתי 'די, מה אני צריך את זה'. חשבתי כמה פעמים להתאבד ולסיים את הכאב הזה כי הרגשתי שעבדו עליי, כאילו הייתי מישהו ועכשיו אני אפילו לא משהו".
זה באמת הגיע לרמה כזאת של לרצות להתאבד?
"היו לי מחשבות רבות. הגעתי למצב שלא נשאר לי כסף. בזבזתי המון ולא השקעתי בכלום. אף אחד לא הסביר לי מה לעשות עם הכסף הזה. אם הייתי משקיע את הכסף שהרווחתי בזמנו והיה לי יועץ כמו שצריך, הייתי יכול להיות היום עם עשר דירות ולא עם דירה אחת. אבל אני חושב שזה הדבר הכי נכון שעשיתי, כי אם הייתי משקיע והיו לי נכסים, אז כנראה שהייתי היום בן אדם אחר.
"דווקא מהקושי הכי צמחתי. ואני זוכר שבארצות הברית נשארתי עם עשרה דולר בעובר ושב ולא היה לי כסף לשכר דירה. לילה אחד בינואר היה מינוס שבע מעלות, הגעתי הביתה והמנעול לא נפתח. הבעל דירה אמר לי 'אצלי משלמים שכר דירה בזמן'. אמרתי לו 'אני אביא לך מחר-מחרתיים', והוא ענה 'אתה לא יכול לישון פה הלילה'. הלכתי לספסל וישבתי שם כל הלילה עם שמיכה, כרית והמזוודה הארוזה שלי במינוס 7 מעלות. התביישתי לבקש עזרה והלילה הזה שינה לי את החיים. הבנתי שאני לא הולך להגיע לתחתית הזאת יותר בחיים שלי, אני אלמד לבקש עזרה כשאני צריך ולא אתבייש".
חזרת לארץ אחרי 5 שנים, איך קיבלו אותך פה?
"בידיים סגורות. חיפשתי סוכנות ואף אחד לא רצה לייצג אותי. אמרו לי 'אתה סוס מת, אתה כבר לא רלוונטי'. כולם חוץ מהסוכנת שלי זוהר יעקובסון. והיא אמרה לי משפט שבאמת עזר לי בהתפתחות האישית שלי, 'אני מוכנה לתת לך הזדמנות, אבל אתה צריך להוכיח ולהראות לעולם מי זה מייקל. כי כולם יודעים מי זה מייקל לואיס, אבל אף אחד לא יודע מי זה מייקל'".
4 צפייה בגלריה
"כולם יודעים מי זה מייקל לואיס, אבל אף אחד לא יודע מי זה מייקל". בתור איש הפח במחזמר "הקוסם מארץ עוץ"
(צילום: רדי רובינשטיין)
עשית לא מעט סערות ברשתות החברתיות. היה את הסרטון המפורסם עם הבקבוק והרכיבה על האופנוע בעירום. זה היה כדי למשוך תשומת לב?
"קודם כל, ברור, יש כאן עניין של תשומת לב. אבל מה שבאמת הניע אותי זו הרוח שטות, הילד הפנימי שלי, כי אם ילד קטן היה עושה את זה אף אחד לא היה אומר לו כלום. תמיד אהבתי אקסטרים, לנסות דברים חדשים ואין בי פחד, אני לא מפחד מכלום. אז כן, עשיתי הרבה דברים מעניינים שגרמו להרבה אנשים לפתוח עיניים אבל בסופו של דבר כולם קיבלו את זה באהבה ובצחוק ובהומור".
למה החלטת לפתוח אונלי פאנס?
"כי אני חלוץ, תמיד. אני חושב שזה מגיע מהעניין של חוסר פחד ו'מה יגידו', ואני חושב שזה פתח דלת למלא אנשים אחרים. אני כל הזמן מקבל פידבקים של 'אתה לא מבין, אתה נותן לנו חופש' ו'אתה נותן לנו את הגושפאנקה להאמין בעצמנו'. לא צריך לחשוב כל הזמן על האחר. ואני גם מעודד אנשים, 'תנסו, מה אכפת לכם. מקסימום תצליחו, מינימום לא'.
"והעניין של האונלי פנס זה החופש הזה שאני יכול לעשות מה שבא לי. זה הגוף שלי ואני יכול לעשות איתו מה שאני רוצה. מי שרוצה לראות, שיראה ומי שלא רוצה - שלא יראה.
