מאז ומעולם משפחת המלוכה הבריטית עניינה את הציבור הישראלי. הדרמות של הארמון ליוו את אתרי החדשות והרכילות בארץ לאורך השנים, עוד מתקופתה של הנסיכה דיאנה, שמותה הטראגי שבר לבבות ברחבי העולם וגם בישראל.
עד היום הציבור הישראלי עוקב בשקיקה אחרי הדרמות והסיפורים המגיעים מארמון בקינגהאם - אבל האם ההתעניינות, שלא נאמר האהבה - הדדית? ספוילר: לא.
לפני שנתחיל, אי אפשר בלי טיפת היסטוריה: השנה הייתה 1066, כשהיהודים הגיעו לראשונה לאיים הבריטיים בעקבות הכיבוש הנורמני.
ההיסטוריה מספרת שבמשך יותר ממאה שנים הם שגשגו והצליחו כמלווי כספים - אבל גל של מהומות אנטישמיות, שהחל במשתה ההכתרה של המלך ריצ'רד הראשון, שינה את המצב במהרה.
המלך החדש אמנם התנגד לפורעים ואף הוציא צו הגנה ליהודים, אך המקומיים, שהיו להוטים לבטל את חובותיהם, המשיכו בהתפרעויות הרצחניות.
בשנת 1278, בתקופת שלטונו של המלך אדוארד הראשון, נכלאו מאות יהודים באשמת זיוף מטבעות. יש המאמינים כי לפחות עשרה אחוז מהאוכלוסייה הוצאו להורג, עד שבשנת 1290 גירש אדוארד את היהודים.
למרות שהיו יהודים שעברו לממלכה כבר ב-1492 אחרי שגורשו מספרד, רק בשנת 1656 היהודים התקבלו בה בברכה באופן רשמי, על ידי הגנרל האנגלי אוליבר קרומוול שהפיל את המלוכה בזמן מלחמת האזרחים באנגליה.
מאז ומתמיד היחסים בין בני המלוכה לישראל היו גבוליים. למעשה, אף מלך בריטי לא ביקר על אדמת ישראל - זאת למרות שאליס נסיכת באטנברג, אימו של הנסיך פיליפ המנוח, בעלה של המלכה אליזבת עליה השלום, קבורה בהר הזיתים בירושלים.
אליס, חירשת מלידה, נולדה בטירת ווינדזור שבאנגליה אך את ילדותה העבירה בעיקר בגרמניה ומלטה. בשנת 1903 נישאה לנסיך היווני אנדראס וביחד הביאו לעולם חמישה ילדים, ארבע בנות ובן אחד - פיליפ.
בשנת 1930 אובחנה אליס כסכיזופרנית ואושפזה בסנטוריום בשווייץ למשך שנתיים. אחרי ששוחררה, חיה בנפרד מבעלה והחליטה להקדיש את חייה לארגוני צדקה ביוון. פאסט-פרוורד לסיבה שהתכנסנו כאן: ארבע בנותיה של אליס, כלומר אחיותיו של הנסיך פיליפ, תמכו בנאצים במלחמת העולם השנייה והחתנים של אליס התגייסו כולם לשורות הוורמאכט. אליס עדיין שמרה על קשר עם בנותיה אך בניגוד אליהם הקדישה את כוחותיה להצלת יהודים.
בתקופת הכיבוש הנאצי חיו ברחבי אתונה אלפי יהודים שחיפשו מחסה ואליס החביאה את היהודייה רחל כהן ושניים מחמשת ילדיה, ובכך הצילה אותם מידיהם האכזריות של הנאצים. אליס מתה בשנת 1969 כשהייתה בת 84, ושנתיים לאחר מכן הועברו שרידיה להר הזיתים בירושלים, לבקשתה. 24 שנים לאחר מותה, קיבלה את התואר חסידת אומות עולם מיד ושם.
ושוב, נחזור קצת אחורה: לאחר שאוליבר קרומוול פתח את שערי בריטניה בפני היהודים, חיבר אחד הרבנים הגדולים בזמנו תפילה לימי שבת - "התפילה למען משפחת המלוכה".
