מאז שיצאה מבית "האח הגדול" עם מיליון שקלים, זוגיות מתוקשרת ושובל של אהבה מהקהל, החיים של טליה עובדיה נראים כמו סיפור הצלחה מהאגדות: חתונה עם שחף רז, תינוק ראשון, מותג מוצרי שיער מצליח, הכנסות יפות מהאינסטגרם ולאחרונה גם מעבר לבית עצום בהרי ירושלים שסיפק לא מעט כותרות. עם לו"ז כל כך צפוף, לא פלא שעובדיה (32) לא הספיקה לשנות את השם מאז החתונה לפני שנתיים. "בתעודת זהות השם הפרטי שלי הוא עדיין טל. כשאעשה את השינוי לטליה, כבר אוסיף את שם המשפחה רז", היא מספרת בפודקאסט "הברזייה" של מגזין סופ"ש של ynet. "נולדתי טל ולפני שש שנים שיניתי לטליה, זה הכניס דברים טובים אבל המשפחה שלי, ההורים, אחי, אחותי, קוראים לי טל. קשה להם. הם מכירים אותי חיים שלמים ופתאום שיניתי את השם".
למה החלטת לשנות?
"הייתי צריכה שינוי בהכול, וקצת חקרתי והבנתי, בעיקר מהמקום המאמין שלי, שיש לשם טליה משמעות גדולה. טל זה קצר וגם זכרי. הרגשתי את השינוי".
לפני שמונה חודשים, עובדיה עברה שינוי משמעותי נוסף והפכה לאמא. "אי אפשר להתכונן לזה בשום דרך או צורה. זו אהבה אחרת שמגיעה עם המון דברים, עם חרדות ולחצים אבל גם אהבה שכואבת בעצמות ששווה את הכול".
את מרגישה שאיבדת מהעצמאות שלך?
"יש בך איזשהו נחת רוח שאת לא מודעת אליה אפילו, אבל היא קיימת, ובשנייה שיש לך ילד, היא נעלמת כלא הייתה. אם פעם יכולתי לשבת ולראות טלוויזיה או להיות באיזשהו מקום בלי לחשוב, גם את זה אין, אין שינה עמוקה עד הסוף כי תמיד את באיזשהו היכון, אבל זו מהות החיים".
קראתם לו יאר. מאיפה זה הגיע?
"לי ולשחף היה חיבור סביב ברכת הכוהנים כשהיינו ב'אח הגדול'. המשפחה שלחה לי מכתב עם הברכה, והמילה 'יאר' מופיעה שם".
"החרדה והלחץ גרמו לי לאיבוד תיאבון קיצוני. אם אני מסתכלת במראה ומרוצה מעצמי? לא, אני רזה מדי בעיניי. לא התאמצתי בשביל זה, להיפך. עכשיו בא לי להשמין"
חשבת שהאימהות תגיע יותר מוקדם?
"בטח. רציתי להיות אמא בגיל 18-19, רציתי להיות אמא צעירה. היום אני מבינה שאוי ואבוי אם זה היה קורה. לא הייתי מספיקה כלום וגם לא הייתי מוכנה לזה כמו שאני היום".
את מרגישה שהשתנית?
"באופי, במי שאני, לא השתניתי, רק שהגיעו עם זה דברים נוספים כמו לחצים וחרדות. זה אולי הוכיח לי שאני יותר חזקה ממה שחשבתי. ביום יום אני רואה שאני מצליחה לטפל בהרבה דברים בלי לפספס כלום".
גם מהר מאוד חזרת לגזרה שלך שלפני הלידה.
"זה קרה לבד, דווקא לא מהמקום הטוב. החרדה והלחץ גרמו לי לאיבוד תיאבון קיצוני. אם אני מסתכלת במראה ומרוצה מעצמי? לא, אני רזה מדי בעיניי. לפעמים אני מקבלת הודעות של 'זה לא נראה טוב', וגם לי זה מפריע. לא התאמצתי בשביל זה, להיפך, עכשיו בא לי להשמין".
