ייתכן מאוד והשם וינונה ריידר יעלה בכם מיד אסוציאציה של נערה מתבגרת ומיוחדת או בחורה צעירה ומגניבה, ולא פלא: היא גילמה בהצטיינות את הדמות הזו בכמה מסרטי הלהיט הגדולים ביותר של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כמו "ביטלג'וס", "המספריים של אדוארד", "מציאות נושכת" ו"נשים קטנות". אבל כידוע, הזמן חולף, שלא לומר – טס, ומאז היא עברה לא מעט קשיים ואתגרים – קריירה זוהרת שדעכה במהירות, התמכרות למשככי כאבים וכמובן תקרית אחת ידועה לשמצה שהתרחשה בחנות בגדים.
בין לבין היא גם ניהלה מערכות יחסים עם כמה מהכוכבים הלוהטים של הוליווד (לג'וני דפ יש עד היום שאריות מהקעקוע שהקדיש לה) והצליחה לעשות קאמבק מזהיר. וזה הזמן לאחל מזל טוב לאיט גירל של הנייטיז שכבשה את הוליווד בסערה, וחוגגת היום (ו'), את יום הולדתה ה-50.
נעים להכיר, וינונה הורוביץ
ריידר נולדה ב-29 באוקטובר בשנת 1971 ונקראה על שם העיר שבה התגוררה משפחתה – וינונה שבמדינת מינסוטה. היא יהודייה - רבים מבני משפחתו של אביה, ממוצא אוקראיני ורומני, נרצחו בשואה. שם המשפחה המקורי שלהם היה טומחין, אך כשהיגרו לארה"ב שינו אותו להורוביץ.
"לא היה לנו הרבה כסף כשהייתי קטנה, אבל היה על כך פיצוי מדהים של אהבה", סיפרה פעם ריידר. הוריה, שהיו ילדי הפרחים של שנות ה-60, גם היו חובבי תיאוריות קונספירציה שחשדו תמיד בטכנולוגיה ובממשלה (ושמאלנים מוצהרים: "כשג'ורג' בוש נבחר לנשיאות היו הרבה אמריקנים שאיימו שיעברו לגור בקנדה. ההורים שלי באמת עשו זאת, הם עברו בגלל זה לקנדה לתקופה", סיפרה).
השקפות העולם של הוריה הובילו לתקופה מעניינת ולא שגרתית בילדותה - כשהייתה בת 7, המשפחה עברה להתגורר בקומונה במחוז מנדוסינו שבקליפורניה, בשם "קשת" (בכל זאת, ילדי פרחים). הם גרו באזור מחייה מצומצם למדי שאותו חלקו עם עוד שבע משפחות, וללא חשמל: "יש לי עד היום מערכת יחסים מתוסבכת עם טכנולוגיה, ואני די מתקשה איתה", הודתה ריידר לפני כמה שנים.
לא יפה מספיק כדי להיות שחקנית
בסופו של דבר משפחת הורוביץ חזרה לציוויליזציה, אבל ריידר בת ה-10 התקשתה להסתגל לחייה החדשים. היא הייתה קטנה ורזה, עם מראה שונה מאוד מזה של הבנות בבית הספר, וסבלה כתוצאה מכך מהצקות ומבריונות.
סוג של נחמה היא מצאה על הבמה וגילתה שהיא מאוד אוהבת לשחק. היא התחילה ללכת לאודישנים, אבל גילתה שגם הפעם המראה השונה שלה נמצא בעוכריה, כשאחת המלהקות אמרה לה שהיא פשוט לא יפה מספיק כדי להיות שחקנית, ושעדיף שתמצא לעצמה תחביב אחר.
ריידר נזכרת: "הייתי באמצע האודישן, באמצע המשפט, והיא קטעה אותי. היא כנראה חשבה שהיא עושה לי טובה בכך שהיא אומרת את זה". נערה צעירה אחרת אולי הייתה נפגעת ושומעת לעצתה של המלהקת הבוטה, אבל לא ריידר: "זה לא פגע בי, כנראה הודות לדרך בה הוריי גידלו אותי. הם תמיד אמרו לי שהרבה יותר טוב להיות מיוחדת ושונה מאשר להשתלב ברקע".
