עבור ילדי דור ה-y, השם פראן דרשר מיד מעלה חיוך על הפנים. מדובר בשחקנית שמזוהה באופן מוחלט עם הסיטקום "נני", שהייתה להיט בשנות ה-90 ועד היום אפשר ליהנות ממנה בשידורים חוזרים - כשהיא עוברת בהצטיינות את מבחן הזמן. אלא שלמרות החיוך הנצחי והאנרגיות הבלתי נגמרות של דרשר (כמו גם הקול הייחודי), מדובר באישה שעברה חיים לא פשוטים בכלל.
בחודש ספטמבר האחרון חגגה השחקנית את יום הולדתה ה-65 והיא רלוונטית מתמיד: היא יושבת ראש ארגון גילדת שחקני המסך, היא פעילה מאוד באינסטגרם, וכעת היא גם הפנים החדשות של ThredUp - חנות און ליין בה ניתן לקנות ולמכור בגדים יד שנייה באיכות גבוהה. בקמפיין אליו הצטלמה, דרשר מככבת עם בגדים המזכירים את אלו שהייתה לובשת בתקופתה כפראן פיין ב"נני". את הפריטים עיצב דניאל סילברשטיין, והקולקציה המחודשת ששואפת לצמצם זיהום סביבתי, קיבלה את השם "דרשר". "אני חושבת שהמעבר לאופנה שתוכל להמשך זמן רב זה בהחלט חלק מהמעבר למאה ה-21, להשאיר מאחור את כל הפסולת והמנטליות החד-פעמית של המאה ה-20", אמרה דרשר בריאיון למגזין "ווג".
כאמור, דרשר היא לא רק פעילה חברתית סביבתית, אלא אישיות אקטיביסטית ואף הקימה את ארגון Cancer Schmancer אחרי שהחלימה מסרטן צוואר הרחם. היא אמנם החלימה לגמרי והיום נקייה מסרטן, אך זו ממש לא הייתה ה"מכה" הראשונה בחייה של השחקנית, שלמרות החיוך הענק והצחוק שנשמע למרחקים, עברה חיים לא קלים בכלל.
דרשר נולדה בקווינס (ולא, היא לא עבדה בחנות כלות) לסילביה, יועצת כלות ומורטי, מנתח מערכות ימיות. וכן, הם בהחלט היו יהודים. היא למדה בתיכון הילקרסט ושם הכירה את מי שהיה אהוב נעוריה והפך לבעלה הראשון, פיטר מארק ג'ייקובסון. עוד בתיכון פיתחה דרשר את תשוקתה למשחק והצטרפה ללימודי הדרמה בבית הספר, יחד עם ריי רומנו ("כולם אוהבים את ריימונד"). בשנת 1973 היא קטפה את תואר הסגנית הראשונה בתחרות "מיס ניו יורק טינאייג'ר".
היא התפרסמה לראשונה בסרט "שיגעון המוזיקה" בשנת 1977 ובהמשך השתתפה בסרטים נוספים בהם "רגטיים" ו"ספיינל טאפ" אך הפריצה הגדולה הגיעה בשנת 1993, עם הסדרה "נני" שהפכה מיד ללהיט. את התוכנית כתבו דרשר וג'ייקובסון והסדרה שאבה השראה מחייה ודמויות ושמות רבים (למשל סבתא יטה) היו על מכריה וקרובי משפחתה. הסדרה זכתה בפרס רוז ד'אור ובפרס האמי. "עשינו קריירה מהקול שלה. אני כותב והיא פשוט מקריינת את זה", אמר ג'ייקובסון בריאיון עבר, וסיפר על חווית הכתיבה המשותפת. "פראן ואני נהגנו לשבת יחד במרתף ולצפות בקומדיות וככה יצרנו יחד את 'נני'".
ג'ייקובסון ודרשר לא סתם כתבו יחד, הם היו כאמור בני זוג וחברים הכי טובים. הוא גם היה איתה כשעברה אונס אכזרי בביתה, בשנת 1985. "נאנסתי באיומי אקדח. הייתי בת מזל כי שרדתי וחייתי כדי לזהות אותו ולראות אותו נידון ל-150 שנות מאסר - בלי שחרור על תנאי", סיפרה השחקנית בחודש מאי האחרון, בארוחת הערב של עמותת UN Women for Peace התומכת בנשים שחוו פגיעה מינית. "בסופו של דבר ובזכות הזיכרון הצילומי שלי עזרתי למשטרה עם שרטוט מדויק של האנס, על סמך זה הם הצליחו לתפוס אותו", אמרה בריאיון ל-CNN.
