יש רגעים שבהם הגוף פשוט מחליט בשבילך. לא שואל, לא מתחשב, לא מחכה שתהיי מוכנה, וזה בדיוק מה שקרה לכריסטינה אפלגייט.
כוכבת הסדרות "נשואים פלוס" ו"בשבילי אתם מתים" נאלצה להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לקריירה שלה - ולא בעקבות תפקיד שנגמר או קריירה שהגיעה לשיאה, אלא בגלל מלחמה שקטה ואכזרית הרחק מאור הזרקורים.
בסוף השבוע האחרון נודע שאפלגייט מאושפזת מאז חודש מרץ בבית חולים בלוס אנג'לס. למרות שסיבת האשפוז טרם נחשפה לציבור הרחב, אפלגייט עושה משהו שהפך לנדיר בעולם שלה: היא לא מסתירה, היא מדברת, חושפת ולפעמים אפילו צוחקת - צחוק ציני מריר, כזה שמגיע בדיוק כשאין יותר כוח לבכות. וזה בדיוק מה שהופך את הסיפור של כריסטינה אפלגייט לכל כך נוגע ומיוחד.
אפלגייט נולדה בנומבר 1971 בלוס אנג'לס. אביה הוא רוברט וויליאם אפלגייט - מפיק ומנהל חברת תקליטים, ואמה ננסי פרידי היא זמרת ושחקנית. הוריה של כריסטינה נפרדו עוד כשייתה תינוקת.
את הופעת הבכורה שלה בתעשיית הבידור עשתה אפלגייט כשהייתה בת שלושה חודשים, אז הופיעה לצד אמה באופרת הסבון "ימי חיינו". הליהוק הבא שלה הגיע חודשיים לאחר מכן, אז הופיעה בפרסומת של חברת ההלבשה התחתונה "Playtex". הפריצה הגדולה הגיעה כשהייתה בת 15, כשלוהקה לקומדיה האייקונית "נשואים פלוס" בתור קלי באנדי, לצידם של אד אוניל, קייטי סגל ודייויד פאוסטינו.
"עברתי כל כך הרבה דברים מאחורי הקלעים ובאמת שהתפרקתי קצת"
"אני אפילו לא יודעת איך להסביר את האדם הזה, את אד אוניל", אמרה אפלגייט בפודקאסט שלה ושל ג'יימי לין סיגלר - MeSsy. "הוא גידל אותי. אז אם את לא אוהבת בי שום דבר - זו אשמתו. ואם את אוהבת בי משהו - זה בזכותו".
אוניל, שהתארח בפודקאסט של השתיים, החזיר בפרגונים מהצד שלו, ואמר: "כריסטינה הייתה נהדרת. יש לה זיכרון צילומי, אז היא ידעה את כל השורות עוד לפני שמישהו בכלל הספיק לקרוא אותן. היא הייתה מקצוענית וזה היה נהדר לעבוד איתה".
אפלגייט הוסיפה וחשפה שבאותן שנים היא חוותה קשיים רבים, למשל מחלת הסרטן של אמה והתמודדות עם הפרעות אכילה. לצד כל זה - אוניל היה שם לצידה. "אני חושבת שרק ניסיתי להחזיק מעמד. אדי יודע שעברתי כל כך הרבה דברים מאחורי הקלעים ובאמת שהתפרקתי קצת. אבל אד תמיד היה שם בשבילי. הוא עבר איתי את הכול".
"קיבלתי מיליארד הצעות לגלם את הבלונדינית הטיפשה והזולה - לא הסכמתי לאף אחת מהן"
תפקידה ב"נשואים פלוס" הפך אותה כמעט בן לילה לאייקון תרבותי - אבל גם הדביק לה תווית שהיה לה מאוד קשה להפטר ממנה. במשך שנים רבות נאלצה אפלגייט להילחם בתדמית הבלונדינית הזולה והקלילה והתעקשה להוכיח שיש בה הרבה יותר מזה.
"מילארד הצעות קיבלתי לגלם את הבלונדינית הזולה והטיפשה", אמרה בריאיון עבר ל-Vanity Fair, "אבל לא הסכמתי לאף אחת מהן. הייתי מגיעה לאודישנים והיו אומרים 'אלוהים אדירים, היא נתנה את האודישן הטוב מכולם, אבל זו כריסטינה - אנחנו לא יכולים לקשר את השם שלה ליצירת המופת הזו'. זה קרה יותר פעמים ממה שאפשר לדמיין".