כשנכנס ילד לתמונה, בטח אצל זוג צעיר, זה משנה את הדינמיקה ביחסים.
"אצלנו זה היה בהתחלה יותר הפנקסנות, מי עושה מה. היא עדיין קיימת, אבל במינון יותר נמוך כי גם דאגנו לעזרה. היום יש מטפלת ומשפחה שעוזרת, אז לכל אחד יש את המקום שלו. אני ושחף יחסית באותו קו אז אין הרבה מתחים, עד שיגיע העניין החינוכי. אנחנו קצת שונים בקטע הזה, אבל אני מאמינה בנו. למדתי מהחיים שאם יש מתכון לילדים חרא, זה אמא ואבא שלא הולכים באותו קו, כשאמא אומרת ככה ואבא אומר ככה. גם אם אנחנו לא מסכימים, נעשה את זה מאחורי הקלעים".
איך שחף בתור אבא?
"וואו, מדהים. הוא באמת אבא מדהים, הוא יודע הכול ואיך לגשת לכל דבר והוא מצחיק ויש לו סבלנות מפה ועד להודעה חדשה".
לאחרונה אמא שלו נפטרה.
"זה היה מאוד פתאומי. המחלה התחילה בכאב שכל אחד יכול להרגיש, ופתאום היא בשלב ארבע, ואחרי שבועיים היא לא פה. זו כאפה מטורפת. כשרק גילו מה יש לה, שחף היה במרדף קורע לב לנסות להציל אותה. הוא פנה לכל דבר אפשרי ולכל מיני סוגים של טיפולים והביא כדורים וחלט צמחים מהגינה. היו ימים מאוד מאוד קשים, אבל היום אני מרגישה שהוא מתחזק. אני מנסה גם לחזק אותו עד כמה שאפשר, אבל החיזוק הכי גדול זה הילד שלנו".
"ב'אח הגדול' את מהר מאוד שוכחת שאת מצולמת, אז יוצא ממך איזשהו קסם אמיתי. כשאת מודעת לאיך שאת נראית, ואת רואה כמה אנשים צופים, נוצר איזשהו סינון שאני לא אוהבת בעצמי. הייתי רוצה להיות יותר פתוחה"
מי שעוקב אחר עובדיה ברשתות החברתיות, יודע שהיא מקפידה שלא לחשוף את בנה. בריאיון היא לא שוללת שמתישהו זה ישתנה. "אני חושבת שהחיים שלי כל כך חשופים שאין לי ברירה. קצת קשה לי לחשוב על זה. מצד אחד בא לי כבר לעשות את זה, זה ייתן לי קצת יותר חופש. לפעמים אני מצלמת את עצמי ושחף עובר איתו מאחורה, אז אני צריכה להתחיל לצלם מחדש. בא לי שזה ישתחרר כבר. שמתי לעצמי דד-ליין של גיל שנה, אבל אני לא יודעת מה יקרה בפועל".
כמה את משתפת את האימהות באינסטגרם שלך?
"דיברתי טיפה, לא יותר מדי. בכללי הייתי רוצה יותר. אני חושבת שיש בי משהו סגור, ואם שואלים אותי היום מה העקב אכילס שלי, זה זה. כשאת נכנסת ל'אח' את בחוסר מודעות, את מהר מאוד שוכחת שאת מצולמת, אז יוצא ממך איזשהו קסם אמיתי. וכשאת מודעת לאיך שאת נראית, ואת רואה כמה אנשים צופים, אז נוצר איזשהו סינון שאני לא אוהבת בעצמי. פשוט הייתי רוצה להיות יותר פתוחה. אני משתדלת".
נתקלת בזה גם בחיים האישיים?
