בסרט דוקומנטרי חדש על חייה חושפת פריס הילטון כי לא כל הנוצץ זהב ומדברת על טראומות קשות המלוות אותה מילדות. בסרט, שזכה לשם המאוד לא מפתיע, This is Paris, יורשת העצר מדברת בפתיחות על "סוד כואב" ששמרה לעצמה בשני העשורים האחרונים ונפתחת לגבי התעללות "מחרידה" שעברה כילדה, כשהייתה בפנימייה ביוטה.
"קברתי את האמת שלי במשך כל כך הרבה זמן, אבל אני גאה באישה החזקה שהפכתי להיות. אנשים עשויים להניח שהכל הלך לי בקלות בחיי, אבל אני רוצה להראות לעולם מי אני באמת", הסבירה הילטון בת ה-39 לפני שסיפרה על הכאב שהיא סוחבת איתה. בסרט מספרת יורשת העצר על החיים המעושרים כילדה, אז גרה יחד עם משפחתה במלון וולדורף אסטוריה המפורסם בניו יורק ודיברה על הפיתויים הגדולים שצצו להם במהלך השנים. "היה כל כך קל להתגנב למועדונים ומסיבות. ההורים שלי היו קפדניים מדי וזה גרם לי לרצות למרוד. הם היו מענישים אותי ומחרימים לי את הטלפון הנייד ואת כרטיסי האשראי, אבל זה לא עבד והמשכתי בשלי".
הילטון הוסיפה ואמרה כי בסופו של דבר להוריה, ריקי וקאת'י הילטון, נמאס מההתנהגות שלה ולכן החליטו לשלוח אותה, כשהייתה בת 17, לפנימיות שהתמקדו בהתפתחות והתנהגות נפשית. הפנימייה האחרונה שאליה נשלחה הילטון הסוררת הייתה Provo Canyon School, שם למדה במשך 11 חודשים. "ברגע שהגעתי ידעתי שזה הולך להיות גרוע יותר מכל מקום אחר שבו הייתי", נזכרה. "זה היה אמור להיות בית ספר אבל השיעורים בכלל לא היו העניין, מהרגע שהתעוררתי ועד הרגע שהלכתי לישון עברו עליי ימים של צרחות. צעקו עליי, התעללו בי. אנשי הצוות אמרו לי דברים איומים, הם גרמו לי להרגיש רע עם עצמי והתנהגו אליי בצורה בריונית. אני חושבת שהמטרה שלהם הייתה למוטט אותנו. הייתה גם התעללות פיזית, הכו אותנו, חנקו אותנו. הם רק רצו להחדיר בנו, הילדים, פחד. הם רצו שנפחד מדי כדי לא לציית להם".
בסרט הדוקומנטרי משתתפים גם שלושה חברי ילדות של פריס שלמדו איתה באותה כיתה בבית הספר המדובר, אשר אישרו את הטענות וסיפרו חוויות דומות: "לא הייתה אפשרות לסמוך שם על אף אחד, הם היו שולחים אותנו לבידוד, זה היה העונש. לפעמים הוא נמשך גם 20 שעות", סיפרה חברה של הכוכבת.
הילטון סיפרה על הפחדים שפיתחה בעקבות ההתעללות המתמשכת, ואמרה: "עברתי התקפי חרדה ובכיתי כל יום. הייתי כל כך אומללה, הרגשתי חסרת אונים, ממש כמו אסירה. שנאתי את החיים". במהלך הסרט סיפרה גם על הניסיונות הכושלים לספר להוריה על ההתעללות שחוותה. "כמעט שלא יצא לי לדבר עם המשפחה שלי, אולי פעם בחודשיים שלושה. ניתקו אותנו מהעולם. ופעם אחת, כשניסיתי לספר להם, הסתבכתי. כל כך פחדתי לומר את זה. אנשי הצוות היו מנתקים את הטלפון, קורעים את המכתבים שכתבתי להוריי. הם היו אומרים לי שאף אחד לא יאמין לי. להורים הם היו מספרים שהילדים משקרים, כך שלהוריי לא היה מושג שזה מה שעברתי".
בשנת 1999 וכשהגיעה לגיל 18 הילטון עזבה את הפנימייה וחזרה לניו יורק, אך לדבריה, החרדות המשיכו איתה. "הייתי אסירת תודה להיות בחוץ, לא רציתי אפילו לדבר על מה שעברתי. התביישתי". והנה היום, עשרים שנה לאחר מכן, יורשת העצר החליטה להיפתח לגבי עברה בתקווה שזה יאפשר לה, סוף-סוף, להמשיך הלאה. "אני מרגישה שהסיוט שלי נגמר. אני הולכת לצפות בסרט הזה יחד עם ההורים שלי, אני חושבת שזה יעשה לנו טוב. זה יהיה קשה ורגיש אבל לפחות לא יהיו יותר סודות". עוד הוסיפה הכוכבת כי בשלב זה אין בכוונתה לנקוט בצעדים משפטיים נגד הפנימייה ובמקום זאת החליטה להתמקד בהעלאת המודעות בבתי ספר אחרים, שלדבריה עדיין פועלים באותה שיטה אכזרית.
ממגזין People פנו לפנימיית Provo Canyon School בניסיון לקבל תגובה. מטעם הפנימייה נמסר: "בית הספר הוקם בשנת 1971 אך ההנהלה הוחלפה באוגוסט 2000 ולכן איננו יכולים להגיב על האשמות אלה או על חוויותיה של פריס הילטון מאותן השנים".