אפלגייט לא ויתרה - והיא אכן הצליחה לצאת מהדמות של קלי, ובענק: השחקנית בנתה לעצמה קריירה מגוונת ומוערכת עם תפקידים גדולים רבים, ביניהם בסדרות "סמנת'ה, מי?" ו"בשבילי אתם מתים" שהניבו לה מועמדויות לאמי, תפקיד אורח בלתי נשכח ב"חברים" שעליו גם זכתה, ובסרטים כמו "הכי מתוק שיש", "אמהות רעות" והסרט "והרי החדשות" והמשכו.
"מעולם לא הייתי עם מישהו שיש לו עבודה אמיתית"
בריאיון עבר למגזין People סיפרה שכשהייתה צעירה, אף פעם לא יצאה עם מישהו שהיה אפשר לסמוך עליו. "אמא שלי תמיד אמרה 'מעולם לא פגשתי נרקומן שלא אהבתי', וככה גם אני התנהגתי. מעולם לא הייתי עם מישהו שהייתה לו קריירה יציבה. תמיד הייתי עם 'ציפורים פצועות' שרק רציתי לתקן. הייתי משוכנעת שאני יכולה לעשות את זה. ותנו לי להגיד לכן משהו - אתן לא יכולות לתקן אותם".
עברה הרומנטי אולי לא להיט - אבל ההווה הרבה יותר חיובי. "אמא שלי, נפלאה ככל שהיא, אני באמת אוהבת אותה כל כך, אבל הכלים שהיא העניקה לי היו לא טובים". סיפרה בפודקאסט שלה. "אבל באופן אינסטינקטיבי, כהורים, אתם תרצו לתקן את הטעויות של ההורים שלכם - או שתעשו את אותן הטעויות בדיוק".
בשנת 2001 נישאה אפלגייט לשחקן ג'ונתן שייץ', אך הנישואים לא החזיקו מעמד ובשנת 2005 הגישה השחקנית בקשה לגירושים בטענה של "חילוקי דעות ופערים בלתי ניתנים לגישור". השניים התגרשו סופית באוגוסט 2007.
"מרטין גרם לי להרגיש יפה תמיד, לא משנה איזה שינויים הגוף שלי עבר"
בשנת 2009, שנה לאחר שחלתה בסרטן השד, היא החלה לצאת עם המוזיקאי ההולנדי מרטין לנובל. השניים התארסו בוולנטיינ'ס דיי 2010, הביאו לעולם את בתם סיידי בינואר 2011 ונישאו שנתיים מאוחר יותר.
בנוסף לתמיכה בקריירה ובשאיפות המקצועיות, לנובל היה הסלע של אפלגייט כאשר אובחנה עם סרטן השד, מה שהוביל לכריתת שד כפולה ולהסרת השחלות והחצוצרות שלה. "מרטין גרם לי להרגיש יפה תמיד, לא משנה איזה שינויים הגוף שלי עבר", סיפרה בריאיון ל-People בשנת 2009. "אני אסירת תודה לו על שהגיע בזמן שהוא הגיע. הוא היה הסלע שלי בכל הדבר הזה. הוא היה משהו שבאמת רציתי לחיות בשבילו".
"עברתי ממצב שאין לי דאגה אחת בעולם למחשבה: 'אלוהים, אני עלולה למות'"
חייה הרומנטיים הם כלום לעומת הקשיים הבריאותיים איתם נאלצה להתמודד. כאמור, בשנת 2008 אובחנה אפלגייט עם סרטן השד, אבחון שטלטל את חייה. "עברתי ממצב שאין לי דאגה אחת בעולם למחשבה: 'אלוהים, אני עלולה למות'", סיפרה. למרות שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם, אפלגייט בחרה שלא לקחת סיכונים: "פשוט רציתי להיפטר מזה", הסבירה על ההחלטה לעבור כריתה כפולה.
בהמשך, לאחר שגילתה שהיא נשאית של מוטציה גנטית, קיבלה החלטה קשה נוספת - להסיר גם את השחלות. "זו החלטה קשה, אבל עבורי היא הייתה הנכונה", הודתה. מאז, כפי שהיא מגדירה זאת, המבט שלה על החיים השתנה לחלוטין: "את חושבת על המוות שלך בצורה אחרת לגמרי".
