אידריס אלבה נחשב לאחד הגברים החתיכים ביקום (ואפילו זכה בתואר "הגבר הסקסי" של People בשנת 2018), אבל מסתבר שגם לו יש חוסר ביטחון לגבי הגיל שלו.
הכוכב בן ה-52 התארח בפודקאסט של איימי פולר (53) והם שוחחו על היתרונות והחסרונות שיש בעשור השישי לחייהם: "מה שמפריע לי זה שבעידן הנוכחי של בריאות ומודעות, הגוף שלנו מאכזב אותנו", אמר אלבה, ופולר הסכימה בהומור: "אפשר להיפצע רק מלצאת מהמיטה".
מצד שני, יש בגיל הזה גם דברים טובים: "ההשפעות שלך משתנות. אני חושב שבשנות ה-30 וה-40 שלי, נטיתי עם הרוח והמטרות שלי הושפעו מדברים אחרים. עכשיו, כשאני בשנות ה-50 שלי, אני אומר 'שהרוח תעבור מסביבי'. אני כבר לא מושפע בקלות", אמר אלבה, והוסיף: "אני לא מפחד מדברים קשים או מאתגרים, שגורמים לי להרגיש חוסר נוחות".
פולר אמרה: "לבחור דברים שגורמים לך להרגיש לא נוח, זו מותרות בגילנו. זה אולי לא יהיה נוח, אבל אני אהיה בשליטה על זה".
עוד בפודקאסט, השניים התבדחו על כך שהגיעו בלבוש כמעט זהה: חולצה לבנה ועליה ז'קט כחול. הם החליפו ז'קטים ואיימי ניחשה וצדקה שהז'קט שלה לא יעלה על אלבה. הוא הצליח להכניס רק יד אחת, והודיע: "זה מריח טוב. מאזינים, אם אתם מעוניינים לדעת – יש לזה ריח נהדר".
נושא רציני יותר שעליו הם שוחחו, היה חייו של אלבה לפני שזכה להצלחה כשחקן: "אלו היו זמנים קשים", אמר. הוא סיפר שגדל במשפחה ענייה, ושלאורך שנות חייו היה יותר עני מאשר מצליח. הוא גם אמר שתמיד יזכור את העבודה שלו בלונדון, לפני שהגיע להוליווד - כשעבד במשמרות לילה בחברת הרכבים פורד. "זו עבודה מדכאת מאוד, אי אפשר להשוות את זה לכלום. אז כשאני מקבל הזדמנות לבוא ולעבוד על סט – זה לא מרגיש כמו עבודה בכלל".
הפריצה הגדולה של אלבה הגיעה בשנת 2002, אז עלתה לאוויר הסדרה האייקונית "הסמויה", שבה גילם את הגנגסטר החד סטרינגר בל, תפקיד שעד היום מזוהה איתו מאוד. "הסמויה" זכתה להצלחה גדולה ולצד "הסופרנוס", מדובר באחת הסדרות שהותירו חותם עמוק על תרבות בכלל ויצירות טלוויזיוניות בפרט. לכן, המעריצים אולי יופתעו לשמוע על הווידוי המפתיע של אלבה: הוא מעולם לא צפה בפרק של הסדרה, ששודרה במשך חמש עונות.
"לא צפיתי בה ואני מרגיש רע. לא שאני לא מעריץ שלה, הייתי שם, עשיתי סדרה שהייתה כל כך קשוחה ואמיתית וחשובה. לא הבנתי את החשיבות שלה בזמן שעשינו אותה, לא חוויתי את ההנאה שבצפייה בה וכמעריץ". יחד עם זאת, הוא הודה שאין לו כוונה להשלים את מה שפספס: "מוזר לי לחזור אחורה ולצפות בזה. אני לא אוהב להיות מודע מדי להופעה שלי. אני מעדיף להיות בזה מאשר לראות את זה".
