1. פסטיבל קואצ'לה
בא לכם על פסטיבל מוזיקלי מטורף, עתיר באזז וסלבז? יופי, טוסו לארה"ב
מכירים אינדינגב? יופי. עכשיו תוסיפו מיליון אנשים, המוני אמנים מפורסמים וסלבז שמסתובבים שם כאחד האדם כשהם אינם מופיעים על הבמות, ותקבלו את פסטיבל קואצ'לה הקליפורני .וזה מראה לנו בדיוק עד כמה אנחנו רחוקים מהאמת המרה: קואצל'ה אין כאן, אפילו חיקויים חיוורים שלה כמעט ואין. נכון, הופעות של ניל יאנג והסטונז הן אחלה, אבל הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים, אלה שמושכים שורה ארוכה של אמנים גדולים, מסוקרים בכלי תקשורת מסביב לגלובוס ומהווים אירועים תרבותיים משמעותיים מעבר להיותם אירועים מוזיקליים או אמנותיים, רחוקים מאיתנו כמרחק "האיש הבוער" מ"שנטיפי". פעם עוד היה לנו את פסטיבל ערד, היום יש לנו את ערד ניר. תאמינו לנו, זה בכלל לא אותו דבר.
2. טינאייג' טריין רקס
כי למה שרק לאמריקאים יהיו כוכבי ילדים מתחרפנים?
מה משותף לתום אבני, יון תומרקין, דון לני גבאי, תובל שפיר ושירן סנדל? ובכן, כולם כוכבי ילדים ישראלים, ולכולם צריכה להיות מצורפת אזהרת שעמום. איפה הם ואיפה המקבילות האמריקאיות המשתכרות, המסניפות והמקועקעות שלהם? השערורייה הגדולה ביותר בחייה של דון לני גבאי היתה, מן הסתם, כשהיא ערבבה כביסה צבעונית עם כביסה לבנה והכל יצא ורוד, ולנו לא נותר אלא לתלות עיניים עורגות במיילי סיירוס המתחככת במפשעות של אחרים, מצטלמת בעירום על כדור הריסה, מעשנת סמים על הבמה, מקעקעת זוועתון כלשהו על השפה התחתונה שלה ומתאשפזתבנסיבות מחשידות. קחו את ג'סטין ביבר למשל, שהחל את דרכו תמים כדניאל מורשת, אבל מהר מאוד הידרדר לסמים, לנהיגה בשכרות, לחשפניות, למעצרים ולנמנום במיטתן של זונות ברזילאיות. ומה עם לינדזי לוהן, המלכה האם של כוכבי הילדים שהשתבשו? השמועות האחרונות שקשורות לדרמות ההיסטריות שלה טוענות שלילו שיקרה בנוגע להפלה הטבעית שעברה ,על פי דבריה, בזמן צילומי התוכנית הדוקומנטרית אודותיה. אז נכון, אולי אנחנו צריכים לשמוח שהילדים שלנו יצאו כאלה מתוקים, אבל בחייאת, מה עם קצת בידור? לא בא לאחד מכם להשתכר ולהקיא על במת הפסטיגל, במינימום?
3. תוכניות ריאליטי על מכירות ממחסנים ומכירות פומביות
כי הזבל של אחד הוא הרייטינג ההיסטרי של האחר...
מבחינת רבים, צירופי המילים "ציידי עתיקות" ו"מכירות פומביות" תמיד קושרו עם המילים "פיהוקים" ו"נמנום", אבל צופי הטלוויזיה בארצות הברית עפים על שלל התוכניות שעוסקות באלו ופשוט קורעות את המסך. הם אמנם בהחלט משודרות אצלנו בערוץ דיסקברי ודומיו, אבל בארה"ב כבר מזמן לא מדובר רק על עוד דוקו-ריאליטי אזוטרי אלא על תופעה עצומת היקף. "Auction Hunters", לדוגמה, היא תוכנית ריאליטי שעלתה על המסכים בנובמבר 2011, עוקבת אחרי סוחרי עתיקות שמשתתפים במכירות פומביות ברחבי ארצות הברית, וצוברת תאוצה עצבנית בטבלאות הרייטינג, עד כדי כך שחודשה לאחרונה לעונה חמישית. ויש גם את "American Pickers" שבה מייק וולף ופרנק פריץ תרים אחר מציאות הקבורות במחסנים ואסמים של אנשים וזוכים לרייטינג פסיכי של 3.5-4 מיליון צופים לפרק, "Pawn Stars" שהיא אולי המצליחה בחבורה, "Auction Kings" שממוקמת תדיר בטופ של דירוגי הרייטינג, "Storage Wars" ועוד תוכניות דומות, שמוכיחות כי ב-USA קיים נתח שוק אדיר שמעדיף לשבת בבית ולצפות באנשים אחרים שממש שמתלהבים מחפצים מאובקים. ולמה אף אחד עדיין לא הרים את הכפפה אצלנו, לקח מצלמה וסאונדמן לשוק הפשפשים והתחיל להתמקח על ואזה מפולין של שנות ה־20? לגמרי לא ברור.