ואכן, היא המשיכה בשלה וטוב שכך - לא עבר זמן רב עד ששמעה את המילה שכל שחקן ושחקנית רוצים לשמוע: "התקבלת!". ריידר בת ה-15 לוהקה לסרטה הראשון, "לוקאס" לצידו של צ'רלי שין בן ה-21, שהיה אז אחד הכוכבים העולים של תעשייה. למרות שהוריה היו אלו שעודדה אותה לקחת שיעורי משחק, כעת כשהוליווד נקשה בדלת, הם חששו לתת לבתם לעשות את הצעד הגדול הזה: "הם שמעו את כל הסיפורים על ג'ודי גרלנד", הסבירה ריידר. בסוף הם השתכנעו אבל ליוו אותה כל יום אל סט הצילומים.
אז היא גם החליטה שייתכן והשם וינונה הורוביץ הוא קצת פחות הוליוודי וקליט עבור שחקנית, והחליטה לאמץ את שם משפחתו של אחד הזמרים האהובים עליה ועל אביה, מיטץ' ריידר.
המכשפה שכולם רצו בקרבתה
"לוקאס" היה סרט נעורים קטן ונחמד שלא ממש שבר קופות אבל עשה עבודה טובה בתור קרש קפיצה עבור השחקנית הצעירה. לא עבר זמן רב עד שהיא לוהקה לסרט הרבה יותר גדול ועתיר באז: "ביטלג'וס", שביים טים ברטון, בו כיכבה לצד כמה מהכוכבים הגדולים של התקופה כמו מייקל קיטון, ג'ינה דיוויס ואלק בולדווין.
הסרט זכה להצלחה ענקית והפך את ריידר בת ה-17 לתגלית חמה ולמושא הערצה של בני נוער ברחבי העולם. היא קיוותה שכעת מעמדה החברתי ישתפר, אבל גילתה שחבריה לספסל הלימודים לא מתרשמים במיוחד מהישגיה: "חשבתי לעצמי 'איזה כיף, הסרט במקום הראשון, זה בטוח ישפר את המצב בבית הספר'. אבל זה רק החמיר, הם קראו לי מכשפה".
התלמידים בכיתתה אולי לא העריכו אותה כראוי, אבל בהוליווד היא דווקא הפכה לנערה הכי מבוקשת בעיר: מלהקים רדפו אחריה, במאים רצו אותה וכוכבים חיזרו אחריה. ולא סתם כוכבים – ריידר יצאה עם כמה מהבחורים הלוהטים ביותר של הוליווד באותן השנים, שבמקרה כולם גם כיכבו לצידה בסרטים. אתם יודעים איך זה, כשאת שחקנית עסוקה קשה להכיר בני זוג שלא מהמקצוע, וטינדר לא ממש היה קיים אז. כמובן שלא הזיקה העובדה שהיה מדובר בכמה צעירים חינניים בהחלט.
הראשון שבהם היה רוב לאו ששיחק לצידה בסרטה השני Square Dance, ואחריו כריסטיאן סלייטר שכיכב איתה בסרט הקאלט "הת'רס". היא סיפרה שסלייטר היה זה שסיים את הזוגיות: "הוא שבר את ליבי, או כך לפחות חשבתי בזמנו", הודתה. הוא מצידו התחרט על הרגע שאמר לה "זו לא את, זה אני", וכמה שנים לאחר מכן התוודה בריאיון: "מעולם לא התגברתי עליה, היא עדיין אשת חלומותיי".
ג'וני דפ והקעקוע המביך
ריידר לא נותרה עם לב שבור במשך זמן רב מדי, ולתמונה נכנס מי שהפך לבן הזוג המפורסם ביותר שלה - ג'וני דפ. הם הכירו באירוע הוליוודי זמן קצר לפני שלוהקו שניהם לסרט "המספריים של אדוארד", קלאסיקה קולנועית שנחשבת לאחד הסרטים הקסומים בכל הזמנים.
