הקומיקאית רוזי אודונל סיפרה השבוע על משהו שעשתה ברגשות מעורבים: מתיחת פנים.
בפוסט ארוך ברשתות החברתיות, הודתה הכוכבת בת ה-64 ששילמה על הפרוצדורה הרבה מאוד כסף. היא לא נקבה במספרים אבל סיפרה שהעלות הייתה יותר משל המכונית הכי יקרה שאי פעם קנתה לעצמה.
במהלך הפוסט, או יותר נכון – מאמר – שכתבה, היא גם משווה בין מתיחת הפנים ושינוי המראה החיצוני שלה לתקופה שבה הייתה לסבית מפורסמת מחוץ לארון בעולם הומופובי שבו להט"בים היו מוקצים ומנודים ונאלצו להסתיר את מי שהם (עוד יותר ממה שהם כיום).
"פעם היו לי דעות מוצקות מאוד מבחינה מוסרית לגבי מתיחת פנים", כותבת אודונל. "מיניתי את עצמי למנהיגת כל הנשים שלעולם, אבל לעולם, לא יעשו זאת. חשבתי שזו בגידה. בפמיניזם. בהזדקנות. בנבחרת הנשים שלנו ברחבי העולם. ואז ירדתי 22 קילו".
אודונל מסבירה: "אלה לא היו הקמטים, אלא כוח המשיכה. ניסיתי להיות נאורה לגבי זה ולומר דברים כמו 'זה טבעי, הרווחתי את זה ביושר', ואז 'אממ, כמה מורווח ביושר זה צריך להיראות?".
היא מספרת שהתחילה לאסוף מידע לגבי הפרוצדורה, ושבתה בת ה-13 לא הייתה מרוצה כשגילתה מה אמה שוקלת לעשות: "ואז קליי אמרה: 'נשים צעירות נושאות אלייך עיניים', ולבסוף, באפקט עוצמתי - 'לא אוכל לכבד אותך אם תעשי את זה'. זו אמירה גדולה ממישהי שעדיין צריכה אותך כדי לפתוח צנצנות".
בסופו של דבר, ההתנגדות החריפה של בתה דווקא עודדה אותה לעשות את הטיפול: "אם אני מלמדת את קליי משהו, זה לא יכול להיות שהגוף שלי שייך לאיזו אידאולוגיה. גם לא לרעיון מוצלח או פמיניזם. כי גם זו לא בחירה חופשית, אלא פשוט סמכות אחרת שקובעת עבורך מה מותר לך לעשות עם הפנים שלך.
"אני רוצה שהן יגדלו בעולם שבו הן לא מרגישות שהן חייבות להשתנות, אבל גם יודעות שהן יכולות, אם הן רוצות, בלי לאבד את המעמד המוסרי שלהן בחייהן שלהן".
אודונל עשתה את הניתוח בחודש ינואר האחרון, וכך הרגישה כשהסתכלה על עצמה במראה לאחר מכן: "רציתי עדיין להיות אני, פשוט פחות רדופה. ואני אכן נראית ככה - גרסה קצת יותר רעננה ויציבה רגשית של עצמי. והנה העניין - אף אחד לא שם לב. אפילו לא אדם אחד. לא חברה, לא אנשים זרים, אפילו לא אנשים שחייבים לי מחמאות. הבת המתבגרת שלי לא אמרה מילה. כלום. עברתי משבר פמיניסטי קיומי מלא, שיניתי את הפנים והצוואר שלי, והתוצאה היא… נאדה. שזו, למען האמת, התוצאה הכי מוצלחת. לא נעלמתי, לא הפכתי למישהי אחרת, פשוט הפסקתי לריב עם המראה. ואולי זה מספיק".
אודונל נכנסת עמוק יותר ומקשרת את מתיחת הפנים, או אולי את 'הזיוף' שיש בשינוי של המראה שלה, לעובדה שמאז ומתמיד הייתה פתוחה בקשר להיותה לסבית, בתקופה שבה הלהט"בים עוד היו עמוק בארון.
