יש שחקנים שחלומם הרטוב הוא להיות מזוהים עם דמות קולנועית מצליחה. יש אחרים שרואים בקיטלוג כזה רק כמכשול בקריירה.
אם רנה זלווגר נמצאת בקבוצה השנייה, אז היא כנראה התגברה על הרגשות השליליים בנושא, מכיוון שבקרוב היא תחזור לגלם בפעם הרביעית את הדמות שעשתה אותה כוכבת-על: ברידג'ט ג'ונס. סדרת הסרטים שקרוייה על שם הדמות הראשית, ובמיוחד השניים הראשונים שבהם, הביאו לזלווגר הצלחה גדולה ופרסום רב, אבל בו זמנית חשפו אותה להרבה רכילות, ביקורת וגם לא מעט לעג לגבי המראה שלה ומימדי גופה: עד כדי כך שבשלב מסוים היא נאלצה לקחת פסק זמן ארוך מתעשיית הבידור.
בסופו של דבר, כמו שקורה בדרך כלל בסרטים הוליוודיים - היא עשתה קאמבק מוצלח (שגם הניב לה אוסקר) ומצאה זוגיות יציבה ומוצלחת, ובכך כנראה הגשימה את שאיפותיה של הדמות שכל כך מזוהה איתה.
בשנה הבאה, ייצא הסרט החדש בסדרה , 23 שנים אחרי יציאת הסרט הראשון, וג'ונס כבר לא תהיה הצעירה המבולבלת שהייתה אז אלא אישה הרבה יותר בוגרת ומנוסה, ואכן – אולי קשה להאמין אבל זלווגר, האישה שמאחורי הדמות, חוגגת בימים אלו את יום הולדתה ה-55.
טום קרוז פינת יו גרנט
זלווגר לא הייתה מאותם ילדים שחלמו להיות שחקנים – היא עשתה צעדים ראשונים בתחום רק באוניברסיטה, כשבמסגרת התואר שלה לאומנויות וספרות היא לקחה לראשונה בחייה קורס דרמה. היא גילתה שהיא גם ממש לא רעה בזה, כשהלכה לאודישנים והתחילה לקבל עוד ועוד תפקידים.
אחרי ששיחקה בכמה סרטים שאמנם לא ממש הצליחו אבל הפכו עם השנים לקאלט, דוגמת "טריפ נעורים", "מציאות נושכת" ו"רקורד חזק", בשנת 1996 היא לוהקה לסרט שנתן לה את הפריצה הגדולה: "ג'רי מקגווייר", לצדו של האחד והיחיד טום קרוז.
בעקבות הסרט היא הפכה לאחת השחקניות הכי מבוקשות בהוליווד, וגרמה לאכזבתן של שחקניות רבות כשהשיגה את אחד התפקידים הנחשקים ביותר באותם זמנים, בסרט "ברידג'ט ג'ונס". מי שקינא בה על כך שזכתה להתנשק עם קרוז, בוודאי לא נרגע כשהפעם יצא לה לבלות עם יו גרנט וקולין פירת'.
הסרט היה הצלחה ענקית: הכנסות של 282 מיליון דולר ברחבי העולם ובאז כל כך גדול, עד שהיה נראה לעיתים שזלווגר ובת דמותה הקולנועית התמזגו לאחת, ושלתקשורת ולקהל קשה להפריד ביניהן.
לאחר מכן היא המשיכה להצטיין בסרטים מוערכים כמו "שיקגו", עליו קיבלה מועמדות לאוסקר, ו"קולד מאונטן", עליו גם זכתה בפרס בקטגורית שחקנית המשנה, אבל למרות השבחים והפרסים - דמותה של ג'ונס עדיין האפילה עליה. זלווגר לא בהכרח סבלה מכך – ומאז שיחקה בשני סרטי המשך ועוד אחד כאמור, בדרך.
