כשהייתה הגברת הראשונה של ארה"ב, מישל אובמה פעלה על מנת להעלות את המודעות לאורח חיים בריא וספורטיבי. כעת, קרוב ל-6 שנים לאחר שהיא ובעלה ברק אובמה עזבו את הבית הלבן, יש לה מטרה חדשה: לנרמל את השיח סביב גיל המעבר אצל נשים.
בריאיון למגזין People לקראת צאת ספרה החדש The Light We Carry שייצא לאור בשבוע הבא, אובמה אומרת: "לא מדברים הרבה על גיל המעבר. אני חווה את זה ואני יודעת שכל החברות שלי עוברות אותו, אבל המידע לגביו מועט".
אובמה מספרת שהיא וחברותיה מרגישות בנוח לדבר על כך: "אנחנו נפגשות, זזות וצוחקות ואז משוחחות מעט על מה שאנחנו עוברות, למשל 'מה זה גל חום?'. יש לנו חברות שהן גניקולוגיות, שיש להן מידע אמיתי. כל זה עוזר לנו לשמור על מצב רוח טוב".
אובמה סיפרה בעבר בפודקאסט שלה שהרופא רשם לה תחליפי הורמונים כדי לעזור לה עם גלי החום, וכעת היא מסבירה: "פעם היו אומרים שזה מזיק לבריאות, אבל מחקרים חדשים מוכיחים שיש הרבה יתרונות בטיפולים של תחליפי הורמונים". היא מוסיפה: "זה מידע חדש שאנחנו לומדים. את מנסה להבדיל בין המידע והמחקרים ובין הדברים הלא נכונים. שם אני נמצאת".
עוד היא חולקת שגיל המעבר הביא עמו תופעת לוואי נוספת: עלייה במשקל. "מעולם לא נהגתי להישקל, אני מנסה לא להסתכל על המספרים אבל כשאת בגיל המעבר זה מתחיל מבלי שאת מבינה את זה. אנחנו לובשות בגדים מתרחבים ומגלות שהבגדים שלבשנו בשנה שעברה לא עולים עלינו. עליי להיזהר יותר. לא להיות אובססיבית אבל זהירה".
בנוגע לאהבתה לספורט, אובמה אומרת שהתשוקה לכך עדיין קיימת בה, למרות שאורח האימונים שלה פחות אינטנסיבי מבעבר: "אחת הסיבות היא גיל המעבר, סיבה אחרת היא בגלל הגיל. הבנתי שקשה לי לדחוק בעצמי כפי שנהגתי לעשות. זה כבר לא עובד עבורי, אז אני מותחת שריר או שמשהו מתכווץ ואני נאלצת להפסיק. זמן ההתאוששות הוא כבר לא אותו הדבר".
יחד עם זאת, היא וחברותיה עדיין מקיימות אימונים משותפים כמו שנהגו לעשות בזמן שהתגוררה בבית הלבן: "אני לא תמיד זו שמובילה את האימונים, אבל הם עדיין קורים. כל החברות שלי בריאות יותר בגלל שאנחנו עושות את זה טוב יותר כשאנחנו מתאמנות ביחד".
בסופו של יום, אובמה מקבלת בשלווה את הגיל ואת מה שהוא מביא עמו: "אני חושבת שהעור שלי בריא, יש לי עדיין שיער על הראש, אני עדיין פעילה. אלו הדברים שאני צריכה להודות עליהם. המטרה שלי כעת, במקום שיהיו לי את 'הזרועות של מישל אובמה', היא פשוט להמשיך לזוז. אם אני יכולה ללכת ולזוז, אני לא חייבת לרוץ. אני לא חייבת לנצח את כולם. הייתי צריכה לשנות את הדרך שבה אני רואה את עצמי באזור הבריא שלי".
נושאים נוספים שאובמה מתייחסת אליהם בספרה החדש הם החרדות וחוסר הביטחון העצמי שלה, שהיו כמה מהסיבות העיקריות בגללן רצתה להוציא את הספר: "בזמן המגפה וחוסר השקט הפוליטי שהיה, כולם חיפשו תשובות שיעזרו להם להתמודד. ומסיבה כלשהי, הרבה שאלו אותי איך אני מתמודדת. נאלצתי להתחיל לחשוב על כך", היא אומרת.
היא מודעת לכך שאנשים יופתעו ואולי גם לא ממש יאמינו לכך שלמישל אובמה יש חרדות חברתיות, אבל היא אומרת שזה אכן המצב: "כן, זה קשה לגברת הראשונה של ארה"ב. חשבתי שאנשים ייהנו לדעת שגם בתקופות בהן יזמתי דברים או שעזרתי לבעלי במהלך המשברים שלו, ניסיתי גם ליצור חיים רגילים עבור בנותיי. אחת הדרכים האלו הייתה להזמין אליי נשים שהיו אימהות באזור שלנו, ולהבין איך לעשות זאת תוך כדי ש-12 מאבטחים מקיפים אותך ויש סביבך הילה של חוסר נגישות. ואז אני הייתי זו שצריכה להושיט יד".
היא מסכמת: "במהלך 58 שנות חיי, אני יכולה להביט אחורה ולהגיד – כך אני מתמודדת עם הפחד. אלו הדברים שאני אומרת לעצמי כדי להתעודד. כך אני גורמת לאחרים לראות אותי בעולם שבו לא בהכרח רואים אישה שחורה וגבוהה. זו הדרך שבה אני מגנה על עצמי כשאני מותקפת. הספר מציע את כל זה".