ב-19 באוגוסט של אותה השנה, בישרה אפלגייט שהחלימה. "אני נקייה לחלוטין", אמרה בריאיון לתוכנית "גוד מורנינג אמריקה". "הגידול לא התפשט, הרופאים הסירו את כולו ואני בהחלט לא עומדת למות מסרטן השד".
אבל אם נדמה היה שזהו, שהקרב הגדול כבר מאחוריה, החיים של כריסטינה הוכיחו אחרת. אחרי שנים שבהן הצליחה לא רק לשרוד, אלא גם לבנות מחדש את עצמה מבחינה מקצועית ואישית - הגוף שלה שוב הפתיע, ולא לטובה.
אלא שהפעם, בניגוד לעבר, לא הייתה החלטה אחת דרמטית שיכולה "לסגור עניין". כשהגיעה האבחנה של טרשת נפוצה, הקרב השתנה לחלוטין: פחות מלחמה חד-פעמית, ויותר חיים שלמים של התמודדות יומיומית, בלתי צפויה, כזו שלא נגמרת.
"הייתה תחושה של 'ובכן, בואו ניתן לה תרופה כדי שהיא תבריא', אבל אין החלמה. אבל זה היה טוב עבורי. הייתי צריכה לעבד את אובדן חיי"
"היי חברים", כתבה אפלגייט באוגוסט 2021. "לפני כמה חודשים אובחנתי כחולה בטרשת נפוצה. זה היה מסע מוזר. אבל זכיתי לתמיכה רבה מאנשים שאני מכירה שגם סובלים מזה. זו הייתה דרך קשוחה. אבל כמו שכולנו יודעים, הדרך ממשיכה הלאה. אלא אם איזה אידיוט חוסם אותה".
בנובמבר 2022 שיתפה שוב את מעריציה בקשיים שהיא חווה, ובריאיון ל"ניו יורק טיימס", אמרה: "הייתה תחושה של 'ובכן, בואו ניתן לה תרופה כדי שהיא תבריא', אבל אין החלמה. אבל זה היה טוב עבורי. הייתי צריכה לעבד את אובדן חיי, אובדן החלק הזה בי. הייתי זקוקה לזמן הזה. קבלה? לא, אני לעולם לא הולכת לקבל את זה. אני זועמת".
אפלגייט שיתפה שעלתה במשקל כ-20 קילו, ושהיא איננה יכולה ללכת ללא מקל הליכה: "אני רוצה שאנשים יידעו שאני מאוד מודעת לזה".
13 צפייה בגלריה
מודעת לעצמה היטב
(צילום: Matt Winkelmeyer/Getty Images for Critics Choice Association)
"אני לא אומרת שיש לי חברים, אלא שיש לי משפחה. האנשים האלה מטפלים בי. הם מטפלים בי כל יום בחיי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם"
אם היו שואלים אותנו מי ההגדרה לכוכבת, בעינינו - היינו עונים חד משמעית את שמה של אפלגייט. המאבק שלה לאורך כל הדרך, תוך קבלת המחלה, המראה החיצוני והקשיים שבדרך, לא גרמו לה לעצור לרגע, אולי רק טיפה להאט. וכנראה שמישהו שם בהוליווד חשב כמונו, כי בנובמבר 2022 קיבלה השחקנית את הכוכב הנחשק בשדרת הכוכבים.
לטקס חניכת הכוכב הגיעה אפלגייט מלווה בחבריה הקרובים - קייטי סגל, דייויד פאוסטינו ואמנדה בירס, שכיכבו איתה בסדרה האייקונית מתחילת דרכה. בנוסף, הגיעו גם חברתה של אפלגייט לינדה קרדליני, שמככבת לצידה בסדרה "בשבילי אתם מתים", ויוצרת הסדרה ליז פלדמן.
"את לא לבד, כולנו כאן", אמרה סגל, ודמעה. כשאפלגייט עלתה לנאום, סגל נשארה על הפודיום על מנת לתמוך בה, ותוך כדי דבריה דמעה גם אפלגייט. "אני לא אומרת שיש לי חברים, אלא שיש לי משפחה. האנשים האלה מטפלים בי. הם מטפלים בי כל יום בחיי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם".
כשהגיע הרגע שבו התייחסה אפלגייט לבתה, כבר אי אפשר היה להחזיק את הדמעות. "האדם הכי יקר לי בעולם זו הבת שלי. את כל כך הרבה יותר ממה שאי פעם תדעי. את יפה, נדיבה, נבונה ומעניינת. כל יום שבו אני זוכה לקום ולקחת אותך לבית הספר הוא ברכה. תודה שעמדת לצידי במהלך כל זה".