"אני לא חייבת לאף אחד הסבר, אבל זו הרגשה מוכרת, תחושת המרמה הזו שאני נאבקת בה. אני אישה לסבית. תמיד הייתי. סיפרתי למנהלים ב'וורנר בראדרס' את האמת הזו לפני שהתחלתי את התוכנית שלי. לא חשבתי שזה הוגן שהם ישקיעו בי בלי לדעת את העובדות, משהו שעלול אולי להשפיע על הצלחת התוכנית. זה היה בשנת 1995. אלן דגנ'רס עדיין לא יצאה מהארון. 'וויל וגרייס' עוד לא שודרה בטלוויזיה, וגם לא 'טאץ' עליז לסטרייט שיעיז'.
"מעולם לא העליתי בדעתי שאוכל להיות מחוץ לארון ולנהל קריירה בסרטים ובטלוויזיה, כשחקנית או כמנחה. אנשים קראו להומוסקסואלים בשמות, הדירו אותם מהשיח, כלא ראויים, פחותים, כישלונות מוסריים. אי אפשר היה להיות מחוץ לארון ביצירות בדיוניות, בבית הספר, בעבודה. לא יכולת להיות מחוץ לארון. זה היה המסר שקיבלתי. בשנות התשעים באמריקה, צפיתי ביראת כבוד ובפליאה כשחברות יצאו מהארון. קיי די לאנג, מליסה את'רידג', ואז אלן - שחקנית קומית שהייתה בטלוויזיה כמוני. נשאלתי עליה ללא הרף. תמכתי בה, אף על פי שהרגשתי שזה מסוכן. ואז צפיתי בנפילה שלה, בתגובות השליליות שהיא קיבלה. זה היה מפחיד ומטלטל".
2 צפייה בגלריה
רוזי אודונל, בשנת 2024
(צילום: Dimitrios Kambouris/Getty Images for GLAAD, AP Photo/Alex Brandon)
אודונל חוזרת כאן לעניין הפנים: "מעולם לא אהבתי סודות, וחלק מהרצון שלי לחשוף את עצמי הוא כדי להיות כנה לחלוטין. אבל למי אני חייבת את האמת הזו? האם היא שלי לשמור לעצמי? בעודי ממשיכה הלאה בשנות ה-60 לחיי, עם חלק תחתון מחודש של הפנים, כאילו זה קרה בטבעיות. אבל זה לא. זה עלה יותר כסף ממה ששילמתי אי פעם על מכונית, המקום הפריבילגי שלי בעולם הזה. וזה מרגיש לי כמעט מביש. יש שיגידו ש'הרווחתי ביושר' את הדברים האלה, אבל השפע המוגזם הזה הוא שפוצע אותי".
היא מסכמת: "בזמן שאני מתכוננת ליום האחרון ללימודים עם הצעירה ביותר שלי, בת הזקונים, כאן בגיל 64, עם פנים וצוואר חדשים. פשוט שמחה להיות בחיים. מסוגלת להרגיש ולבחור ולהשתמש בקול שלי בכל פעם שאני מרגישה זקוקה לכך. בשביל הילדה שהייתי, האישה שאני, וכל אלו שמצטרפות לשורותיי, בעודנו ממשיכות אל המערכה השלישית. זו אני".
אודונל כתבה את הדברים האלה מביתה שבאירלנד – בשנה שעברה היא עזבה את ארה"ב אחרי שאויבה המושבע דונלד טראמפ חזר לבית הלבן. לאודונל יש שורשים איריים והיא נמצאת בתהליך לקבלת אזרחות אירית.
מלבד קליי בת ה-13, הבת שלה ושל בת זוגה המנוחה מישל ראונדס, לאודונל יש ארבעה ילדים בוגרים שעדיין מתגוררים בארה"ב: פארקר (31), צ'לסי (28), בלייק (26), ו-ויוויאן (23), ילדיה עם בת זוגה לשעבר קלי קרפנטר.