"גדלתי ככה, מאוד עם עצמי, אז התרגלתי לדבר עם עצמי. הייתי הולכת עם טלפון סגור ודיברתי עם עצמי, וככה פתרתי דברים. אחותי הייתה אנורקסית, אז הכול התרכז סביב זה ובצדק, וזה גרם לי להיות מאוד עצמאית. ועד היום זה מאוד מוטמע בי. גם היום כשאני ארגיש לא טוב, אם יישב עליי משהו, אני לא אספר לאמא שלי או אחותי או אפילו לפעמים לשחף כדי לא להכביד עליהם. זה הטבע שלי".
יוצא לך לפעמים להראות את החלקים הלא מושלמים בחיים שלך?
"זה הקושי שלי. קל לי לקום בבוקר ולצלם את הסדר יום ואת הילד בקטנה ואת בעלי. אבל בארבע בבוקר, כשאני בחרדה, לא עובר לי באינסטינקט לשלוף מצלמה, אז זה מאוד קשה להעביר עד הסוף את החשוף. אני באמת רוצה להעביר את זה, את האמת של החיים, אבל יש גבול עד כמה אפשר".
"אנשים רואים בית ב-15 מיליון, אבל לא את החרדה בחמש בבוקר"
כחלק מהדברים שרואים מכאן אבל לא רואים משם, עובדיה מזכירה גם את הכותרות שדיווחו לפני כחודשיים על הבית החדש שלהם - נכס במושב בהרי ירושלים, שמתפרס על שטח של 25 דונם ובשווי של כ-15 מיליון שקל. "זה חלום של המון שנים. האמנתי שאם זה צריך לקרות זה יקרה, וזה קרה", אומרת עובדיה. "הייתה סביב זה המון התעסקות, את המשפחה שלי נגיד זה הלחיץ. פתאום את רואה שבאמת כל גוף תקשורת מתעסק בסכומים.
"את נכנסת לטיקטוק, מיליון סרטונים על משכנתא, 'הם עשו ככה', 'זה עלה להם ככה', אנשים ישבו וניתחו את זה. את מרגישה שקצת נכנסים לך לנשמה. אני יכולה להבין את ההתעסקות כי וואלה, אנשים רואים איפה הייתי אתמול ואיפה אני היום, אבל זו גם הרבה עבודה קשה. לא היה לי 15 מיליון בכיס ולקחנו התחייבויות מאוד גדולות. יש לי התנהלות כלכלית מחושבת, אני יודעת כמה אני צריכה להחזיר בחודש ומה ההכנסות שלי ומה עוד ייכנס, ואני יודעת שאני יכולה לעמוד בזה".
זה באמת מה שאנשים שאלו את עצמם, מאיפה הכסף.
"עובדים. אינסטגרם זה מקום שמשתכרים בו מאוד מאוד יפה. בוא נגיד שאם לא הייתי עושה את הצעדים העצמאיים שלי, זה לא היה קורה. אם לא הייתי פותחת את המותג של מוצרי השיער, Criniere, זה לא היה קורה. עשיתי את הצעדים שגרמו לי להיות היום במקום יותר מבוסס".
"אנשים שאלו אותי אם אני לא מפחדת מעין הרע. אני מאמינה בקדוש ברוך הוא. אם הוא רוצה והוא מכוון לי דרך טובה ונכונה, אז שום עין של מישהו אחר לא תפגע ברצון שלו"
מוצרי שיער זה עסק כל כך רווחי?
"מאוד. חשבתי שזה יהיה או כישלון מפואר או הצלחה. ניגשתי לזה ממקום של 'מקסימום אני אכשל', אבל אני לא אשאר עם 'מה היה קורה אם'. אם יש משהו שמפחיד אותי בחיים האלה זה המשפט הזה, אז תמיד אני מעדיפה להעז. זה היה הצעד הכי טוב שיש".
לקנות בית בסכום כזה זו חתיכת החלטה.