שני הגברים שפרצו לדירתם של דרשר ובעלה קשרו את ג'ייקובסון, ואנסו את דרשר וחברה נוספת שהייתה איתה, תוך כדי שהם מכריחים את ג'ייקובסון לצפות. "הרגשתי שאני מרוסקת למיליון חתיכות", סיפרה השחקנית בריאיון "פוקס ניוז" באוגוסט 2020. "לקח לי לפחות שנה עד שבכלל הרגשתי שאני קרובה ל-להיות אני. אני זוכרת שהייתי פעם אחת במסעדה עם המנהל שלי, אכלנו צהריים ואחד הנערים שהיה במקום הפיל מגש ואני ממש קפצתי מהכיסא שלי וצרחתי. כולם הסתכלו עליי בזמן שהתגנבתי חזרה לכיסא שלי".
פראן דרשר מדברת על האונס שעברה
בסרט Fran Drescher: In My Own Words ששודר באותו החודש סיפרה על האירוע האכזרי, שהותיר אותה עצבנית וחסרת יכולת להתמקד בדברים רבים אחרים. "את מרגישה שאת על הקצה, שאת לא את. את ממשיכה לשאול את עצמך שאלות כמו 'מה היה קורה אם הייתי עושה את זה?' או 'אולי אם לא הייתי חוזרת הביתה אלא יוצאת לארוחת ערב עם אנשים אחרים' ובלה בלה בלה. אולי זה לא היה קורה. הלכנו לטיפול, קיבלנו את הכלים הדרושים כדי לא לשקוע ברגעי האימה והמוח שלי כל הזמן אומר ש'הם נתפסו עכשיו, הם כלא, אנחנו בסדר'. את יודעת את כל זה, ועדיין, לעיתים קרובות מאוד כשאת עוברת חוויה נוראית את נתקעת באותו הרגע וממשיכה להריץ בראש, בלופ, את רגעי האימה. אבל צריך לדעת איך לעבור את זה, להמשיך הלאה בחיים".
דרשר הוסיפה ואמרה כי היא חשה אמפתיה רבה לקורבנות של פשעים מסוג זה שמעולם לא קיבלו סגירת מעגל מכיוון שהתוקפים שלהם לא נתפסו או הובאו לדין, והוסיפה כי היא מרגישה מזל גדול על כך שבמידה מסוימת הצליחה לסגור מעגל. "לפני שהבחור נעצר, כל הזמן הסתכלתי לצדדים, כל אחד שעבר, חשבתי לעצמי 'אולי זה הוא?'. את פשוט נכנסת לטראומה".
מוקדם יותר השנה סיפרה השחקנית כי מי שבאמת שינה את חייה היה הכלב שלה. "אני שורדת שהצליחה להמשיך בחייה למרות הטראומה ולעיתים נדירות אני לבד בלי כלב השירות שלי ואני נדהמת מזה שאני הולכת ברחובות יותר רגועה, עוברת בין שדות התעופה, נכנסת לחדרי מלון - תמיד עם החבר שלי, בן הלוויה והמגן שלי. יש לי חיים מלאים ועשירים בהנאה ובמטרה כאחד".
כמה שנים לאחר האונס נאלצה השחקנית לשחזר את החוויה הקשה שעברה כשסיפורה דלף לאתרי התקשורת. "אני אפילו לא חושבת שהתמודדתי עם זה כמו שצריך. שיטת ההחלמה שלי הייתה להרים את עצמי, 'לנקות את האבק' ולהמשיך הלאה. לא להתעכב על כלום - כולל הכאב שלי. ופתאום שיחקתי ב'נני' ואחד מהמגזינים הוציא את הסיפור הזה והתייחס לזה כאילו זה קרה עכשיו. אנשים צלצלו להורים שלי ואפילו ניסו ליצור קשר עם האנס, שישב בכלא וסירב להיפגש איתם, אבל כל העניין הזה גרם לי לרגרסיה. למזלי, באותה התקופה הייתי במקום אחר ויחד עם המטפלת שלי אפשרתי לעצמי לחוות את מה שלא חוויתי עשר שנים לפני כן".
