"הכינוי 'אייקון' חדש עבורי. אף פעם לא קראו לי ככה. אני מניחה שמתחילים להגיד שאת אייקון ברגע שהיית בסביבה הרבה זמן". (דיאן קיטון, 2019)
בשנה שעברה חגגה דיאן קיטון 50 שנה לסרטה הראשון, "מאהבים וזרים", והיום (ג') היא מציינת אירוע לא פחות חשוב - השחקנית חוגגת את יום הולדתה ה-75.קיטון היא אחת הכוכבות האהובות ביותר בהוליווד, אבל גם עוף קצת מוזר בביצה. בניגוד לחבריה לדור ההוא, היא מעולם לא התחתנה וגם הרומנים שניהלה עם הכוכבים הכי גדולים בעולם, לא לוו בשערוריות גדולות במיוחד. "אני נטועה בנורמליות. אני מרגישה שאני אישה רגילה לחלוטין, רק שאני לא באמת כזו, בגלל שהיו לי הרבה הזדמנויות, וזה מדהים", היא הודתה. כשנשאלה לאחרונה מה למדה עם השנים, ענתה בכנות משעשעת: "אני לא יודעת כלום ולא למדתי שום דבר. השנים לא הפכו אותי לחכמה יותר". הרגליים הנטועות עמוק בקרקע והיכולת שלה לצחוק על עצמה, הם חלק מהמאפיינים של השחקנית, שהתחילה כאנני הול, אבל הפכה מזמן כבר לאייקון בפני עצמה.
רווקה וטוב לה
"אני חושבת שאני האישה היחידה מהדור שלי שהייתה רווקה כל חייה, אמרה פעם קיטון, שמעולם לא התחתנה. "רוב האנשים בתעשיית הבידור מתחתנים ואז מתגרשים בשלב מסוים. אני אפילו לא התחתנתי. אני כישלון" אמרה וצחקה. "אני לא מרגישה שחיי שווים יותר או פחות בגלל שלא התחתנתי. מיתוס 'הרווקה הזקנה' הוא שטות".
אבל קיטון לא רק שלא התחתנה, כבר שנים שהיא בכלל לא בכיוון, לא מעוניינת ולא מחפשת – בשנה שעברה הפתיעה כשסיפרה בריאיון שלא רק שהיא לא נוהגת לצאת בימים אלו לדייטים, אלא שהיא לא עושה זאת כבר שנים רבות. ליתר דיוק, הפעם האחרונה שבה נפגשה פגישה רומנטית עם מישהו הייתה אי שם בשנות ה-80: "בואו נבהיר משהו אחד וחשוב", אמרה למגזין InStyle: "לא יצאתי לדייט כבר 35 שנה. אין דייטים". בריאיון ל-ynet שקיימה ב-2015, הבהירה: "אני מאמינה שאתה יכול להיות מאוהב בכל גיל, אבל זה לא בהכרח בשבילי".
נראה שקיטון ויתרה על האפשרות לרומנטיקה כבר מזמן. ב-2004 סיפרה: "התחושות שלי לגבי אהבה רומנטית הן שהיא לא מציאותית". היא השוותה בין רומנטיקה לאהבה מזויפת שמוצאים לא מעט בהוליווד, בדמות הערצה: "רומנטיקה היא לא כמו המקום ההוא שבו משבחים אותך, מנשקים אותך, אומרים לך כמה את יפה ועוד כל מיני דברים מגוחכים, שאולי נשמעים מתוקים באותו רגע. העניין הוא שאת מתמכרת לזה, וזו לא אהבה אמיתית. בהיבט הזה, הרעיון של אהבה רומנטית הוא קצת מסוכן עבורי".
כבר בצעירותה הייתה לה תחושה שלעולם לא תהיה כלה, אבל מבחירה: "אני זוכרת שכשהייתי בתיכון, בחור ניגש אליי ואמר לי שאהיה רעיה מוצלחת. חשבתי לעצמי, 'אני לא רוצה להיות רעיה, ממש לא'". היא דווקא לא מתחרטת על כך, והסבירה שכנראה מעולם לא חשה את הצורך או את הרצון: "זה לא מעציב אותי, כי אני חושבת שהייתי זקוקה למשהו מעבר לכך. אני לא חושבת שלהתחתן היה רעיון טוב עבורי, ואני שמחה שלא עשיתי את זה. אני בטוחה שגם הם שמחים", אמרה על הפרטנרים הרומנטיים מעברה. "אני לא חושבת על זה הרבה. יכול להיות שפספסתי משהו. אבל אי אפשר לקבל הכל, נכון?".