לרוע המזל, כפי שקורה לא מעט לשחקנים שזוכים להצלחה גדולה בשנים ספורות – אחרי השיא הגיעה הנפילה, ורוב הסרטים שעשתה לאחר מכן לא עמדו בסטנדרטים של הלהיטים הקולנועיים שלה. בשנת 2010 היא לקחה פסק ארוך וחזרה למסך הגדול רק שש שנים לאחר מכן, עם הסרט השלישי בסדרת "ברידג'ט ג'ונס". היא הסבירה אז שהרגישה צורך "להיעלם ולהתבגר קצת. התעייפתי ולא לקחתי מספיק זמן להתאושש בין עבודות וזה השפיע עליי".
מאז היא עובדת פחות אבל בוחרת את תפקידיה בקפידה: היא כיכבה בסדרות "מה אם...?" ו"הכל אודות פאם" – שתיהן זכו רק לעונה אחת, והגיעה לשיא מקצועי נוסף כשבשנת 2019 זכתה באוסקר על תפקידה הראשי בסרט "ג'ודי", שבו גילמה את השחקנית ג'ודי גרלנד.
"אני שמחה שאנשים חושבים שאני נראית אחרת"
למרות כל ההצלחה וההישגים, נראה שזלווגר מעולם לא קיבלה באמת את הכבוד וההערכה שהגיעו לה, מכיוון שבאופן צפוי אולי, התקשורת והקהל העדיפו לעסוק רוב הזמן דווקא במראה ובמשקל שלה.
זו כמובן בעיה שלא מעט כוכבים, ובעיקר כוכבות, מתמודדים איתה – אבל במקרה של זלווגר העניין היה בולט במיוחד מכיוון שספרי וסרטי "ברידג'ט ג'ונס" שמו דגש מאוד שלילי על המשקל הגבוה - כביכול - שלה.
היא עצמה אומרת למשל: "אם לא אקח את עצמי בידיים, אחיה חיים שבהם הזוגיות העיקרית שלי תהיה עם בקבוק יין ואמות שמנה ולבד". בסצנה אחרת היא שומעת את אחת הדמויות אומרת עליה לדמות אחרת: "חשבתי שאמרת שהיא רזה". בפועל אגב, המשקל שלה היה אמור להיות פחות או יותר כמו של אישה בריטית ממוצעת – בערך 61 ק"ג. בסטנדרטים הוליוודיים, למרבה הצער, זה נחשב יותר מדי, וזלווגר סיפרה שעלתה קרוב ל-15 ק"ג עבור התפקיד.
בשנת 2016, עם יציאת הסרט השלישי, היא אמרה בריאיון למגזין "ווג בריטניה": "ברידג'ט היא אישה במשקל נורמלי לחלוטין ומעולם לא הבנתי למה זה משנה כל כך. אף גבר לא היה נאלץ להתמודד עם כל כך הרבה ביקורת אם היה עושה את אותו הדבר עבור תפקיד". גם אצל אופרה ווינפרי היא דיברה על העיסוק הציבורי האינטנסיבי במשקל שלה: "זה מעציב אותי מאוד כי זה רומז שיש מראה רצוי וטוב אחד ושלהיראות אחרת זה לא בסדר, וזה פשוט לא נכון".
כשייצא הסרט הרביעי בשנה הבאה, יהיה מעניין לראות איזה יחס תקבל ברידג'ט הפעם – במיוחד לאור תרבות הפוליטיקלי קורקט (שבמקרה הזה היא חיובית לחלוטין) וההבנה שכל מראה ומשקל הוא לגיטימי, כל עוד בריא.
אבל לא רק המשקל של זלווגר עורר דיונים. בשנת 2014 היא הגיעה לאירוע "פרסי הנשים בהוליווד" של מגזין ELLE, ולכל מי שהסתכל עליה - לקח כמה שניות להבין מי היא. כשהתברר שמדובר בזלווגר, ניסו כולם להבין מה השתנה בפניה שגרם לה להיראות כל כך שונה.
כמובן שהמילים "ניתוחים פלסטיים" ו"יותר מדי בוטוקס" נזרקו לאוויר, וזלווגר נאלצה להגיב: "אני שמחה שאנשים חושבים שאני נראית אחרת. אני חיה חיים שונים, מאושרים ומספקים, ומשמח אותי לדעת שכנראה רואים את זה עליי".