"אני חיה בסוג של גיהינום"
כאמור, בניגוד להרבה כוכבים אחרים שמנסים להסתיר כל פיסת אמת מחייהם, אפלגייט שמרה על כנות לאורך כל הדרך. בריאיון שהעניקה לתוכנית "גוד מורנינג אמריקה" במרץ 2024, שיתפה במאבקים האינסופיים, ואמרה: "אני חיה בסוג של גיהינום. אני לא יוצאת הרבה, זה קצת קשה למערכת שלי. אבל כמובן, התמיכה שאני מקבלת נפלאה ואני באמת אסירת תודה".
המראיינת, רובין רוברטס, שאלה אותה על החוויה שהייתה לה בטקס האמי באותה שנה, כשהגישה פרס בעוד הקהל נעמד והריע לאפלגייט, שהתבדחה על הבמה ואמרה לקהל: "אתם לגמרי מביישים אותי על מוגבלות בזה שאתם עומדים, אבל בסדר". השחקנית השיבה: "למען האמת היה לי קצת בלק-אאוט. אנשים אמרו לי, 'היית כל כך מצחיקה', ואני אפילו לא יודעת מה אמרתי. אני לא יודעת מה עשיתי. כל כך התבאסתי שלא ידעתי מה קורה יותר. אבל הרגשתי ממש אהובה, וזה היה דבר יפה".
"כשהמצב הפיזי שלך מתדרדר והחיים המלאים שלך מתכווצים לגודל של מיטה זוגית גדולה, פתאום כל הדברים שחשבת שהם חשובים - משתנים גם הם"
בחודש מרץ האחרון יצא לאוויר העולם ספרה האוטוביוגרפי של אפלגייט, You with the Sad Eyes. בספרה היא שיתפה באריכות על ההתמודדות עם המחלה, וסיפרה: "אחת מתופעות הלוואי הגרועות ביותר היא התשישות. זה מרגיש כאילו היית בשלושה ימים של נדודי שינה - וככה אני מרגישה אחרי לילה של שינה טובה. לכן כל הזמן שאני מבלה במיטה, צמודה למשטח החימום שלי, ועל רקע התסמינים שאני מתמודדת איתם - כבר לא איכפת לי מה אני אומרת או איך אני נראית, ובטח לא מה שזה גורם לאחרים להרגיש. אין לי סבלנות לשטויות, לדברים מיותרים וחסרי משמעות. הפכתי לפצצת כנות - כשהמצב הפיזי שלך מתדרדר והחיים המלאים שלך מתכווצים לגודל של מיטה זוגית גדולה, פתאום כל הדברים שחשבת שהם חשובים - משתנים גם הם. האמת מתבהרת כמו עדשת מצלמה שמתמקדת באיטיות".
אפלגייט הוסיפה: "פעם הייתי בלתי מנוצחת. אהבתי לרוץ. שיחקתי טניס, ואהבתי מאוד לרקוד. אני רוצה להרים את הגיטרה ליד הקיר, אבל הידיים שלי מתכווצות. פעם אהבתי לומר לסיידי, הבת המדהימה שלי, 'כן, ברור שאקח אותך לאן שתרצי'. עכשיו, לעתים קרובות אני לא יכולה להסיע אותה לשום מקום. אבל אני אוהבת לצפות בטלוויזיה - ככל שיותר גרועה יותר טוב. אני משאירה את הטלוויזיה דולקת 24 שעות ביממה כי בלעדיה השקט כל כך חזק בראש שלי, שאני לא יכולה לשאת אותו".
"נתתי את המציצה הראשונה שלי בגיל 13. סבלתי מהפרעות אכילה ושנאה עצמית מגיל ההתבגרות ואילך"
אפלגייט בהחלט חושבת על הכול. גם על היום שהיא כבר לא תהיה פה איתנו. "בארון שלי יש קופסה נעולה של כל היומנים שלי מגיל 13 ועד לרגע שהפסקתי לרצות לכתוב. אמרתי לחברה הטובה ביותר שלי שכשאמות, היא יכולה לפתוח את הקופסה. מעולם לא תכננתי שהיא תיפתח לפני כן.
