״אני נשלט על ידי משפחה שמעדיפה יחסי ציבור מעל לכל דבר אחר״. הדרמה סביב משפחת בקהאם מסרבת להירגע והפעם: הבן הבכור ומושא המריבה ברוקלין שובר שתיקה.
בפוסט שפרסם בקהאם הצעיר בעמוד האינסטגרם שלו, כתב: ״שתקתי במשך שנים ועשיתי כל מאמץ אפשרי כדי לשמור על העניינים האלה פרטיים. למרבה הצער הוריי והצוות שלהם המשיכו לפנות לתקשורת ולא הותירו לי ברירה אלא לדבר בשם עצמי ולספר את האמת על חלק מהשקרים שפורסמו.
״אני לא רוצה להתפייס עם המשפחה שלי. בפעם הראשונה בחיי אני לא נשלט - אני עומד על שלי. במשך כל חיי הוריי שלטו בפרסומים על המשפחה שלנו. פוסטים ברשתות, אירועים משפחתיים ומערכות יחסים לא אותנטיות היו חלק בלתי נפרד מהחיים אליהם נולדתי. לאחרונה ראיתי במו עיניי כמה הם ירחיקו לכת כדי להפיץ שקרים בתקשורת, בעיקר על חשבון אנשים חפים מפשע. הכל כדי לשמר את החזות שלהם. אבל אני מאמין שהאמת תמיד יוצאת לאור״.
ברוקלין, שכנראה לא הקדיש רגע לקריאה שניה והקיא את כל שעל ליבו, המשיך: ״ההורים שלי מנסים להרוס את מערכת היחסים שלי. זה התחיל עוד לפני החתונה וזה לא הפסיק. אמא שלי ביטלה את תפירת השמלה של ניקולה ברגע האחרון - למרות שניקולה התרגשה ללבוש שמלה בעיצובה וברגע האחרון נאלצה לחפש בדחיפות שמלה חדשה. שבועות לפני היום הגדול שלנו ההורים שלי לחצו עליי שוב ושוב וניסו לשחד אותי כדי שאסיר מעליי את הזכויות על שמי, מה שהיה משפיע עליי, על אשתי ועל ילדינו העתידיים״.
בקהאם הצעיר הוסיף וסיפר שאימו קראה לו ״מרושע״ לאחר שהזמינו את המטפלת שלו ואת הנני של ניקולה לשבת איתם בשולחן והוסיף כי ״בלילה שלפני החתונה בני משפחתי אמרו לי שניקולה לא מהדם שלנו ולא קרובת משפחה״. וזה מסלים: ״מאז שהתחלתי לעמוד על שלי מול משפחתי קיבלתי אינספור התקפות מהוריי - גם בפרטי וגם בפומבי. אפילו האחים שלי נשלחו לתקוף אותי ברשתות החברתיות - לפני שהם חסמו אותי.
״אמא שלי גנבה את הריקוד הראשון שלי עם אשתי, שתוכנן שבועות מראש. מול 500 אורחים, מארק אנתוני קרא לי לבמה - זה היה מתוכנן להיות הריקוד הרומנטי שלי עם אשתי, אבל במקום זה אמא שלי חיכתה לרקוד איתי. מעולם לא הרגשתי מושפל ככה. רצינו לחדש את הנדרים כדי שנוכל ליצור זיכרונות חדשים מיום החתונה שלנו, כאלה שיביאו לנו שמחה ואושר. לא חרדה ומבוכה״.
לסיכום הפוסט הארוך והמאשים, כתב: "הנרטיב שאשתי שולטת בי הוא הפוך לחלוטין. נשלטתי על ידי ההורים שלי במשך רוב חיי. גדלתי עם חרדה עצומה, ובפעם הראשונה בחיי, מאז שהתנתקתי מהמשפחה, החרדה הזו נעלמה. אני מתעורר כל בוקר אסיר תודה על החיים שבחרתי והשלווה שמצאתי".
