בר זגה
אמירה בוזגלו: ״אני באה לפוליטיקה בהתנדבות גמורה, לא אפסיק להיות מלהקת״
01:00:18
"אני עושה חזון אישי וחזון עסקי, אני כל תחילת שנה כותבת לעצמי את המטרות – זה תמיד עובד", אמרה אמירה בוזגלו, אחת המלהקות הבכירות בתעשיית הבידור שהפכה כבר מזמן לשם דבר בפני עצמה, כשהתארחה בפודקאסט "הברזייה" של בר זגה. מוקדם יותר החודש הודיעה כי בכוונתה לרוץ לפוליטיקה ברשימה של רון חולדאי וכעת היא מספרת מאיפה הגיע הרעיון ומה היא מביאה איתה לעולם הפוליטי.
מתי החלטת שאת רוצה להצטרף לבחירות המקומיות?
"תכלס, החלטתי את זה בגיל ממש צעיר. כשהייתי ילדה גם בספר מחזור לא ציירו לי תקשורת, ציירו לי להיות פוליטיקאית וכתבו 'בעוד 20 שנה אמירה תהיה נשיאת המדינה'. עכשיו כשהגיעו הבחירות, זה זימון מהיקום, כי כבר כשהייתי בחודש תשיעי הרגשתי שאני צריכה לפעול ולא ידעתי במה, זנחתי את עניין המוניציפלי עד שקיבלתי טלפון".
ממי?
"דווקא מאורנה ברביבאי. על זה צריך להגיד לה תודה. קיבלתי ממנה את הטלפון הראשון ומשם זה התחיל כמו כדור שלג".
אז למה לא הלכת איתה?
"קודם כל אני תמיד פתוחה במחשבה וכשקיבלתי את הטלפון, קודם כל העבודה שלי כמלהקת זה אינטואיציה, זה לקלוט אנשים, זה תחושות בטן, וכשהעין השלישית הזו פתוחה, אז אני מקשיבה למה שאני מרגישה וזה לא תמיד להבין עד הסוף מה מרגישים. היא אישה מקסימה ואישה ראויה, שלא יצוין לרגע אחרת. אחרי שאני אומרת את התודה לאורנה, ישבתי מולה, נפגשנו בבית, כי זה היה חודש לפני שהיא הודיעה על זה וזה היה מאוד סודי ואחת השאלות ששאלתי אותה - למה עיריית תל אביב?', ולא הצלחתי לשמוע תשובה מספיק מדויקת ואמרתי לה שאני חושבת שהיא אישה מצוינת, אבל ביקשתי שתסביר לי את 'הליהוק' לתל אביב. אני לא מצליחה להבין את הליהוק הזה ואני פועלת מאוד מראש של ליהוק. אחרי שפגתי את הצוות שלה מספר פעמים ופגשתי את הצוות של חולדאי, שהתחילו בשלל חיזורים, אני יכולה להגיד לך שזה לא בר השוואה. הנבחרת שיש לרון, ורון בעצמו - בתור מי שנולדה וגדלה בתל אביב, זה מנהיג שלא היה. הוא עשה מתל אביב אימפריה ולא בכדי. זה לא סתם שתל אביב שואפת להיות יותר ממנהטן. בסופו של דבר הרגשתי שאורנה היא לא הליהוק המדויק לעיריית תל אביב, לפחות לא עכשיו".
מה את הולכת לתרום?
"הרבה. קודם כל אני רצה ברשימה של 'תל אביב אחת', שהיא בראש ובראשונה של רון חולדאי ואסף זמיר. זו רשימה שרון הוא מקום ראשון, אסף הוא מקום שני ואני רצה בתוך הרשימה הזו, ואפילו שקיבלתי מקומות הרבה יותר טובים מאורנה, החלטתי לרוץ עם רון בגלל שאני רוצה ללמוד באמת מהטובים ביותר. יש שם נבחרת של אנשים מקצוענים שרצים שנים וכל אחד יש לו 'טיקט'. אני מקום תשיעי, בעשירייה ראשונה, אבל אני יכולה לומר שהכוונה שלי והסיכום שלי עם רון והנבחרת שלו, זה קודם כל שחשוב לי להיות יועצת ראש העיר לענייני תרבות, אני רוצה לחבר את התעשייה שלנו. תל אביב היא המקום של האומנים, רוב היצירה בארץ נעשית מתוך תל אביב - הבמאים, הבמאיות, השחקנים, היוצרות, אני רוצה לחבר בין העירייה לבין האומנים באופן ישיר ולעשות שיתופי פעולה".
למה לך ללכת לפוליטיקה עכשיו? זה מקום מלוכלך.
"קודם כל אני הולכת למוניציפלי, זה פחות מלוכלך. אני באמת רוצה להיות חברת מועצה, אני רוצה להשפיע. אני עם הלב במקום הנכון, אני לא באה על בסיס פוליטיקאית, חשוב לי להגיד שאני באה בהתנדבות גמורה בנוסף למקצוע שלי, אני לא הולכת לעזוב כלום, אני אמשיך להיות מלהקת ובגלל שאני באה מהמקום הזה, שאנשים ידעו שאני באה כי אני רוצה לעשות שינוי".