4. פארודיות רשת של A־ליסטרים
מתברר שיש כאלה שיכולים להרשות לעצמם לעבוד רק בשביל הכיף
אחרי שקניה ווסט הוציא את "Bound 2", הקליפ הנוראי בהיסטוריה, הגיעו ג'יימס פרנקו וסת רוגן למסקנה שאסור לעולם לשתוק, והוציאו סרטון פארודיה מעולה ומטריד, אם כי הרבה פחות מהקליפ המקורי. גם זאק גליפנאקיס הוציא סרטון פארודיה הלועג לקניה על הקליפ ההזוי, ומיילי סיירוס שחררה סרטון משלה הלועג לתקרית הנערה העובדת הברזילאית של ג'סטין ביבר, ויש כמובן גם את "Funny or Die" שמאפשר לשלל סלבים לשחרר קצת קיטור באמצעות השתטות מוחלטת וחסרת עכבות אל מול המצלמה. ובקיצור, כן, בארצות הברית סלבז מהליגות העליונות צוחקים על כוכבים אחרים או על עצמם בסרטוני פארודיות שהם עושים להנאתם, מבלי שאף משלם להם עבורם. מדובר בתופעה, כזו שעליה אנחנו רק יכולים לחלום בתעשייה המקומית שלנו, בה היעדר ביטחון תעסוקתי חובר להיעדרם של הומור עצמי ומעט רשעות בריאה אצל הסטארים המקומיים, המקסימום שלו נוכל לצפות זה ביקור בתוכנית של "רד ודביר", כנראה.
5. "סקנדל"
זו פשוט שערורייה, איך שהסדרה הזו משגעת את ארה"ב
מה אתם יודעים על גלדיאטורים? אם התשובה שלכם היא "עבדים־לוחמים מתקופת האימפריה הרומית" אתם ממש לא בעניינים, כי גלדיאטורים הם גם חברי הצוות הממולח של אוליביה פופ (קארי וושינגטון) בדרמה הפוליטית "סקנדל", וגם הכינוי שיוצרת הסדרה שונדה ריימס העניקה לעדת המעריצים המתנפחת של הסדרה בארצות הברית. עד כמה מתנפחת? ובכן, מספיק כדי להפוך את הסדרה לנכס המניב ביותר של רשת ABC עם ממוצע רייטינג של כ־9.3 מיליון צופים לפרק בעונה השלישית, מספיק כדי להפוך אותה לסדרה המתוסרטת הנצפית ביותר על ידי הקהל האפרו־אמריקאי, מספיק כדי להפוך אותה לאחת מהסדרות המצויצות והמדוברות ביותר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה (לצד "משחקי הכס" ו"בלש אמיתי"), ומספיק כדי שטיפוסים כמו לנה דנהאם, אופרה ווינפרי, הנשיא לשעבר, ביל קלינטון ואשת הנשיא הנוכחי מישל אובמה - שצפתה בכל העונות במכה - יצאו מארון המעריצים ויתוודו על התמכרותם לסדרה. אצלנו היא אומנם משודרת ב-HOT, אבל טרם תפסה באופן הזה. אולי בגלל שאנחנו כבר לא מתרגשים מסקנדלים פוליטיים?
