"מגיע לי לקבל תשומת לב. אני מוכשרת, אני צעירה, אני לוהטת. ועבדתי קשה", מכריזה ליזו בריאיון השער למגזין People שיוצא השבוע. בגיל 33 (טוב, בחודש הבא 34) ליזו הפכה לשם מוכר בכל אמריקה. היא פרצה לחיינו בשנת 2019, אז הוציאה לאור את אלבומה השלישי Cuz I Love, שהגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד. מאז הספיקה הזמרת להוציא עוד מספר להיטי ענק ולא פחות חשוב - לחגוג את הצבע שלה, את הגוף שלה ואת הנשיות שלה.
"מגיע לי להיות באור הזרקורים", היא אומרת ומבהירה כי עבדה קשה מאוד בשביל הרגע הזה. אפילו היה לה תיאור מאוד ציורי לכך: "גרתי גבוה על גבעה מעל לוס אנג'לס. זה נמצא באחד מהנתיבים המטעים עם מלא מעקפים אליהם - בדיוק כשאתה חושב שהגעת - יש עוד גבעה. ואז עוד אחת. ואז שער גדול גם דלת קטנה ונסתרת. זו פחות או יותר הייתה הדרך שלי להצלחה, הייתי צריכה לפרוץ".
היא נולדה בדטרויט בשם מליסה ויוויאן ג'פרסון לאמא שרי, בעלת עסק קטן, ואבא מייקל, יזם שהלך לעולמו כשהייתה בת 20. היא מספרת שתמיד הייתה חנונית, כזו שנגנה על חליל צד והייתה חלק מהתזמורת של יוסטון. מי שנתן לה את ההשראה לשם ליזו היה ג'יי זי, שבזכותו ה-S של ליסה הפכה ל-Z. ואז גם היה לה ברור מה היא רוצה לעשות - לגרום שינוי. "גדלתי במשפחה שהייתה מאוד גאה בצבע השחור שלנו. הורי תמיד סיפרו לי רק את האמת. אני לא חושבת שאבא שלי רצה לספר לנו על הרציחות הנוראיות שאנשים שחורים עוברים כל הזמן, אבל להורים שחורים יש את האחריות הזו ליידע את הילדים שלהם ולהסביר להם מה יכול לקרות. הם לימדו אותי בגיל צעיר מאוד איך אמריקה מתייחסת לשחורים, איך אמריקה מתייחסת לנשים שחורות. וראיתי מהר מאוד איך אנחנו מתייחסים לאנשים שמנים".
המודעות לנושא הוציאה את הצד הציני שבה, היא מספרת. "אמרתי כזה 'אוקיי, בסדר. מה אני יכולה לעשות עם זה? איך אני יכולה להפיק מזה את המיטב?'. לא הייתי אמורה לשרוד, לא הייתי אמורה להגיע עד לכאן. לא הייתי אמורה להיות מיליונרית ולא הייתי אמורה להיות סמל מין. למעשה, לא הייתי אמורה להיות על השער של המגזין - אבל אני כן. אז איך אני יכולה להפוך את זה למשתלם?"
את השיר Truth Hurts היא הוציאה בשנת 2017 אבל זה לקח שנתיים עד שהוא הפך ללהיט מוזיקלי ולהצלחה מסחררת בטיק טוק. לאט לאט היא הפכה לאחת הזמרות המובילות. היא זכתה בשלושה פרסי גראמי, שני פרסי Soul Train ומיליוני מעריצים. וכמובן שגם הגוף שלה הפך לשיח - שהיא עצמה עודדה בעזרת פוסטים פרובוקטיביים. "בסדר, כולנו יודעים שאני שמנה. אני יודעת שמנה וזה לא מפריע לי. אני אוהבת להיות שמנה כי אני יפה ובריאה. אז אפשר להמשיך הלאה?"
ליזו הוסיפה: "אני לא הבחורה השמנה היחידה והגיע הזמן להשתחרר מהחשיבה הזו, מהקופסה הקטנה הזו שנכנסנו לתוכה. אני חושבת שיש לי גוף ממש לוהט! אני בודי אייקון ואני מאמצת את זה יותר ויותר. אולי אין לי את מבנה הגוף האידאלי של אנשים אחרים אבל מה שאני עושה זה ליצור סטנדרט יופי משלי - ויום אחד רק זה יהיה הסטנדרט".
זו כמובן לא הפעם הראשונה שליזו חוגגת את הגוף שלה ואת הנשיות שלה. בספטמבר 2020 דיברה על הנושא בריאיון למגזין "בילבורד", ואמרה: "תמיד הייתי צריכה להפוך שונאים למברכים. זה הקטע עם השירים שלי ועם ההופעות החיות, מעולם לא איבדתי את המנטליות הזו של 'אני צריכה לנצח אותך', לא גדלתי ככה".
בחודש פברואר האחרון פרסמה הזמרת סשן תמונות וקטעי וידיאו בעירום, תחת הכיתוב "אומנות", והוסיפה: "אם אתה אוהב אותי - אתה אוהב את כולי. אתה לא יכול לבחור. עלינו לאוהב ללא תנאי אחד את השנייה ולהתחיל באהבה ללא תנאים לעצמנו. קחו רגע ותחשבו על כל מה שמונע מאיתנו את החופש של אהבת אמת. שחררו את עצמכם, מגיע לכם אהבה".
וזה נכון, תמונות העירום של ליזו הן לא שגרתיות - הן חשופות, עוצמתיות ובעיקר אמיצות. תחת תרבות הפוטושופ ההולכת ומתעצמת ברשתות החברתיות, כשנשים דקיקות מרגישות את הצורך לשפץ ולהעלים כל פגם אפשרי, ליזו נעמדת, עירומה - תרתי משמע, וחוגגת את הגוף שלה, את הנשיות שלה - את עצמה. או בשפת הרשתות החברתיות - בלי פילטרים.