מדובר באחד המרכיבים הבודדים של הליטורגיה בבתי הכנסת בבריטניה, התפילה נאמרת בשפה האנגלית ונחשבת לידועה ביותר עבור יהודי בריטניה.
יודעי דבר מספרים כי מדובר באחת התפילות הבודדות באנגלית המוכרות ברחבי הקהילה, אך עם זאת היא אינה חלק מהוראה רשמית כלשהי של תפילה במדעי היהדות או בחינוך לאזרחות לאומית.
לאחר מותה של המלכה אליזבת בספטמבר 2022, הרב הראשי אפריים מירוויס פרסם תפילה מיוחדת בעברית ובאנגלית לציון מותה ותיקן את התפילה המלכותית כדי לבקש ברכות על "אדוננו הריבון המלך צ'רלס, המלכה האדיבה שלנו קמילה, הנסיך והנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה".
ובכל זאת, גם תפילה החוזרת על עצמה מדי שבת לא גרמה למלכה אליזבת המנוחה לבטל את החרם המלכותי (הלא רשמי) על ישראל. במהלך 70 שנות מלכותה, אליזבת ביקרה ביותר מ-120 מדינות ברחבי העולם - וישראל לא הייתה אחת מהן.
בשנת 1994 הנסיך פיליפ ביקר בישראל באופן לא רשמי, על מנת לקבל את ההכרה של יד ושם באימו המנוחה, שקיבלה את תואר "חסידת אומות עולם". שנה מאוחר יותר צ'רלס, שהיה בזמנו נסיך, הגיע ארצה כדי להשתתף בהלווייתו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ובשנת 2016 הגיע שוב כדי לקחת חלק בהלווייתו של נשיא ישראל המנוח שמעון פרס. החרם הזה נמשך עד שנת 2018, אז הנסיך וויליאם ערך את הביקור המלכותי הרשמי הראשון בישראל.
וויליאם הגיע לישראל לכבוד חגיגות שבעים שנה לעצמאותה, וביקר בהר הזיתים בירושלים בקבר של סבתו. שנתיים לאחר מכן צ'רלס חזר לארץ והשתתף בטקס שנערך ביד ושם לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ.
לגבי אליזבת, שכאמור לא ביקרה בישראל מעולם, יודעי דבר סיפרו כי היא הייתה מוכנה להגיע לביקור ברגע שיהיה שלום בר קיימא - זאת למרות שביקרה במדינות ערב בשנת 1984. מקורביה סיפרו שעל אותו ביקור אמרה: "כמה מפחיד היה לראות מטוסים ישראלים טסים למעלה".
למרות החרם המלכותי (לכאורה) על ישראל, המלכה אליזבת אירחה בארמונה מנהיגים ישראלים רבים. בשנת 1959 היא הזמינה את שגריר ישראל בבריטניה אליהו אילת לארוחת ערב ולינה בטירת ווינדזור. באותם הימים הזמנות כאלה היו שמורות לבכירים בממשלת בריטניה או לחברי מדינות חבר העמים ולנציגיהם הפורמליים - לא לדיפלומטים.
בשנת 1976 נשיא ישראל לשעבר אפרים קציר הצטרף למלכה לארוחת צהריים בטירת ווינדזור ובשנת 2008 היה זה שמעון פרס שהגיע לארמון לביקור בן שלושה ימים, וזכה לתואר אבירות שהוענק לו על ידי המלכה לציון שישים שנות היחסים בין שתי המדינות.
הביקור הבא של נציג ישראלי היה בספטמבר 2022, כשנשיא המדינה יצחק הרצוג טס לחלוק כבוד אחרון לאליזבת. שמונה חודשים לאחר מכן, במאי 2023, הרצוג חזר לארמון - הפעם לטובת טקס ההכתרה של המלך צ'רלס השלישי.
חרם או לא חרם - דבר אחד ידוע לכולם וזה שמשפחת המלוכה הבריטית מכבדת את זכר השואה. בשנת 1996, במהלך ביקור בפולין ולאחר שספגה ביקורות קשות על כך שלא עצרה במחנה הריכוז אושוויץ, אליזבת ביצעה עצירה לא מתוכננת והניחה זר באנדרטה היהודית אומשלגפלץ בוורשה.