הפרש הגילים ביניהם לא היה אידיאלי, היא הייתה רק בת 17 והוא כבר בן 26 כשהחל ביניהם הרומן, ועוד לפני שמלאו לה 20, הם כבר היו מאורסים. "כשפגשתי את ג'וני הייתי בתולה לחלוטין, והוא שינה את זה", סיפרה. "הוא היה הראשון שלי בכל דבר, הנשיקה האמיתית הראשונה שלי, החבר האמיתי הראשון שלי, הארוס הראשון שלי, הסקס הראשון שלי. הוא תמיד יהיה בליבי. לנצח".
ואם כבר הוזכרה כאן המילה "לנצח", אי אפשר שלא להתייחס לאותו קעקוע מפורסם וידוע לשמצה שעשה דפ, אשר היה מאוהב מעל הראש וכדי להצהיר זאת לעולם באופן מוחלט - קיעקע על זרועו את המשפט "וינונה לנצח". למרבה הצער – הנצח התברר כארבע שנים בלבד, האירוסים מעולם לא הבשילו לכדי חתונה והשניים נפרדו. דפ נתקע עם קעקוע מביך ותזכורת תמידית לאקסית המפורסמת, שינה את הכיתוב למשפט "וWyno Forever" (כלומר שיכור לנצח), ונותר עד היום כדוגמה מרכזית ללמה לא כדאי להקדיש קעקוע לבני זוג. אהבות באות והולכות, קעקועים נשארים לנצח (או עד שמורידים אותם בלייזר).
הפרידה אולי לוותה בעוגמת נפש עבור הכוכב, אבל השניים נשארו מיודדים לאורך השנים ובשנה שעברה ריידר אף התגייסה לעזרתו כשהעידה במשפט הגירושים שלו מהשחקנית אמבר הרד, שהאשימה אותו באלימות כלפיה. ריידר סיפרה שמעולם לא חוותה איתו משהו דומה: "כמובן שלא הייתי שם במשך נישואיו לאמבר, אבל הניסיון שלי היה שונה לחלוטין. הייתי המומה ומבולבלת מההאשמות נגדו. הרעיון שהוא אדם אלים כל כך רחוק שנות אור מג'וני שהכרתי ואהבתי. הרגשתי מאוד בטוחה איתו".
"אתה כלום בתעשיית הרוק אם לא שכבת עם וינונה ריידר"
איך ממשיכים הלאה מג'וני דפ? עוברים לדיוויד דוכובני כמובן. עם זאת, יש לציין שהדעות מעט חלוקות לגבי מהות הקשר ביניהם - כוכב "תיקים באפילה" אמר עליה בריאיון למגזין TV Guide: "אני מאוהב ומאושר", כשבאותו זמן היא אמרה בריאיון אחר: "אני פנויה לחלוטין". לא נעים. לגבי בן הזוג הבא שלה כבר לא היו שאלות – היה זה השחקן מאט דיימון, איתו היא יצאה במשך שלוש שנים, עד שנפרדו בשנת 2000.
אולי שמתם לב שלריידר הייתה העדפה בולטת בכל הקשור לבני זוגה – היא העדיפה אותם שחקנים או מוזיקאים, וברזומה הרומנטי שלה גם אפשר למצוא את דייב פירנר, בק, פיט יורן, פייג' המילטון ובלייק סנט. חברתה קורטני לאב אפילו אמרה עליה: "אתה כלום בתעשיית הרוק אם לא רבת איתי או שכבת עם וינונה ריידר".