6. סיגריות אלקטרוניות
גם ליאונרדו דיקפריו וברונו מארס כבר יודעים שהסיגרייה האלקטרונית היא הטרנד הכי לוהט
אז מתברר שהטרנד שתופס הכי חזק בארצות הברית כרגע הוא הסיגריות האלקטרוניות, או כפי שקוראים להן, "אי־סיג". אם אתם תוהים איך זה התחיל, תדעו שיש סיכוי טוב שקתרין הייגל אשמה בזה: לפני כמה שנים היא הופיעה בתוכנית של דייוויד לטרמן, הפריחה עשן מהסיגרייה אלקטרונית שלה וגם נתנה לדייוויד שייהנה קצת. אחריה כבר אחזו בסיגרייה כבאקססורי גם ליאונרדו דיקפריו, ג'ני מקארתי, סטיבן דורף, קווין קונלי, מישל רודריגז, ברונו מארס - והרשימה עוד ארוכה. איך יודעים כשמשהו הופך לטרנד? כשיותר מדי סלבז מצטלמים איתו. ברונו מארס לא הסתפק בתמונה וגם הפך להיות אחד המשקיעים בחברת הסיגריות האלקטרוניות, בעוד לילי אלן בחרה להכניס את האי־סיג לאחד מהקליפים שלה. ואיפה אנחנו ביחס לטרנד הזה? רחוק, מאוד רחוק. כאן, סלבז כמו גם עמך, עדיין מעדיפים את הדבר האמיתי, לדאבוננו. אפשר לתרץ את זה בהיותנו מדינה מזרח תיכונית עם פיוז קצר ולחץ קיומי, שזקוקה לניקוטין כדי לעבור את היום, אבל זה יהיה רק תירוץ. יותר סביר להניח שפשוט יש לנו משאלת מוות.
7. סלבריטאים שמצלמים את עצמם מתמסטלים
לכו ספרו לסנופ דוג שגם שם זה לא ממש חוקי
חיפוש קצר על "ריהאנה מעשנת גראס" יביא לכם עשרות תמונות של הכוכבת מעשנת עשב במגוון פוזות ובמגוון אופנים. חיפוש דומה על מיילי סיירוס, לינדזי לוהן או ג'יי זי יביא לכם את אותה תוצאה, ובקשר לסנופ דוג, ובכן, אפילו לא נתחיל לדבר. וכן, ברובה המוחלט של ארצות הברית, עישון סמים קלים הינו בלתי חוקי כשם שהינו כך אצלנו, בחלקה אפילו יותר. ובכל זאת, מעטים מהכוכבים המעשנים דאגו להיות בקולורדו או אפילו באורגון או קליפורניה כשזה קורה. גם אם יעצרו אותם, זה בסדר גמור מבחינתם. מה כבר יכול לקרות בפאקינג אמריקה כשאתה פאקינג מפורסם? לעומת זאת, נסו לחפש "חנה לסלאו מעשנת גראס", "נינט טייב מרימה צינגלה" או "עידן רייכל ירוק", וגם גוגל ירים ידיים בייאוש. אצלנו, כשקרן מור או יהודה לוי נחקרים במשטרה אודות שימוש בסמים קלים ,הראשונה מכחישה (באמת, קרן?) והשני עט כמוצא שלל רב על התירוץ האולטימטיבי של "חברה שלי עזבה אותי, הייתי עצוב, אל תכעסו עליי בבקשה". וואלה, כנראה שמוטי רייף יש רק אחד, וגם הוא היה צריך להיתפס בשביל לדבר. תשאלו את ריהאנה למה היא מעשנת, והתירוץ היחיד שתקבלו הוא "כי בא לי. עכשיו 'זדיינו לי מהעיניים".
8. הדיילי שואו
כוכבי התוכנית משתלטים על ארה"ב
רבות כבר כתבנו והתלוננו והתבכיינו פה על היעדרה של ה"דיילי שואו" המשפיעה ממפת השידורים בישראל, אבל הטרפת שמתרחשת לאחרונה בארצות הברית סביב בוגרי התוכנית של ג'ון סטיוארט רק מחריפה את שוועתנו. אד הלמס מסדרת סרטי "בדרך לחתונה עוצרים ב...", הקומיקאי הפרוע רוב קורדרי שתמצאו פשוט בכל מקום, רוב ריגל שנמצא גם הוא בכל מקום כולל ב־"21 ג'אמפ סטריט" והמשכונו המתקרב, סטיב קארל כמובן, וכעת סטיבן קולבר, שפרש לפני שנים עם תוכנית הבת "הקולבר ריפורט" ונבחר להיות מי שייכנס לנעליו העצומות של דייוויד לטרמן ב"לייט שואו", וג'ון אוליבר הבריטי, מי שנמצא בתוכנית מאז 2006 וכעת עולה ליגה ומגיש טוקשואו לילי משלו ב־HBO: ארצות הברית פשוט מתה על ה"דיילי שואו" שלה, ובתמורה נותנת לטאלנטים הבולטים של התוכנית לדורותיה להשתלט על מפת השואוביז שלה. ואצלנו? חוץ מהתוכנית של אוליבר שעולה ב־HOT, כנראה שנצטרך להמשיך ולהתבכיין.