בשנת 2000 חנכה אליזבת את האנדרטה הקבועה הראשונה של בריטניה לזכר השואה, ועם תוספת של 25.5 מיליון דולר למוזיאון המלחמה האימפריאלית של לונדון הגדילה את הזיכרון בעזרת חפצים מתקופת השואה, קרון רכבת ודגם של מחנה המוות.
חמש שנים מאוחר יותר, במלאת שישים שנה לשחרור אושוויץ, אליזבת אירחה 300 ניצולי שואה בארמון סנט ג'יימס ונשארה איתם זמן רב אחרי שהייתה אמורה לעזוב, הקשיבה לסיפוריהם ונתנה להם את מלא תשומת הלב שלה. אליזבת הייתה הפטרונית האמונה על זיכרון יום השואה בבריטניה מאז הקמתו בשנת 2005 ועד שהעבירה אותו לבנה צ'רלס בשנת 2015, אז גם נשבעה "לא לשכוח" את קורבנות השואה.
באותה השנה היא ערכה את נסיעת החוץ הרשמית האחרונה שלה לגרמניה, שם ביקרה לראשונה אי פעם במחנה ריכוז, הניחה זר בברגן-בלזן, נפגשה עם ניצולי שואה וביקרה באנדרטה לזכרה של אנה פרנק.
לאורך השנים הקפידו בני המלוכה לתת חשיבות ומקום לזכר השואה ואף להפגש עם ניצולי שואה בכל שנה. למעשה, רק בחודש פברואר האחרון, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" וכשהאנטישמיות ברחבי העולם זינקה משמעותית - הנסיך וויליאם הגיע לבית הכנסת בלונדון ונפגש עם ניצולת שואה וצעירים יהודים שסיפרו לו על העלייה המדאיגה באנטישמיות. רנה סולט בת ה-94 סיפרה על חוויותיה ממחנה הריכוז הנאצי, מה שהוביל את הנסיך לשאול איך היא החזיקה מעמד. "זה לא היה קל אבל איכשהו שרדתי", ענתה.
הנסיך אחז בידה של סולט, שסיפרה לו כמה המשפחה שלה סובלת מהעלייה באנטישמיות בחודשים האחרונים. "אני כל כך מצטער שזה הגיע לרמה הזו", אמר הנסיך, והבטיח כי זה ישתפר. "לאנטישמיות אין מקום בחברה, לדעות קדומות אין מקום בחברה. אמרתי את זה בעבר ואגיד את זה שוב. אני רוצה שכולכם תדעו שאתם יכולים לדבר על הנושא ועל החוויות שלכם".
בכל הנוגע ליחסים עם ישראל - משפחת המלוכה בהחלט צריכה לעבוד קצת יותר קשה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולאחר שנחשפו הזוועות האיומות שביצע ארגון הטרור חמאס בשביעי באוקטובר, הנסיך וויליאם וקייט מידלטון, ביחד עם המלך צ'רלס, מיהרו לגנות את המעשים האיומים - אך מהר מאוד שינתו את גישתם.
"אני מודאג מהמחיר האנושי הנורא של הסכסוך במזרח התיכון מאז מתקפת חמאס בשביעי באוקטובר. יותר מדי אנשים נהרגו", אמר וויליאם בחודש פברואר האחרון. "אני, כמו רבים אחרים, רוצה לראות את סיום הלחימה בהקדם האפשרי. יש צורך בתמיכה הומניטרית מוגברת לעזה, זה קריטי שהסיוע ייכנס והחטופים ישוחררו".
וויליאם הוסיף: "לפעמים, רק כשמתמודדים עם הגודל העצום של הסבל האנושי, החשיבות של שלום כדרך קבע נבנית. גם בשעה החשוכה ביותר, אסור לנו להיכנע לייאוש. אני ממשיך לדבוק בתקווה לעתיד מזהיר יותר ומסרב לוותר על כך".