בשנת 1999 הודיעו דרשר ובעלה כי הם מתגרשים. זמן קצר לאחר מכן יצא ג'ייקובסון מהארון וחשף וכי הוא הומוסקסואל. "חיינו חיים הטרוסקסואלים", סיפר בריאיון לאופרה ווינפרי בשנת 2011. "לא היו לי רומנים מהצד או משהו כזה, חשבתי שאני סטרייט". לאחר התקיפה שהוא ודרשר עברו החל ג'ייקובסון ללכת לטיפול. "דחקתי הצידה את כל המחשבות המיניות שהיו לי לאחר התקיפה וכעסתי. כעסתי כי הייתי חושב על זה שוב ושוב ולא ידעתי מה לעשות עם זה", הודה.
שנה לאחר הגירושים, בשנת 2000, אובחנה דרשר כחולה בסרטן צוואר הרחם ונאלצה לעבור כריתת רחם מיידית. לא פעם טענה כי היא מאמינה שהלחץ והטראומה שעברה לאחר האונס היו הגורמים לאבחון הסרטן שלה, 15 שנים מאוחר יותר. "חוויתי טראומה כקורבן אונס ובמשך שנים לא באמת הבנתי איך זה השפיע עליי רגשית. פשוט המשכתי בחיים שלי", אמרה בחודש מאי האחרון ל-Page Six, במהלך השקת הספר N is for The Nanny (שכל הכנסותיו נתרמו לחקר הסרטן). "אני מאמינה שזה לא צירוף מקרים שלא התמודדתי עם האונס ובסופו של דבר סיימתי עם סרטן גינקולוגי". ולא רק האונס, דרשר הפנתה גם אצבע מאשימה לכל הרעלים שכולנו צורכים. "האמריקנים חשופים לרעלים, מחלות כרוניות ולתלות בסמים. הגיע הזמן להתחיל לבחון מה באמת מחליש את המערכת החיסונית שלנו".
דרשר ניצלה את הבמה כדי להסביר כי המשימה האמיתית שלה היא לנסות לגרום לכך שהציבור האמריקני - והעולם כלו יחילו לשאול את עצמם מה אנחנו עושים לא בסדר ברמה שגורמת לנו להיות כל כך חולים. "אנחנו חייבים לצאת מעסקי הכימיקלים ולחזור לימים בהם גידלו תרופות בגינה של סבתא. דברים בעלי ריח חזק, בדים נטולי קמטים, מזון תעשייתי, מוצרי טיפוח - הכל מלא בכימיקלים".
על ההתמודדות עם מחלת הסרטן כתבה בספרה Cancer Schmancer, שיצא לאור בשנת 2002, ולסיור הרשמי בניו יורק הזמינה את ג'ייקובסון. "הוא אמר לי בטלפון שהוא לא רוצה שיפתיעו אותי כשאני באמצע מסיבת עיתונאים ואחד מהם פתאום ישאל האם אני יודעת שבעלי חי כהומו", סיפרה דרשר בריאיון לווינפרי. "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שג'ייקובסון הומו. לא דו מיני. ומאז בנינו מחדש את החברות שלנו".
בשנת 2011 שיתפו השניים שוב פעולה, הפעם בסיטקום "גרושים באושר". התוכנית רצה במשך שתי עונות והתבססה, פחות או יותר, על מערכת היחסים של השניים. דרשר גילמה בעלת חנות פרחים שגילתה כי בעלה מזה 18 שנים הוא הומו. עד היום דרשר וג'ייקובסון קוראים זה לזה נפשות תאומות - רק בצורה אחרת. הם יוצאים לחופשות יחד, מבלים בארוחות ערב ולמעשה עושים הכל יחד. "זו אהבה עמוקה", אמר ג'ייקובסון בטקס פרסי LGBTQ+ Real To Reel בשנת 2015.
"יש לי סוחר אומנות הומו, רופא עור הומו ושלא לדבר על הספר שלי", אמרה בשנת 2015 בטקס פרסי Stonewall Community Foundation, לאחר שנשאלה כיצד לא הבחינה שבעלה הומו. "ויש לי בעל לשעבר שהוא הומו. אנשים תמיד שואלים אותי איך לא ידעתי. הוא אומנם אוהב אופנה ובגדים אבל עשינו הרבה מאוד סקס, רק שבראש שלי לא ידעתי שהוא מזיין את הברמן".
בשנת 2014 נישאה דרשר בפעם השנייה, הפעם ליזם ההייטק ההודי-אמריקני שיבא איידוראי. השניים מיסדו את הקשר בבית החוף של דררש אך כמה חודשים לאחר מכן הוא אמר כי "לא מדובר בחתונה או נישואים רשמיים אלא בחגיגת החברות שלהם בטקס רוחני עם חברים ומשפחה", ושנתיים לאחר מכן בני הזוג נפרדו.