"הפסקתי עם זה לפני שנה כי הרגשתי שזה דורש יותר מדי התעסקות ואני בן אדם שאוהב להשתנות ולנסות דברים חדשים, וגם נמאס לי מאוד מהר. זה היה כיף, זה הביא אחלה כסף".
לאורך השנים החפיצו אותך לא מעט והפכת לשם נרדף לשלמות פיזית, זה נמאס מתישהו?
"בילדות היה נמאס, כי אמרתי 'בואנה אני אחלה גבר, למה אתם מסתכלים רק על הגוף? תקשיבו לי גם'. ברגע שהצלחתי לפרוץ את המחסום הזה של הפיזיות, כמו שרואים היום, שאני יודע לכתוב ולהתבטא ולצלם ויש לי דעות, אז זה נהפך לעוד משהו ואני לא מתכחש לזה. אני חושב שכמובן שהלוק והפיזיות זה חלק בלתי נפרד ממי שאני ומהמותג שהפכתי להיות. בסופו של דבר זה משהו שאני מטפח שנים ואני חושב שזה מה שראוי להערכה".
מה הסוד כדי להראות ככה?
"כל הזמן שואלים אותי אם אני עושה דיאטות ואיזה סוגי אימונים. הדיאטה שלי זה האימונים שלי. אני מקפיד חמש פעמים בשבוע על כוח ואירובי ואני לא אוכל הרבה. אני אוכל פעם וחצי ביום, החצי זה פינוקים כי אני חולה על מתוקים. ואני אוכל ארוחה אחת יפה ביום שיש בה את כל אבות המזון. אבל בגדול הדיאטה שלי זה להתאמן, זו עבודה קשה מאוד".
ואם חוזרים לעניין ההחפצה, בכל זאת הייתה תקופה שגם אתה נתת לזה יד, למשל עם עמוד האונלי פאנס שפתחת, ודברים בוטים שפרסמת באינסטגרם.
"זו ההתפתחות האישית שעשיתי עם עצמי, באיזשהו שלב אמרתי 'לא מעניין אותי, אני עושה מה שטוב לי'. החופש שאני חי בו מגיע בעיקר מאימא שלי, כי ההורים שלי אירופאים ושם לא עושים מזה עניין. אתה הולך בגרמניה לבריכה וכולם עירומים. פה אתה הולך בלי חולצה בטיילת ומסתכלים עליך פעמיים. כולנו רוצים להסתובב בנוחות, אז יאללה תתקדמו, שחררו.
"אבל זה זה כבר תרבות. זה משהו שאני גם רוצה לשנות כי אחרי שביעי לעשירי אני רואה הרבה אנשים שמתחזקים ומאמינים עוד יותר באלוהים - ואני אומר הפוך: אין פה שום אלוהים. השנה האחרונה מראה לכם שהשטן שולט פה ויש המון רוע, אז בואו נתחיל לשנות את זה. אני לא מזלזל חס וחלילה בדעות של אחרים ושכל אחד יעשה ויאמין במה שהוא רוצה, אבל בסוף זה בני אדם. אל תסתכלו למעלה ותחפשו תשובות".
זה משהו שקשה להגיד במדינה שנשלטת על ידי אנשי תורה, ושהאזרחים המסורתיים מהווים בה חלק גדול מהאוכלוסיה.
"אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה, אז דת היא הסיבה מספר אחת למלחמות ולפילוג. הדת מעלימה מיליארדי שקלים ודולרים בשנה, הם לא משלמים מיסים, אז בוא נגיד שלא הכל פה כל כך ישר, ואני חושב שאפשר להסתכל על דברים קצת אחרת וזה שאני אומר את הדברים האלו ולא מפחד להגיד אותם, זה רק מוכיח שיש פה קצת מן האמת, גם אם האמת שלי היא לא שלכם. כל אחד והאמת שלו".
ועכשיו אתה עסוק בלבנות את הבית שלך.
"קניתי בית באיזור מדהים בבית חפר. יש הרבה כאב ראש בלבנות בית בישראל, זה לא פשוט, אבל בסופו של דבר אני כן רוצה לגור פה ואני כן מרגיש היום ישראלי מאוד. אני בונה בית מהמם מסוג של בית חלומות, ואני מחכה כבר שאוכל להיכנס".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד או האזינו לו ממש כאן!
בר זגה
מייקל לואיס: ״אחרי שביעי באוקטובר אנשים מאמינים יותר באלוהים. לדעתי השנה האחרונה הוכיחה שהשטן שולט פה״
58:50