"הבית הזה בתמונה כבר שנתיים. הלכנו וראינו ומיד חשבנו 'אוקיי, זה הבית', ואז זה לא היה אפשרי כלכלית ואני לא שחררתי מזה. וזו גם עסקה לא רק שלי, זו עסקה עם כל המשפחה, אז אני חושבת שגם זה נתן את הפוש לעשות את זה. אם ההורים שלי לא היו נכנסים לתמונה כנראה שבנקודה הזו לא הייתי מצליחה. ההורים שלי ואחי גרים איתי באותו משק. יש לנו בריכה ויש המון חדרים ויש גם קומה תחתונה שלמה שצריך עוד לבנות. יש עוד המון עבודה".
כשראית את הכותרות, מה עבר לך בראש?
"מלא אנשים שאלו אותי אם אני לא מפחדת מעין הרע. את המשפחה שלי זה יותר הרתיע ממה שזה הרתיע אותי. אני מאמינה בקדוש ברוך הוא. אם הוא רוצה והוא מכוון לי דרך טובה ונכונה, אז שום עין של מישהו אחר לא תפגע ברצון שלו, זו ההסתכלות שלי. החיים שלי חשופים, האם אני יכולה לא לשתף לאן עברנו והאם לא יעשו את החישוב? זה חלק מהעניין. הדרך הזאת באה עם פלוסים ומינוסים, אבל הפלוסים עולים על המינוסים ביי פאר.
"אני זוכרת את עצמי תקועה מהמון בחינות, מסתכלת מהצד על אינסטגרם וזה היה גורם לי להרגיש עוד יותר את החוסר שלי. עוקבת שלחה לי הודעה לפני כמה ימים שהיא מאוד אוהבת אותי והיא מאוד נהנית לצפות בסטוריז שלי, אבל שזה מפגיש אותה עם כל מה שאין לה, ושהיא מרגישה בנוח להגיד לי את זה. אמרתי לה 'נכון, ראית את הטיול בוקר שעשיתי עם בעלי והילד, והלכנו בגינה היפה בבית החדש שרכשנו. אבל לא ראית בסטורי שלא נרדמתי עד 5 בבוקר כי היה לי התקף חרדה'.
"חשוב בעיניי כל הזמן להזכיר את זה, כי אינסטגרם זה דבר מאוד פוטוגני. לא משנה כמה תנסה להיות אותנטי ולהביא את האמת של החיים, עדיין אוטומטית זה ייצא טיפה יותר טוב ממה שזה באמת. גם בעניין של הבית. נכון, אנשים רואים בית ב-15 מיליון שקל, אבל זה מגיע עם מחויבות מאוד גדולה. לקחתי התחייבויות והנעתי אנשים שחשובים לי לעשות צעד משנה חיים".
"אני לא מתנהלת היום כמו עשירה. אני לא אטוס בביזנס כי זה מרגיש לי מיותר, וגם לקנות תיק ב-40 אלף שקל לא יקרה. כן יש לי תיק ב-10,000, אבל בין זה לבין 40 אלף?"
תמיד יש ביקורת על הכסף שמרוויחים באינסטגרם.
"קודם כל זו לא עבודה פיזית קשה, אין מה להגיד. אני לא הולכת וחופרת באדמה, אני בסך הכול מצלמת את עצמי ואת החיים שלי. אבל זה קשה מנטלית. צריך לחשוף, וצריך להיות בביקורת תמידית. ושוב, הפלוסים עולים על המינוסים, לא להתבלבל. זאת עבודה שמכניסה המון כסף, ורק תוך כדי תנועה הבנתי את זה".
כמה זה משנה את החיים שפתאום מרוויחים כל כך הרבה?
"משנה מאוד, ואני זוכרת את זה יום יום. פעם הייתי יוצאת מחניון ומכניסה את האשראי וחושבת על החמישים שקל האלה, והיום כל פעם שאני מעבירה את האשראי אני זוכרת את זה. אז תמיד יש לי את החיים שלפני, שנותנים לי הוקרת תודה מאוד מאוד מאוד גדולה, בין אם זה בתחום הכספי, בין אם זה בתחום הזוגי, בכל דבר שיש לי בחיים.