היא הסבירה: "במשך הרבה זמן עבדתי בלוח זמנים שהיה בלתי אפשרי לעמוד בו ולא דאגתי לעצמי. במקום לעצור ולנוח, המשכתי לרוץ עד שקרסתי ועשיתי כמה בחירות גרועות כדי להסתיר את התשישות. בסופו של דבר החלטתי לעשות שינוי. התחלתי לעשות דברים שאפשרו לי להיות רגועה, להקים בית, לאהוב מישהו, ללמוד דברים חדשים, לצמוח כאדם יצירתי ולהתבגר. אנשים לא ראו אותי בריאה כבר הרבה זמן. אולי אני נראית שונה, מי לא נראה ככה כשהוא מתבגר? אבל אני שונה ושמחה".
המסר החיובי של זלווגר לא הרגיע את הרוחות ותעלומת הפנים החדשות שלה יצרה סערה, שכללה אפילו כמה טורי דעה של עיתונאים שהרגישו צורך להביע את דעתם המשונה, כמו על הקשר שבין המראה שלה לכישורי המשחק שלה.
מגזין Variety למשל, פרסם בשנת 2016 מאמר של העיתונאי אוון גלייברמן שכותרתו הייתה: "רנה זלווגר: אם היא לא נראית כבר כמו עצמה, האם היא הפכה לשחקנית אחרת?". עיקר המאמר היה המשפט המסכם והמזלזל: "אני רק מקווה שבסרט הבא שלה רנה זלווגר היא זו שתופיע על המסך, ולא קורבן של 'פלישת חוטפי הפנים'".
זלווגר ענתה לו בטור משלה שפרסמה במגזין המתחרה ,The Huffington Post שבו תקפה: "לא שזה עניינו של מישהו, אבל לא החלטתי לשנות את פניי או לעשות ניתוח בעיניי", אמרה בין היתר ונזפה: "אולי כדאי שנדבר על הסיבה שבגללה אנחנו כקולקטיב משתוקקים לראות אנשים נכשלים ומושפלים, על ידי התקפות על המראה והאישיות שלהם, ואיך זה משפיע על הדורות הצעירים ועל המאבק לשיוויון, ועל הדרך שבה כלי תקשורת מכובדים נותנים במה לידיעות מפוקפקות שסוללות את הדרך באופן מסוכן לשקרים שמציפים את התודעה הציבורית וגורמים נזקים כבדים. אולי נוכל לדבר יותר על האתגרים החברתיים האמיתיים שעומדים בפנינו ועל הדרך שבה נוכל להשתפר".
זוגיות, נישואים וגירושים בפחות משנה
לצד השלווה האישית וההצלחה המקצועית, זלווגר גם הסתדרה מהבחינה הרומנטית: בשנים האחרונות היא יוצאת עם מגיש הטלוויזיה הבריטי אנט אנסטד, ולמרות שהם כמעט ולא מספקים הצצה לחייהם הפרטיים, מדי פעם צצות תמונות פפראצי שלהם שמעדכנות אותנו שהזוגיות שלהם עדיין פורחת.
כמובן שכיאה לכוכבת הוליוודית, הרזומה הרומנטי של זלווגר מכיל כמה שמות נוצצים, ובראשם ג'ים קארי שהפך לבן זוגה אחרי שהכירו על סט צילומי הסרט "אני, עצמי ואיירין" בשנת 1999.
הזוגיות לא האריכה ימים ולמרות שהיו שמועות שהתארסו, הם נפרדו אחרי כמה חודשים. זלווגר טענה שטבעות אירוסים מעולם לא הוחלפו: "אין סיכוי שהייתי מתארסת למישהו אחרי שלושה חודשים", אמרה.
לאחר מכן זלווגר יצאה במשך שנה וחצי עם הזמר ג'ק ווייט, אבל את הצעד הגדול לחופה היא לקחה עם בן הזוג הבא שלה: הזמר קני צ'סני. הם הכירו בתחילת שנת 2005 באירוע צדקה, אבל הוא הביע בה עניין באופן פומבי כמה שנים קודם לכן, כשכלל אותה בריאיון ברשימת הנשים הכי סקסיות לדעתו, לצד שרליז ת'רון וג'נט ג'קסון. מי צריך משפט פתיחה אחרי כזה דבר?
