בשנת 2016 עלתה לאוויר הסדרה "הכתר" שהתיימרה להיות העתק מדויק של החיים בארמון בקינגהאם. בשלוש העונות הראשונות התמקדה הסדרה במלכה אליזבת - שלמרות שלא הייתה בסדר הירושה לכתר הפכה בין לילה למלכת אנגליה. ה"כתר" הצליחה להפר את שלוותם של בני המלוכה שהקפידו לטעון כי כל קשר בין הסדרה למציאות מקרי ביותר, אך לאורך השנים עוד ועוד מקורות יודעי דבר סיפרו כי העלילה קרובה למציאות יותר ממה שהארמון היה רוצה להאמין.
לאורך כל הסדרה תיארו את המלכה אליזבת השנייה כאמא קרה ומרוחקת, כזו שהקדישה את רוב זמנה לכתר ולא למשפחתה. כמו שכנראה כל אם עובדת יודעת - נדרש מאמץ כביר לאזן בין העבודה לבית. עכשיו רק תארו לעצמכם כמה קשה למצוא את האיזון כשהעבודה שלך היא למלוך על אחת המדינות החזקות בעולם.
עם מותה של אמו, מלכת אנגליה, פרסם המלך החדש, צ'רלס השלישי, הספד ואמר: "מותה של אמי האהובה, הוד מלכותה המלכה, הוא רגע של עצב גדול עבורי ועבור כל בני המשפחה שלי. אנחנו מתאבלים עמוקות על מותה של שליטה מוערכת, ואם אהובה מאוד. אני יודע שהאובדן יורגש היטב ברחבי המדינה, ברחבי חבר העמים הבריטי וברחבי העולם".
למרות ההודעה הרשמית ועם כל הכבוד לעצב הקולקטיבי בממלכה על לכתה של המלכה, יש ארבעה אנשים שמתאבלים היום יותר מכולם (כן, גם צ'רלס), כי הם לא איבדו רק את המלכה שלהם, הם גם נפרדו מאימם.
שקט, מלכת אנגליה מניקה עכשיו
למרות שאליזבת נעזרה בצי של מטפלות וצוות שלם שדאג לילדיה בכל רגע נתון, מקורות מהארמון מספרים כי עדיין ציפתה, בכל ערב, לזמן איכות עם ילדיה. "המלכה אליזבת לימדה את אן לרכוב על סוסים. בנוסף יצאה המלכה לחופשת לידה בת 18 חודשים לאחר לידתו של הנסיך אנדרו, בנה השלישי", סיפרה העיתונאית מרלן קומאר.
בדיוק כמו אמה, אליזבת האם, המלכה בחרה להניק את ארבעת ילדיה ולא ויתרה - למרות הקושי ולוח הזמנים העמוס. בני המלוכה הבריטיים נהגו להניק את ילדיהם - היחידה שלא עשתה זאת הייתה המלכה ויקטוריה - שלא אהבה להיות אמא למרות שהיו לה תשעה ילדים.
"אליזבת הייתה אמא כיפית, היא אהבה לפתור חידות, לספר בדיחות ולהפוך את החגים למיוחדים במיוחד עבור ילדיה. היא תמיד העריכה מאוד את המשפחה שלה", סיפר ההיסטוריון רוברט לייסי ל-Town & Country. "היא מאוד פחדה מההורות בתחילת דרכה, אמה לא הדריכה אותה. אבל כמו שהיא גדלה לתוך המלוכה, בלי להתכונן לכך לפני, כך היא גידלה את ילדיה, שלאט לאט עזרו לה להסיר את הפחדים".
הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת, התעקש לשלוח את בנם הבכור, הנסיך צ'רלס, לבית הספר בו הוא למד - גורדונסטון שבצפון-מזרח סקוטלנד. אליזבת העדיפה שבנה יילך לקולג' איטון הנמצא בקרבת הארמון אך פיליפ התעקש שבנו יילך בדרכו. צ'רלס סבל בבית הספר ואף כינה אותו כ"גיהנום עליי אדמות" ובשלב מסוים המלכה אליזבת, שהרגישה את סבלו של בנה, התעמתה מול בעלה ודרשה ממנו להוציא את צ'רלס מבית הספר - ללא הצלחה. הנסיך הרגיש כי תפקידו העיקרי הוא לרצות את המלכה, דבר שהקשה עליו מאוד וגרם לו להיאבק באליזבת בכל הנוגע לחינוך שרצה להעניק לבנו הבכור. מנגד, "התפקיד העיקרי, המשני והאחרון של פיליפ היה לא לאכזב את אליזבת לעולם", סיפר מייקל פארקר, המזכיר האישי הראשון של הנסיך.
"כשאליזבת הפכה למלכה, לאחר מות אביה, מסירותה לחובותיה הקשו עליה לבלות זמן רב עם ילדיה, לכן היא סמכה יותר ויותר על בעלה כדי שיקבל את ההחלטות המשפחתיות העיקריות והיא הייתה תלויה מאוד במטפלות כדי לפקח על חיי היומיום", כתבה ההיסטוריונית סאלי בדל סמית'.
