השחקנית מרישקה הרגיטאי היא זן נדיר בנוף הטלוויזיוני. בזמן שסדרות באות והולכות - במיוחד בימים אלו שמעטות זוכות להאריך ימים – הרגיטאי מככבת על המסך כבר 25 שנה, בתור אותה דמות באותה סדרה: הבלשית אוליביה בנסון ב"חוק וסדר: מדור מיוחד". הכוכבת, שנולדה להורים מפורסמים, חוותה טרגדיה נוראית בילדותה וגדלה להיות שחקנית מצליחה (ותומכת ישראל – היא הייתה בין הראשונים לגנות את הטבח של השביעי באוקטובר) – חוגגת היום (ג') יום הולדת 60.
8 צפייה בגלריה
איחולים לבביים. מרישקה הרגיטאי חוגגת 60
(צילום: Sean Zanni/Patrick McMullan via Getty Images)
הרגיטאי נולדה בשנת 1964 לזוג כוכבים: אמה הייתה השחקנית זוכת פרסי אמי וגלובוס הזהב ג'יין מנספילד, ואביה היה הספורטאי ההונגרי מייקי הרגיטאי, שזכה בתואר מר יוניברס והפך לימים גם הוא לשחקן (בעזרת קצת פרוטקציות מאשתו).
הרגיטאי נולדה היישר לתוך דרמה בחיי הנישואים של הוריה, שהתגרשו במקסיקו זמן קצר לפני שנולדה, אבל גילו לאחר מכן שהגירושים לא היו תקפים. עד שהיא נולדה הם כבר הספיקו להתפייס ולהיפרד שוב, ובסופו של דבר התגרשו רשמית.
בשנת 1967, כשהייתה בת שלוש בלבד, טרגדיה הכתה בחייה כשאמה נהרגה בתאונת דרכים. הרגיטאי ואחיה הגדולים היו איתה ברכב אבל יצאו כמעט ללא פגע. שנים לאחר מכן היא אמרה: "זה השאיר בחיי חור שלעולם לא אוכל למלא. לעולם לא אתגבר על זה, תמיד אהיה הילדה שאיבדה את אמה".
כשהתבגרה, היא החליטה ללכת בעקבות הוריה ולהיות שחקנית, אבל קודם מצאה הצלחה דווקא בעולם הדוגמנות: בגיל 18 היא זכתה בתחרות "מיס בוורלי הילס", ומשם נסעה להתמודד בתחרות "מיס קליפורניה" והגיעה למקום החמישי.
היא התחילה ללמוד משחק באוניברסיטת קליפורניה אבל פרשה באמצע, פשוט כי הפכה לשחקנית עובדת ועסוקה מדי: בשנת 1984 היא קיבלה את התפקיד הראשון שלה - בקליפ של הזמר רוני מיסלאפ לשיר She Loves My Car (והנה עובדה כיפית: זה גם היה קליפ הקאנטרי הראשון ששודר ברשת MTV שבדיוק החלה את שידוריה).
אחר כך הגיעו כמה תפקידים בסרטים די זניחים אבל היא מצאה חן בעיקר בעיני מלהקי הטלוויזיה: התפקיד המרכזי הראשון שלה היה בשנת 1986 בסדרה Downtown שאמנם בוטלה די מהר, אבל סללה עבורה את הדרך לשלל תפקידי אורח, חלקם בכמה מהסדרות הכי מצליחות של התקופה, החל מ"פלקון קרסט" ו"משמר המפרץ" ועד "שלושים ומשהו", "סיינפלד", "אלן" ו-ER.
בשנת 1999, הרגיטאי בת ה-35 לוהקה לסדרת בת חדשה של תוכנית הדרמה המשפטית "חוק וסדר", שהייתה אז בעונתה התשיעית. היא לא ידעה את זה עדיין, אבל הליהוק שלה הבטיח לה פרנסה קבועה לשנים רבות: הסדרה, שזכתה לשם "חוק וסדר: מדור מיוחד", החלה לאחרונה את העונה העשרים וחמש שלה והרגיטאי היא היחידה שכיכבה בכל עונותיה וגם התארחה בסדרת האם וסדרות הבת שנוצרו בהמשך (סך הכל, היא השתתפה ביותר מ-500 פרקים של הפרנצ'ייז). אפילו אלן פומפאו התייאשה והעבירה לחצי הילוך ב"האנטומיה של גריי".
בדרך לחתונה עוצרים (לדייט) בכנסייה
מעבר לכך שהיא צריכה להוקיר תודה לסדרה על חשבון הבנק שלה, היא גם הכירה על הסט את בעלה, השחקן והתסריטאי פיטר הרמן שהצטרף בשנת 2002 בתפקיד משנה. היא סיפרה בריאיון שברגע שראתה אותו חשבה לעצמה: "מי זה הקלארק גייבל הזה שנראה כמו סופרמן שאני חייבת להתחתן איתו עוד היום?"
