מייקל דאגלס נמצא בתקופה מאוד שיתופית וכנה: השחקן בן ה-82 הוציא לאחרונה את ספרו האוטוביוגרפי One Helluva Ride שבו, כמתבקש, הוא מספר הרבה חוויות וסיפורים מהקריירה הארוכה והמצליחה שלו וחייו האישיים והסוערים.
אחת החוויות הקשות שעבר דאגלס הייתה מחלת הסרטן שבה חלה בשנת 2010. דאגלס, אז בן 66, אובחן עם סרטן גרון בשלב ארבע, שנגרם מווירוס הפפילומה - מחלה המועברת במגע מיני וניתן להידבק בה באמצעות מין אוראלי.
הוא מספר בספרו שמיד לאחר שקיבל את הבשורה הקשה הוא התחיל טיפולי כימותרפיה והקרנות שנמשכו שבעה שבועות. "זה היה כמו שבעה מדורי גהינום", הוא כותב. "בהתחלה הכאב היה עז אך נסבל, אבל בשבוע השלישי כבר הייתי בצרות צרורות", הוא מספר ומוסיף שבשבוע הרביעי כבר היה "צהבהב וחלש".
לדאגלס ואשתו, השחקנית קתרין זיטה ג'ונס, יש שני ילדים משותפים שהיו אז בני 10 ו-7 (יש לו בן נוסף מאשתו הראשונה דיאנדרה - קמרון, היום בן 47), והוא נזכר שבאותה תקופה הם נתקלו בכותרות צהובונים שטענו שהוא גוסס. "הם היו קטנים מדי כדי להבין איך המגזינים האלה עובדים, אז זה היה טראומטי עבורם". הוא גם מספר שניסה להמשיך עבורם בשגרה עד כמה שהצליח והקפיד לקחת את בתו קאריס לבית הספר מדי יום, מה שהשאיר אותו כל כך חלש עד שברגע שחזר הביתה נשכב על הספה ולא קם ממנה: "הספה ההיא הפכה לכיסא שלי, לשולחן העבודה שלי, לשולחן האוכל שלי, למיטה שלי, ולסירת ההצלה שלי בים של תשישות מוחלטת".
אחרי כמעט חודשיים של טיפולים, התבשר שהסרטן בנסיגה: "פרצתי בבכי. לומר שהסרטן הפך אותי לצנוע יותר יהיה לשון המעטה. הוא גרם לי להיות אסיר תודה יותר על כל דבר בחיי. קשה לדבר על זה, אבל זה הרגיש כמו לידה מחדש. סדרי העדיפויות שלי השתנו. הסרטן הראה לי מהי משפחה. הוא גרם לי להרגיש אהבה שלא באמת ידעתי שקיימת. ראיתי הכול קצת יותר ברור וקצת יותר בהיר, והפכתי להרבה יותר מודע לאופן שבו אני מנצל את הזמן שלי".
דאגלס מספר שבזמן המחלה ירד קצת יותר מ-18 קילו: "משקל שמלכתחילה לא היה לי מספיק ממנו כדי לאבד".
7 צפייה בגלריה
מייקל דאגלס עם ילדיו דילן וקאריס דאגלס ב-2024
(צילום: Michael Loccisano/Getty Images)
דאגלס גם מזכיר את אביו, השחקן קירק דאגלס, שהגיע לבקר אותו בבית החולים בהאלווין בתחפושת של ליצן. "באותו רגע, זו הייתה המתנה הטובה ביותר שהוא היה יכול להעניק לי".
בחלק אחר בספר הוא מספר על מערכת היחסים המורכבת שהייתה לשניים, בצל ההצלחה הענקית של אביו כשחקן, והעובדה שהיה עסוק כל כך: "כעסתי עליו", מודה דאגלס. "התמודדתי איתו ועם הנוכחות והלחץ הגדולים שלו בכך שהסתגרתי בעצמי".
הוא מספר שרק ב-1991, אחרי שקירק שרד התרסקות מסוק, היחסים ביניהם התחממו. "הוא השתנה לחלוטין", אמר דאגלס לאחרונה בריאיון ל-People. "לרוע המזל, שחקנים ידועים בכך שהם די מרוכזים בעצמם. הרגישות של אבא כלפי המשפחה שלו, וכלפי העולם, התחזקה ואדם חדש ורגיש נוצר. נהנינו והתענגנו על המערכה השלישית של חייו של אבא. זה קירב אותנו מאוד".
דאגלס כותב גם על הסמים ששלטו בהוליווד ונכנסו עמוק לחייו: "תרבות הסמים, גראס וכל השאר, הייתה פשוט חלק מהחיים. אבל אז זה הפך להיות אפל יותר ו'תיזהר במה שאתה מאחל לעצמך' - כי כשהקריירה שלי הפכה לעמוסה מאוד, כשחקן וגם כבעל חברת הפקות, בין זה לבין הנישואים הראשונים שלי לדיאנדרה שהיו במשבר, והבן שלי קמרון שסבל בעצמו מבעיות סמים, הייתי מוצף ותחת המון לחץ, והתחלתי לשקוע בקוקאין. אני חושב שזה היה חלק גדול מהכישלון של הנישואים הראשונים שלי ומההגעה שלי למכון גמילה".
הוא גם לוקח על עצמו את האחריות על ההתמכרות של בנו קמרון - שהורשע באחזקת סמים וישב בכלא במשך שבע שנים: "בהחלט מעורבת כאן אשמה בכל הנוגע לשימוש שלי בסמים, בין שהוא היה עד לכך כשהיה צעיר ובין שלא", מודה דאגלס.
בחלקים אחרים בספר הוא מספר על נושאים צהבהבים כמו הבגידות שלו באשתו הראשונה: אחת מהן הייתה עם השחקנית קתלין טרנר שכיכבה לצדו ב-1984 בסרט "בעקבות האוצר הרומנטי" (ובעוד כמה סרטים בהמשך) - רומן שהכחישו במשך שנים רבות, עד עכשיו. "זה היה שקר שנועד להגן על אשתי ובני. האמת היא שהתאהבנו והתחלנו מערכת יחסים. זה לא היה לילה חד פעמי, אלא נבנה בטבעיות בגלל הקרבה שלנו במהלך העבודה והלחץ שבו היינו, מכך שכיבדנו זה את זו והיה לנו אכפת אחת מהשנייה. מצאנו זו את זה קודם כל כחברים, אחר כך כשותפים למסך, ולבסוף כמאהבים".
דאגלס מספר שהזוגיות תמה כשאשתו ובנו הגיעו לבקר אותו בצילומים, והיא קלטה מה מתרחש מאחורי גבה: "אינטואיציה נשית, אני מניח. בשלב מסוים היא נשארה לבד עם קתלין והבהירה לה שאנחנו עדיין נשואים. זה גרם לקתלין לעצור ולחשוב, היא לא רצתה להתערב. אחרי הביקור ההוא, קתלין ואני סיימנו את העניינים בינינו וחזרתי לדיאנדרה. עשיתי את זה בשביל קמרון, אבל לא היינו צריכים לחזור. אחרי הפרידה הראשונה הזו, כבר אף פעם לא חזר להיות אותו הדבר בינינו".