ואם היא הייתה צריכה לעשות הכל שוב – כנראה שלא הייתה בוחרת בבני זוג מפורסמים כל כך: "כשהייתי צעירה, רציתי להיות נאהבת על ידי האנשים המיוחדים האלה. אני חושבת שלא הייתי צריכה להתפתות כל כך על ידי כישרון. כששניכם נמצאים באותו מקצוע, זה לא טוב. הייתי צריכה למצוא אדם נחמד, איש משפחה".
ואכן, הרזומה הרומנטי של קיטון כולל כמה שמות ידועים בהוליווד. ואם תרימו גבה על חלקם, רק תזכרו שבעיניה, כפי שסיפרה לא פעם, הכישרון הוא הדבר הכי סקסי שיש.
וודי אלן: תמכה בו בצל השערורייה
במשך שני עשורים, החל מתחילת שנות ה-70 ועד ל-1993, קיטון הייתה אחת השחקניות הקבועות של וודי אלן. הרומן הקולנועי שלהם החל מרומן בחייהם אישיים - שהחל בעקבות פגישה מקצועית – ב-1969 קיטון הגיעה לאודישן להצגה "שחק אותה, סאם" שביים וכתב אלן. היא הייתה אז בת 23, הוא בן 34 – ונשוי, לשחקנית לואיז לאסר. אלן ולאסר התגרשו זמן קצר לאחר מכן, והוא וקיטון, שהתקבלה כמובן להצגה, פצחו ברומן, שכלל גם מגורים משותפים. "אהבתי את הגוף שלו, הוא יפהפה", סיפרה פעם.
הקשר הרומנטי ביניהם ארך שנה בלבד, אבל הפרידה שלהם צריכה להוות השראה לכל הפרודים למיניהם: השניים שמרו על יחסים מצוינים וקיטון כאמור המשיכה לככב בסרטיו של אלן עוד זמן רב לאחר מכן. ב-2017 הוא הציג אותה כשקיבלה פרס מפעל חיים בטקס של איגוד הקולנוע האמריקאי. היא מצידה, הצהירה ש"הוא קורע מצחוק, אני מעריצה אותו" והוסיפה: "באמת נשארנו חברים, הוא חבר אמיתי".
קיטון חטפה לא מעט אש כשגיבתה את אלן בצל הטענות של בתו דילן פארו, אשר סיפרה כי הטריד אותה מינית. "וודי אלן הוא חבר, ואני עדיין מאמינה לו", צייצה. "כל פעם שאני בניו יורק, אני יוצאת למסעדה איתו ועם אשתו. אני גם משלמת את החשבון, שתבינו עד כמה אני נדיבה".
וורן ביטי: התעמר בה על הסט
וורן ביטי וקיטון כבר היו זוג כששיתפו פעולה יחד ב-1981 בסרט "אדומים", שמלבד לככב בו, ביטי גם ביים, כתב והפיק. לצערם, ההתנסות לא הועילה יותר מדי לקשר שלהם. קיטון גילתה שלא פשוט לעבוד תחת בן זוג, במיוחד לא תובעני כמו ביטי. אחד משחקני הסרט, ג'ורג' פלימפטון סיפר: "דיאן כמעט נשברה. חשבתי שהוא מנסה לגרום לה להרגיש מרוסקת כמו הדמות שלה". סיימון ראלף, המפיק הראשי של הסרט נזכר גם הוא: "אין ספק שזה הזיק למערכת היחסים שלהם, כי ביטי היה אובססיבי וחסר רחמים".
אבל היו גם דברים טובים. קיטון מספרת בביוגרפיה שלה על הפעם שבה חוותה חרדת טיסה. ביטי, שלא היה אמור להתלוות אליה, הפתיע אותה בשדה התעופה ועלה איתה למטוס. הוא טס איתה כל הדרך ולאחר הנחיתה, שב מיד בחזרה. "הוא היה רומנטי ומאוד חביב", היא מספרת. היא זוכרת אותו בחיבה גם מבחינה מקצועית: "הוא דמות נהדרת. כל כך מסובך ומקסים. הוא היה צריך לעשות עוד סרטים".
אל פצ'ינו: לא רצה להתחתן איתה
כפי שאפשר לראות, לקיטון היה מנהג לשלב את חייה הרומנטיים עם אלה המקצועיים, וגם כשכיכבה לצידו של אל פצ'ינו בטרילוגיית "הסנדק" לא חרגה מהנוהל: "הייתי דלוקה עליו. הוא היה מקסים, מצחיק, דיבר ללא הפסקה. היה בו צד שהזכיר לי יתום אבוד", סיפרה. "אל היה הבדרן הכי גדול. ובעל הפנים הכי יפות שהכרתי. וורן היה משגע, מאוד יפה, אבל הפנים של אל. וואו, פנים הורסות".