בגלל לוח הזמנים העמוס שלה, נהגה אליזבת לבלות עם ילדיה בעיקר בשעת ארוחת הבוקר ובזמן התה. למרות ניסיונותיה לכפר על חוסר הזמן, יש הטוענים כי גם הרגעים הקצרים האלה לא היו מלאים בחיבה. "גם כשהם בילו ביחד היה חסר שם המון חום", הסביר מרטין צ'ארטריס - יועץ בכיר לשעבר של המלכה. "המלכה לא טובה בגילויי חיבה, בטח לא בפומבי. אבל זה לא היה בגלל שהמלכה אליזבת אישה קרה, כך ציפו מהמעמד הגבוה להתנהג - גם בחדרי חדרים. היא ובעלה פגשו את ילדיהם בזמן ארוחת הבוקר ובשעת התה אבל אף אחד מהם לא היה מפגין חיבה פיזית".
ובכל זאת, המלכה אליזבת אהבה לבלות זמן איכות עם ילדיה ואף ציפתה מאוד למפגשים איתם - בהם יכלה פשוט להיות עם ילדיה ולהתמקד בלהיות אמא. "הלילה האהוב ביותר על אליזבת היה 'הלילה של מייבל', כאשר מייבל, המטפלת של אן וצ'רלס, הייתה לוקחת ערב חופשי, אז הייתה אליזבת עושה אמבטיה לילדים שלה, מקריאה להם סיפור ומשכיבה אותם לישון בעצמה", סיפר לורד מאונטבאטן, דודו של הנסיך פיליפ.
אמא צריכה ללכת לעבודה, תחזור עוד חצי שנה
כחלק מדרישות התפקיד, המלכה אליזבת הייתה תמיד בתנועה - היא נסעה לסיורים מלכותיים ברחבי העולם ולא לקחה איתה את ילדיה. בשנת 1953 אף יצאה לסיור בן שישה חודשים במהלכו ביקרה ב-13 מדינות חבר העמים, כולל אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה ואוגנדה. היא הייתה אז בת 27 ומלכה קצת יותר משנה, והרגישה שעליה לנסוע ולהשאיר את ילדיה בארמון.
בעוד שהנסיכה דיאנה (ואחריה גם קייט מידלטון ומייגן מרקל) נהגה לקחת את ילדיה לסיורים המלכותיים - המלכה אליזבת בחרה להשאיר אותם בארמון, אבל לא מסיבות אנוכיות. "היא חששה שזה יפריע לילדים - וזה הגיוני. רק לדמיין את לוחות הזמנים ושעות השינה המשתנות שלהם במהלך אותם אזורי זמן משתנים", אמר מקור מהארמון.
הנסיך צ'רלס אפילו צוטט בעבר כשאמר כי צוות אנשי הגינון היו אלה שגידלו אותו, פינקו אותו, הענישו אותו, עזרו לו בלימודיו ולימדו אותו לשחק. "זה לא בגלל שהמלכה הייתה אישה רעה, היא גידלה את ילדיה כפי שהיא גדלה בעצמה. היא חונכה ככה. אחרי הכל, ההורים שלה השאירו אותה בבית והפקידו את לימודיה וחינוכה בידי המטפלת ושאר עוזרי הארמון", אמר לייסי.
בשנת 1992 שוחח צ'רלס עם הסופר ג'ונתן דימבלבי לטובת כתיבת ספר ביוגרפי. בספר נכתב כי צ'רלס נכנע בקלות לאישיות הכוחנית של אביו - מה שהוביל אותו מאוד בקלות לבכות, ועל אימו המלכה נאמר כי היא "לא הייתה אדישה אלא מנותקת". כשהיה בן 20 נשאל צ'רלס האם אביו היה קשוח איתו והאם נאמר לו "לשבת ולשתוק" וצ'רלס ענה שכן, "כל הזמן".
בזמן שצ'רלס חש שאימו הייתה מנותקת, הנסיכה אן ואחיה האחרים הבינו למה היא כזו. "אולי אנחנו כילדים לא היינו תובעניים מדי במובן הזה שאנחנו מבינים מה היו מגבלות הזמן והאחריות המוטלת עליה כמלכה - בדברים שהייתה צריכה לעשות ובנסיעות שהייתה צריכה לצאת אליהן", אמרה הנסיכה בריאיון ל-BBC מוקדם יותר השנה. "אני לא מאמינה שמישהו מאיתנו, הילדים שלה, חושב לרגע שהיא לא דאגה לנו בדיוק כמו כל אמא אחרת. אני פשוט לא מאמינה שיש ראיות לכך שמצביעות על כך שלא היה איכפת לה. זה פשוט לא נכון".