"אני לא מתנהלת היום כמו עשירה. אני לא אטוס בביזנס כי זה מרגיש לי מיותר, וגם לקנות תיק ב-40 אלף שקל לא יקרה. זה לא מדבר אליי. כן יש לי תיק ב-10,000, אבל בין זה לבין 40 אלף? טסנו עכשיו עם כל המשפחה למיאמי, הייתה לי אפשרות לשלם יותר ולטוס בביזנס עם בעלי והתינוק והיה לי יותר קל, אבל וואלה, 40 אלף שקל לטיסה? יכולתי להרשות לעצמי, אבל לא אעשה את זה".
את מסתכלת לפעמים בחשבון בנק וחושבת 'איזה מטורף'?
"אני מסתכלת על זה גם בתשלומים שאני משלמת, כשאני מעבירה העברות בנקאיות של חצי מיליון שקל ויותר לספקים. זו התעסקות בסכומים אחרים. אני כל החיים התפללתי שיהיה לי בשביל לתת למי שאין לו, וזה הסיפוק הכי גדול שלי בחיים. אני יכולה לקבל הודעה ממישהי שכותבת לי 'אין לי' ואני מסוגלת להעביר לה כסף בלי לחשוב על זה. זה שווה לי יותר מכל התיקים הכי יקרים".
"חושבים שאם אני מאמינה אז אני צריכה להיות חסודה ועם כיסוי ראש"
על רקע הדיבורים של עובדיה על הקושי שלה להיפתח ולשתף עד הסוף, קצת קשה להבין מה גרם לה להיכנס ב-2022 לבית הכי מתועד בישראל. "לא היה לי מה להפסיד", היא מסבירה בדיעבד. "לא הייתה לי זוגיות, הייתי בת 29 כשנכנסתי ל'אח', לא צעירה. היו כמה שנים שלא היה לי עניין באף אחד, אז בקטע הזה הייתי די מיואשת. גם מבחינת השאיפות והמקומות שרציתי להגיע אליהם בחיים, לא הייתה לי עדיין המקפצה. אז אמרתי טוב, אני אלך, והייתי בטוחה שהולכים לא לאהוב אותי ברמות.
"אני זוכרת שאמרתי להפקה, 'חבר'ה, אני הולכת להיות לא אהובה', כי זה מה שאני רגילה מהחיים, שאני נראית לא נגישה, למרות שזה פשוט מביישנות. גם הקורונה מאוד דחפה אותי לזה. כשפתאום קורה משהו והעולם מתהפך, זה גרם לי יותר להעז. אמרתי מקסימום נעבור את החוויה הזאת, נצא שנייה, שלישית, נטוס לחו"ל עד שישכחו מי אני ונחזור. וזה ממש לא מה שקרה.
"עכשיו, כשהסתכלתי בקטנה על העונה שהתחילה, נזכרתי בתחושה שעולה כשמכניסים אותך לבית סגור ואת מנותקת מכל דבר שנאחזת בו בחוץ, וזה מחזיר אותך לנקודת התחלה. כל מה שבנית, כל מה שחיזקת בעצמך, נעלם. אני זוכרת שבפנים הייתי מסתכלת על עצמי ואומרת 'את מי אני מעניינת'. 'האח הגדול' זו תוכנית שאין בה אסטרטגיות או תחרות, אתה נמדד על אנושיות נטו, והאנושיות העבירה משהו שכנראה לא הייתי מודעת אליו, אבל בחיים לא חשבתי שאני אזכה. בחיים".
את מרגישה שהקהל עדיין אוהב אותך?
"אני חושבת שפעם הייתי מאוד קונצנזוס והיום אולי אני מקבלת אהבה, אבל אני עדיין יכולה מדי פעם לקבל הודעות מאוד קשות. למה? אין לי מושג. אני חושבת שהזכייה הכי גדולה שלי זה שהקהל שלי מאוד דומה לי, מאוד מהחומר שלי. יש לי באינסטגרם אנשים טובים. יכול להיות שיש כאלה שלא מתחברים אליי, אבל זאת מי שאני".
