מאז מותו של יו הפנר, מייסד מגזין "פלייבוי", השפנפנות ונשותיו לשעבר מדברות באופן חופשי על קורותיהן באחוזה המפורסמת ועל חייהן לצידו. כעת אלמנתו, קריסטל הפנר (37), עומדת להוציא אוטוביוגרפיה שבה היא חושפת איך התנהלו חייהם המשותפים לאורך שנות נישואיהם בין 2012 ועד למותו בשנת 2017.
הפנר קראה לספרה Only Say Good Things: Surviving Playboy and Finding Myself, רפרנס לבקשה שבעלה ביקש על סף מותו "ספרי עליי רק דברים טובים". ובכן, הפנר לא ממש ממלאת את בקשתו האחרונה.
השנים לצדו של הפנר לא זכורות לקריסטל כחוויה טובה, זאת אפשר להבין כבר כשהיא מספרת שהיא מתכננת לחזור לשם נעוריה – האריס, מיד לאחר שתוציא תואר בפסיכולוגיה: "ברגע שאוציא את התואר, אני נפטרת מהשם, ביי".
הפנר מתלוצצת על תזמון המוות של בעלה: "זה קרה בדיוק בזמן, בתחילת תקופת "מי טו". מקריות? אני לא חושבת". בין הדברים המטרידים שעליהם היא מספרת נמצאת אטרקציית סוף השבוע שהפנר אהב במיוחד, וכונתה Sunday Funday: ימי ראשון שבהם 200 נשים צעירות ביקרו בו זמנית באחוזה. קריסטל מספרת שהוא לקח כל כך הרבה כדורי ויאגרה שגרמו לו להתחרש באחת מאוזניו – תופעת לוואי ידועה של הכדור. "הוא תמיד אמר שהוא מעדיף להיות חירש מאשר לא לעשות סקס".
קריסטל מספרת שלבעלה היו בקשות ספציפיות לגבי המראה שלה – כשהשורשים בשערה החלו לבלוט היה טופח על ראשה ורצה שתשים לק בצבעים בהירים ולא כהים. הוא גם דרש ממנה לחזור הביתה עד שש בערב כדי לאכול איתו, ארוחה שכללה באופן קבוע מרק עוף עם גבינה וקרקרים, ואחריה נהגו לצפות יחדיו בסרטים שאהב.
אבל הערב לא הסתיים כאן – בהמשך נערכה פעילות לילית על טהרת הסקס הקבוצתי: "זה היה מביך", היא נזכרת. "לא הכרתי את רוב הנשים שהיו בחדר, והיו הרבה. אף אחת לא באמת רצתה להיות שם. אני חושבת שהף חשב שהוא עדיין בן 40, והלילות האלו, הנשים והאחוזה עזרו לו להאמין בכך. הוא חשב לעצמו 'עדיין יש לי את זה'".
השניים נפגשו כשהיא הייתה בת 21 והוא בן 81 וקריסטל מספרת שהיא מודעת לכך שטענו שהתחתנה עם הפנר רק עבור כספו: "החלק הכי קשה בזוגיות שלנו היה שכולם היו מאוד שיפוטיים לגבינו. והם צדקו", היא מודה. "אם זו הייתה הבת שלי, לא הייתי נותנת לזה לקרות. רק אגיד שאם את מגיעה מילדות מאושרת ואוהבת, את בדרך כלל לא מסיימת עם מישהו שמבוגר ממך בשישים שנה".
היא מוסיפה: "כשהמשפחה שלך ענייה את מרגישה כאילו את לא שייכת לאף מקום. את מסתמכת על טוב ליבם של אחרים ומקטינה את עצמך בניסיון להשתלב. אין לך כוח משלך. ואז פגשתי את הף. בהתחלה אחוזת פלייבוי נראתה כמו מקלט, והיא לא הייתה כזו. אבל כשהבנתי את זה כבר לא היה לי לאן ללכת או משהו שהייתי יכולה לעשות עם עצמי".
4 צפייה בגלריה
"בהתחלה אחוזת פלייבוי נראתה כמו מקלט, והיא לא הייתה כזו"
(צילום: Slaven Vlasic/Getty Images)
עוד היא מספרת: "לא מזמן מצאתי תמונה שלנו מתחילת הקשר. זה כל כך עצוב, אני מסתכלת על הבחורה הצעירה שבתמונה ומרגישה עצובה עבורה. שעומד להיות רגע שהפנטזיה תיגמר והמציאות תחלחל. אבל זה שיש לו את הכסף קובע את החוקים, נכון?
"במבט לאחור, אני חושבת שסבלתי מתסמונת שטוקהולם. חלק בי ידע שאם זו הייתה אהבה אמיתית, לא היו איתנו נשים נוספות בחדר השינה. אבל גרמתי לעצמי להאמין שהוא אוהב אותי בדרך הטובה ביותר שהוא מכיר".
הפנר מספרת שמלבד התואר בפסיכולוגיה שהיא רוצה לעשות, היא גם מקווה להתחתן שוב ושהקפיאה ביציות בתקווה להקים משפחה. את השתלים בחזה היא כבר הוציאה: "החזה שלי היה גדול מדי, נראיתי כמו בובת מין מתנפחת מסין. השתלים שלי היו אביזרים, הרגשתי כאילו אני בתחפושת".