לנסיכה אן היה קל יותר לקבל את חובותיה של אמה מכיוון שמערכת היחסים ביניהן הייתה קרובה יותר. גם אן וגם המלכה חלקו אהבה לסוסים מה שעזר להן להתחבר טוב יותר. "הנסיכים אן, אנדרו ואדוארד אינם מסכימים עם צ'רלס ועם הביקרות שלו על אמם", אמר לייסי. "לאן הייתה מערכת יחסים קרובה מאוד עם אמה, במיוחד במהלך שנות העשרה שלה, והיא נתנה לה עצות רבות לגבי אופנה ובגדים".
זו ילדותי השנייה
כאמור צ'רלס סבל יותר מאחיו ממעמדה של אמו - ככל הנראה גם בגלל שהיה מיועד לרשת את הכתר מיום היוולדו ואביו רצה לחנך אותו לתפקיד.
אינגריד סיוורד, סופרת ומומחית לבית המלוכה, סיפרה למגזין People כי הנסיכה דיאנה אמרה לא פעם כי הנסיך צ'רלס לא חווה אהבה מהוריו, מה שגרם לו לאטימות רגשית מוחלטת. "לדבריה של דיאנה, צ'רלס מעולם לא קיבל אהבה מהוריו. היחידות שהראו לו חיבה היו המטפלות שלו, מה שכמובן לא שווה ערך לנשיקה או חיבוק מהוריך. בכל פעם כשצ'רלס פגש את הוריו הם מעולם לא התחבקו או התנשקו, רק לחצו ידיים". עוד הוסיפה סיוורד, ואמרה כי "כתוצאה מהחינוך הקר של שקיבל הנסיך, לאחרון לא הייתה היכולת להפגין רגישות או אהבה כלפי אשתו ואילו היה גדל בצורה שונה יותר היה מסוגל להכיל את רגשותיה".
ויכול להיות שצ'רלס פשוט קינא, כי כמו בכל המשפחות, גם למלכה אליזבת היה בן מועדף - כך לפחות טענו השמועות - הנסיך אנדרו, שעם השנים גדל להיות פחות מועדף ויותר מושמץ, עקב מעורבותו בשערוריות מין ואונס יחד עם חברו הטוב ג'פרי אפשטיין. היסטוריונים וביוגרפים מספרים כי הסיבה שאליזבת הייתה כה קרובה לאנדרו הייתה מכיוון שהוא נולד 10 שנים לאחר צ'רלס ושמונה שנים לאחר שעלתה לכס המלוכה - תקופה שהספיקה לה כדי ללמוד את המחויבויות שלה, להרגיש יותר בנוח ולהתמקד במשפחתה. "היא הצליחה להעניק לו יותר תשומת לב ואנדרו היה זקוק לזה", סיפר הפרשן המלכותי ריצ'רד פיצוויליאמס בריאיון ל-CNN. פרשנים נוספים נהגו לכנות את לידתם של אנדרו ואדוארד "משפחתה השנייה של המלכה", הודות לפער הגילאים והגישה החדשה שלה.
בדיוק כמו רוב האימהות בעולם, המלכה אליזבת רצתה תמיד להישאר מעודכנת והקפידה לקרוא מאמרים בכל הנוגע להורות. "היא אהבה לקרוא מגזינים לנשים, בעיקר לפני לידתו של הנסיך אדוארד", סיפרה סיוורד. "באחד המאמרים היא למדה על היתרונות של נוכחות האב במהלך הלידה ופיליפ הסכים להיות לצידה. היא הייתה אז בת 37 והיא ביקשה ממנו להיות שם". פיליפ היה האב המלכותי הראשון בהיסטוריה שהיה נוכח בלידה של אחד מילדיו.
אליזבת גם אהבה מאוד לשמור על המסורת המשפחתית - במיוחד בתקופת החגים, ובעיקר בחג המולד. למלכה היו קישוטים מיוחדים לעץ חג המולד אותם הייתה מקפידה להוציא מדי שנה. חלק מהקישוטים היו מהאוסף האישי של המלכה ויקטוריה - סבתא רבא של אליזבת. מסורת נוספת שאליזבת הקפידה עליה היא להציב שלושה עצי אשוח בארמון בקינגהאם, מסורת שזכתה לפופולריות רבה. "בכל שנה מונחים שלושה עצים באולם וזר קבוע לאורך המדרגות", הוסבר בחשבון האינסטגרם של הארמון.
מעמדה הבכיר לא מנע מאליזבת להיות גם משעשעת כשבילתה עם הילדים. אנג'לה קלי, עוזרת מלכותית של המלכה, סיפרה כי היה לה "הומור מרושע, שובב. היא אהבה לחקות אנשים אחרים ולהתחזות לראשי מדינות. היא גם אהבה לספר בדיחות. הייתה להם מסורת לאכול עוגיות עם פתק ועליו בדיחה בחג המולד ואליזבת התעקשה להקריא בעצמה, בקול רם, את כל הבדיחות וכך יצרה מסורת מתוקה במיוחד".