כמובן שנעשה עוול גדול לריידר אם נתייחס אליה רק בתור בת הזוג של הכוכבים. כאמור, היא הפכה בזכות עצמה לשחקנית מאוד מבוקשת ומוערכת: היא כיכבה בסרטים גדולים כמו "דרקולה" בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, על הסרט "בתולות הים" בו שיחקה ב-1990 לצד שר הייתה מועמדת לגלובוס הזהב - וזכתה בפרס שלוש שנים לאחר מכן על תפקידה בסרט "עידן התמימות", שגם הקנה לה מועמדות לאוסקר. היא הייתה מועמדת לאוסקר פעם נוספת ב-1995 על תפקידה בסרט "נשים קטנות", אבל עזבו אתכם מפסלים נוצצים - חותמת ההצלחה הגדולה שקיבלה הייתה כשהתארחה ב-1994 בפרק של משפחת סימפסון, בתור היריבה ומושא קנאתה של ליסה סימפסון. ההשתתפות שלה בתוכנית עוררה כל כך הרבה התרגשות בקרב צוות הסדרה, וכשהגיעה להקליט את התפקיד שלה אולפן ההקלטות התמלא בקהל נלהב שביקש לצפות בה.
הכוכבת הענקית הפכה לכוכבת עבר
אבל כמו ששומעים לא פעם על סיפורי הצלחה הוליוודיים, גם זה של ריידר לא היה חף מקשיים. היא סבלה מתשישות ומלחצים (מה שגרם לה לפרוש מצילומי "הסנדק 3"), והתאשפזה במחלקה לבריאות הנפש עבור טיפול בחרדות ובדיכאון: "הרגשתי כל כך לבד. הייתי מותשת ועל סף התמוטטות עצבים. לא ישנתי ולא הייתי מסוגלת לדבר עם אף אחד על מה שהרגשתי. חוסר היכולת לתאר את הפחד הזה הוא הרגשה נוראית", אמרה. "אנשים הסתכלו עליי וחשבו 'היא בת מזל', אבל הייתי בדיכאון. עבר עליי משהו". היא החליטה לעזוב את האשפוז אחרי שבוע בלבד, מכיוון שלא הרגישה שמצליחים לעזור לה.
אם כל זה לא מספיק, ריידר גם גילתה על בשרה שבהוליווד אין הבטחות ואין קביעות. זה שהיית כוכבת גדולה בשנה שעברה, לא אומר שבכלל תהיה לך קריירה בשנה הבאה. באמצע שנות ה-90 ריידר כבר הייתה בת 20 ומשהו - עדיין צעירה מספיק בשנות הוליווד אבל בהתחשב בכך שהתפרסמה בזכות תפקידיה כנערה, כעת כשהייתה בוגרת יותר היא התקשתה למצוא מקום או טייפקאסט חדש להתברג אליו: "עדיין רצו לראות אותי כנערה תמימה, אבל כבר הייתי מבוגרת מדי עבור זה", אמרה. "כולם רוצים שתישארי כמו שהיית, אבל בו זמנית גם לא באמת רוצים את זה. הם לא רוצים שתתבגרי, אבל אז אומרים לך: 'למה את נראית כל כך צעירה?'". הסרטים הבאים שלה כשלו או שפשוט לא עוררו עניין מיוחד ומעמדה בהוליווד הלך ודעך.
וכהוכחה לכך שדור בא ודור הולך, ב-1999 היה לה סוג של קאמבק קטן בזכות הסרט "נערה בהפרעה", אבל למרות שהיא גילמה בו את התפקיד הראשי (וגם לקחה חלק בהפקתו), רוב תשומת הלב הלכה לשחקנית המשנה שגנבה את ההצגה, אנג'לינה ג'ולי, אולי שמעתם עליה. ג'ולי כבשה את לב הקהל, את מדורי הרכילות ואת טקסי הפרסים ואפילו יצאה עם אוסקר. ריידר קיבלה קרוב לאפס התייחסות.