השניים ניהלו זוגיות מתמשכת ומקוטעת שנפרסה לאורך השנים שבהן צולמו שלושת הסרטים בסדרה. לאחר שצולם האחרון שבהם – תם סופית גם הקשר שלהם. אם היה גבר אחד שאיתו קיטון דווקא כן רצתה להתחתן, הרי שהיה זה פצ'ינו. הוא דווקא פחות היה בעניין. היא ניסתה ללחוץ, אבל מודה שלא עשתה זאת כמו שצריך: "עבדתי עליו קשה. הצורה שבה עשיתי את זה לא הייתה מושלמת".
סטיב ג'ובס: לא לקחה אותו ברצינות
בשלהי שנות השמונים, קיטון יצאה לדייט כושל עם מייסד חברת אפל המנוח. "הוא היה צעיר ממני בשמונה שנים, אבל רצה לפגוש אותי", היא נזכרת. היא הבינה די מהר שהוא לא הגבר בשבילה כשדיבר ללא הפסקה על עבודתו: "הוא התחיל לדבר על מחשבים, ועל הדרך שבה הם עומדים להשתלט על העולם. ישבתי מולו וחשבתי לעצמי: 'כן, בסדר', והוא ממשיך ומדבר על כך שלכולם יהיה מחשב בביתם, ואני אומרת לעצמי: 'בסדר, בסדר'. חשבתי 'זה לא מעניין אותי', ושם זה נגמר, לא ראיתי אותו יותר. חשבתי לעצמי: 'הוא מטורף?'. איזו טיפשה הייתי".
הנשיקה הכי טובה: מגיבסון ועד ניקולסון
היו לה הרבה פרטנרים רומנטיים מול המצלמה, ואחד מאלו שהותירו עליה הכי הרבה רושם היה לא אחר מאשר מל גיבסון בן ה-28 – בימים שבהם עוד היה אחד מהחתיכים המבוקשים ביותר בהוליווד ופחות אישיות מפוקפקת ושנויה במחלוקת. היא שיחקה לצידו ב-1984 בסרט "גברת סופל" וסיפרה: "הייתי בת 39 והוא היה תינוק. נסעתי הביתה ורק שחזרתי בראשי את הנשיקה שוב ושוב".
גם ג'ק ניקולסון הצטיין בתחום הזה, וכשהתנשקה איתו במסגרת צילומי הסרט "באהבה אין חוקים" מ-2003, לא רק ששכחה את השורות שלה, אלא שקרה משהו גדול מכך: "הנשיקה הייתה תזכורת למשהו שאיבדתי ופתאום צץ לו שוב. אני לא יודעת איך ג'ק הרגיש, אבל מה שיצא לו מהפה גרם לי לפרץ התרגשות של אהבה ראשונה. זה לא היה התסריט, זה היה ג'ק".
ניקולסון מצידו, היה בטוח שקיטון התאהבה בו, וכשדמותה בסרט אומרת לדמותו שהיא אוהבת אותו, היה בטוח שזו דיאן שחשה כך. במאית הסרט ננסי מאיירס הזכירה לו שמילות האהבה האלה הן חלק מהתסריט, ולא מהחיים האמיתיים.
לאחרונה, כשקיטון התבקשה לציין כוכב אחד שהנשיקה איתו הייתה מוצלחת במיוחד, בחרה דווקא במישהו עדכני יותר – אנדי גרסייה, שאיתו חלקה סצנות רומנטיות בסרט "מועדון הספר הטוב" מ-2018: "נהניתי כל כך להתנשק איתו", סיפרה. "יכול להיות שיהיה סרט המשך, אבל אז ייתכן והוא יבקש שייתנו לו מישהי אחרת להתנשק איתה".
האודישן שהביא להפרעות האכילה
לפני מספר שנים קיטון סיפרה לראשונה על הבולימיה שאיתה התמודדה במשך חמש שנים בראשית שנותיה כשחקנית, בסוף שנות ה-60. כשהתקבלה לשחק במחזמר "שיער" בברודווי, היא נדרשה להוריד חמישה ק"ג ממשקלה. בתגובה, היא החלה לאכול גלידה בכמויות ואז אילצה את עצמה להקיא: "אני לא חושבת שקראו לזה בולימיה בזמנו. זה פשוט היה סוג של טריק שהיה אפשר לעשות. זו בעיה נוראית. מכוערת ומזעזעת". קיטון מספרת שהצליחה להפסיק בעזרת מפגשים עם פסיכולוג שעזרו לה להבין שהיא לא רוצה לעשות זאת יותר.