החתונה אמנם לא התרחשה באותו יום, אבל הם יצאו לדייט ראשון – לא בסרט או במסעדה אלא בכנסייה, וזה דווקא התגלה כהצלחה: "הלכנו לכנסייה ביחד וזה היה כאילו שברק מהשמיים פגע בי. התחלתי לבכות והוא חשב שאני מתרגשת מהטקס. אבל לא, בכיתי כי נדהמתי להבין שהוא האחד". שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2004, הם התחתנו.
עשרה חודשים לאחר מכן נולד בנם הבכור, שזכה לשם המפוצץ: אוגוסט מיקלוס פריידריך, ונקרא – ניחשתם נכון, על שם החודש שבו נולד. "אין מישהי שרצתה להיכנס להיריון יותר ממני. ברגע שגיליתי, התחלתי ללבוש בגדי היריון. הבטן שלי עדיין הייתה שטוחה אבל כל כך התרגשתי". כמה שבועות לאחר מכן היא זכתה בפרס האמי ואמרה בנאום התודה: "כשילדתי את בני אוגוסט, לא ידעתי שהחודש יסתיים ככה".
באפריל 2011 משפחתם התרחבה, כשבני הזוג אימצו את התינוקת אמאיה ג'וזפין, שבלידתה גם היו נוכחים. הרגיטאי סיפרה לאתר People: שקלנו לאמץ מארה"ב ומחו"ל, דיברנו על אימוץ של תינוק מעורב ואנחנו נרגשים על כך שהפכנו למשפחה מעורבת. אנחנו כל כך שמחים שהיא כאן".
השניים הפתיעו כשחצי שנה לאחר מכן הודיעו שאימצו ילד נוסף, אנדרו ניקולס. "לא עלה בדעתנו שזה יקרה כל כך מהר, אבל משהו בתוכנו ידע שזה נכון ואמרנו 'כן, כן, כן!'. ידענו שזה הבחור שלנו. הכול הרגיש נכון, נכון מלמעלה".
היא סיפרה על החלטתם לאמץ: "איבדתי את אמי בגיל צעיר, גדלתי עם אמא חורגת ויש לי אחים למחצה, ולכן ידעתי שמשפחות מגיעות בכל מיני צורות, שאין רק דרך אחת להקים משפחה ולא מדובר רק בביולוגיה".
הרגיטאי הפכה לאם כשהייתה בת 42, ולאחרונה סיפרה לאתר People: "אני אסירת תודה על כך שאני אמא מבוגרת, אסירת תודה על כך שזכיתי להצלחה בגיל מאוחר. אני לא יודעת אם הייתי יכולה להתמודד עם זה בגיל צעיר יותר. כשהייתי צעירה, לא הייתי נוכחת, אבל ככל שהתבגרתי למדתי לקבל ולהעריך. עכשיו אני אנצור את הרגע הזה, אני רוצה לחלוק את מה שלמדתי וכשכואב, להקל איך שאני יכולה".
בנובמבר 2013 הגיעו בעלה והילדים להריע לה בזמן שקיבלה כוכב בשדרות הוליווד. היא הודתה להם בנאומה ואמרה: "אני יודעת שיום אחד תגדלו ותבינו עד כמה אתם זוהרים בחיים שלי ושל אביכם. ופיטר, אתה טוב מדי מכדי להיות אמיתי".
נישואיהם הארוכים של השניים די חריגים בנוף ההוליוודי שבו מעטים הזוגות ששורדים לאורך זמן. הרמן סיפר מה הסוד: "מעולם לא חשבתי שיהיה כל כך הרבה צחוק בחיי. לא רק צחוק אמיתי אלא האופן שבו מרישקה היא התגלמות הצחוק, של השמחה. זה האופן שבו אנחנו מוצאים את הדרך זה לזו, זו היכולת המדהימה, הנהדרת והמגוחכת שבה אנחנו יכולים לדבר על הכל אבל בסופו של דבר אנחנו יודעים שיש לנו יעד משותף, אנחנו יודעים לאן פנינו מועדות, והוא טוב ואנחנו יודעים שנגיע אליו ביחד".
היא אמרה: "הוא כל כך מצחיק ושונה מכל אחד אחר שאי פעם הכרתי. למדנו להכיר ולהבין איך לראות אחד את השנייה בצורה כל כך יפה, ועד היום אנחנו לומדים דברים חדשים זה על זו".
הסיפור הקשה שחלקה עם העולם
בשנת 2019 היא וחבריה לסדרה עלו לכותרות בנסיבות לא מחמיאות במיוחד, כשהתפרסמו מסמכי תביעה של השחקנית דיאן ניל, ששיחקה בסדרה ותבעה את בן זוגה לשעבר, ג'יי בי בן, על כך שתקף אותה והתעלל בה מינית.