בשנים שלאחר מכן היא עבדה הרבה פחות עם כמה הישגים נאים פה ושם: קיבלה כוכב בשדרות הוליווד בשנת 2000, צצה בהופעת אורח שכללה נשיקה עם ג'ניפר אניסטון ב"חברים" והיה לה להיט קולנועי נוסף בזכות "מר דידס" בו כיכבה לצד אדם סנדלר, אך גם הוא לא הצליח להתניע את הקריירה שלה. בתחילת שנות ה-2000, מי שהייתה כוכבת ענקית רק עשור קודם לכן, כבר נחשבה להיסטוריה.
האיט גירל שהפכה לשופליפטר
ואז היא עשתה משהו שהפך אותה שוב לשם החם ביותר במדורי הרכילות, רק שהפעם הסיקור היה כבר הרבה פחות אוהד. בדצמבר 2001 ריידר נתפסה גונבת מחנות בבוורלי הילס פריטים בשווי של 5,500 דולר ונעצרה. בארנקה נמצאו מאוחר יותר עשרות כדורים של תרופות ומשככי כאבים.
הוליווד כמובן ראתה דברים הרבה יותר גרועים שעשו כוכביה לאורך השנים, אבל התקופה הייתה זמן קצר לאחר אסון התאומים, וריידר הייתה אחראית לסקנדל הצהבהב הראשון של סלב הוליוודי לאחר הטרגדיה. המקרה השערורייתי שלה סיפק לתקשורת ולציבור הזדמנות לאתנחתא מהאבל והעצב – רק שלרוע המזל של ריידר, זה היה על חשבונה. "זה היה מאוד מביך. אני זוכרת שכולם דיברו על זה. היה יום שבו עסקו במקרה שלי יותר מאשר בתפיסתו לכאורה של בן לאדן".
ריידר שילמה על הסחורה הגנובה, אך משרד התובע בלוס אנג'לס לא היה מוכן לוותר לה כל כך בקלות, הקים צוות של 8 אנשים וסירב להגיע איתה לפשרה מחוץ לבית המשפט. בסופו של דבר, לאחר משפט שארך שישה ימים, הרשיע אותה בית המשפט רק בחלק מהסעיפים בהם הואשמה, וגזר עליה 3 שנות מאסר של תנאי, 480 שעות שירות קהילתיים, 3,700 דולר קנס ותשלום פיצויים של 6,355 דולר.
16 צפייה בגלריה
הסיחה את הדעת מהטרגדיה. ריידר בכניסה לבית המשפט, מוקפת בצלמי פפראצי
(צילום: GettyImages)
ריידר סיפרה לאחר מכן: "לא ממש הרגשתי אשמה כי לא פגעתי באף אחד. אם הייתי פוגעת פיזית במישהו או מזיקה לאדם אחר, זה היה סיפור שונה".
ולגבי מה שחשבה לעצמה כשניסתה לגנוב באותו רגע ידוע לשמצה, ובכן – היא פשוט לא הייתה בפוקוס. ריידר הסבירה שבתקופה שקדמה לאותו יום הייתה בדיכאון והתמכרה למשככי כאבים: "חודשיים לפני כן שברתי את הזרוע ב-2 מקומות, והרופא, שהיה שרלטן, נתן לי הרבה דברים שלקחתי בתחילה כדי להתגבר על הכאב. אבל אז את מגיעה לשלב מוזר שבו את לא יודעת אם באמת כואב לך, אבל ממשיכה לקחת את משככי הכאבים". היא הוסיפה: "באופן מוזר, המעצר היה ברכה, מכיוון שלא יכולתי להמשיך לקחת את הכדורים האלה". רישיון הרפואה של אותו רופא אגב, ג'ולס לוסמן, נשלל זמן קצר לאחר התקרית של ריידר.
כולם אוהבים סיפור קאמבק טוב
לאחר שהסתיים המשפט, ריידר עברה לסן פרנסיסקו להתגורר ליד משפחתה ולקחה פסק זמן להתאוששות. כשחזרה ללוס אנג'לס כעבור כמה שנים – גילתה שהוליווד, שגם כך לא הייתה חביבה אליה בשנים האחרונות, לא חיכתה לה: "לקחתי הפסקה של כמה שנים ולא הבנתי כמה היא מסוכנת עבור הקריירה שלי. תמיד אמרו לי שאני חייבת להמשיך לעבוד כדי להישאר רלוונטית, וכשחזרתי באמת היה רגע שבו שאלתי את עצמי 'לאן כולם נעלמו?'".
