בימים אלה הנסיך הארי נמצא שוב על אדמת בריטניה לטובת המשפט הארוך בתבל נגד התקשורת. לצערו, הפעם יש דרמה גדולה יותר שעלתה מן האוב וחזרה להעסיק את הבריטים - ואת משפחת המלוכה בפרט. תעלומת מותו של המלך ג'ורג' החמישי - סבה של המלכה אליזבת המנוחה.
המלך ג'ורג' החמישי מלך באנגליה בין השנים 6 במאי 1910 – 20 בינואר 1936 (בסך הכל 25 שנה), עד שהלך לעולמו.
על פי המידע שפורסם במהלך השנים, ג'ורג' החמישי נפצע קשה במלחמת העולם הראשונה כאשר עף מהסוס שלו בזמן שביקר חיילים שהוצבו בצרפת. בנוסף לכך המלך המנוח היה מכור לעישון, הוא סבל מנפחת, ברונכיטיס, מחלת ריאות חסימתית כרונית ודלקת צדר. מחלותיו ליוו אותו עד יומו האחרון - וכאן מגיעה התפנית המפתיעה.
ב-20 בינואר 1936 המלך היה על סף מוות ורופאיו, כשהרופא הראשי היה לורד דוסון, פרסמו הודעה שהמלך ברגעיו האחרונים. ביומן פרטי של הרופא דוסון, שנחשף שנים לאחר מותו, הוא כתב שהוא זירז את מותו של המלך והזריק לו מנה קטלנית של מורפיום ושל קוקאין על מנת להקל על סבלה של המשפחה.
לאחר שהמלך קיבל את הזריקות שזירזו את מותו, המלכה מרי, נסיך וויילס ושלושת אחיו ואחותו נכנסו לחדר השינה על מנת להיפרד ממנו. "הם עמדו סביב המיטה, המלכה מרי הייתה מאוד מאופקת, השאר דמעו - ללא קול".
והנה הגענו לטרלול החדש-ישן: ההיסטוריון קנת רוז התבקש לכתוב את הביוגרפיה הרשמית של המלך המנוח בשנת 1980. רוז, בן של רופא, נדהם לגלות תוך כדי מחקר קפדני שערך, שד"ר דוסון היה לבדו כשקיבל את ההחלטה לסיים את חייו של המלך. "מבוהל ממה שהוא גילה, רוז תהה האם מעשיו של דוסון היו למעשה רצח - ולא המתת חסד אוהדת", נכתב ב"דיילי מייל".
נציין כי חשיפה זו עלתה לרוז בתואר האבירות שהיה אמור לקבל כביוגרף הרשמי של המלך.
ומדוע החיפזון, אתם שואלים? ובכן, מסתבר שלד"ר דוסון היה חשוב שידיעת המוות תופיע בעיתוני הבוקר של לונדון ולא בעיתוני הערב, אותם הוא כינה כ"זבל". "המלך לא סבל מסרטן או ממחלה מייסרת אחרת, אלא מחולשת לב. הוא גם לא סבל מכאבים, הוא שכב בתרדמת", סיפר רוז הזועם.
"כיצד, אם כן, יכול דוסון להצדיק את הזרקת המורפיום והקוקאין למטופלו?", אמר רוז, והוסיף כי "כמה מהרופאים הבכירים ביותר באותם הימים הנידו בראשם מדאגה כשהמלך מינה את דוסון לרופא האישי והראשי שלו".
אחד מהם, המנתח הנודע לורד מויניהאן, אף הגדיל וכתב חמשיר על הרופא: "לורד דוסון הרג אנשים רבים, אז זו הסיבה שאנחנו שרים אלוהים ישמור את המלך". נראה ששירו של מויניהאן לא תפס ומותו של המלך נקבע ב-20 בינואר 1936 בשעה 23:55.
"החלטתי שזה הסוף והזרקתי מורפיום וקוקאין לווריד הצוואר", הודה דוסון שנים מאוחר יותר. "לקביעת שעת המוות הייתה מטרה נוספת - החשיבות של פרסום המוות בעיתוני הבוקר".
"החוק אינו מבחין בין המתת חסד או רצח", כתב וסיכם רוז.
קנת רוז הלך לעולמו בשנת 2014. יודעי דבר סיפרו שיועציה של המלכה אליזבת החליטו שזה עשוי לעודד ביוגרפים בכירים לומר את האמת המלואה ולכן שללו ממנו את תואר האבירות".