בימים אלה, שארץ ישראל הכי מפולגת שהייתה בימיה וישנה תחושה כי ישנו איום ממשי על החופש בארצנו, בוזגלו, שמבהירה כי היא 'אישה מסורתית', מסבירה איך זה נוגע בה.
"זה מאוד מאוד מלחיץ - ולא רק ברמה התל אביבית, אני חושבת שבכלל המושג חילוניות, על אף שאני אישה מסורתית כן? אבל זה לא קשור, אני מסתכלת על הדברים זה שאני מדליקה נרות שבת או מתפללת או עושה ברכות השחר בבוקר ונטילת ידיים אינו קשור לתפיסת עולמי שאני צריכה לכפות אי פעם דת על מישהו, ובסופו של יום אני יכולה להגיד לך שהמושג חילוניות התעורר מחדש מהמקום הזה. הרבה דיברו איתי גם על יום כיפור ואני אומרת 'רגע, עד שלא באים ודופקים לך בבית ומאיימים עליך, אתה לא נלחץ'. הרי בסופו של דבר דתיים וחרדים וחילונים והכל בדרך כזו או אחרת, עם סטטוס קוו כזה או אחר עם קצת נפיצות כן מרכולים בשבת לא מרכולים בשבת, הסטטוס קוו הזה התקיים עד היום יחסית בסדר, אוקיי? ופתאום מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה מאוד מאוד מפחיד ואני חושבת שתל אביב חווה את האיום הגדול.
בוזגלו המשיכה: "אני גם לא אוהבת את החיבור בין ליברליות לשמאל כי זה לא תמיד אומר ששמאלנים הם ליברלים, אני לא אוהבת את ההיקשר המיידי הזה. אני חושבת שאנשים ליברליים הם פה במחשבה שלהם יכולים להיות ליברלים חרדים וכן הלאה ויש זרמים כאלה. אני חושבת שבסופו של יום אנשים רוצים לחיות ולחיות טוב ושלא ישפטו אותם ושלא יגידו להם ושלא ידברו איתם על הנטייה המינית שלהם ושלא יגידו להם איך לחיות ומה נכון ומה לא נכון ובסופו של דבר כשאת רואה משיחיים קיצוניים מתחילים לאיים על זה, זה באמת לא מתאים ואז אתה רואה באמת את המושג 'תל אביביות', שהיא באמת בועה בדבר הזה. כשבן אדם מגיע למקום שלא מקבלים את זה שהוא שינה מין או את זה שיש לו נטייה מינית שלא תמיד התקבלה באהבה בסביבה שהוא נולד - וכשהוא בא לתל אביב, זה היופי בעיר הזאת שאתה הולך ולא שופטים אותך וזה בכלל לא משנה אם זו נטייה מינית או אם תלך עם שיער כתום על הראש או איך תתלבש או איך תנשום או מה תגיד. הדבר הזה של כיבוד דעות, הסובלנות הזאת, אני חושבת שבשנה האחרונה יותר מדי אוימה ולכן אני המחאות האלה פרצו".
את הולכת להפגין?
"אני הולכת מעט מאוד להפגין קודם כל כי את רוב תחילת ההפגנות חוויתי בהיריון מתקדם ופחדתי פיזית, אבל השתמשתי ב'זירה' של הרשתות החברתיות כדי להפגין בכל רגע נתון".
אבל יש משהו ברשתות שאתה אומר, שם אז יכולים גם לבוא ישירות בתלונות, לקלל אותך.
"באים. אני יחסית מאלה שקיבלו הכי מעט קללות, יחסית לדעות שאמרתי מאוד מאוד באופן ישיר ואני שמחה על כך. אני שמחה על כך שאני מסוגלת עדיין להגיד את הדעות שלי ואנשים יחסית תופסים ממני בן אדם שהוא מאוד מאוד... הרבה פעמים כותבים לי 'לא הסכמתי עם מה שאמרת אבל אני מאוד מכבד אותך', אבל כמובן שהיו גם דברים שליליים כמו 'מה, השתכנזת?', כאילו לחבר בין מזרחיות לבין דעה פוליטית ואני לא אוהבת את המקומות האלה".
כשאומרים לך שהשתכנזת, מה את מרגישה?
"שזה מצחיק אותי בעיקר. קודם כי לאורך השנים היו מקומות שהיתי צריכה להשתכנז, כן? ההשתכנזות קיימת, הרבה מהמזרחים חוו אותה. וזה לא שמישהו אמר לי 'אמירה תשתכנזי', אני חושבת שחלק מהמדיניות שאני חושבת שלא עשו אותה תמיד במזיד, הייתה אפליה ודיברתי על זה במשך שנים בתוכניות טלוויזיה והכל. קיימת אפליה, הייתה אפליה, אני לא אומרת שהיא לא מתקיימת אבל בתוך הדבר הזה צריך לזכור את המסגרות כי אני מרגישה הרבה פעמים שאמא שלי כשהיא עלתה ממרוקו בשנות ה-50 והיא חוותה במעברות אפליה, זה לא אותה אפליה שאנחנו מדברים עליה היום".
לריאיון המלא, האזינו לפרק של "הברזייה" שבראש העמוד.