אמא לשניים
כשמלאו לה 50, אביה של קיטון הלך לעולמו ומותו שינה את מחשבותיה על הורות. היא החליטה שהיא רוצה להפוך לאמא. "לקח לי הרבה זמן להפוך למבוגרת", הסבירה. "קרו הרבה דברים בחיי שגרמו לי לרצות לאמץ. אבי חלה ומת, וגם הייתי צריכה לחשוב היטב על מה אני רוצה לעשות בשארית חיי".
ב-1996 היא אימצה את בתה דקסטר (כיום בת 24) וב-2001 את בנה דיוק (19). "האימהות שינתה אותי לחלוטין. זו החוויה הכי מעוררת השתאות שאי פעם חוויתי", סיפרה והצהירה: "אני מצטערת, אבל זה טוב יותר מכל פנטזיה שיש לכם על אהבה. זו גם אהבה, זה הדבר הטוב ביותר שיש". אגב, בתה דקסטר לא הלכה בעקבותיה והתארסה לאחרונה לבן זוגה, ג'ורדן, אחרי שנה בלבד של זוגיות.
אייקון נוטף סטייל לא שגרתי
קיטון הודתה שמעולם לא ראתה בעצמה אישה יפה, גם לא בצעירותה: "הייתי ידידותית למראה", הגדירה את עצמה. "החיוך אולי, הוא כל מה שהיה לי". זה לא מנע ממנה להפוך לאייקון אופנה בולט וחוצה דורות.
כדי להפוך לסמל צריך לפתח סגנון מיוחד ולרוב שונה בנוף. קיטון עשתה זאת באמצעות סגנון אנדרוגיני שאותו אימצה לראשונה ב-1974 בסרט "הרומן שלי עם אנני": בגדים גבריים הכוללים חליפות, עניבות וגופיות לצד שמלות וג'קטים רחבים, לרוב בשחור לבן ולעיתים בצבעים כהים - סגנון שמזוהה איתה כמעט באופן בלעדי. קיטון גם ויתרה על המתיחות, המילויים והרעלנים שרוב נשות הוליווד דוחפות לפנים שלהן בשלב מסוים, וגם אם היא מזריקה מדי פעם, זה תמיד בטוב טעם.
בגדיה תמיד נוטפים קלאס וייחודיות, וכוללים הרבה בד. היא טוענת שיש סיבה לכך: "אופנה מתבססת על פגמים שצריך להחביא. כשהתבגרתי גיליתי את הכפפות, הכובעים ואת הצווארונים העבים. כשאת מגיעה לגיל מסוים, עדיף שלא תלבשי שמלות חושפניות שמציגות הכל לראווה, בגלל שאז תיראי מגוחכת". זכורה במיוחד חליפת הטוקסידו שלבשה לטקס האוסקר ב-2004 – כנראה הפעם הראשונה שבה טוקסידו הצליח לגנוב את ההצגה מהשמלות המגונדרות של שאר הכוכבות הגדולות.
קיטון לא סוטה מהסטייל האהוב עליה, אבל תמיד מוצאת דרכים לשדרג, לשנות ולהפתיע, אם בעזרת מחרוזת פנינים ענקית, זריקת צבע שונה בלבוש שרובו בגוון אחד בודד, חגורה מעניינת או אביזר בולט שאותו היא נושאת בידה, מתיק ועד כוס יין. היא אוהבת אקססוריז ובחשבון האינסטגרם שלה, על 1.8 מיליון עוקביו, היא גם נותנת "שיעורי סטייל", שמבהירים איך היא מצליחה להישאר רלוונטית. מדובר בתמהיל מדויק של תמונות ביוטי, לצד סרטונים מצחיקים וממים משעשעים.
אגב, למרות אהבתה לבגדים ולאופנה, קיטון לא ממש הצליחה לעשות את המעבר לעידן המודרני של צרכנות האונליין. היא מעדיפה את הסגנון הישן והטוב, שדורש הליכה פיזית לחנות: "הבת שלי דקסטר קונה ברשת. אני חושבת שזה טירוף, חלק מההנאה הוא ללכת לחנויות... אני רוצה להגיד להם: 'עצרו, איך אתם מסוגלים לעשות את זה? אתם לא יודעים איך זה ייראה עליכם!". כשהמראיינת השיבה לה שהיא תמיד יכולה לשלוח את הבגד בחזרה, היא ענתה: "אוי, את משוגעת. זה טירוף!". מעניין לדעת אם הקורונה אילצה אותה לחרוג ממנהגה.