יכול להיות שהם לא מוצאים הלימה בין הנראות שלך למי שאת.
"זה היה ככה כל החיים. בתעודת הזהות שלי ב'אח' זה המשפט שאמרתי, שהחיצוני שלי זה משהו מסוים והבפנים שלי הוא משהו אחר לגמרי ויש דיסוננס שהרבה פעמים לאנשים קשה לאכול אותו. ושוב, למה זכיתי? בעיניי זה נטו ממקום של אנושיות שהייתה שם גם בסיטואציות מאוד קשות".
"אני מאמינה שמה שחשוב לקדוש ברוך הוא יותר מהכול זה שאנשים יהיו טובים. זה הערך העליון. יש דברים יותר חשובים מצניעות חיצונית והלוואי שהקדוש ברוך יביא אותי גם לשם"
בשנים האחרונות עובדיה מתקרבת לדת, אבל בדרך שלה: היא שומרת שבת כבר מגיל 16 אבל אין לה בעיה עם זה שבעלה לא מנהל אורח חיים דומה, והאינסטגרם שלה מלא בתמונות בבגד ים. זה חלק מהמורכבות שמאפיינת אותה. "נולדתי לבית ששומרים בו שבת", היא מספרת. "אני חושבת שמה שהביא אותי להבין שהקב"ה הוא היחידי שאיתי כל הזמן זה השיחות שהייתי עושה עם הטלפון הסגור. בסופו של דבר הבנתי שאני מדברת איתו.
"כשפתחתי את העסק, אמרתי לרואה חשבון שלי שאני הולכת לתת מעשר מהרווחים. הוא אמר לי, 'תקשיבי, זה מתכון לכישלון, המדינה שלנו גם ככה קשה'. אמרתי לו, 'לא מעניין אותי, גם אם זה מה שיביא אותי לכישלון, 10% מהרווחים של קרינייר הולכים לתרומה'. ואני יכולה להגיד חד משמעית שזה מה שהביא אותי לרווח הכלכלי".
למי את תורמת את הכסף?
"עכשיו עשינו תרומה גדולה לחלאסרטן, ואנחנו נעשה סביב זה איזשהו אירוע. יש לי חלום לפתוח עמותה בלי כותרת. אמרתי לשחף, 'אני קיבלתי שפע, בא לי להיות צינור של שפע', אנשים מסתכלים עליי דרך האינסטגרם וסומכים עליי וקונים ממני המון מוצרים, בין אם זה שלי ובין אם זה מותגים אחרים שאני מפרסמת. אם סומכים עליי כל כך אז יסמכו עליי גם שאני אעביר תרומות למקום הנכון. זו המטרה הבאה שלי בחיים".
ומבחינה דתית, איפה את נמצאת היום?
"מבפנים אני הכי מאמינה, חיצונית זה לא שם. אני מאמינה שמה שחשוב לקדוש ברוך הוא יותר מהכול זה שאנשים יהיו טובים. זה הערך העליון. כמובן שיש את המעבר, אבל יש דברים יותר חשובים מצניעות חיצונית והלוואי שהקדוש ברוך יביא אותי גם לשם. כרגע אני לא מרגישה עם עצמי בנוח שם, אני לא מצליחה אפילו לדמיין את זה. הלוואי שתגיע הנקודה שאני אצליח לדמיין את זה ושזה יקרה בטוב ולא ברע.
"אנשים רואים את הדברים בצורה של שחור או לבן, קשה להם מאוד עם האפור. אנשים חושבים שאם אני מאמינה אז אני צריכה להיות חסודה ועם כיסוי ראש, וזה בסדר. אבל בשבילי העיקר שארגיש טוב עם עצמי ושחלילה לא אחזור אחורה. אני מעדיפה ללכת על בטוח ולהתחזק לאט לאט".
