הדוכסית מסאסקס מייגן מרקל, חשפה היום (ד׳), במאמר דעה לעיתון "ניו יורק טיימס" כי עברה הפלה בחודש יולי האחרון. "ידעתי", כתבה אשתו של הנסיך הארי בטור כן במיוחד, "בעודי מחזיקה את בני הבכור, ידעתי שאני מאבדת את השני".
במאמר שלא נראה כמוהו מטעם בן מלוכה בריטי חשפה מרקל כי בקיץ האחרון עברה הפלה, ונזכרה באותו בוקר בחודש יולי, כשהחליפה חיתול לבנה הבכור ארצ'י ולפתע חשה בהתכווצות חדה. "צנחתי על הרצפה יחד איתו, כשהוא בזרועותיי, וזמזמתי שיר ערש כדי לשמור על שנינו רגועים. המנגינה העליזה הייתה מנוגדת לחלוטין לתחושה שהייתה לי שמשהו לא בסדר. ידעתי, בזמן שאני אוחזת בבני הבכור, שאני מאבדת את השני".
מרקל סיפרה כי כמה שעות לאחר מכן כבר הייתה על מיטה בבית החולים, כשהנסיך הארי לצידה, אוחז בידה. "חשתי את ידו אוחזת בי ונישקתי את פרקי אצבעותיו, שהיו רטובים מהדמעות של שנינו. בהיתי בקירות הלבנים וניסיתי לדמיין איך שנינו נירפא".
מרקל המשיכה וכתבה: "כשישבתי במיטת בית חולים, צופה בבעלי אשר ליבו שבור, מנסה להחזיק את החלקים המנופצים שלי, הבנתי שהדרך היחידה להחלמה היא לשאול תחילה: 'אתה בסדר? האם אנחנו בסדר?'. השנה הזו הביאה כל הרבה אנשים מאיתנו לנקודת שבירה. אובדן וכאב פקדו כל אחד מאיתנו בשנת 2020, שמענו את כל הסיפורים, אישה שהתחילה את יומה כרגיל ולפתע קיבלה טלפון והתבשרה שאיבדה את אמה הקשישה בגלל נגיף הקורונה, גבר שהתעורר והרגיש בסדר, אולי טיפה חלש – לא משהו יוצא דופן, אך תוך כמה שבועות הוא, בדיוק כמו אלפים אחרים, מת. צעירה בשם בריאונה טיילור הולכת לישון, בדיוק כפי שעשתה כל לילה לפני כן, אבל הפעם לא זכתה לראות את הבוקר מכיוון שפשיטה של המשטרה השתבשה באופן נוראי. ג'ורג' פלויד עזב חנות נוחות כשהוא לא יודע שינשום את הנשימה האחרונה שלו מתחת למשקל הברך של מישהו. מחאה שלווה הפכה לאלימה, הבריאות הפכה במהירות למחלה, במקום בו הייתה פעם קהילה, יש כעת פילוג".
בהמשך המאמר, סיפרה: "כשהייתי בשנות העשרה המאוחרות שלי, נכנסתי למונית והתיישבתי במושב האחורי. הבטתי דרך החלון וראיתי אישה מדברת בטלפון ובוכה. היא עמדה על המדרכה מול כולם. שאלתי את הנהג האם עלינו לעצור כדי לבדוק אם היא זקוקה לעזרה, והוא הסביר לי שתושבי ניו יורק חיים את חייהם הפרטיים בציבור. 'אנחנו מאוהבים בעיר, אנחנו בוכים ברחוב, הרגשות שלנו והסיפורים שלנו חשופים שם לעיניי כולם. אל תדאגי, מישהו ישאל אותה האם היא בסדר', הוא אמר.
"כעת, כל כך הרבה שנים אחרי, בבידוד ובסגר, תוך כדי שאני מתאבלת על ילדי ועל אובדן היכולת של מדינתי לראות מה נכון לעשות, אני חושבת על האישה מניו יורק. מה אם אף אחד לא עצר? מה אם אף אחד לא ראה אותה סובלת? מה אם אף אחד לא עזר? הלוואי שהייתי יכולה לחזור ולבקש מהנהג לעצור. זו הסכנה בחיים מושתקים. חווים את הרגעים העצובים, המפחידים והמקודשים לבד. אף אחד לא שם כדי לעצור ולשאול: 'את בסדר?'.
מרקל התייחסה גם לחוסר השיחה שיש סביב נושא האבל בעקבות אובדן היריון: "לאבד ילד פירושו להתמודד עם אבל בלתי נתפס, שרבים חווים אבל ממעטים לדבר עליו. בזמן שהתמודדנו עם כאבנו, בעלי ואני גילינו שבחדר של 100 נשים, בין 10 ל-20 מהן חוו הפלה. ועדיין, למרות הכאב הנפוץ הזה, השיחה על הנושא נשארת בגדר טאבו, מלווה בבושה (לא מוצדקת) ובאבל שמתמודדים איתו לבד. חלק מהן שיתפו באומץ את סיפורן. פתחו את דלתותיהן בידיעה שכאשר אדם אחד מספר את שעל ליבו, הוא נותן רשות לאחרים לעשות זאת גם. למדנו כשכשאחרים שואלים לשלומנו ובאמת מקשיבים לתשובותינו, עם לב וראש פתוח, משקלו של האבל הופך לקל יותר, עבור כולנו. על ידי הזמנה לחלוק את כאבנו, יחד אנחנו מתחילים לצעוד לעבר ההחלמה".
הדוכסית סיימה את דבריה ברוח אופטימית ובמילות עידוד ובקשה לקראת התקופה הקרובה: "לכן, בחג ההודיה הקרוב, בזמן שאנחנו מתכוננים לחג שלא היה כמותו, שבו רבים מאיתנו לא נמצאים לצד יקיריהם, בודדים, חולים, מפוחדים ואולי מתקשים למצוא משהו, כל דבר, להיות אסירי תודה עליו – עלינו להתחייב לשאול אחרים, 'אתם בסדר?'. גם אם אנחנו לא רואים עין בעין וגם אם אנחנו רחוקים פיזית, האמת היא שאנחנו מחוברים יותר מאי פעם, בגלל כל מה שחווינו השנה במשותף.
"אנחנו מתרגלים למציאות החדשה, בה פנים אמנם מכוסות במסכות, אך אלו מאלצות אותנו להסתכל בעיני האחר, שלעיתים מלאות בחום ולעיתים בדמעות. בפעם הראשונה, אחרי הרבה מאוד זמן, כבני אדם – אנחנו באמת רואים את האחר. האם אנחנו בסדר? נהיה".