אם מישהו תהה מה ג'יי זי עושה בימים שבהם הוא לא מנהל אימפריה עסקית בשווי מילארדים, חי את חייו כגבר שנשוי לביונסה, מנוהל על ידי בלו אייבי קרטר או מבלה עם הילדים סר ורומי - התשובה הגיעה בסוף השבוע בפילדלפיה: הוא עדיין יודע להביס ראפרים מבלי לנקוף אצבע.
לרגל ציון 18 שנים של פסטיבל Roots Picnic, של, ובכן, להקת הרוטס, ג'יי זי (שון קרטר) עלה לבמה להופעת הסולו הראשונה שלו מזה שש שנים, עם אפרו וגישה של רוקסטאר שהזכירו יותר את תחילת הקריירה מאשר את איש העסקים המלוטש של העשור האחרון.
7 צפייה בגלריה
באיזה קטע אתם מדברים על אשתי? ג'יי זי והגברת הראשונה
(צילום: Geoffroy Van Der Hasselt/AFP)
אבל מה שבאמת גרם לרשת להיכנס לסחרור זאת לא הנוכחות של ביונסה בחזרה הגנרלית וגם לא בלו אייבי שתיעדה את אבא בזמן אמת - אלא ארבע דקות של פריסטייל שנשמעו כמו מסיבת פרידה מכל מי שהעז בשנים האחרונות להזכיר את שמו של הוב ולרמוז שזמנו עבר. כרגיל אצל ג'יי זי, זה לא היה רק דיס. זו הייתה הרצאה.
הקורבן המרכזי היה דרייק (כרגיל) שבחודשים האחרונים ניסה למצב את עצמו כאחד שמוכן לאתגר את דור המייסדים, זאת למרות תבוסה מביכה ומשפילה לעיני כל העולם בביף מול קנדריק לאמר. ג'יי זי הגיב ישירות לשורה של דרייק מהשיר Janice STFU, שבה הראפר הקנדי הכריז כי The jig is up (הרמיזה - ג'יי זי נגמר).
ג'יי זי ענה: The jig is up, na I'm up 10, wrong chart champ, nas looked up to Hov, I never" looked up to them". בתרגום חופשי: "המשחק נגמר? אני בכלל עשר רמות מעל. אתה אלוף המצעדים הלא נכון. כולם מסתכלים עליי מלמטה - אני אף פעם לא הסתכלתי עליהם".
ואם זה לא הספיק, הוא המשיך: Them crackers got your publishing checks, go talk tough to" them, don't talk success to me. You n***as is workers, in perpetuity is how your contract is worded".
ובתרגום לבנטיני: "החבר'ה הלבנים מחזיקים בזכויות שלך ולוקחים את הצ'קים שלך, לך תאיים עליהם. אל תטיף לי על הצלחה. אתם שכירים עם חוזים שנכתבו כדי לעבוד בשביל אחרים לנצח".
הווה אומר: בזמן שדרייק מודד סטרימינג, ג'יי זי מודד בעלות.
משם הוא עבר לניקי מינאז', יריבות שהצטברה במשך שנים של עקיצות הדדיות, ביקורת על חברת התקליטים שלו רוק ניישן וטענות של ניקי כלפי ג'יי עצמו שהלכו והתגברו בתקופה האחרונה עם הקירבה הביזארית של מינאז' לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורמיזות שלה על קונגלומרט פשע בינלאומי שבו חברים הקרטרים (שהם במקרה או לא גם בסטיז של מייגן די סטליון, האישה אותה ניקי שונאת יותר מכל ומקנאה בהצלחתה בעיניים רושפות אש).
That lady back on that stuff, she sounds like she's in love with 'em. Her Ken can't even pick they kid... enough of them.
הפירוש היה ברור למדי: ג'יי זי עקץ גם את ניקי וגם את בעלה קנת' פטי (אשר הורשע בשנת 1995 בניסיון אונס ורשום כעבריין מין בארצות הברית. בנוסף להרשעה זו, יש לו היסטוריה פלילית נוספת, הכוללת הרשעה בהריגה מדרגה ראשונה משנת 2002, בגינה ריצה עונש מאסר של מספר שנים).
ג'יגה הציג את העיסוק האובססיבי של מינאז' ביריבים כמשהו שנשמע יותר כמו אובססיה מאשר כמו מלחמה - השערה נפוצה למדי גם באצל כל מי שעיניו בראשו.
