כמה פעמים יוצא לך לצעוד על השטיח האדום, ולהרגיש לזמן קצר כמו אחד מהכוכבים הכי גדולים בהוליווד? ובכן, לי זה לא קרה אף פעם, ואם לדייק אז הפעם האחרונה שהייתי על איזשהו שטיח אדום, הייתה באיקאה בנתניה.
אבל, החבר'ה ב-Pplus חשבו שיהיה נחמד לגוון קצת משידורי האקטואליה ובשבוע שעבר עליתי על טיסה ישירה לחלום שממנו קשה לי להתעורר עד עכשיו. למעשה, אם להוציא לכם את העיניים עוד קצת, אז אפילו הצליחו לארגן לי שתי כניסות VIP למתחם הכי פרטי בחוף L’Ondine בקאן, במסגרת פסטיבל הקולנוע הנוצץ שנערך שם וננעל במוצאי שבת.
אבל עוד לפני השטיח האדום, אחרי לילה גשום ומאיים שקיבל את פניי, השמש זרחה על שדרת קרוסיט המפורסמת של העיירה הזוהרת ביותר בריביירה הצרפתית. עשרות אם לא מאות אלפי מעריצים רודפי-כוכבים ותיירים מכל העולם כבשו את העיר כבר לפניי עם מכוניות הפאר שנחתו משום מקום. כמויות הרולס רויס והפורש, האסטון-מרטין והמזראטי שהפציעו מכל מקום – חלקן אגב עם לוחיות רישוי של סעודיה ונסיכויות המפרץ – השאירו את המרצדסים וה-BMW להזדנב מאחוריהן כאילו היו סוסיתות מקרטעות, ואני? אני בכלל משתמש בתל-אופן.
מכל רכב שכזה מפציעות מפעם לפעם רגליים. כלומר, כוכבות יפיפיות וארוכות באופן מוגזם, עד ש-80% מהגוף שלהן הוא בכלל רגליים. רובן אנונימיות לקהל הישראלי אך מוכרות מאוד בתעשייה - דוגמניות, שחקניות, זמרת ואפילו כוכבות רשת מפורסמות. הן צועדות על עקבים בגובה לא הגיוני ואסופות בשמלות ערב מפוארות במיוחד, למרות שחלק מהאירועים נערכים בכלל בשמש הקופחת של 12 בצהריים. אל דאגה - יש פה בטח בסביבה גם איזושהי חסות של מקדם הגנה.
6 צפייה בגלריה
מימין לשמאל למעלה: הדוגמנית איימי ווילרטון, הזמרת בלינדה, בלוגרית האופנה קיארה פרגני והשחקנית קימברלי גארנר
(צילום: יחסי ציבור)
טוב, אז האמת שבהתחלה אני לא באמת מרגיש חלק מכל ההתרחשות הזו. בגלגול הזה, כך נראה לי, לא תחכה לי רולס רויס בגובה של טנק מחוץ לבית, ואני לא ממש בעניין של להסתובב ברחוב בשמלה ועקבים. ובכל זאת, כשכל הטירוף הזה מסביבך, אי אפשר שלא לאמץ הליכה טווסית ונשימות עמוקות שמנפחות את החזה. אחרי ההלם הראשוני וסידור העניבה, משימת ההתמזגות פתאום נראית לי קלילה יותר משחשבתי – והתגובות בהתאם. כן, לרגע אחד גם נעצרת צרפתייה צעירה לידי בטיילת, ושולפת מצלמה כדי לצלם איתי סלפי (ולא, לא נראה לי שמדובר בצופה מכורה של אולפן ynet).
אז למה בכלל הזדמן לי לצעוד על השטיח המתוקתק פעמיים? טוב ששאלתם. פעם ראשונה על מנת לפגוש את רוזי הנטינגטון וויטלי, השחקנית ובעיקר הדוגמנית שלא ממש אוהבת להתלבש ,והשנייה על מנת להשתתף במסיבת החוף הפרטית של "מגנום", בו נערכת גם הופעה של קיילי מינוג במסגרת חגיגות 25 שנה למותג הגלידה הבינלאומי. קשה, אני יודע, אבל מישהו צריך לעשות את זה. וכשאני אומר "את זה" הכוונה למפגש עם דיוות הפופ הכי גדולה בעולם (שאיננה מדונה), האפיפיור של ילדי הניינטיז ובאופן אישי - אחת האמניות הכי אהובות עליי מאז ומתמיד.
והנה, זה סוף סוף קורה - כשבחוץ אלפי מעריצים עם מצלמות שלופות ועוד כמה עשרות צלמי פפראצי, נכנסת קיילי למתחם. 157 סנטימטרים של כריזמה מתפרצת ולוק מהפנט (וזה עוד לפני שהיא פותחת את הפה). חלום, כבר אמרתי?
עוד 30 דקות עוברות ושיא הערב עומד להתרגש. קיילי עולה על הבמה, ובמרחק פחות משלושה מטרים ממני אני זוכה למיני-שואו פרטי של... פאקינג קיילי מינוג מול העיניים שלי. ההופעה המצומצמת והאינטימית (כ-200 איש בלבד) נפתחה באופן הכי צפוי, אבל גם הכי מהנה: "Can't Get You Out Of My Head" (או בעברית "נה נה נה - נה נה נה נה נה"). זה אולי הלהיט הגדול ביותר של קיילי בהיסטוריה, אבל עוד יותר מזה: הלהיט שמעורר הכי הרבה היסטריה.
כשהקהל כבר באוויר, קיילי מסבירה את הקונספט למי שעוד לא הבין: "גם אני חגגתי לא מזמן 25 שנות קריירה והחלטתי הערב לשיר לכם כמה מהקלאסיקות הגדולות שלי לאורך השנים". בזו אחר זו מגיעים "On a Night Like This", "Locomotion" ועוד כמה וכמה להיטים שמקפיצים את הקהל.
המרחק הקצרצר ממני אל קיילי מאפשר לחוצפה הישראלית שלי לפרוץ החוצה, ואני מנסה לצעוק לעברה שתשיר לנו גם את "Your Disco Needs You ",אולי השיר הכי מפוספס בקריירה שלה שאני אוהב יותר מכל, אבל היא רק מחייכת אליי במבט שאומר "אבל מה זה קשור עכשיו?" וממשיכה ללוקומושן שלה.
ההופעה של קיילי כוללת בסך הכל פחות מעשרה שירים אבל דפיקות הלב של כל מי שהיה בקהל (כולל עבדכם הנאמן) לא נרגעות גם שעות רבות לאחר מכן. המיני-דיווה הזו מוכיחה שלפעמים לא צריך הקרנות מפונפנות של סרטי קולנוע כדי להפוך את מתחמי ה-VIP של פסטיבל קאן למקומות הכי חמים בעולם. ותהייה אחרונה לפני סיום - איפה מגישים קורות חיים ב-Pplus הזה?!
- הכותב היה אורח גלידת שטראוס מבית "יוניליוור" ישראל.