לפי המסמכים, בן טען שניל, שהתמודדה בשנת 2018 על מקום בקונגרס כעצמאית, התלוננה בפני מנהלת הקמפיין שלה שרוב שחקני הסדרה היו "אנשים נוראיים" ושהרגיטאי במיוחד הייתה "כלבה אמיתית". ניל בתגובה, הכחישה שאי פעם אמרה את זה. אגב, יש סיכוי לא רע שתתקלו בה ברחוב ותוכלו לשאול אותה על כך בעצמכם: בשנה שעברה ניל היהודייה עלתה לארץ ומתגוררת כיום בתל אביב.
לאחרונה הרגיטאי חלקה עם העולם סיפור קשה במיוחד מעברה. במאמר שכתבה לאתר People היא סיפרה על אונס שעברה לפני כשלושים שנה: "גבר אנס אותי כשהייתי בשנות השלושים לחיי", כתבה.
"לא היה בזה שום דבר מיני אלא עליונות ושליטה כוחנית. הוא היה חבר, ואז כבר לא. ניסיתי כל מה שאפשר כדי לצאת מזה. ניסיתי להתבדח, להיות מקסימה, להציב גבולות, לדבר בהיגיון, להגיד לא. הוא תפס בזרועותיי והחזיק אותי חזק. הייתי מבועתת. לא רציתי שזה יתדרדר לאלימות. כעת אני יודעת שזו כבר הייתה אלימות מינית, אבל פחדתי שהוא יהפוך לאלים גם באופן פיזי. נכנסתי למצב של קיפאון, תגובה טראומתית שגרתית כשאין דרך מילוט. יצאתי מגופי.
"לא הצלחתי לעכל את זה, לא האמתי שזה קרה, שזה יכול לקרות. אז חתכתי את זה, הוצאתי את זה מהנרטיב. יש בי כעת כל כך הרבה אמפתיה לחלק שבי שעשה את הבחירה הזו, בגלל שהוא זה שסייע לי לעבור את זה. עשיתי את מה שהייתי צריכה כדי לשרוד".
הרגיטאי מספרת שהקימה עמותה למען שורדי התעללות ואלימות מינית: "רציתי לראות כיצד החלמה יכולה להיראות", סיפרה, אבל עם זאת - לא הפנימה לחלוטין את מה שהיא עצמה עברה: "מדי פעם דיברתי על מה שהאדם הזה עשה לי, אבל המעטתי ממעשיו. בעלי פיטר זוכר שאמרתי לו, 'זה לא היה אונס'".
היא מספרת שככל ששיתפה יותר ויותר אנשים, כך הבינה מה עברה: "הם היו עדינים וחביבים וזהירים, אבל הייתה חשיבות לכך שהם נתנו לזה שם. הם לא עשו את זה בגסות, 'את חייבת להתמודד עם מה שקרה', אלא יותר להסתכל על מה שקרה בבהירות: 'כך קוראים לזה כשמישהו אונס מישהו אחר, אז בזמנך, זה יכול לעזור אם תשווי את זה למה שקרה לך'. ואז הגעתי להבנה, כעת אני יכולה לראות בבהירות את מה שנעשה לי".
היא מוסיפה: "לגבי עשיית צדק, חשוב להגיד שזה יכול להיות אחרת עבור כל שורד. עבורי, אני רוצה הודאה והתנצלות, 'אני מצטער על מה שעשיתי לך. אנסתי אותך. אין לי תירוץ'. זו ההתחלה".
היא גם מסבירה שהיא רוצה שאנשים שחוו תקיפות מיניות, ירגישו שהם יכולים לדבר על כך בפתיחות כמו שמדברים על נושאים קשים אחרים: "תספרו למישהו שהתגברתם על סרטן, וישמחו עבורכם. אני רוצה שזו תהיה גם התגובה לשורדי התעללות מינית. אני לא רוצה שהקורבן יחוש בושה, הבושה שייכת לתוקף – הם אלו שביצעו את הפשע הנוראי הזה". היא מוסיפה שהיא גם רוצה לראות את האלימות הזה מגיעה לקיצה: "היא קיימת בגלל יחסית הכוחות הקיימים... הם מעודדים מחשבות כמו 'כנראה שעשיתי משהו שעודד את זה' והחברה שלנו מסכימה: 'כן, הבאת את זה על עצמך'. זה שגוי וחייב להסתיים. האלימות תיגמר כשמבנה הכוח ישתנה".
את המאמר היא מסיימת במילים: "אני עומדת להיות בת 60, ואני אסירת תודה על המקום שבו אני נמצאת. אני מוצפת בחמלה עבור כל אלו מאיתנו שסבלו, ואני גאה בתהליך שאני עדיין עוברת. חייתי סיפור פמיניסטי מושלם, חייתי כך בהרבה דרכים דרך 'חוק וסדר' וגם בחיי האישיים. ואני אסירת תודה על כך ורוצה להעביר את זה הלאה".