"שמרתי תיעוד קפדני, מודעת היטב לכך שהדפים האלה היו המקום היחיד שבו יכולתי לשתף את האמת הבלתי מסוננת. לאחרונה הראיתי לבתי את היומן שכתבתי כשהייתי בת 13, והיא אמרה, 'היית דפוקה'. כלומר, אמא שלי הייתה במערכת יחסים מתעללת כשהייתי קטנה. נתתי את המציצה הראשונה שלי בגיל 13, הייתי מאוהבת בטירוף בג'וני דפ בגיל 15. סבלתי מהפרעות אכילה ושנאה עצמית מגיל ההתבגרות ואילך. הכל שם. עד לסרטן שלי.
"רק בגלל שהחיים היו לפעמים קשים - ואולי בנקודות מסוימות זה אפילו הרגיש בלתי אפשרי - זה לא אומר שאנחנו צריכים להתבוסס בחושך או להיות מרוסקים מההיסטוריה שלנו. אני כאן כדי לומר לכם, שלמרות שהוא אולי ממש אפל, יש הרבה מה להרוויח מהעבר שלנו".
13 צפייה בגלריה
"יש הרבה מה להרוויח מהעבר שלנו"
(צילום: BauerGriffin/INSTARimages via Reuters Connect)
כאמור, מוקדם יותר השבוע נודע שאפלגייט מאושפזת בבית החולים בלוס אנג'לס כבר מאז חודש מרץ. סיבת האשפוז המפורטת לא ידועה, אך חבריה סיפרו על הפחד שעוטף אותם. "אנחנו חייבים להיות מציאותיים, עם כל נסיגה מגיעה המחשבה שאולי לא נזכה לעוד יום איתה", סיפר מקורב ל"דיילי מייל". "כריסטינה היא לוחמת, אבל המאבק שלה בטרשת נפוצה היה קשה. אין לה ימים טובים - יש לה ימים טובים יותר וימים רעים מאוד. היא תמיד מתמודדת עם משהו וזה מבאס".
עוד הוסיף המקורב: "ובכל זאת, למרות הקשיים, כשהיא מסתכלת על הדברים בצורה חיובית זה גורם לה להרגיש טוב יותר, כי יש לה כל כך הרבה חברים שנמצאים שם איתה ובשבילה. בוכים איתה, מקשיבים לה ועוזרים בכל מה שהיא צריכה".
"תודה על כל האהבה ועל איחולי ההחלמה", כתבה אפלגייט ביום שני האחרון באינסטגרם. "בעיות בריאות הן חלק קבוע מהחיים שלי, אבל אני אישה חזקה ואני מתחזקת ומשתפרת בכל יום. אני לוקחת רגע להתמקד בבריאות שלי, אבל אחזור בקרוב כדי לומר עוד דברים".
13 צפייה בגלריה
"רק בגלל שהחיים היו לפעמים קשים זה לא אומר שאנחנו צריכים להתבוסס בחושך"
(צילום: Matt Winkelmeyer/Getty Images for Critics Choice Association)
"אתם יכולים להגיד לי 'היי כלבה', או כל דבר אחר - רק אל תשאלו אותי מה שלומי"
"לפעמים, כשאדם סובל מכאבים, הוא מעדיף להשאיר את זה בסוד. ב'בשבילי אתם מתים', בהתחלה שמרנו את האבחנה לקבוצה קטנה של אנשים, אבל בסופו של דבר כולם ידעו שמשהו לא בסדר כי הגעתי בכיסא גלגלים. לבסוף, איחדתי את הצוות ואמרתי להם: 'עשו לי טובה, חבר'ה. אל תשאלו אותי מה שלומי בבוקר כי התשובה תהיה זהה כל יום - לא טוב. אני צריכה שתבינו שמה שאתם רואים זה בעצם טרשת נפוצה. אתם יכולים להגיד לי 'היי כלבה', או כל דבר אחר - רק אל תשאלו אותי מה שלומי, כי התשובה שלי לא תשתנה'".
בסופו של דבר, הסיפור של כריסטינה הוא לא סיפור על מחלה וגם לא על תהילה שנשחקה. הוא סיפור על שליטה ועל הרגע שבו היא נלקחת ממך, שוב ושוב - והבחירה להילחם בכך.
פעם היא הייתה קלי באנדי, הבלונדינית הטיפשה שאהבנו לצחוק עליה, אבל היום היא אישה שמעבירה את כולנו, ובעיקר את הקולגות ההוליוודיות שלה, שיעור על כנות ואומץ לצד הפחד.
13 צפייה בגלריה
כבשה את ליבנו כבר בשנות ה-90
(צילום: Ron Galella/Ron Galella Collection via Getty Images)