מאז דרשר רווקה, אך בתקופה שאחרי הגירושים, סיפרה, כי נהגה לצאת לבלות ולהכיר. "כשהתגרשתי לראשונה והייתי בשנות ה-40 המוקדמות לחיי, הייתי כמו חיה שהוציאו מגן החיות", נזכרה דרשר בריאיון לחדשות E בחודש מאי האחרון, והוסיפה כי בדרך עברה כמה דייטים מהגיהנום. "הייתי בדייטים שבמהלכם נקלעתי לריב עם הבחור על איך נגדל את הילד הדמיוני שיהיה לנו כי זה היה ברור לגמרי שהיו לנו סגנונות שונים מאוד של הורות. כל מי שאי פעם אומר משהו שאפילו מרמז על דעה קדומה זה הופך להיות מיד ל'אוקיי, יש לי כאב ראש, אנחנו לא נזמין ארוחת ערב'".
השחקנית הוסיפה וסיפרה על ההתנסות באפליקציות היכרות, וציינה שגם שם לא נרשמה הצלחה מסחררת. "ניסיתי וגיליתי שאף אחד מהגברים שם לא כן לגבי איך שהוא מציג את עצמו. הם לא היו מוצלחים כפי שהפרופיל שלהם טען. אני חושבת שחלקם עישנו, חלקם זייפו את הגיל שלהם ולמרות שהייתי עם בחורים פחות מצליחים ממני למדתי בדרך הקשה שזה כיף לזמן מה, אבל בסופו של דבר הם מתחילים לכעוס על זה שאת משלמת על הכל ושיש לך יותר ממה שיש להם - זה פוגע להם באגו הגברי ואני לא הולכת לעשות את זה יותר. זה כואב לי מדי, אני לא רוצה לכעוס על ההצלחה שלי. אני חושבת שכרגע אני נמצאת במקום של לחפש את עצמי אחרי מערכת היחסים האחרונה שלי וכמובן שגם בתקופת הקורונה עברתי תקופה שבה קצת נכנסתי למערכת יחסים עם עצמי וזה הולך טוב מאוד".
את דרשר ניתן עדיין לראות (ולשמוע) מדי פעם בתפקידי אורח בסדרות מצליחות, למעשה רק בחודש מרץ האחרון התארחה בסדרה "אדוני ראש העיר" לצד השחקן טד דנסון, אך זה לא כל מה שמשאיר אותה בתודעה: היא הפכה לכומרה מוסמכת בכנסיית יוניברסל לייף, מתוך הרצון לנהל באופן חוקי טקסי חתונה בקהילה הגאה, היא השתתפה במופע "סינדרלה" בברודווי כדי לגייס תרומות לעמותת Equity Fights AIDS Bonnet Competition ולמעשה מקדישה את חייה בניסיון לעשות טוב ולהפוך את העולם למקום קצת יותר נעים.
בשנת 2008 מונתה דרשר לדיפלומטית ציבורית לבריאות האישה מטעם הממשל של ג'ורג' וו. בוש. היא יצאה לסיבוב ברחבי העולם, תמכה במאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ארצות הברית, עבדה עם ארגוני בריאות וקבוצות נשים כדי להעלות את המודעות לגילוי הסרטן.
בשנת 2021 נבחרה דרשר לנשיאת ארגון גילדת שחקני המסך - איגוד עובדים אמריקני המייצג כ-160,000 שחקני קולנוע וטלוויזיה, עיתונאים, אנשי רדיו, אמני הקלטות, זמרים ואנשי מדיה אחרים ברחבי העולם. "אני מתכבדת לשרת את האיגוד שלי", אמרה בהצהרה רשמית שמסרה. "יחד ננווט דרך הזמנים הבעייתים של משבר בריאות עולמי ויחד נקום כדי לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב - לבדר. אסור לנו לשכוח את התרומה החשובה שאנחנו תורמים למיליוני אנשים בכל יום כשהם קונים כרטיס כדי לשבת בתיאטרון או מדליקים את מכשיר הטלוויזיה שלהם".
בשנים האחרונות, היא הפכה לפעילה מאוד ברשתות החברתיות עם חשבון אינסטגרם של מעל ל-800 אלף עוקבים ועוד 150 אלף בטיקטוק. היא מדברת שם על המטרות החשובות בחייה, מעודדת אנשים להצביע, להיבדק, ולא שוכחת להעלות סרטונים עם "אמא שלה", השחקנית רנה טיילור ששיחקה לצידה ב"נני".