הם הפכו לזוג - ולמרות שהיא צחקה על השמועות שהתארסה לג'ים קארי אחרי שלושה חודשים, זה בדיוק משך הזמן שהייתה זקוקה לו לפני שהתחתנה עם צ'סני. אבל ייתכן שהיא הייתה צריכה להקשיב לזלווגר הצעירה – מכיוון שאחרי ארבעה חודשי נישואים בלבד, היא הגישה בקשת גירושים וציינה את הסיבה כ"מעשה מרמה".
השניים לא הסבירו מה היה הגורם לפרידה וזלווגר הסבירה: "אני בחורה מיושנת שלא חושבת שזה יאה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ על הדשא. אני חושבת שאת מזלזלת בעצמך אם את חולקת פרטים אישיים עם מיליוני זרים שלועגים לך. אני לא רואה בזה משהו מכבד".
כמובן שבפועל כל הדיסקרטיות הזו רק גרמה ליותר ספקולציות ושמועות, שחלקן התעקשו שזלווגר נפרדה מצ'סני אחרי שגילתה שהוא מעדיף גברים. היא הגיבה: "מעציב אותי שאנשים משתמשים בכך כדי להיות אכזריים ולכנות מישהו 'הומו' כמילת גנאי, משהו שיש לו השלכות קשות". צ'סני מצידו, התגונן: "זה פשוט לא נכון, ואני לא מרגיש שאני צריך להוכיח שאני לא כזה" (רק חבל שלא הוסיף: "לא שיש בזה משהו רע").
אחרי שהסתיים הפרק הקצר של צ'סני בחייה, זלווגר עברה לזרועותיו של כוכב לוהט אחר: בראדלי קופר, שלצידו שיחקה בסרט "תיק 39". הסרט אמנם נכשל כישלון מוחץ, אבל האהבה פרחה והשניים היו בזוגיות במשך שנתיים.
עם בן זוגה הבא, המוזיקאי דויל ברמהול II, היא שברה שיא אישי זוגי והייתה איתו במשך שבע שנים. הם הכירו עוד בשנות התשעים כשלמדו ביחד בקולג' אבל רק בשנת 2012 הם הפכו סוף סוף לזוג. זלווגר חרגה ממנהגה ודיברה עליו בריאיון: "הוא מקסים ומתוק, אני מאוד מאושרת כרגע".
כל כך מאושרת – עד שכנראה מימנה אותו במשך כמה שנים. שנתיים לפני שהפכו לזוג, ברמהול ואשתו סוזנה מלווין נפרדו. משפט הגירושים נמשך בזמן שהוא וזלווגר כבר היו ביחג ולפי מסמכים משפטיים שהגיעו לידי אתר E!, ברמהול עבר להתגורר בביתה של זלווגר ולא נדרש לשלם שכר דירה, ובנוסף היא שילמה את כל הוצאותיו: בין 4,000 ל-5,000 דולר מדי חודש. לפי המסמכים, בשנת 2015 בלבד הוצאותיו הסתכמו בקרוב לשישים אלף דולר, שאותם שילמה זלווגר.
מלווין דרשה שהסכומים שזלווגר שילמה יכללו בחישוב דמי המזונות שברמהול היה אמור להעביר לה – אך השופט דחה את בקשתה מכיוון שהכוכבת העידה לטובתו וטענה שמדובר בהלוואה, שאותה הוא התחייב להחזיר. לא ברור אם זלווגר אכן קיבלה בחזרה את הכסף, אבל בשנת 2019 הם נפרדו ולפי השמועות לזלווגר נמאס מהתקפי הקנאה שהיו לו.
כאמור, בימים אלו היא שוב מאושרת - הפעם עם אנסטד, אותו הכירה בשנת 2021. בשנה שעברה, כשחגגו ביחד שנתיים, הוא פרסם וידאו משותף שלהם וכתב: "שנתיים של קסם".
ומה לגבי מיסוד היחסים? מקורב להם מבקש להרגיע: "הם לוקחים את הזמן ורוצים לעשות את זה כמו שצריך. הם גרים בנפרד ולא ממהרים לשום מקום. הם לא רוצים להקדים את המאוחר אבל החברים שלהם מאמינים שהם יתארסו בקרוב".