בשלב הזה היה נראה שאפשר להספיד את הקריירה של ריידר ולאחל לה הצלחה בהמשך הדרך, אבל מי שעשה זאת לא לקח בחשבון דבר אחד – הוליווד מתה על סיפורי קאמבק טובים. לקח קצת זמן עד שזה קרה, היא כיכבה בסרטים קטנים, התארחה בסדרות טלוויזיה ועשתה תפקיד מפתיע בסרט "ברבור שחור". אבל את הרנסנס הגדול שלה היא חייבת לנטפליקס, שב-2017 ליהקה אותה למה שהפכה לאחת מסדרות הלהיט הגדולות ביותר של השנים האחרונות: "דברים מוזרים". עם צאת העונה הראשונה, מי שלא דיבר על הילדה מילי בוב בראון, דיבר כנראה על הקאמבק הנהדר של ריידר, שזכתה לשבחים על תפקידה וזכתה שוב לאהבת הקהל והמבקרים כאחד.
גם בגזרה הרומנטית נראה שאין סיבה להתלונן – מאז 2011 היא נמצאת בזוגיות עם מעצב האופנה סקוט מקינלי האן, ויכול להיות שהסוד להצלחה של מערכת היחסים הארוכה הזו היא שהם שומרים עליה בפרטיות כמעט מוחלטת. פעם סיפרה ריידר שהזוגיות המאושרת של הוריה הציבה בפניה סטנדרט שלא ידעה אם אי פעם תצליח לעמוד בו: "הם מאוהבים לחלוטין, כמו שני בני עשרה, זה מביך לפעמים. היו לי מערכות יחסים שלא הצליחו, אבל כשיש לך את זה בתור מודל מוזהב לחיקוי... אלוהים". כרגע, נראה שהיא בדרך הנכונה ללכת בעקבותיהם.
היא אמנם לא הצליחה לחזור לפסגת הצלחתה, ולא בטוח שהיא בכלל מעוניינת בכך, אבל נראה שאת העשור השישי לחייה ריידר מתחילה כשהיא במקום טוב טוב ושלם.
ואי אפשר לסיים כתבה על וינונה ריידר מבלי להזכיר עוד שחקן שכוכבו דעך, אך מסיבות אחרות לחלוטין: מל גיבסון. בשנה שעברה ריידר הזכירה לכולנו עד כמה רעיל הוא הכוכב המסוקס שאהבנו פעם, כשחשפה בריאיון עם מגזין GQ שבשיחה איתו ב-1996, גיבסון כינה אותה "חומקת מתנורים" ושאל את ידידה ההומו: "רגע, אני הולך להדבק עכשיו באיידס?".
ריידר סיפרה שגיבסון ניסה להתנצל לאחר מכן על מה שאמר, אך היא סירבה לקבל את ההתנצלות. כמובן שמטעמו של גיבסון נמסר לאחר מכן שאין בדברים האלו שום אמת: "וינונה שיקרה על כך לפני למעלה מעשור כשדיברה עם העיתונות והיא משקרת על כך גם כעת. היא גם משקרת לגבי ניסיון ההתנצלות של מל, הוא אכן יצר איתה קשר כדי להתעמת איתה על שקריה והיא סירבה לדבר איתו". העיתונאי (הלא יהודי) ג'ו אצטרס תמך בדבריה של ריידר, וסיפר שגם הוא שמע את גיבסון מכנה יהודים באותו כינוי, כמו גם "יהודונים" וכינויי גנאי נוספים.
ריידר הגיבה: "אני מאמינה במחילה ובסליחה, ומקווה שמר גיבסון מצא דרך להתמודד עם השדים שלו, אבל אני לא אחת מהן".