הרגע שבו הקהל באמת הבין שהכל על השולחן היה כשהוא הגיע לקניה ווסט. כזכור, מערכת היחסים בין השניים התחילה בהפרייה יצירתית ומוזיקליצת שהפכה לחברית וקיבלה סיבוב אכזרי עם התפלפות של ווסט. אם פעם קניה היה האח הקטן המוכשר שהפך לשותף ל-Watch The Throne, היום נראה שג'יי זי מתייחס אליו יותר כמו קרוב משפחה רחוק שלא מפסיק להעלות פוסטים מביכים בפייסבוק ולתייג אותו. יודגש שווסט עשה את הלא יעשה והכניס לביף את הילדים של ג'יי זי וביונסה - כנראה הרגע שבו הוא חרץ את גורלו לאבדון, סופית.
על ההתבטאויות של קניה על ילדיו ירה הובה למיקרופון:
"My children are some of them, have you n***as no shame? Y'all trying to get under my skin, I really get under skin."
כלומר: "הילדים שלי הם חלק מהסיפור הזה. אין לכם בושה? אתם מנסים להיכנס לי מתחת לעור - אני זה שבאמת יודע להיכנס מתחת לעור".
ואז הגיעה השורה שנשמעה כמו סיכום של כל סאגת קניה בשנים האחרונות: "Everybody thinks they're the ones insane. You're no maniac, watch how sane he act in my presence."
קרי "כולם חושבים שהם המשוגעים היחידים. אתה לא כזה משוגע - תראה כמה שפוי אתה נהיה כשאני בסביבה".
זו כמובן לא הייתה רק ירידה. זו הייתה שלילת כל המיתולוגיה שקניה בנה סביב עצמו. במקום גאון בלתי נשלט, ג'יי זי צייר אדם שיודע בדיוק מה הוא עושה - ופשוט בוחר לעשות את זה.
וזה אולי מה שהפך את כל המופע למעניין כל כך. בגיל 56, כשכבר אין לו באמת מה להוכיח לאף אחד, ג'יי זי לא נשמע כמו ראפר שמחפש קאמבק. הוא נשמע כמו מישהו שנכנס לחדר, הסתכל סביב, הבין שכולם התחילו להתנהג כאילו הוא לא שם - ואז הזכיר להם למה כל הקרבות האלה בכלל מתנהלים בצל שהוא יצר.
חלק ממה שהופך את הפריסטייל הזה לעוד יותר מענג היא העובדה שרק לאחרונה, ג'יי זי אמר בריאיון למגזין GQ, שהוא כבר לא בטוח ש"קרבות היפ הופ" הם משהו שחייב להישאר חלק מהתרבות הענפה של הז'אנר.
בהתייחסו לעימות המתוקשר בין דרייק לקנדריק, הוא אמר: "אנחנו אוהבים את ההתרגשות, ואני אוהב את חילופי המהלומות המילוליים, אבל בעידן הנוכחי יש כל כך הרבה דברים שליליים שמגיעים עם זה, שלפעמים אתה כמעט מקווה שזה לא היה קורה בכלל. אני שונא שיש לי את נקודת המבט הזאת, כי אני יודע איך זה נשמע. זו פשוט התחושה שלי לגבי זה".
הוא המשיך והסביר שלדעתו הדברים חצו גבול: "זה כבר הלך רחוק מדי. מכניסים לזה את הילדים של אנשים. אני נשמע כמו הזקן שמנופף באצבע ומטיף מוסר, אבל אני חושב שאפשר להשיג את אותו הדבר - לפחות בכל מה שקשור לתחרות מוזיקלית - באמצעות שיתופי פעולה יותר מאשר לפרק את הכול לגורמים".
לרגע היה נדמה שמי שבעבר היה אחד האנשים שהפכו את הביף לאמנות, נשמע הרבה פחות נלהב מהרעיון שהיפ הופ חייב להמשיך לנהל מלחמות פומביות כדי להישאר מעניין - אבל כנראה שאפשר להוציא את ג'יי זי מברוקלין ולא ניתן להוציא את ברוקלין ממנו - וכך קיבלנו תצוגת תכלית של רפאר שהוא לא רק מוזיקאי אלא מונופול של בנאדם אחד - יחיד בדורו.
אחר כך הגיעו 31 שירים, אורחים כמו מיק מיל וג'זמין סוליבן, והקהל קיבל מסע נוסטלגי דרך אחת הקריירות הגדולות בהיסטוריה של ההיפ-הופ.
אבל שוב - הקהל לא יצא מההופעה הזאת מדבר על הלהיטים. הוא יצא ממנה כשהוא מדבר על הרגע שבו ג'יי זי עלה לבמה עם אפרו, לקח ארבע דקות של פריסטייל - והזכיר לחצי מהראפרים המפורסמים בעולם שהם עדיין מופיעים בספר ההיסטוריה שלו, ולא להפך.
פורסם לראשונה: 14:28, 01.06.26
