מריה קארי מצטרפת בימים אלו לרשימה ארוכה מאוד של כוכבים שחשו שחייהם מלאים במספיק עניין ודרמה על מנת לאגד את מיטב מעלליהם לספר ביוגרפי אחד שיחשוף לקהל את ה"אני אמיתי" שלהם, ובעיקר – יכניס להם עוד קצת מזומנים לחשבון הבנק. לזכותה של קארי יאמר שהספר, אשר זכה לשם "המהות של מריה קארי", בהחלט כולל כמה סיפורים מעניינים, חלקם צהבהבים ומענגים, חלקם מטרידים והרבה פחות נעימים לקריאה.
קארי מספרת על ילדותה הקשה בבית עני בלונג איילנד, ניו יורק. כילדה לאב שחור ואם לבנה, סבלה מהצקות והתעללות מכל הסובבים אותה: שכנים גזענים נהגו לזרוק לכלבי המשפחה בשר נא מלא בזכוכיות, הילדים בבית הספר לעגו לה בגלל מוצאה המעורב ואפילו אחיה הגדולים התנכלו לה מכיוון שהייתה בהירה מהם ולכן סבלה פחות מנחת זרועם של ילדי השכונה.
ההתעללות מצד בני גילה המשיכה גם כשהייתה נערה – כשגילו בבית הספר שאביה שחור, קבוצת בנות כלאה אותה בחדר של אחת מהן וכינתה אותה בכינויים גזעניים: "זו לא הייתה מריבה בין בנות מציקות. זה היה מעשה מרושע ואלים שתוכנן מראש על ידי בנות שחשבתי שהן חברות שלי", היא מספרת. כתוצאה מההצקות החוזרות ונשנות, קארי מספרת שבתיכון נהגה לצאת עם הבנים הקשוחים ביותר, כי ידעה שרק הם יוכלו להגן עליה.
גם עם הוריה מעולם לא הרגישה מוגנת: "כבר בתור ילדה קטנה למדתי לחוש מתי האלימות מתקרבת... ידעתי מתי מבוגר צורח הגיע לקצה ומתי הזמן לתפוס מחסה". אחד הריבים בין אביה ואחיה הגיע למצב שבו נדרשו 12 שוטרים כדי להפריד ביניהם, מספרת קארי.
הוריה נפרדו כשהייתה בת שלוש, והאם והילדים עברו דירה, אך גם שם לא מצאו נחת. קארי מספרת על אחיה שהכה את אמה ועל בן הזוג של האם שאיים עליהן ברובה לאחר שזו ניסתה להיפרד ממנו: "אני אשחט אתכן ואשים אתכן במקפיא", אמר. למזלן, הצליחו השתיים להימלט.
אצל אחותה אליסון, המבוגרת מקארי בשבע שנים, היא בטח ובטח לא מצאה ישועה. מריה מספרת שאחותה התדרדרה לסמים וניסתה להתאבד בגיל צעיר. כשהייתה בת 15 כבר נכנסה להיריון והתחתנה. "כשהייתי בת 12 אחותי סיממה אותי עם ואליום, הציעה לי קוקאין וניסתה למכור אותי לזנות", טוענת הזמרת ומספרת שאליסון ניסתה לגייס בנות עבור סרסור שהכירה, וכללה גם את אחותה הצעירה בתוכניותה. אותו סרסור, היא נזכרת, ניסה לאנוס אותה בזמן שישבה במכונית שלו, אך עובר אורח ששם לב למה שמתרחש ברכב, הציל אותה.
עוד היא מספרת על אחותה ששפכה עליה תה רותח וגרמה לה לכוויות. "אליסון שרפה אותי בהרבה דרכים, יותר ממה שאני יכולה לספור. ניסיתי להיות עבורה מכבי אש, לממן את הטיפולים ואת השהיות שלה במכוני גמילה יוקרתיים. אבל גם עם כל הכסף, אי אפשר להציל מישהו שלא מבין שהוא נשרף".
קארי מספרת שגילתה שיש לה כישרון שירה בתור ילדה צעירה, ועד מהרה הפכה להיות מכונת הכסף של המשפחה, "כספומט עם פאה", כהגדרתה.
כשהייתה בת 18 היא פגשה את טומי מוטולה, מנהל חברת תקליטים גדולה שהיה מבוגר ממנה ב-21 שנה. הוא החתים אותה על חוזה יוקרתי וחמש שנים לאחר מכן, ב-1993, הפך לבעלה. הנישואים עצמם לא היו מאושרים: "לא נמשכתי אליו. עבדתי עבורו ובטחתי בו", היא מספרת.
קארי טוענת שהרגישה כמו אסירה בביתם – מצלמות אבטחה היו בכל חדר ומאבטחים שעקבו אחריה לכל מקום, גם כשיצאה לקניות. הכוכבת מספרת שהוא ניסה לשלוט בכל תחום בחייה, אפילו עד המוזיקה שהייתה שומעת להנאתה. "בתחילה הלכתי לידו כמו על שברי ביצים. אחרי זה על מסמרים ובסוף כמו בשדה מוקשים. לא ידעתי מה יגרום לו להתפוצץ". קארי מספרת שכל כך פחדה עד ששמרה ארנק ותיק "הימלטות", למקרה שתיאלץ לברוח מהר. לפעמים הייתה יוצאת מהחדר באמצע הלילה כדי להיות קצת לבד, ומוטולה היה שואל אותה באינטרקום למעשיה.
בסופו של דבר היא אזרה את האומץ ועזבה את מוטולה לאחר שאיים לחתוך אותה בסכין מול חבריהם. הוא כמובן – לא קיבל זאת בהבנה: "הוא השתמש בכוח ובקשרים שלו כדי להעניש אותי" היא מספרת. היא גם מתייחסת אל היריבות ארוכת השנים עם ג'ניפר לופז, ולמרות שהיא לא מזכירה את שמה במפורש, קארי מספרת על בת טיפוחיו של מוטולה ועל ניסיונותיו של מוטולה לגנוב מקארי חומרים בשנים שלאחר הגירושים ולתת אותם לאותה זמרת מתחילה.
בני משפחתה לא ראו בעין יפה את העובדה שקארי עזבה את מוטולה ואת חברת התקליטים שלו, שכן הם בנו על הכסף שלה. כתוצאה, הם התקשרו למשטרה ודאגו שתישלח למוסד גמילה: "הם טענו שאני לא יציבה וניסו לאשפז אותי מיד לאחר שחתמתי על החוזה הכספי הגדול ביותר אי פעם עבור זמרת".
למרות הסיפורים החושפניים שהיא משתפת בספר, קארי לא מדברת על הכל. את ההתמודדות שלה עם ההפרעה הדו קוטבית היא לא מזכירה וגם לא טורחת להתייחס לבני זוג שונים שהיו לה במהלך השנים, כמו אמינם, שהפרידה ביניהם סיפקה לא מעט כותרות שערורייתיות למדורי הרכילות. גם ג'יימס פאקר, איש העסקים האוסטרלי אשר היה מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו והמליץ לקארי להגיע להופעה בישראל, לא מוזכר. אולי בספר ההמשך.